סמל רוני רוזיו ז”ל

סמל רוני רוזיו

בן לבת שבע וליאון

נולד ביום ב ‘בשבט תשל”ט  1979

גדל והתחנך בבת ים

 שרת בחיל הרפואה בקורס חובשים קרביים

נפל בשנת 1999, בן 20 במותו

רוני נפל בתאונת-דרכים, בעת מילוי תפקידו, בבסיס האימונים

הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון

הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים

סיפור חייו

רוני נולד בשנת 1979 בבת ים, אח צעיר לשלומית, בני, מוטי ואבי. למד בבית-הספר היסודי ‘הנשיא’ ובבית-הספר התיכון ‘שז”ר’ המגמה ריאלית-פיזיקה

רוני בלט מאוד ביכולתו החברתית הגבוהה, בחיוך הנצחי שעל פניו ובגילויי החברות האמתית שלו. הוא היה חבר ומדריך בתנועת ‘הנוער העובד והלומד’, והדריך בקייטנות קיץ ובחוגי נוער. יותר מכל אהב רוני מוזיקה, אהבה שליוותה אותו בכל זמן ובכל מקום. הוא ניגן ושר, הלחין שירים, במיוחד הצטיין בנגינה בגיטרה חשמלית ובתופים, וזכה  בתחרויות רבות ובפרסים רבים

מילדות הוכר כילד מחונן והצטיין בכל מעשיו, רוני היה תלמיד מצטיין, מוזיקאי מחונן, בן ואח למופת. רוני בלט במרצו הרב וביכולתו למצות כל רגע בחיים

לאורך חייו עסק רוני בתחומים רבים, ובכולם בלט ביכולת האישית הגבוהה שלו ובהתנדבותו לכל משימה

שירותו הצבאי ונפילתו

בחודש יולי 1997 התגייס רוני לצה”ל, ועבר קורס חובשים קרביים. בסיום הקורס הוצב כחובש בבסיס אימונים ליד לכיש. רוני ראה את תפקידו כשליחות, והיה גאה ביכולתו לטפל בפצועים ולהציל חיים. לאחר כמה חודשים עבר קורס אחראי מרפאה, ושב לבסיסו לתפקיד פיקודי

רוני נפל בתאונת-דרכים, בעת מילוי תפקידו, בבסיס האימונים שבו שירת. בן

עשרים היה בנופלו

הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון

הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים

מפקדו סיפר: רוני ביצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר ואף נבחר לצאת לקורס חובשים מתקדם עקב הצטיינותו. רוני היה אהוב ואהוד על חבריו, חייכן ומלא שמחת חיים. תמיד אסף סביבו חברים לשיחה, לשירה ולמשחק והעביר להם מהידע הרב אותו רכש תוך קריאת ספרים והתעניינותו בכל נושא אפשרי

דברי פרידה

 אחיו כותב:  רוני ייזכר בחיוך ובלב הרחב שלו שהיה בו מקום לכולם, באהבתו לחיים, ביכולת האישית הגבוהה שלו, בשמחת החיים שלו ובראיית הטוב בכל מצב, ביצירתיות ובמקוריות שלו, בשאיפה התמידית לשבור את השיגרה, ובקסמו הרב

חבריו כתבו עליו: רוני היה הלב הפועם של כולנו. במקום שהוא הלך נוצר חלל גדול, שילווה אותנו כל חיינו. ככל שהזמן ממהר ללכת, הכאב כאילו איבד את זמנו והוא ממאן ללכת. דמותו של רוני תעמוד לנגד עינינו עם המבט האהוב והחיוך

האופטימי, חבר אמיתי. היינו גוף אחד ורוני היה הלב הפועם בתוכנו

בתקופה היפה בחיינו, רוני היה חלק מאיתנו, עם אהבתו לחופש, עם ההתמסרות לחיים וליופי שבהם, עם המוזיקה, שכל כך חי אותה, ואיתה היינו מפליגים למקומות חדשים. החוויות

דבריי פרידה נוספים

מנהלת בית-הספר בו למד מספרת: רוני היה תלמיד מקסים, שהיה אהוב על כל המורים. ילד טוב, ממושמע, עם המון דרך ארץ, שפשוט שבה את לב כולם… לרוני הייתה אהבה ושמחת חיים, ברק שובבי בעיניים, חיוך רחב, צחוק שליווה אותו בכל מקום בו נמצא ואליו הלך. רוני, דמות צנומה עם קוקו ארוך ומטופח, היה אהוב על כולם ולא רק על בני כיתתו אלא על כל חבריו לשכבה, רוני שלא יכולתי לכעוס עליו לעולם. כל עולמו היו השירה והנגינה אותם אהב, שהעניק לחבריו שירים מרגשים

החודרים ללב

הרמטכ”ל כתב למשפחה: רוני תואר על-ידי מפקדיו כחייל מקצועי בתחומו, שהפגין ידע אישי רב וכושר ביטוי עצמי מפותח בעת מילוי תפקידו. רוני בלט במרצו ובשמחת החיים, והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד

:”חבריו של רוני חיברו לזכרו שיר שם” מנגינת החליל

הצליל יפרח בקולות חליל/ השמחה תתפזר בעתה/ הם לא יכחישו את שלמותה/ אבל אנחנו תמיד נדע/ כי הצליל נעלם מאוזנינו/ השמחה חלקה חולפת מעלינו/ המנגינה שאנחנו שומעים מזייפת/ ואין מי שיקום ויגיד צריך אחרת/ וגוף אחד בלי נשמה.// מנגינת החליל נדמה/ ואיתה נדמנו אנחנו/ קול בוכה מהדהד אי שמה/ כי צליל השמחה איתך למעלה.// ותמיד לדעת שלאהוב זה בשבילך/ ותמיד לדעת שלחוות זה קצת איתך/ ותמיד לדעת שאנחנו ממשיכים למענך/ כי רוני מעכשיו אתה האמונה.

יהי זכרו ברוך