רחל (רניה) הילר ז״ל – סתיו לב ולינוי נווה

ספר זה מוקדש לכל אותם חללים שהיו נצרים אחרונים של השואה ונפלו במלחמות ישראל ובאירועים אחרים תוך הגנה על המולדת. הזיכרון שלהם נמצא אצלנו עמוק בלב. נזכור אותכם ולא נשכח

בת שושנה-זלדה ויחזקאל
נולדה בלודז’, פולין
בג’ באדר תרפ”ד , 9/3/1924
יחידה: חברת כפר עציון
נפלה בקרב
בד’ באייר תש”ח , 13/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
באזור ירושלים והסביבה

בת 24 הייתה בנופלה

רחל אשר נולדה ב – 9.3.1924 בלודז’ אשר בפולין הייתה נצר אחרון לבית הילר. הוריה שושנה-זלדה ויחזקאל ואחיה הקטן נספו בשואה. עד גיל 15, רחל גרה בבית יהודי דתי בלודז’ אשר בפולין. היא הייתה תלמידה מצטיינת בגימנסיה העברית ובלטה בעיקר בכישרונה המוזיקלי. ב8.2.1940 הוקם גטו לודז’, גטו צפוף אשר אינו מספק תנאים אנושיים. רחל ומשפחתה הועברו לגטו זה ובמהרה הוריה אשר סבלו מרעב כבד נפטרו. רחל הצליחה להשאיר את אחיה הקטן בחיים במשך ארבע שנים שלמות. בהמשך כאשר הגטו חוסל והיא לא יכלה להגן עליו עוד הוא נשלח לתאי הגזים האכזריים ושם נקבע מותו. במהלך שנות המלחמה היא הוסיפה ונדדה בין מחנות רבים בתנאי חיים קשים. היא סבלה מרעב כבד וקור רב אך בסופו של דבר למרבה המזל היא זכתה לראות את תומה של המלחמה הנוראה שהותירה אותה נצר אחרון למשפחתה.

גטו לודז׳

בתום המלחמה חזרה לעיר הולדתה ושם הצטרפה לתנועה “תורה ועבודה”. בהמשך לקחה חלק גם בארגון “לנצחון”. לבסוף הצטרפה לחוות הכשרה חקלאית בשם “בני עקיבא” עד עלייתה לאוניית המעפילים. בשלהי שנת 1946 הילר העפילה לארץ דרך צרפת באונייה ״לטרון״. לרוע מזלה של רחל הבריטים עקבו אחר האונייה כבר מיציאתה, השתלטו עליה בלב ים וגררו אותה לנמל חיפה. כל המעפילים שהיו עליה וביניהם רחל גורשו לקפריסין. סוף כל סוף, בשנת 1947 עלתה לארץ והתיישבה בקיבוץ כפר עציון שנמצא באזור יהודה ושומרון. היא מילאה את חובותיה בקיבוץ, טיפלה בילדים וביצעה את עבודות המשק שהיו מוטלות עליה. עם זאת, היא הייתה סגורה בתוך עצמה ולא רצתה לדבר על החוויות הקשות שעברה בילדותה וצעירותה. בקיבוץ עברה תהליך אישיותי ונפשי בהסתגלותה למציאות החדשה, מאדם עצוב וסגור לאדם שופע חיים מלא שמחה.

אוניית המעפילים ״לטרון״

רחל שירתה במחתרת ״ההגנה״ בחטיבת “עציוני”. במסגרת זו לחמה כנגד ערביי הסביבה אשר תקפו את הגוש וצרו עליו מכל עבר מיד לאחר החלטת האו״ם בכ״ט בנובמבר 1947. ב12 במאי 1948 גוש עציון והסביבה הותקף על ידי הירדנים. למחרת הצטרפו אליהם גם ערבים רבים ותקפו את כפר עציון בכוח רב, בו הייתה רחל. בו בזמן רחל הייתה במקלט מתחת לבניי המנזר הגרמני אשר שימש כמפקדת ההגנה. הערבים לא יכלו לחדור לבניין לכן פוצצו אותו ורחל יחד עם עוד חובשות של ההגנה נקברו תחת ההריסות. במשך כשנה שלמה גופות הנופלים נותרו במקום ושרידיהם נאספו רק בשנת 1949. רחל ואיתה עוד לוחמים רבים, נפלה בדיוק יום לפני הקמת המדינה, ולא זכתה בחייה לראות את פרי עמלה. רחל ז”ל הובאה למנוחות בקבר אחים בהר הרצל יחד עם שאר חבריה אשר נפלו בקרב על גוש הציון בעוד הם מגנים עם כפרם האהוב.

תמונות מהקרב על גוש עציון  

תמונה של האנדרטה בכפר עציון

מפי חבריה של רחל:

“דמותה לא תישכח מלב המעטים שהכירו אותה, דמותה לא תישכח גם בנצח ההיסטוריה שלנו, בדיוק כשם שאין משתכחים כל מקדשי השם והמולדת מאז, האלמונים המנחילים לנו את הרוח הדוחפת אותנו ליצירת המדינה וביסוסה. בשלה, ובשל שכמותה, הגענו הלום – ולהם התהילה”.

https://www.youtube.com/watch?v=6k3A_x5tSM8

סרטון על קורות חייה של רחל

ת.נ.צ.ב.ה , במותה ציוותה לנו את החיים