רחל מינס נולדה לצבי ומרים ב-21.5.1918. בילדותה היא התגוררה בעיר קיברטי שבליטא. מאז ומתמיד רחל למדה עברית והתחנכה באופן דתי. בשנת 1941 הגרמנים כבשו את ליטא, ורחל הועברה לגטו קובנה עם משפחתה. רבים מיהודי הגטו, ביניהם גם בני משפחתה של רחל נרצחו באקציות שהופעלו כנגד היהודים.

כאשר הגטו חוסל, רחל התגלגלה בין מחנות עבודה נאצים שונים. למזלה, רחל הצליחה לעבור את הטופת ולשרוד. עם שחרורה היא הצטרפה לבני עקיבא. כבר אז, רחל ידעה שהיא רוצה לעלות לארץ ישראל.

רחל עברה דרך גרמניה וצרפת, עד שהעפילה לארץ מנמל בקאר ביוגוסלביה ב-26 בנובמבר 1946 באונייה “רפיח”. על האונייה היו 785 מעפילים מארצות מזרח אירופה. בלב ים, לא רחוק מחופי ארץ ישראל, נקלעה הספינה לסערה, עלתה על שרטון ובתוך כשעה טבעה. שמונה מהמעפילים נספו, היתר שחו ומצאו מחסה בחוף שומם. כעבור שלושה ימים מטוס בריטי הצניח להם מזון, ולאחר מכן הגיעה לחוף משלחת שלקחה את השורדים, וביניהם רחל, למחנות המעצר בקפריסין. במחנות הללו שהתה רחל כשמונה חודשים, ושם היא גם לימדה ילדים עברית.

גם כשהגיעה שנית ארצה מסעה לא נגמר, היא נעצרה והגיעה למחנות המעצר בעתלית.כעבור שבועות אחדים שוחררה רחל מהמעצר, ומיד הצטרפה לכפר עציון, ראשון יישובי גוש עציון. תוך זמן לא רב השתלבה בחיי הקבוצה והחלה לטפל בילדי בית הספר. היא אף פגשה באיש ועמדה להינשא לו. הייתה בעיה אחת- על פי החלטת האו״ם שנקבעה ב-29 בנובמבר, 1947 גוש עציון לא נכלל בשטח המדינה היהודית. לאחר ההחלטה החלו ערביי הסביבה להתנכל לתושבים ולתקוף אותם. מאז האיזור היה נתון בקרב מתמשך, והועברה אליו אספקה רק על ידי שיירות או מהאוויר.

כל החברים הבוגרים בגוש עציון שירתו ב״הגנה״ כדי להילחם על מקום מגוריהם ועל הרחבת הגבולות של המדינה היהודית. בכל ימי שהותה שם ביצעה רחל תפקידים שונים בשקט ובדייקנות האופייניים לה, השתתפה בשמירה ובאימונים ונמנתה על כיתת החובשים. המתקפה שהכריעה את גורל הגוש החלה ב-12 במאי 1948 (יומיים לפני הכרזת העצמאות!). למחרת, יום לפני הקמת המדינה, חיילי הלגיון הערבי תקפו את הגוש במלוא כוחם והצליחו לכבוש אותו. מפקדת הכפר פעלה בבניין המנזר הגרמני, והערבים פוצצו את המקום וקברו את כל יושביו חיים. במקלט שתחת הבניין ישבו החובשות וביניהן גם רחל.

למעלה ממאה מלוחמי הכפר נפלו ביום עצוב זה, חלקם נרצחו לאחר כניעתם. למחרת, יום הכרזת המדינה, נכנעו שלושת היישובים האחרים בגוש עציון. הגוש הפסיק להתקיים, ושרידי מגיניו הלכו בשבי הירדני. בקרב האחרון על גוש עציון נפלו 22 לוחמות, מספר הלוחמות הגבוה ביותר שנפלו בקרב אחד בכל תולדות מערכות ישראל. אני בטוחה שרחל הייתה שמחה לגלות שבשנת 1967 (במלחמת ששת הימים), ישראל חזרה לשלוט בגוש עציון. תושבים אשר נעקרו מהגוש בשנת 1948 חזרו להתיישב בגוש בזכות מסע פרסום ציבורי שהובילו. בספטמבר 1967 כפר עציון נוסד מחדש כהתנחלות הישראלית הראשונה באיזור יהודה ושומרון.

רחל הייתה בת 30 בנפלה. גופות הנופלים נותרו בשטח של ירדן ושרידיהן נאספו במבצע מיוחד של הרבנות הצבאית כשנה מתום הקרב, בשנת 1949. החללים הובאו למנוחת עולמים בקבר אחים גדול בהר הרצל שבירושלים, בטקס ייצוגי שהופעל על ידי המדינה ביום כ״ה בחשוון תש״י (17.11.1949).