עבודת שורשים

תוכן עניינים:

ביביליוגרפיה……………………………………………עמוד 2

על עצמי……………………………………………….עמודים 3-4

מה חושבים עלי………………………………………..עמוד 5

בת מצווה בשבילי………………………………………עמוד 6

משפחה גרעינית……………………………………….עמודים 7-10

משפחה מורחבת………………………………………עמודים 17-18

אילן יחוסין…………………………………………….עמודים 19-20

גלגולו של חפץ………………………………………..עמודים 21-22

נספח גאוגרפי…………………………………………עמודים 23-24

נספח היסטורי…………………………………………עמודים 25-26

סיכום ורפלקציה……………………………………….עמוד 27

ביבליוגרפיה:

– אלבומי תמונות של אמי שסבתי הכינה.

– אלבומי תמונות שלי ושל אחי מכל שנות חיינו.

– גוגל מפות

– ויקיפדיה – מלחמת יום הכיפורים.

– עבודת שורשים של אחי – עילי הילס.

על עצמי:

נולדתי ב-31.1.07 בבית החולים מאיר שבכפר סבא.

שם פרטי: מקור השם ניבה הוא תבואה, הורי מאוד אהבו את השם, והם רצו שם מיוחד שאין לכל אחד.

שם משפחה: שם משפחתי הוא הילס והוא מקורי, אין משמעות לשם זה.

שם משפחה זה הוא אינו יהודי אלא פולני גרמני והולנדי.

כינויים: אין לי הרבה כינויים אבל אמי קוראת לי נונה.

תאריך לידה: עברי – י״ב בשבט, לועזי – 31.1.07.

פרטים וסיפורים מעניינים: כשנולדתי שקלתי 3.500 ק״ג, והוריי מספרים שהלידה שלי הייתה מהירה מאוד.

אני זוכרת את עצמי: אני לא כל כך זוכרת את עצמי מתקופת הילדות, אך אני זוכרת שתמיד בימים הראשונים של השנה ממש התרגשתי והייתי מאוד לחוצה. 

הורי זוכרים אותי: מילותיי הראשונות היו אבא ואור, התחלתי ללכת בגיל שנה.

תחביביי הראשונים היו בישול, תסרוקות ואיפור.

תוכניות אהובות: כשהייתי קטנה תוכניותיי האהובות היו, ראש גדול, ארתור, בובספוג, תותית וסבא מתכווץ.

פינה אהובה עליי בבית היא: החדר של ההורים שלי

יש לנו בעל חיים, חתולה, שמה לוקה.

בדרך כלל בחגים אני ומשפחתי נוסעים לחגוג את החגים אצל סבא שלי, בקיבוץ רביבים שבדרום.

מאכלים אופייניים: פנקיקים הולנדיים שאבי מכין.

אירועים היסטוריים: האירוע שבחרתי הוא מבצע “צוק איתן”שהתקיים כשהייתי בת 7. אני לא זוכרת שהיו הרבה אזעקות, אבל היו כמה, וכל פעם שהייתה אזעקה אני נלחצתי מאוד וירדנו למקלט.

 מה חושבים עלי:

אימי (אלה) – שאני חברתית, עוזרת, דומה מאוד לסבתי (מצד אבא).

אחי (עילי) – שאני מצחיקה ונחמדה.

אבי (אנדרה) – שאני חברותית מאוד, נחמדה ואכפתית.

סבא שלי (עדין) – סבא שלי אומר שאני ילדה פתוחה ומתקשרת טוב ושאני סקרנית.

בת דודתי (מיקה) – היא אמרה כך, את הבת דודה שהכי כיף לי לבלות איתה ולצחוק איתה ולפעמים ממש מרגישה כמו אחותי הקטנה, את אכפתית ומתחשבת ותמיד שמה לב לאנשים שסביבך. אני ממש אוהבת את זה שחשוב לך להיות מעודכנת בהכל, אתה תמיד יודעת מה באופנה ומה כבר לא ושאת תמיד דואגת לעדכן גם אותי, שלא אפספס.

דודתי (מצד אמי) (גתית) – ילדה נהדרת, סקרנית, תמיד בעניינים. אני חברותית ומשתפת, שיש לי לב ענק ושאני אוהבת לעזור.

בת מצווה בשבילי זה ציון דרך בהתבגרות והתחלה של דרך חדשה, שינוי בין ילדות לבגרות. לאורך שנת הבת מצווה, עשינו פעילות של אימהות ובנות בנושאים שונים הקשורים לבת המצווה, כמו למשל נשים פורצות דרך, מה זה חברות, היחסים שלי עם אמי, מה זה גיל ההתבגרות.

את הבת מצווה הפרטית שלי חגגתי בחדר קריוקי בכפר סבא בתאריך 7.2.2019, לחברות הקרובות שלי. היה ממש מרגש ומשמח לחגוג עם חברותיי.

תחומי העניין שלי הם אפייה.

כרגע אין לי כל כך שאיפות, פשוט לעשות משהו שאני אוהבת ושכל המשפחה שלי תהיה בריאה.

משפחה גרעינית:

אמי (אלה ציפורה קוה)

אמי נולדה בישראל בבית החולים סורוקה שבבאר שבע.

מכיתה א׳-ט׳ למדה בקיבוץ רביבים.

בית ספר תיכון – אזורי של כמה מושבים וקיבוצים, מעלה הבשור, קיבוץ מגן.

תואר ראשון – אוניברסיטת תל אביב, חינוך ללקויי שמיעה.

תואר שני – אוניברסיטת בר אילן, מידענות.

תחום מקצועי שבו אמי עוסקת הוא עריכת תוכן.

אמי שירתה בחיל השלישות, ברמלה והייתה אחראית על רישום מילואימניקים.

אמי מספרת שלא נהנתה כלל משירותה הצבאי.

אמי דיברה עברית בביתה.

לאמי שלושה אחים:

גתית – בת 55.

עינב – בת 48.

עתי – בן 39.

אמי נולדה וגדלה בקיבוץ רביבים שבנגב, היא ישנה בבית הילדים עם כל הילדים שהיו בגילה (לינה משותפת).כל יום אחר הצהריים הייתה הולכת לבית הוריה עד הערב ואז הולכת לישון עם שאר הילדים.

קיבוץ רביבים שבנגב הוא מקום מאוד מיוחד. גם כי זה קיבוץ שיתופי, וגם כי היא גדלה בנגב.

בתקופה שבה נולדה היה חינוך משותף, מה שאומר שבגיל שלושה חודשים היא כבר היתה בבית הילדים ומאז ישנה עם כל הילדים בשכבת גילה.

בקיבוץ הכי חשוב היה עבודה ולכן עבדה אמי מגיל מאוד צעיר, כנראה מכיתה א׳ בחקלאות, בטיפול בחיות, במטבח ובניקיונות של בית הילדים, כל פעם במקום אחר.

אמי קיבלה חינוך חילוני וחקלאי. למשל את כל החגים היהודים הדתיים, חגגו עם זיקה חקלאית.

בפסח חגגו את חג האביב, קציר העומר ובשבועות היה טקס גדול מאוד של הבאת ביכורים מכל הגידולים שגדלו בקיבוץ, את אבא שלי, היא הכירה בקיבוץ רביבים כשהוא הגיע לשם כמתנדב מהולנד.

הילדים בקיבוץ שיחקו בעיקר במשחקים בחוץ כל הילדים ביחד: גולות, גומי, כדרים באים, גנב דגל, מחניים, וגם משחקים שקטים יותר כמו חמש אבנים.

באותה תקופה הטלוויזיה רק התחילה והיה ערוץ אחד בלבד, מתוכו היה זמן קבוע לילדים.

אמי חגגה בר מצווה ולא בת מצווה. היא חגגה עם כל בני גילה.

אבי (אנדרה פאול הילס)

אבי נולד בעיר רוטרדם שבהולנד.

אבי לא נולד בבית חולים אלא נולד בבית הוריו, והוא מספר שכך היה נהוג בהולנד.

אבי עלה לארץ מהולנד בשנת 2002.

השכלה: באמצע בית הספר התיכון עבר אבי לבית ספר מקצועי לגרפיקה, שם למד מגיל 15-20. שם הוא למד לעבוד בבית דפוס ושיטות דפוס שונות, משם עבר ללמוד פרסום ומשם לבית ספר לאומנות. בבית הספר לאומנות ברוטרדם למד שנה אחת, ואז בבית הספר לאומנות בהאג למד 4 שנים.

הוא סיים ללמוד בגיל 26. במקצועו אבי הוא מעצב גרפי.

אבי לא שירת בצבא כי הוא מרכיב משקפיים כלומר מי שהיה לו מספר גבוה במשקפיים לא היה צריך ללכת לצבא בהולנד.

שפת הדיבור בבית ההורים הייתה הולנדית. בבית ספר למד אנגלית וגרמנית.

אבי הוא בן יחיד.

בבית בו גדל היו 3 קומות, היו להם 6 שכנים. לא היו לו הרבה חברים ושכנים, אז היה מאוד שקט.

לאבי היו הרבה מאוד חברים יהודים שלמדו יחד איתו ומהם שמע הרבה על ישראל ובא לביקור והתאהב בארץ.הוא נהיה מתנדב בקיבוץ עין גדי ואהב מאוד את מזג האוויר, את האוכל ואת המדבר. הכל היה מאוד שונה מהולנד. ומאוד מרגש ומלהיב.

אבי עלה לבד לישראל, הוא מספר שהיה לו קל בעליתו לארץ.

משפחתו של אבי אינה גדולה. לאימו היו 3 אחים ולאביו 2 אחים.

כשהיה קטן היתה משפחתו מבקרת בהרבה חופשות בשוויץ, שם גרו דודיו, וכך הוא נהייה חבר טוב מאוד של בן דודו – תומס.

כילד אהב אבי מאוד לשחק כדורגל, לדוג ובחורף שהמים היו קופאים, היה יוצא להחליק על הקרח.

אבי הכיר את אמי תוך כדי שירותו בתור מתנדב בקיבוץ בו גדלה אמי – רביבים.

אבי חגג את החגים שחגגו בהולנד כמו כריסמס.

הוריי נפגשו כאשר אבי התנדב בקיבוץ בו אימי גדלה, קיבוץ רביבים.

אימי מספרת שהלידות שלי ושל אחי היו קלות ומהירות.

אחי נולד בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ואני נולדתי בבית החולים מאיר.

הוריי גרו ביחד בגבעתיים לשם הגיע אחי מהבית חולים.

כשאחי היה בן כמה חודשים עברו הוריי  לכפר מלל לשנה וחצי.

אחר כך עברו להוד השרון לבניין שאנו גרים כיום ואחרי 7 שנים עברו לדירה שמתחת באותו הבניין עד היום.

אחי הוא ילד מאוד נחמד וחכם, שחקן כדורגל מעולה ותמיד לצידי.

אני ואחי אוהבים לראות טלוויזיה ביחד ופעם גם היינו אוהבים להחליק על הקרח ביחד.

בתמונה זו אני בת יומיים.

אני ואחי לא כל כך דומים.

למשל בחיצוניות אני ואחי קצת דומים, יש כאלה שאומרים שאנחנו מאוד דומים ויש כאלה שלא.

באופי אני ואחי לדעתי לא דומים, אבל אמי אומרת שיש תכונות שבהן אנחנו דווקא דומים, לדוגמה אני ואחי מאוד חברותיים ורוכשים חברים מהר.

אני ואח שלי גם מאוד חסרי מנוחה ומלאי אנרגיה, לשנינו קשה לשבת לאורך זמן.

אני ואחי רבים המון אבל יש רגעים שאנחנו מסתדרים.

כשאנחנו מסתדרים אנחנו אוהבים מאוד לראות תוכניות טלוויזיה ביחד. לשבת בחדר שלי ולדבר ולצחוק.

משפחה מורחבת:

סבא עדין

סבי נולד ברמת גן, בארץ בשנת 1938.

סבי השתייך לתנועת הנוער ״צופים״.

הוריו של סבא שלי לא השתייכו לתנועות מחתרתיות.

סבי הגיע לקיבוץ רביבים בשנת 1957.

אני ומשפחתי מאוד אוהבים לנסוע לקיבוץ שבו סבא שלי גר וכל פעם שאנחנו שם בקיץ אנחנו גם הולכים לבריכה ובנוסף גם הכרתי חברות מהקיבוץ.

סבא עדין הוא הסבא היחיד שלי שבחיים.

סבתי מצד אבא נפטרה כשהייתי בת 10 והייתי מאוד קשורה אליה.

את סבא שלי מצד אבא לא זכיתי להכיר.

גם את סבתא שלי מצד אמא לא זכיתי להכיר.

גלגולו של חפץ:

החפץ הוא חנוכיה חומה, שאותה אבא שלי קיבל מאבא שלו.

סבא שלי קנה את החנוכיה בעיר העתיקה בירושלים, כשביקר בישראל בשנת 1978.

סבא שלי הביא את החנוכיה לאבא שלי וכשאבא עבר לישראל לקח אותה איתו והיא נשמרה עד היום בביתנו.

בכל חנוכה אני ומשפחתי מדליקים נרות עם החנוכיה הזו.

נספח גאוגרפי:

https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1xkHdhUu1u9_gr7neqn9v2dmFVsnZrNYl&ll=39.78952304856546%2C19.019286050000005&z=4

זה הקישור למפת ארצות המוצא שלי.

צבע אדום – הצד של אימי.

צבע כחול – הצד של אבי.

נספח היסטורי:

אני בחרתי במלחמת יום הכיפורים.

מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973, בהתקפה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים.

המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף.

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות: היא הביאה להקמת ועדת אגרנט (כינויה של ועדת חקירה ממלכתית), ולהתפטרות ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר. כמו כן, הייתה המלחמה בין הגורמים העיקריים למהפך ב-1977, וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

אני בחרתי במלחמת יום הכיפורים כיוון שאמי הייתה ילדה כשהמלחמה התקיימה, והיא זוכרת שכל הילדים של גן הילדים ישבו זמן רב במקלטים, ישנו ואכלו שם, במיטות קומותיים, וזה היה מהנה מאוד ולא מפחיד בכלל.

בתמונה זו אמי במלחמת הכיפורים.

סיכום ורפלקציה:

ניגשתי לעבודת השורשים בהרגשה טובה וחשבתי שהעבודה תהיה קלה.

אני לא למדתי כל כך הרבה על משפחתי, כי ידעתי הרוב אבל היו כמה דברים שלא ידעתי והם היו חדשים לי.

לא היו לי קשיים, אבל אני חושבת שעכשיו במבט לאחור הייתי צריכה להתחיל את העבודה מוקדם יותר כדי לסיים אותה כמה שיותר מוקדם ולא ברגע האחרון.

נושא זה חשוב לי כיוון שאני חושבת שלהכיר את המשפחה זה מעניין וחשוב להמשך החיים.

לא למדתי המון על משפחתי, אבל היו דברים מפתיעים, כמו לדוגמה שסבא שלי היה בתנועת הנוער ״הצופים״, לא ידעתי גם שאבי לא הלך לצבא כיוון שהיו לו משקפיים.