בספר זה נלמד כיצד הוציא היטלר

לפועל את תוכניתו לפלוש לברית

המועצות- תוכנית שזכתה לכינוי מבצע

ברברוסה 

• מיד עם השלמת הכיבוש הגרמני בבלקן ,החל היטלר לתכנן את מבצע הפלישה לברית המועצות, ובכך בעצם להפר את הסכם ריבנטרופ מולטוב .

• האינטרס הזמני שהיה לגרמניה בקיום ההסכם נעלם, לאחר שגרמניה השלימה את המלחמה בחזית המערב והשתלטה על מרבית יבשת אירופה, היטלר טען כי התקפה על רוסיה היא בבחינת מלחמת “אין ברירה” וכי אם לא נעשה זאת ,נותקף ע”י הרוסים, ואולם, חשוב לזכור, שכיבוש רוסיה היה תמיד חלק מהשקפת העולם הנאצית שדברה על מרחב מחייה במזרח שבו ישבו 100 מיליון גרמנים, שעבוד העמים הסלבים ומחיקת הקומוניזם (שראשיו הם יהודים).

• היטלר ומפקדי צבאו זלזלו מאוד בכוחו של הצבא האדום, שעבר זעזועים גדולים בתקופת הטיהורים של שנות השלושים וסמכו על שיטת מלחמת הבזק, הם הניחו כי בשיטה זאת גרמניה תוכל לכבוש את כל רוסיה האירופית עד הרי אוראל כולל מוסקווה. היטלר נקט בשורה של טקטיקות הטעיה שכל מטרתם הייתה, להרדים את הרוסים ולמנוע מהם להתכונן למלחמה.

• ב22.6.1941 בשעה 3.30 לפנות בוקר החלה מתקפה של 180 דיביזיות גרמניות על ברה”מ, ההתקפה הייתה בשלושה ראשי חץ אל לנינגרד(סנט פטרסבורג) בצפון, מוסקווה ואוקראינה במרכז, ואל שדות הנפט של הקווקז בדרום.

• מבצע זה זכה לכנוי מבצע ברברוסה-על שמו של הקיסר הגרמני מימי הביניים פרידריך ברברוסה שהיה ממייסדי הקיסרות הגרמנית של אותה תקופה.

• הפלישה הגרמנית הייתה בממדים עצומים וגרמניה הצליחה לכבוש שטחים נרחבים מברה”מ האירופית, לכבוש את כל המדינות הבלטיות ואוקראינה, ולהטיל מצור על מוסקווה ולנינגרד.

• סטאלין הופתע נוכח הפלישה הגרמנית ועצמתה, והוא התעלם מכל הדיווחים שהגיעו מהמרגלים התצפיות והערכות המודיעין שדיברו על מלחמה צפויה.              סטאלין חשש יותר מהבריטים שמכרו לו ידיעות שווא על מתקפה גרמנית כדי לסבך אותו במלחמה שתעזור להם.                                                                בשלושת החודשים הראשונים התבוסה הרוסית הייתה מוחלטת, והיא איבדה שני מיליון לוחמים (מתוכם כ300 אלף שבויים).

שימו לב לדרך שבה מנמק היטלר את תוכנית הפלישה שלו:

“מטרתנו להבטיח מרחב מחיה לעם הגרמני , כפי שקבעתי באופן ברור ב [ ספרי ] מיין קמפף . אין צורך לפרסם מטרה זו ברבים , אך הדבר העיקרי הוא שאנו עצמנו נדע מה אנו רוצים אין צורך שמישהו יוכל לראות שזוהי ראשית הסדר הסופי .     דבר זה אינו צריך למנוע אותנו מלנקוט בכל הצעדים הדרושים לירות , ליישב מחדש וכו’ , ואנו ננקוט בהם .                                                          עתה עלינו לחלק את העוגה [ הארצות הכבושות ] לפי צרכינו כך שנוכל : ראשית לשלוט בה ; שנית , לנהל אותה ; שלישית לנצל אותה .                             

כל [ הארצות ] הבלטיות נועדו להיכלל בתוך גרמניה:  חצי האי קרים יפונה מכל הזרים [ שאינם ארים ] וייושב בגרמנים בלבד ויהיה לשטח של הרייך יש למחוק את [ העיר ] לנינגרד עד היסוד ואחר כך למסור אותה לפינלנד שתושביה ארים שדות הנפט של בקו [ בירת הרפובליקה הסובייטית אזרביג’ן ] יהיו לזכיון גרמני’ והמושבות הגרמניות [ שיוקמו ] על [ נהר ] הוולגה יסופחו במישרין לרייך..

(מתוך דברים שלו בפני מקורביו ב16.7.1941 )

בעמוד הבא תוכלו לראות את התקדמות הפלישה על פני המפה:

• למרות המצב הקשה, ביצע סטאלין מספר מהלכים שהצילו את רוסיה מתבוסה מוחלטת, ואפשרו לה להמשיך להילחם:

• א. העברת 1500 מפעלי תעשייה לחלקים האסייתים של רוסיה ויחד איתם מאות אלפי עובדים (רבות מהן היו נשים)-המשך היצור התעשייתי הבטיח אספקה של חומרי מזון ולחימה לצבא הרוסי.

• ב. סטאלין העביר בקשות דחופות לסיוע צבאי לבריטניה וארה”ב שהעבירו לברה”מ סיוע דרך הקוטב הצפוני                                                                    ג. סטאלין תבע לפתוח חזית שנייה במערב אירופה נגד הגרמנים כדי להקל מעליו את הלחץ-דרישה זו תתמלא רק בשלב מאוחר יותר.

•  ד. הרוסים שרפו את כל מחסני המזון הבתים והשדות שהושארו בזמן הנסיגה וכך הגרמנים לא יכלו להשתמש במשאבים אלו כאשר הגיעו לאותם אזורים-שיטת “האדמה החרוכה”.                       

• למזלה של ברה”מ החורף של 1941-1942 הקדים לבוא, וכבר בחודש אוקטובר החלו גשמים כבדים שהקשו על תנועת רכבי הצבא הגרמני, ומאמצע נובמבר החל לרדת שלג שעצר את הגרמנים מלנוע קדימה.                                                                           היטלר סירב לכל עצה של הגנרלים שדיברו על נסיגה וחניית חורף בחלקים מערביים יותר, במקביל, התעשתו הרוסים וחיילי הצבא האדום נלחמו בגבורה ובעקשנות וכך עצרו את שיטת  מלחמת הבזק הגרמנית.                                                                         מספר הרוגים הגרמנים בשלושת חודשי הלחימה הראשונים היה כ400 אלף, ויותר ממאה אלף נפגעו מהקור.

שימו לב כיצד הצבא האדום -הצבא הרוסי  מתואר ע”י הגרמנים:

• על אופי הצבא הרוסי ( 1942)

• “בגלל האבדות העצומות, שנגרמו לצבא הסובייטי ב 1941- , היה הצבא מורכב ברובו מילידי אסיה, עמים נוקשים ממוצא הוני שחיו במרכז אסיה, שלפני מאות שנים הלכו בעקבות אטילה וג’ינגס חאן. למרות היותם בעלי אינטליגנציה נמוכה וכמעט כולם בורים, היו בעלי כוח סבל בלתי רגיל ואומץ לב טבעי. הם לא רק מילאו מחדש את מקורות האספקה שלהם, אלא גם את שורות הצבא. כל הגברים בעלי כושר גויסו היישר לחזית.       

•  פילדמרשל מנשטיין אומר, שרוח הלחימה של הצבא האדום זהה לזו של צבאות המהפכה הצרפתית – מיזוג של קנאות עם טרור. וגנרל דימיטאר אמר, כי ה”נכס” העיקרי של הרוסים הוא “אדישות אטומה, חסרת רגש, שהיא משהו יותר מקנאות”.”

• (מתוך: גנרל פולר, ההיסטוריה הצבאית של המערב, חלק ג’)

• כיצד מתאר היטלר את ההתמודדות עם קשיי מזג האוויר:

• “היום הגיע הקור לפני לנינגראד ל 42 מעלות מתחת לאפס, בכך נפסקה כל פעילות מלחמתית ,כמעט אי אפשר להוציא את האנשים מהבתים ,ידיהם קופאות בזמן אחזקת הרובה ,אילו היו לצבא הגרמני שישה ימים נוספים של מזג אויר נאה היינו מגעים למטרתנו ,אבל כרגע לא נותר לנו אלא להפסיק את ההתקדמות”

• (מדברי היטלר לשגריר היפני בברלין)

• היינץ גודריאן , מבכירי הצבא הגרמני , על קשיי הלחימה בברה”מ: הקרח גרם צרות רבות [ … ] הקור עשה את המשקפות הטלסקופיות חסרות ערך, כדי להתניע את מנועי הטנקים היה צורך להדליק מדורות מתחתם . הדלק קפא לפעמים והשמן נעשה דביק [ … ] כל גדוד של דיביזיית הרגלים ה 112 כבר איבד כ-  500  איש מפצעי כפור . בשל הקור לא יכלו עוד מכונות הירייה לירות ותותחינו האנטי טנקיים  היו בלתי יעילים נגד טנק ה-  T-34 הרוסי ” [ … ]

• היטלר על כניעת הפילדמרשל פרידריך פאולוס בקרב סטלינגרד : איך הוא מסוגל להסגיר עצמו לבולשביקים ? כמה קל לעשות דבר כזה? איזו מין פחדנות נדרשת כדי להירתע מכך ? [ … ] איך יכול אדם להיות פחדן כל כך ? איני מבין … רבים כל כך צריכים למות,  ואז איש כזה הולך ומכתים ברגע האחרון את הגבורה של אחרים כה רבים [ … ] זה טירוף” .

•     מעובד מתוך : איאן קרשו, היטלר – נמסיס , עמוד . 475

• עד כמה התפקוד הרוסי היה כושל בתחילת המלחמה מתוך ספרו של הייסטיגינס-נפתחו שערי הגיהנום עמ’ 171

“סטלין היה איש מלחמה אכזר ונחוש, אבל התנהוגותו ההזויה למראה של היטלר הצליחה לבלבל גם אותו. במסגרת ההסכם הנאצי-סובייטי (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) קיבלה גרמניה כמויות אדירות של סיוע חומרי מרוסיה. רכבות אספקה המשיכו לנוע מערבה ממש עד לרגע התחלת הפלישה. את מטוסי חיל האוויר הגרמני הזין דלק רוסי; לצוללות חיל הים הגרמני הייתה גישה לנמלים ולמתקנים רוסיים. […] ולכן הוא [סטלין] נושא באחריות אישית לעובדה שההתקפה הגרמנית, שלא באה בהפתעה לקצונה הבכירה שלו, תפסה את מערך ההגנה שלו בלתי מוכן.

גרגורי ז’וקוב, ראש המטה הכללי-הסובייטי, שיגר התראה לכל החיילים ב-21 ביוני בשעה מאוחרת, אבל ההודעות הגיעו ליעדן רק שעה לפני התחלת ההתקפה הגרמנית.”

ושוב מעמ’ 178:

“על פי הרישומים הרשמיים, 168,000 אזרחים סובייטים נידונו למוות והוצאו להורג במהלך המלחמה באשמת פחדנות ועריקות. רבים אחרים נורו אפילו ללא מראית עין של משפט. ההערכה היא שבסך הכל כ-300,000 חיילים רוסים נהרגו בידי מפקדיהם הישירים – יותר ממספר החיילים הבריטים שנהרגו בכל הקרבות לאורך כל המלחמה. אפילו רוסים שנמלטו מהשבי ושבו לקווים שלהם, נעצרו בידי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לסיביר או גויסו לגדודים מיוחדים ששוגרו למבצעי התאבדות.”

שימו לב לסרט הבא שמתאר את עיקרי הקרבות:

וגם כאן:

שימו לב לנתונים האלה: אחד מכל 4 חיילים רוסים מת במלחמה, לעומת אחד מכל 20 חיילים מחבר-העמים הבריטי, ואחד מכל 34 אנשי צבא אמריקנים.

הרוסים ספגו 95% מכלל האבדות הצבאיות שהיו לשלוש המעצמות של “הברית הגדולה”.

הרוסים הרגו יותר מ-4.5 מיליון חיילים גרמנים, בעוד שהפגיעה שהסבו כוחות האוויר והיבשה של ארצות-הברית ובריטניה הסתכמה רק בכ-500,000 הרוגים.

פעילות לסיכום כל נושא המלחמה כולל ההכרעה נמצאת כאן