עבודת שורשים

תוכן עניינים-

אני ומשפחתי………………………………………………………………2

על עצמי……………………………………………………………………3

המשפחה הגרעינית………………………………………………………..11

המשפחה המורחבת……………………………………………………….47

המשפחה כחוליה בשרשרת……………………………………………….51

אילן יוחסין………………………………………………………………..52

גלגולו של חפץ…………………………………………………………….53

נספח גאוגרפי……………………………………………………………..59

חקר אירוע היסטורי………………………………………………………..61

סיכום ורפלקציה………………………………………………………….66

ביביליוגרפיה ונספחים…………………………………………………….67

אני ומשפחתי

אני-

נולדתי ב 2007/08/11 יום שבת, כ”ז באב בשעה 01:30 בלילה בבית החולים תל השומר בעיר רמת גן.

מקור שם נטע הוא מטבע. סיבה מיוחדת לבחירת שם הוא שההורים שלי רצו שם שהוא רק של בת ושתי עברות. משמעות השם הוא שתיל, עץ קטן משהו שגדל ומתפתח לגדול ומיוחד. שמות החיבה שלי הם: נטלולו, נטקלול, נט, נטשה, קרידה.

המשקל שלי בלידה היה 2.69.

חושבים עלי ש-

הורים שלי חושב עליי שאני אחות מקסימה, החלטית, רגישה, חכמה, מכבדת ומשקענית.

אח שלי (אלון) חושב עליי שאני חכמה וחברותית.

בת דודה ובן דוד שלי (עדי ורועי) מצד אבא חושבים עליי שאני מצחיקה, רגישה, מושגעת, נחמדה ודואגת.

דוד ודודה שלי (נעם ומאיה) חושבים עלי שאני בת דודה למופת, רגישה, אכפתית ואחראית.

סבא וסבתא שלי (יצחק ומלכה) מצד אבא חושבים עליי שאני חברותית, שובת לב, חכמה, תלמידה טובה ואחות נהדרת.

דודה ודוד שלי (גיל וכרמית) מצד אבא חושבים עלי שאני מוכשרת, חכמה, בעלת שמחת חיים, דואגת ובעלת אינטליגנציה רגשית.

בני דודים שלי (עומר ועידו) מצד אבא חושבים עלי שאני עוזרת ודואגת לאחרים.

סבתא שלי (תמי) מצד אמא חושבת עלי שאני נבונה, אחרית, יפה ואינטלינגנצית.

דוד ודודה שלי (דביר ודנה) מצד אמא חושבים עלי שאני מקסימה, נבונה, מצחיקה, מגניבה, אחות מדהימה, עוזרת ואחראית.

בני דודים שלי (איתן ודניאל) מצד אמא חושבים עלי שאני חכמה, נחמדה ויפה.

דוד שלי (אייל) מצד אמא חושב עלי שאני מצחיקה, חכמה, ילדה טובה ושיום אחד אני אכבוש את העולם.

חברה שלי (לינוי נחמיאס) חושבת עלי שאני חברותית, מצחיקה, אכפתית, עוזרת וחכמה.

חברה שלי (תמר יוטה) חושבת עלי שאני חכמה, חברה טובה, עוזרת ונעימה.

חברה שלי (נועה דוידאור) חושבת עלי שאני נחמדה, חברותית, בעלת לב טוב ועוזרת.

חברה שלי (גל בר זאב) חושבת עלי שאני מצחיקה, עוזרת, תומכת, חברותית ומקשיבה.

חברה שלי (עדי קולקר) חושבת עלי שאני נחמדה, מצחיקה, כשרונית, חמודה ויפה.

אני חושבת עלי שאני חברותית, חכמה ועוזרת.

שנות חיי

אני זוכרת את היום הראשון שלי בגן שבכיתי המון אבל בסוף היה לי כיף. אני זוכרת שפעם הייתי הולכת לחוגי אומנות ומציירת עם סבתא מצד אבא (מלכה). אני זוכרת את היום הראשון שלי בבית ספר יסודי כשבאתי עם ההורים שלי וחברים והכרנו את המורה (בקריית אונו). אני זוכרת שהתקבלתי למקהלה ואת ההופעה הראשונה שלנו ביסודי. אני זוכרת את יומי הראשון בחטיבה שפגשתי את החברות שהכרתי מהכיתה ומהשכבה והתרגשנו.

ההורים שלי זוכרים שבגיל 9 חודשים אמרתי בפעם הראשונה “אבא”. והתחלתי לדבר בגיל שנה וחמישה חודשים ואמרתי אמא כשחזרנו מהחוף. בגיל שלוש וחצי בשישי בצהריים חזרתי מהגן ופשוט לא לקחתי יותר מוצצים. בגיל ארבע וחצי גזרו לי את השיער בפעם הראשונה. התוכנית טלוויזיה שהכי אהבתי הייתה דורה. כשהייתי קטנה בבית הקודם שלי, בקיץ היו עושים לי בריכה מתנפחת במרפסת.

פעם היו מקראים לי את כל הספרים של דורה והיה לי את כל הספרים שלה. הספר הראשון שקראתי היה קפטן תחתונים, ובכיתה ג’ התחלתי את הארי פוטר ואז הייתי קוראת כל יום וסיימתי אותו בארבעה ימים. בגיל שנה טסתי בפעם הראשונה לארצות הברית ובכללי הטיסה הייתה 15.5 שעות וישנתי 13 שעות ממנה. ביום הראשון שלי ביסודי הגענו עם חברים שלי מהגן והכל היה מלא ילדים. לפני שעברנו להוד השרון כשהבית שלי עוד היה ריק אז היינו עושים ארוחות צהריים שם לפעמים. מאז ומתמיד אהבתי את הבלונז של אמא.

משפחתי ואני-

במשפחה שלנו יש כל מיני מנהגים, אנחנו יוצאים בסופ”ש פעם שבועיים או שלושה לטיול אופניים, לפעמים זה רק המשפחה המצומצמת ולפעמים עם בני דודים. כמעט כל שישי אנחנו הולכים לארוחת ערב אצל המשפחה מצד אמא או אבא. במשפחה המצומצמת שלי כולם אוהבים ספרים. בחנוכה כל שנה משני הצדדים מכינים סופגניות קטנות עם אבקת סוכר. כל יום הולדת מצד אבא מכינים עוגת מוס שוקולד ולפעמים עוד סוג. פעם הייתה לי חתולה בשם ליה.

אירועים היסטוריים במהלך החיים-

ב1 בפבורואר 2008- אל קאעידה ביצע פיגוע ירי לעבר שגרירות ישראל בעיר נואקשוט במאוריטניה.

28 באפריל 2008- לווין התקשורת הישראלי שגר לחלל מאתר השיגור קוסמודרום בבייקונור בקזחסטן.

20 בינואר 2009- ברק אובמה הופך להיות הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית.

12 בינואר 2010- רעידת האדמה בהאיטי שגרמה למותם של 200,000 אנשים.

2 בדצמבר 2010- פורצת השריפה בכרמל, השריפה הכי גדולה של ישראל.

28 בספטמבר 2016- שמעון פרס מת בגיל 93.

12 במאי 2018- נטע ברזילאי נצחה בארוויזיו עם השיר “צעצוע”.

11 באפריל 2019- הגשושית הישראלית “בראשית” התרסקה בנסיון נחיתה על הירח אבל בכל זאת הפכה ישראל למדינה השביעית שהחללית שלה הקיפה את הירח.

אנו מתבגרים-

בת בר מצווה מסמל בעיניי חגיגה לכבוד נעורים והתבגרות של ילד או ילדה.

חגגתי את בת המצווה שלי פעמיים- פעם אחת עם השכבה הקודמת ועוד 4 חברות באולם “לואי” ברעננה ב 31.1, פעם שנייה עם המשפחה וחברים ב”קופיולה” בתל אביב בתאריך 31.8.

פרשת השבוע שלי היא “ראה” בספר דברים ומשמעותה היא ברכה וקללה, אם הולכים בדרך אחת זו ברכה ובשניה קללה, אבל מה צריך לעשות בשביל הברכה?

בזמן בת המצווה שלי הרגשתי שמחה אבל גם לחץ כי זה אירוע כיף אבל גדול שמלא באנשים שבאו לכבודך. התרגשתי בבת מצווה שלי מאנשים שבאו וממצגת ברכות שעשו לי בהפתעה.

תחומי העניין שלי הם בעיקר מוזיקה- אני מנגנת ושרה אבל אבל אני גם בחדר כושר ואני לומדת. שאיפותיי לעתיד הוא להיות מאושר ולהצליח בדברים שאני רוצה.

המשפחה הגרעינית

 פרטים אישיים- אמא-

לילך- פרח סגול שאמא שלה מאוד אהבה ואת האות ל”.

צ’ולה, לילכי, שרונס ושרון.

ניר שונה מפולסקי כשאמה ואביה התחתן, פולסקי הוא שם פולני והם עברתו אותו, משמעותו הוא שדה חרוש- ניר.

מקור שם ניר הוא החריש ראשון, ראשון שהורים חשים על לידה בנם בתם.

פרטים אישיים- אבא-

ירון- שמח, אמו ואביהו נתן לאחיו שמות משמחים, כשהוא נולד קרא לו שביט ושבוע אחרי הולדתו, כשרשם אותו במשרד פנים, החליף לירון.

צ’ולה, ירוני, בון, אחושה.

קנטים הוא שם מקורי.

מקור שם קנטים הם “קנטה” שזו העיירה בספרד.

מהלך חיי הוריי- אמא-

נולדה בישראל, ברמת גן, בת בכורה ונכדה ראשונה.

ילידת הארץ.

התחילה בגן ציפי, עברה ליסודי מבועים במושב מבועים בנגב, עברה באמצע כיתה ד” ליבנה לבית ספר יסודי רמות ויצמן ואז לחטיבת גינזבורג ולתיכון גינזבורג, מגמת מדעים ושפות. אחרי זה הייתה בצבא ולאחר מכן באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, תואר שני באוניברסיטת בר אילן במנהל עסקים.

בצבא שירת בחיל מודיעין ולפני זה טר”צ ביחידה 8200. הוא דריכה אחרי הצבא שם למחזור אחד.

עברי.

דביר- 39. אייל- 32.

במושב מבועים בית עם חצר גדולה בלי גדר.

גדלתי בארץ.

עד גיל 10 אמי גדלה במושב מבועים, ואז עברה ליבנה באמצע כיתה ד’, כשהגיעה קיבלו אותה מאוד יפה וכולם רצו להיות חברים שלה, באותו הזמן היא התחילה להרכיב משקפיים ופחדה שיצחקו עליה אבל לא צחקו. ביבנה קבוצת הילדים הייתה יותר טובה מבמבועים אבל היא בכל זאת התגעגעה אליהם והתכתבה איתם בדואר. היה לה חבר שקראו לו יפתח ופעם אחת הוא שלח לה בדואר דובי אבל הוא היה בלי אף אז בפעם הבאה הוא שלח את האף. אמי הייתה בהמון חוגים- קראטה, סקייטים, טניס, הנוער העובד, השומר הצעיר, חלילית, גיטרה ועוד הרבה. היא אספה מפיות מיוחדות, מחקים, מכתביות, בולים, זהבים של שוקולדים, גוגואים וכו’. בכיתה ט’ בחוג כדורסל היא הייתה צריכה לרוץ לאחור והיא נפלה וסדקה יד אחת ושברה את השנייה. בכיתה י’ אחיה הקטן (אייל) היה בן 3 והיא הייתה צריכה לקחת אותו מהמעון שלו בצהריים, לאייל הייתה חברה במעון בשם שמרית גיטר ולה היה אח גדול בשם יוסי גיטר שגם תפקידו היה לקחת את אחותו מהגן והם התחברו והוא היה החבר הראשון שלה.

הצד של אמא שלי בסיפור שלה ושל אבי: באוניברסיטה בסמסטר הראשון היה לה חבר (לא יוסי), בסמסטר השני היא והחבר שלה נפרדו והתחילה תקופת מבחנים ואבי הלך למילואים וביקש לצלם ממנה את החומר כי המחברות שלה היו הכי מסודרות וטובות, הם קבעו להיפגש ליד המכונת צילום וככה הם הכירו יותר, יום אחד הוא התקשר אליה הביתה וסבתי ענתה לו והם דיברו ואחרי זה היא אמרה לאמי “הבחור שהתקשר נשמע מאוד נחמד” ואז הם התחילו לצאת וזה המשיך.

מבחינת אימי בת מצווה היא מסיבת יום הולדת משודרגת כי היא מסמלת את זה שאנחנו יהודים וזאת מסורת שלנו, בנוסף לכך מציין אותה ביותר חגיגית. בת המצווה שלה היתה בביתה הקודם ביבנה והזמינה את כל בני המשפחה המורחבת וחברים מהכיתה והשכבה, היא הרגישה נפלא- היא שמחה והתרגשה.

בביתה של אמי דיברו עברית. סבתה מצד אמא (בת שבע ז”ל) לימדה אותה שירים ביידיש, הם היו משחקים הרבה רמיקוב והיו עובדים הרבה בגינה והיו הולכים להרבה טיולים בארץ.

הם היו כל שיש קבלת שבת (לא קידוש), את כל החגים תמיד היו חוגגים עם כל המשפחה המורחבת. בט”ו הם היו מכינים צלחות עם כל מיני פירות לט”ו בשבט טבולים בשוקולד, כיום אנחנו לא חוגגים את ט”ו בשבט. מאז ומתמיד היו שרים בכל חג ממש את כל השירים שלו.

מהלך חיי הוריי- אבא-

נולד בישראל, ברמת גן, נולד ב1.1- היום הראשון של השנה האזרחית וכנראה היה הילד הראשון של השנה.

יליד הארץ.

היה בגן, למד ביסודי ובחטיבה רמים שבגבעתיים, חטיבה ותיכון קלעי במגמת כלכלה וסוציולוגיה, לאחר מכן בצבא, למד באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בכלכלה ופילוסופיה ותואר שני במנהל עסקים.

בצבא שירת חיל קשר בחטיבת לוחמה אלקטרונית. במסגרת הצבא יצא להרבה תרגולים בשטח עם נגמ”שים או מטוסים. חוויה מיוחדת- היה תרגיל בגולן והיה ממש קר.

עברית וקצת ספניולית.

נעם- 50. גיל- 38.

גבעתיים ברחוב סירקין, בניין עם 7 קומות.

גדל בארץ.

אבי גדל בשכונת סירקין בגבעתיים, רוב ילדותו העביר בכדורסל- תחביבו העיקרי. הוא היה מתאמן 3 פעמים בשבוע ולפעמים עוד. ירון אהב לרכב על אופניים והיה רוכב על שלו לכל מקום. היו לו הרבה חברים קרובים אבל אחד עיקרי מגיל 5 עד עכשיו- רונן שגם המציא לו את השמות צ’ולה ואחושה. בית הספר שהיה בו היה נקרא רמים- כיום הוא נקרא בן גוריון והוא בית הספר חילוני. בדרך כלל בחופשים היה ממשיך לבוא לבית הספר ב -10 בבוקר כדי לשחק כדורגל עם חבריו. בשכונתו היו 3 בניינים והיו בהם המון ילדים בגילו, כשהיו צעירים הם היו נפגשים כמעט כל יום לשחק ביחד מחבואים, הם גם היו חוגגים חגים ביחד. הצד של אבא שלי בסיפור שלו ושל אמי: אבי פגש את אמא שלי בשנה הראשונה שלו באוניברסיטה והם בקושי דיברו כל הסמסטר הראשון אבל בסמסטר השני הוא יצא למילואים וביקש לצלם את החומר ממנה. לאחר שהוא צילם ממנה את החומר הקשר שלהם התחזק ויצא להם לדבר ולהיפגש ומשם זה המשיך.

האירוע של בר המצווה שלו היה למעשה 3 אירועים, הוא עלה לתורה בבית כנסת בדרום תל אביב ביום חמישי, ועוד עלייה לתורה באותו בית כנסת ביום שבת והייתה גם מסיבה לחברים שלו ושל המשפחה. בעיני אבי בר מצווה הוא אירוע חשוב כי הוא מדגיש לך ולסובבים אותך שאתה בוגר, בנוסף לכך מצופה ממך להתנהג בצורה מסוימת ואתה בעל זכויות נוספות.

היחסים עם הוריו היו ועדיין מאוד קרובים, הם היו מדברים גם עם אבא וגם עם אמא והם תמיד היו שם בשבילם. הם נהגו ללכת לבית הכנסה בחגים וקדש ביו שישי, צם בכיפור ושמר על כשרות בפסח. הזמרים ששמע הכי הרבה היום וואם, ג’ורג” מייקל, משינה וניק קרשאן. הוא היה משחק המון מחבואים, כדורגל, פינות וכדורסל.

אבי רואה חשיבות רבה לשימור מנהגים דתיים כחלק מהמאפיין החיים הישראלי שלנו לדוגמה : הוא צם כל שנה בכיפור בנוסף חשוב לו שגם ילדיו יכירו ויפעלו לפי מנהגים אלה לכן בביתנו אנו שומרים כשרות בפסח , צמים בכיפור ומקדשים לעיתים בימי שישי, מנהגים שנעלם- הוא היה הולך לבית כנסת ועכשיו לא, פעם עד 4 בצהריים בשישי כולם היו מתקלחים כדי לקבל את השבת , היום לא. במשפחה יש לנו כל מיני מאכלים שאנחנו נוהגים לאכול- עוגת מוס שוקולד בכל שנה בכל יום הולדת ופרסות שסבתא מכינה . כמעט תמיד יש בבית הפרטי שלנו פסטה בולונז או מרק עוף .

הקמת המשפחה-

הוריי נפגשו באוניברסיטה והכירו בסמסטר הראשון אבל לא מאוד אבל בסמסטר השני והקשר התחיל כאשר אבי ביקש מאמי לצלם את המחברת שלה כי הלך למילואים.

לפני הלידה שלי ההורים שלי ההורים שלי גרו בגבעתיים ואחריה בקריית אונו וכשהייתי בת 8 עברנו להוד השרון עד עכשיו.

(תמונות בעמודים הבאים)

ראיונות עם האחים והאחיות-

אלון- הצבע האהוב עליו הוא ירוק, הוא אוהב כדורסל, מנגן בתופים, המשחק האהוב עליו הוא רבעיות, אלון אוהב שאנחנו משחקים ביחד בפלייסטיישן, משחקים כדורסל, שאנחנו מספרים בדיחות.

נילי- היא מאוד אנרגטית, הצבעים האהובים עליה הם תכלת, לבן וורוד. המשחק האהוב עליה הוא חתחתול. נילי אוהבת שאני מרימה אותה, כשאנחנו הולכות למחזורית ביחד שאנחנו הולכות לטייל ביחד שאנחנו משחקות ביחד מחבואים.

תמונות מהחתונה של הוריי

תמונות מהלידה שלי

תמונות מהלידה שלי אחי אלון

תמונות מהלידה של אחותי נילי

תמונות של כולנו מכל מיני שנים

המשפחה המורחבת

 סבי מצד אבי-

לסבי קוראים יצחק חיים קנטי אבל נוהגים לקרוא לו “איציק”. הוא קרוי על שם אחיו של סבו – יצחק.
ומשמעותו הוא צחוק אבל גם שם תנ”כי- בנו של אברהם נקרא יצחק.

סבי נולד בישראל 1944 בתל אביב, ביום שבת וכיום הוא בן 76.

הוא למד בבית ספר היסודי “אחד העם” ובתיכון “אורט סינגלובסקי” הוא למד אלקטרו מכניקה ומנהל עסקים. סבי אהב מאוד מקצועות ראליים כמו מתמטיקה, הנדסה ובצעירותו לימד שיעורים פרטיים בנושאים אלו.

לסבי יש אח הגדול ממנו בשש שנים בשם שמואל.

אחד האירועים שהוא זוכר מילדותו הוא פתירתה של אמו כשהיה בן-15. הוא גם זוכר שלאביו הייתה מכולת, בשוק לוינסקי בדרום תל אביב והוא אהב לעבוד שם.
משמעות בר המצווה בעיני סבי הוא סימן של בגרות. זהו אירוע מאוד מרגש עבור ההורים מאותה הסיבה. סבי זוכר שבלימודיו לפרשת הבר מצווה, הרב רצה שיקריא גם פרשות אחרות בבית הכנסת בלי קשר לבר מצווה כי חשב שהוא שר יפה. עד היום שירה היא התחביב של סבי והוא חבר במקהלה ברמת גן.

סבתי מצד אבי-

שם סבתי הוא מלכה (קונפינו) קנטי. שמה קרוי על שמן של שתי סבתותיה ריינה (מלכה). בצבא קראו לה החיילים “מלי”.
היא נולדה בארץ ישראל, בשנת 1945 בתל אביב, ט”ו בשבט. בגלל זה עד היום ט”ו בשבט נחשב עבורה ליום משמח במיוחד.
יש לה אח ואחות בשם ברוך וחנה.
בילדותה גרה בנווה צדק. שם למדה בבית הספר היסודי “עליה” בכיתה ג’ עברו לתל אביב ושם למדה ב”רמת הטייסים”. כשגדלה למדה הוראה בסמינר הקיבוצים והפכה למורה לחינוך מיוחד בבית ספר יסודי. כילדה סבתי אהבה את המקצוע ספרות.
סבתי אוהבת אומנות ובמשך שנים עסקה בציור כתחביב.
המשפחה של סבתי נהגה לחגוג את החגים היהודים בקפידה.

סבי מצד אמי-

שמו של סבי הוא בנימין אבל כולם קוראים לו “בני”. השם שלו נבחר בגלל שבתקופתו לקרוא לילדים על שם שמות של קרובי משפחה שנפטרו והוא נקרא על שם סבתו “בינה”.

שם משפחתו היה “פולסקי” וכשהתחתן עם סבתי החליטו לעברת את השם ל”ניר”.

הוא נולד בראשון לספטמבר 1951 בבית החולים “מאיר” בכפר סבא. בהתחלה עד גיל חצי שנה הוא גר בצריף בגבעתיים ואז עבר לבית חדש באותה העיר עם קומות.

יש לו שני אחים: נורית- 76. יעקב- 73.

הוא היה בגן “מעין” ובבית הספר היסודי “א.ד. גורדון” ומאוד אהב טבע. הוא היה אוסף פרחים שעשה מהם ציורים והיה שומר אותם באלבום. בגיל 11 הוא הצטרף לתנועת הנוער “השומר הצעיר” עד גיל 18 שם הכיר את סבתי.

בבר המצווה שלו עלה לתורה ואחרי זה עשה מסיבה בביתו.

בצבא הוא היה בחיל התותחנים. הוא גדל בבית חילוני מאוד אבל תמיד הייתה לו חיבה לחגים היהודים לכן כשהתחתן חגג עם ילדיו את כל החגים בצורה המסורתית. הוא סבתי התחתנו בגיל 20 והתגרשו בגיל 47.

סבתי מצד אמי-

שמה של סבתי הוא תמר והוא נבחר לה בגלל שאמה אהבה מאוד את השם. חבריה ומשפחה קוראים לה “תמי”.

היא נולדה בישראל בבאר שבע וגרה בקיבוץ דרומה מבאר שבע. כשאמה נסעה ללדת אותה היא נסעה במשאית של תנובה שבאה לאסוף כדים של חלב. בקיבוץ לא היו טלפונים או מכשירי קשר. כשהיא נסעה היה לה את התיק שלה אבל גם היו לידה כלובים עם 2 יוני דואר ואחרי הלידה המילדת קשרה פתק לאחת היונים וכשהיונה חזרה לקיבוץ ידעו שסבתי נולדה.

סבתי עברה מהמושב בגיל 4 לרמת גן ושם למדה ביסודי ובתיכון “בליך” והייתה במגמת הומנית שפות. היא ניגנה 6 שנים בפסנתר. באוניברסיטה עשתה תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית. סבתי שירתה בחיל הים. יש לה שתי אחיות חגית 55 ואורה 60.

בקיבוץ שבו גדלה המים היו מים מלוחים וכולם גרו בצריפים. בגיל 9 הצטרפה לתנועת נוער ועזבה בגיל 18. את בת המצווה שלה חגגה עם חבריה בקן של השומר הצעיר. בת מצווה בשבילה זה אירוע יותר גדול אבל ללא כל משמעות מיוחדת או דתית.

המשפחה כחולייה בשרשרת

אילן יוחסין-

צד אבא- blob:https://www.geni.com/a057da4f-bfb6-4c3c-8987-d67cd0579d08

צד אמא- blob:https://www.geni.com/685a3bc6-9e8c-4072-9a4e-1b7802aa00f0

גלגולו של חפץ-

צד אבי-

מגילת אסתר עתיקה מביטולה-מנסטיר, מקדוניה (יוגוסלביה לשעבר). מגילת פורים עתיקה זו עוברת בירושה מאב לבן במשפחת סבתי מלכה (קונפינו) קנטי.

המגילה נכתבה על ידי סופר סת”ם בכתב יד על גבי קלף, במאה ה-19 בעיר ביטולה, (מנסטיר) במקדוניה.

יהודים ראשונים הגיעו לביטולה במאה ה-12 ורובם אחרי גרוש ספרד בשנת 1492. הם חיו חיים שלווים ועסקו במסחר, באומנויות, בשלום עם המקדונים ועם השלטון העותומאני. אביה של סבתי ניסה כמה פעמים לעלות ארצה ונדחה ע”י הבריטים. בשנת 1933,בעזרת פעולותיו של  ליאון קמחי, מראשי התנועה הציונית בביטולה, הצליח להיכנס לארץ ולהעלות את משפחת קונפינו. יחד אתם הביאו את המגילה.

בתאריך 11.3.1943 הגיעו הנאצים הגרמנים (בסיוע הבולגרים) לביטולה, אספו את כל התושבים היהודים ושלחו אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה פולין.

3013 יהודי ביטולה נרצחו שם ,ביניהם גם דודתה של סבתי, בעלה ושני ילדיהם. כמה מאות יהודים הצטרפו לכוחות הפרטיזנים וגילו אומץ רב במלחמה נגד הנאצים.

המגילה של משפחתי היא אחד מהפריטים הבודדים שנותרו מהקהילה בביטולה. המגילה ניתנה לסבתי על ידי אביה, והיא שמרה עליה במשך השנים. בימים אלו נוצר קשר עם מוזיאון “ישראל” ומוזיאון “יד ושם” לשימור ולהצגת המגילה.

צד אמי-

אמי קיבלה שתי שרשראות מסבתי (בת שבע ז”ל) שכנראה עברו בין סבתא לנכדה במשפחה, אנו לא יודעים את סיפורן כי סבתי לא הספיקה לספר אותו, לכן כשנפטרה אמי קיבלה את שתי השרשראות- ללא סיפור.

נספח גאוגרפי-

נספח היסטורי-

א. בחרתי את מלחמת יום הכיפורים

ב. הזיכרון ההיסטורי אינו זוכר, בקדימות ראשונה, את העובדה שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה כאשר צה”ל איים על קהיר ודמשק, וכי הצבאות של מצרים וסוריה, הוכו ונסוגו אחור. בזיכרון ההיסטורי נחקק, מעל לכל, כישלון הקונספציה המודיעינית שהביאה לכך שהמודיעין הישראלי לא התריע בעוד מועד על המתקפה הצפויה. הגל הראשון של צבאות סוריה ומצרים שטף את הקווים בסיני וברמת-הגולן. הכוחות הערביים לא נבלמו, אלא עצרו לאחר שהשיגו את מטרותיהם.

ההלם שגרמה מלחמת יום הכיפורים היה רב, מכיוון שהניצחון במלחמת ששת הימים יצר אשליה שצה”ל הוא כל יכול וכי הערבים, על הגנרלים והמדינאים שלהם, הם מושחתים וחסרי יכולת. מדינת ישראל יצאה מן “המותניים הצרות” ושטחה גדל פי ארבעה. ישראל שלטה על מקומות קדושים לעולם כולו בירושלים, היו ברשותה מקורות נפט והיא שלטה על מעברים ימיים בינלאומיים בתעלת סואץ ומיצרי טיראן, בדרום סיני.

ה”גשש החיוור”, שידר אז מערכון שבו נערך ראיון עם אחד “המומחים לענייני המזרח התיכון” ובו נשאלה השאלה היהירה:” מר ערד, האם המצרים יבצעו את תוכניתם המטופשת לחצות את תעלת סואץ?”. תוך שש שנים, השכיל הצבא המצרי להפוך את פניו ולהכין תכנית פעולה ותכנית הונאה שילמדו עוד שנים רבות.

מלחמת יום הכיפורים ( 6.10.73 – 24.10.73) הייתה מהמלחמות הקשות ביותר שעברה מדינת ישראל במהלך קיומה, והיו לה השלכות נרחבות בשנים שלאחריה על מדינות החוץ והפנים של ישראל. בסקירה זו נעמוד על הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה, מהלכיה העיקריים, תוצאותיה והשפעותיה.

למלחמת יום הכיפורים היו מספר גורמים עיקריים:

הגורם העיקרי להחלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל היה הרצון שלהן להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים ולהשיב להן את השטחים שנכבשו על ידי צה”ל במלחמת ששת הימים.

בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים נעשו מספר ניסיונות להביא למו”מ מדיני בעיקר בין מצרים לישראל בדבר נסיגה של ישראל מתעלת סואץ, אולם הניסיונות לא עלו יפה.

למלחמת יום הכיפורים היו מספר משמעותיות והשלכות חשובות על החברה הישראלית. החל משינוי הקונספציה הבטחונית של צה”ל, דרך משברים חברתיים ועד לתוצאות פוליטיות. להרחבה ראו מאמרים בנושא התוצאות של מלחמת יום הכיפורים והשפעות מלחמת יום הכיפורים על החברה הישראלית. מלחמת יום הכיפורים- מטח https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1516

מלחמת יום הכיפורים- ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

ג. בחרתי בנושא זה מכיוון שמלחמת הכיפורים היא נושא מעניין וחשוב של מדינת ישראל, הקשר של האירוע שבחרתי למשפחתי הוא שסבי מצד אמי (בנימין) היה במלחמה, הוא שמע תנועה בכביש ביום כיפור (הוא כבר היה אחרי צבא) והוא לא הבין מה קורה, הוא בדק קצת וגילה שמתחילה מלחמה אז הוא הציע להצטרף. במלחמה הוא היה אחראי על איסוף נתונים מכל התצפיות והעברה שלהם למפקד.

ד. אין לי תמונות של סבי מהמלחמה אך ישנם תמונות באינטרנט:

סיכום ורפלקציה-

ניגשתי לביצוע עבודת השורשים בציפייה כי זו עבודה מאוד מפורסמת ובמשפחתי כבר חלק עשו אותה וסיפרו חוויות נחמדות, רצית שהעבודה שלי תהיה כמו שלהם- נחמדה, נעימה, דורשת מאמץ אבל לא גדול מאוד.

מהמטלה למדתי פרטים על משפחתי משני הצדדים- חלקם היו מעניינים וחלקים קצת פחות.

במהלך העבודה נתקלתי בקשיים כמו חוסר מידע או אי פעילות של האתר אבל התמודדתי איתם ועברתי.

הנושא חשוב בעיניי מפני שזו ההיסטוריה של משפחתך, להכיר יותר טוב את עצמך ומאיפה הגעת.

במהלך העבודה הייתה לי פרק שהיה משמעותי בשבילי, הפרק על ההורים מכיוון שלמדתי דברים חדשים על ההורים שלי שלא ידעתי לפני כן וחלק מהפרטים היו משמעותיים וגדולים. למדתי על עצמי ומשפחתי מאיפה הגענו, מה משפחתי עברה עד היום.

ביבליוגרפיה–

איש- איל ניר- דוד מצד אבא

איש- איתן ניר- בן דוד מצד אמא

איש- אלון קנטי- אח

איש- בנימין ניר- סבא מצד אמא

איש- גיל קנטי- דוד מצד אבא

איש- דביר ניר- דוד מצד אמא

איש- דנה ניר- דודה מצד אמא

איש- דניאל ניר- בן דוד מצד אמא

איש- יצחק קנטי- סבא מצד אבא

איש- ירון קנטי- אבא

איש- כרמית קנטי- דודה מצד אבא

איש- לילך ניר קנטי- אמא

איש- מאיה קנטי- דודה מצד אבא

איש- מלכה קנטי- סבתא מצד אבא

איש- נילי קנטי- אחות

איש- נעם קנטי- דוד מצד אבא

אתר- מלחמת יום הכיפורים- מטח https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1516

אתר- מלחמת יום הכיפורים- ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

איש- עידו קנטי- בן דוד מצד אבא

איש- עדי קנטי- בת דודה מצד אבא

איש- עומר קנטי- בן דוד מצד אבא

אתר- פרשת השבוע שלי http://heled123.org.il/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%99/

איש- רועי קנטי- בן דוד מצד אבא

איש- תמר ניר- סבתא מצד אמא