עבודת שורשים

הקדשה: 

אני מקדישה את ספר השורשים הזה לאמי ולסבתי שעזרו לי בעבודה ועזרו לי לגלות על המשפחה עוד דברים שלא ידעתי. 

תוכן עיניים:

• מבוא ……… 1-3

• על עצמי ……. 4-13

• משפחה גרעינית ……. 14-18

• משפחה מורכבת …….. 19-27

• המשפחה כחוליה בשרשרת …… 28-34

• נספחים …………… 35-36

• ביבליוגרפיה ……….. 37

• סיכום כללי …….. 38

: הקדמה

בהתחלה הרגשתי טוב עם זה שאני הולכת לעשות עבודה על המשפחתי אבל לא ידעתי שאני הולכת ללמוד הרבה על משפחתי.

למדתי על כמה המשפחה שלי גדולה, מאיפה היא הגיעה. 

עכשיו אני מרגישה שאני יודעת הרבה על משפחתי. 

על עצמי

אני נולדתי ב 22.4.2007 בבית הספר “בלינסון” פתח תקווה

שם:  גלי 

משמעות השם הוא גל

אמא שלי בחרה לי את שם זה מכוון שהיא מאוד אוהבת את הים והיא אהבה את שם זה.

תאריך עברי: ד ‘באייר התשס”ז

אין לי כיוונים 

סיפורים מעניינים על הלידה שלי: לפני שנולדתי אמי חברה שלה אחיות שלה והוריה עשו הימורים על כמה אני אשקול.

אמא שלי הייתה הכי קרובה

נולדתי בניתוח קיסרי

איך נולדתי?:

מכון שאמא שלי לא בתנה היא לא הכלכלה להביא ילדים לעולם היא היא לקחה תרומת זרע (בשביל להיכנס להריון צריך לעשות את מהאישה וזרע מהגבר.

 אז יש מקום כזה שנקרא בנק הזרע שם גברים תורמים זרע ועוזרים לנשים שלא יכולות להכין להריון. היא לקחה תרומה)

ואחרי 9 חודשים נולדתי ואמא שלי מגדלת אותי לבד.

חושבים עלי ש-

אמא שלי: חושבת עלי שאני אחראית, אני חברה טובה ועוזרת לזולת.

סבתא שלי: חושבת עלי שאני ילדה טובה ואהובה.

רונית (חברה טובה של אמי יותר מ 30 שנה): רגישה טובת לב, ילדה טובה, מתחשבת, מצחיקה ואחראית.

זיכרונות-

אני זוכרת את עצמי ביום הראשון לבית הספר בכיתה א ‘, שראיתי מי איתי בכיתה ואת המורה.

אני זוכרת את היום הראשון לחטיבה אני זוכרת שהיה לי קשה בהתחלה, אבל כמה ימים אחרי זה התחיל להיות לי יותר קל.

אני זוכרת שתמיד בתחילת שנה התרגשתי וחשבתי שהשנה הולכת להיות יותר טובה מהשנה הקודמת

לפי מה שאמי זוכרת התחלתי ללכת לבית שנה וחצי והסתובבי בין הספות שיש לנו בבית הלוך וחזור.

תחביבים ומנהגים- 

התחביבים שלי- הם להיפגש עם החברים, לצאת לטיולים, לשחק את הטניס ולראות הטלוויזיה. 

חוויות-  אני אמא שלי רונית דניאלה ועוד חברים שלנו אוהבים מאוד לצאת לטיולים ולישון באוהלים לילה אחד או שניים אני מאוד אוהבת את הטיולים האלו מכוונים שישנתקים מהכל וזה כיף מאוד.

אני משחקת טניס כבר 5 שנים

אני אוהבת מאוד לבשל ולאפות

מנהגים- פעם בחודש אנחנו נוסעים לסבתא לארוחת ערב שישי להדלקת נרות שבת.

תוכניות הטלויזיה האהובות עליי הם: חברים ויומני הערפד (יומני הערפד)

המאכל האהוב עלי הוא: סושי

אני משחקת טניס-

ריו-

יש לי כלבה ושמה ריו

היא נולדה בתאריך 9.5.2016 ואני ואמי ראינו את ההמלטה שלה.

יש לה עוד 7 אחים (ביחד הם 8 גורים)

אמא שלה ואחותה נמצאים אצל חברים מאוד טובים שלנו.

תמונה שלה גורה-

אירועים היסטוריים שקרו תחת חיי-

מבצע צוק איתן- 2014

וירוס הקורונה- 2020

בת מצווה-

אני חגגתי בת מצווה עם החברות בים בקורס גלישה ועם המשפחה חגגתי בים במקום נפרד.

היה לי כיף מאוד לחגוג את הבת מצווה עם האנשים האלו.

בת מצווה בשבילי זו הדרך להראות את התבנית ואפשר כבר לקבל החלטות יותר חשובות ויותר משמעותיות בשבילך ובשביל האנשים הקרובים אלייך

תמונה שלי קטנה-

משפחה גרעינית 

אמא 

שם אמי הוא- אורית כהן, משמעות השם הוא אור

שם המשפחה- הוא כהן והוא השם המקורי

מקור השם משפחה כהן הוא:

” כהן הוא ככל הנראה שם המשפחה היהודי העתיק והנפוץ ביותר ומצביע על מוצא מהכהנים . על פי המסורת, הכהנים הם צאציו של אהרון הכהן, אחיו הבכור של משה רבינו. לכהנים היו תפקידים מיוחדים בעבודת הקודש במשכן ובביתעד היום לכהנים שמורות חובות וזכויות מיוחדות על פי- – – – – – – – – – – המסורת.“

(לקוח מאתר בית התפוצות)

מהלך חייה של אמי: 

אמא שלי נולדה בארץ ישראל בבית הספר “תל השומר” שבתל אביב.

אמא שלי למדה בחיפה כל שנות לימודיה, תחום הדעת האהובה עלי זה צילום.

צבא: אמא שלי שירתה בחיל האוויר שנתיים, כצלמת צבאית בבסיס חצור שבפרלה.

שפת הדיבור: בבית הייתה עברית

יש לאמא שלי עוד 2 אחיות:

הבכורה: אפרת בת 55

האמצעית: דפנה בת 53

הקטנה (אמא שלי): אורית בת 49

אמי נולדה בתאריך 26.6.1970 “בתל השומר”, היא גרה עד גיל שנתיים בקיראון, ואז היא אברה לגור בחיפה באחוזה, שם היא גרה כשנתיים שלוש. ואז היא עברה לגור בדניה.

 היא למדה בבתי הספר: איינשטיין ביסודי, בחטיבה היא למדה בבית הספר אליאנס ובתי עדכון למדה בויצו מגמת צילום. 

לפני שהתגייסה היא טסה לטיול לפני הצבא למזרח הרחוק.

באוניברסיטת חיפה היא למדה תואר ראשון בסטטיסטיקה.

אחרי האוניברסיטה היא עברה לגור באזור המרכז- גבעתיים ורמת גן, אח”כ היא עברה למושב נווה ירק ומשם להוד השרון.

אחרי האוניברסיטה היא גם טסה שוב לטיול בדרום אמריקה.

תחביביה של אמי הם: צילום, להאזין למוסיקה, ללכת להופעות והצגות, טיולים בחול ובארץ ולהיפגש עם חברים.

בת מצווה: אמי חגגה בת מצווה בית ספרי-שכבתי. הם יצאו לטיול מטעם בית ספר וכשחזרו בערב לבית הספר ישר להופעה בפני ההורים שלהם.

משמעות בת מצווה בעיני אמי שהוא הגיל שאתה מתחיל להיות מבוגר יותר, עצמאי, יודע לקבל החלטות לבד …

המנהגים של משפחת אמי היו: שברב שישי יש הדלקת נרות ולפעמים קידוש צאת השבת- ביקור אצל סבא וסבתא רבה להבדלה.

תמונה שלי ושל אמי שאני תינוקת-

רונית ודניאלה 

רונית ודניאלה הם שכנות שלנו שגרות בניין שלנו (אנחנו קומה 4 הם קומה 1)

רונית חברה של אמי כבר יותר מ 30 שנה היא ואמי הכירו בצבא אחרי זה ניתקו קצת קשר ואז נפגשו עוד פעם באוניברסיטה ומאז הם בחו”ל. 

רונית ודניאלה הם פחות או יותר אותו דבר כמו אמא שלי וכמוניה.

רונית היא אמא של דניאלה. רונית היא פרק כמו של אמי

דניאלה קטנה ממני ב 4 וחצי שנים היא בת 8 וחצי

דניאלה גם נולדה מתרומת זרע וגם לה אין אבא

אני ודניאלה קוראות לעצמנו אחיות (כי לי אין אחים ואחיות וגם לה אין) והיה הדבר הכי קרוב לזה.

אנחנו מתנהגות גם כמו אחיות: רבות, צוחקות, הולכות מכות …

אנחנו יכולים לעשות כמעט כל דבר עם רונית ודניאלה שאנחנו יכולים למצוא איתם לטיולים, טסות איתם לכל מקום וגם עכשיו עם המצב החדש של הקורונה שאנחנו הרבה נמצאים ביחד

תמונה של כולנו יחד (צולם לפני כמה שנים)

המשפחה המורחבת: 

במשפחה שלנו יש את סבתא שפרה וסבא עמרם ז”ל

להם נולדנו 3 בנות אפרת (הבכורה) דפנה (האמצעית) אורית (אמא שלי הצעירה)

אפרת בתנה עם רוני ונולדו להם 3 ילדים

תום (הבכורה) עומר (האמצעי) מאיה (הצעירה)

תום בתנה עם רז ותם נולדה ילדה שם גאיה

דפנה גם לא בתנה ואימצה את איתי

ואורית אמא שלי ילדה אותי

סיפור חייה של שפרה כהן (מבית ברקאי) 

שפרה נולדה בשנת 1937 ברחובות.

היא גרה ברחובות על ההתחתנה.

שפרה הכירה את עמרם מבית הספר ומתנועת הנוער וכבר מגיל 16 ניייו חברים.

שפרה למדה לפני נישואיה במדרשה למוסיקה בתל אביב.

היא סיימה את לימודיה, והושמכה הוראה כמורה למוסיקה.

לאחר נישואיה עם עמרם טסו שניהם לשויץ ושם גרו 6 שנים שם גם נולדה אפרת (האחות הבכורה).

בשנת 1983 היא עבדה בבית הספר אינשטיין החיפה בהוראה טיפולית.

בעבר היא כבר בפנסיה נשארת בביתה (בגלל הקורונה).

תמונה שלי ושל סבתא שלי (שפרה) –

 סיפור חייו של עמרם כהן (ז”ל)

עמרם נולד בשנת 1935

הוא גר ברחובות בילדותו

הוא היה בן 10 התחלת התארגנות של המעגל היהודי של ההגנה והאצ”ל, שמטרתם הייתה לסלק את השלטון הבריטי מארץ ישראל.

בשנת 1947 כאשר היה בן 12 גיסו המפקד את ההגנה את כל הילדים דרך המסירה בין חברי ההגנה השונים. הכילדים התנועה שלהם בשעות העצמאות לא בלטה לקבוצה גם לא הופרעה על ידי הבריטים.

בשנת 1948 כאשר הגיע אבי מצווה פרצה מלחמת העצמאות וכוחות הפלמ”ח והאצל התחילו בכיבוש כל האיזורים מסביב לרחובות.

זכור לעמרם לילה אחד כשהפלקטניקים התארגנו לכיבוש הכפרים האחרים הסמוכים לבתיהם, החיילים הגיעו בשעות הערב המוקדמות לחצר הוריו הליצרות סמכות של השכינהם ושם הכינו את המתקפה על הכפרים העירייף.

בחצות התחילה המתקפה על הכפרים שתיכננו.

הקרב נמשך כל הלילה כאשר השמים היו מוארים על ידי הפיצוצים והכדורים הזוהרים של פגזי המרגמות.

הם לא ישנו ולמחרת הם נתבסרו ששני הכפרים ערביים נכבשו כליל והמושבים ערביים ברחו.

בשנת 1949 הוא עזב את רחובות ועבר להתגורר במדרשות 4 שנים הוא היה בפרדס חנה ללימודים.

היה בן 18 התגייס לחיל האוויר ושרת כשליש טכני באחת הטייסות שבמרכז הארץ. הוא גם שרת כצנחן.

עם סיון המס בצבא בשנת 1955 הוא החל ללמוד בטכניון שבחיפה להנדסת מכונות.

שנה לפני סיום לימודיו בטכניון שבחיפה, נישא לשפרה (סבתי) בעקבות זאת היא עזבה את ביתה ברחובות ואברהה לגור עם עמרם (סבי) בחיפה.

עמרם נפטר ב -4 בינואר 2008.

תמונה שלי שלוש סבי-  

ציונים במשפחתי: 

במשפחתי היו ציונים שגדלו על המסורת ועל הדת (כיפות סרוגות) והתחנכו בתנועת הנוער בני עקיבא.

סבא רבא מצד סבתא שלי השתתף במלחמת השחרור ובמבדרה קדש.

העלייה לארץ:

סבתא רבתא מצד סבא חנה נגלר עלתה לארץ מגרמניה בשנת 1933 (היא הגיעה לארץ תקופה קצרה אחרי שהיטלר עלה לשלטון)

סבא רבא מצד סבתא ירחמיאל ברקאי עלה לארץ מפולין בשנת 1929

סבתא רבתא מצד סבתא מרים הצליחה לעלות לפלסטינה לפני פרוץ המלחמה.

חייהם בגולה: 

כאשר סבא וסבתא מצד סבא, וסבתא וסבא על ידי סבתא חיו בגולה האנטישמיות גברה מאוד והיהודים לא הרגישו בנוח לגור שם.

: סיכום כללי על המשפחה 

פעם בחודש היינו נוסעים לסבתא שלי לארוחת שישי ולדלקת נרות שבת.

 אבל בגלל המצב האחרון (וירוס הקורונה) אנחנו פעם בשבוע המדברים כל המשפחה בזום.

אנחנו נפגשים לארוחות משפחתיות זה מצחיק מאוד ומהנה.

סבתא בדרך כלל מספרת לנו סיפורים על המשפחה וגם לפעמים מראה לנו תמונות מהאלבומים.

גלגלו של חפץ: