חג הפסח- משמעות החג, ומצוותיה

חג הפסח

הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

פסח נחוג בימינו במשך שבעה ימים, מט”ו בניסן ועד כ”א בניסן.

היום הראשון והאחרון הם ימים טובים, והימים שביניהם מכונים חול המועד.

פסח מציין את יציאת מצרים מעבדות לחירות.

שמו של החג נובע מהפסוק: “וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה’ אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל” (ספר שמות פרק י”ב פסוק כ”ז) היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין לפי חז”ל את נס קריעת ים סוף.

השמות של חג הפסח 

כולנו מכירים אותו שם חג הפסח, אבל מתברר שיש לו שמות נוספים. בסך הכול, לחג הפסח יש  חמישה שמות . הנה רשימה השמות לצד הסבר על כל אחד.

חג המצות  – . הוא השם המפתח בתנ”ך לחג זה סיבת השם: הוא נקרא על שם המצות שאכלו בני-ישראל בצאתם ממצרים.

חג הפסח  – הוא השם הפופולרי והמוכר של החג. הוא מכונה כך על שם נס שקרה תחת, בורא העולם ובו  פסח  (דילג) על בתי ישראל והרג רק את בכורי מצרים.

חג החרות  – הוא שם עוד אותו אנו מזכירים בתפילות החג, הוא נקרא כך על שם שבני ישראל יצאו מעבדות (מצרים) לחרות והיו לבני חורין. ההגדה של פסח נסובה סביב הרעיון של סיפור העבדות והיציאה לתחרות.

חג האביב  – על שם שבורא העולם בחר להוציא את עם ישראל ממצרים דווקא בחודש האביב.

מצוות החג 

חמץ – חמץ הינו כל סוג של מאכל אשר עשוי מאחד מחמשת מיני הדגן הקיימים, שבא במגע עם מים והחל בו תהליך של תפיחה.

במהלך חג הפסח כל מוצר אשר בו תערובת של חמץ אסור לאכילה ולהחזקה בשטחי הבית, על מנת לקיים את הלכות החמץ נהוג להתכונן לחג מבעוד מועד על ידי ניקיון יסודי של הבית ובביעור או מכירה של כל המוצרים אשר מכילים חמץ.

הגעלת כלים –  מספר ימים לפני כניסת החג נהוג להכין את המטבח לקראת הפסח, כשלמען מטרה זו מנקים את כל הכלים מהשימוש שעשינו בהם במהלך השנה עם מאכלי חמץ. על מנת להכשיר את הכלים יש להכין דוד גדול עם מים רותחים בתוכו שאליו מכניסים את כלי החמץ לאחר שאלה עברו ניקיון יסודי לפני. בתום הרתחת הכלים יש לשפוך עליהם מים קרים ובכך הם הופכים לכשרים לפסח. על מנת להכשיר כלים שנועדו לטיגון ואפייה יש להעבירם ליבון באש.

שמחת החג – אחת המצוות החשובות בחג זה היא לשמוח ולשמח את כל בני המשפחה: “חייב אדם להיות שמח בימים טובים אלו, הוא ובניו ואשתו ובני בניו, וכל הנלווים עליו”

איך שמחים בחג? לילדים נותנים להם אגוזים ומגדנות,והנשים קונות להן בגדים ותכשיטים.. (רמב”ם הלכות יום טוב פ”ו הי”ז – י”ח).

 סדר ליל הפסח

קריאת ההגדה – בלילה הראשון של חג הפסח נהוג לקיים סעודה משפחתית חגיגית שבמסגרתה שותים ארבע כוסות יין כזכר לגאולת עם ישראל וקוראים בהגדה שמספרת את סיפור יציאתם של בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות. אחת המטרות הראשיות של ליל הסדר היא להעביר לילדינו את המסורת אודות יציאת מצרים ולאפשר להם לשאול קושיות (שאלות) על הנושא תוך קבלת תשובות (זה גם מדוע חכמינו בחרו לקרוא לסיפור יציאת מצרים “הגדה” – מלשון להגיד).

קערת הפסח – בליל הסדר נהוג להעמיד על השולחן קערה שעליה מונחים המאכלים הבאים: שלוש מצות כזכר לשעבוד מצרים, זרוע עם בשר עליה כזכר לקורבן הפסח שהיו מקריבים בבית המקדש, ביצה קשה בקליפתה כזכר ל”קרבן חגיגה”, מרור כזכר לעבודות הפרך שנכפו על בני ישראל במצרים, חרוסת שמזכירה את הטיט שבו עבדו אבותינו, וכרפס כזכר למספר בני ישראל במצרים שעבדו בפרך.

אפיקומן – פירושה של מילה זו מיוונית הוא”הוציאו קינוח”,והיא מסמלת את סיום הארוחה ובוא הקינוחים. להבדיל מסעודות רגילות, בפסח נהוג לאכול את המצה לפני סיום הארוחה ולא משהו אחר כזכר לקרבן הפסח בתקופת המקדש. האפיקומן הוא המחצית הגדולה של המצה האמצעית.

“קמחא דפסחא” –  מנהג שלפיו מעניק הציבור מראשית חודש ניסן צדקה לנזקקים על מנת שיוכלו לקיים את מנהגי החג.

חול המועד 

מה אסור לעשות בחול המועד:

להסתפר ולגזוז ציפורניים – בחול המועד אסור להסתפר ואסור להתגלח, אפילו אם הסתפר או התגלח בערב יום-טוב. כמו-כן אסור לקצוץ ציפורניים אבל (בשונה מתגלחת) אם קצצן בערב יום-טוב, מותר לקצצן שוב בחול המועד.

כביסה- איסור הכביסה בחול המועד חמור מסתם עשיית מלאכה.

חז”ל חששו שמא לא יכבס אדם את בגדיו לפני החג, בהסתמכו על כך שיעשה זאת בחול-המועד בהיותו פנוי, ונמצא שייכנס ליום טוב כשבגדיו מלוכלכים. לפיכך אסרו לכבס בחול-המועד.

האיסור חל גם על כיבוס במכונה, ואף על השריה במים או שימוש בחומרי ניקוי לצורך ניקוי הבגד.

מי שיש לו רק בגד אחד יש מתירים לכבסו במכונה, אף אם לא כיבסו מערב החג.

עבודה- אסור לעבוד בחול המועד עבודת שכיר, אך אם אין לאדם מה לאכול, מותר לו לעבוד על מנת להשתכר שיהיה לו כסף לקנות אוכל.

הנחת תפילין-  לא מניחים תפילין בחול המועד.

פסח שני 

יום י”ד באייר הוא “פסח שני”. בזמן בית-המקדש הייתה זו הזדמנות נוספת להקריב קורבן פסח עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת בפסח הראשון, בימינו מציינים את היום באי-אמירת תחנון ונוהגים לאכול בו מצות.

הרבי מליובאוויטש זצ”ל מצטט בספרו  את הפתגם הבא:

“ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה “לכם”, כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן”.

במילים אחרות, פסח שני נותן לכולנו את התקווה והאמונה שתמיד בורא העולם ייתן לנו הזדמנות שניה לתקן את מה שהחסרנו.