בחוברת זו נסביר בהרחבה על עקרון

שלטון החוק

וכל מה שקשור לציות ואי ציות לחוק 

אז מהי ההגדרה הבסיסית לעקרון שלטון החוק?

ע”פ עקרון זה חובת הציות לחוק חלה על כולם. האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק. קיימת מערכת חוקים אחת שכולם חייבים לציית לה.
החוק נחקק ע”י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי (בבית נבחרים בהכרעת הרוב).
תוכן החוק משקף מחויבות לזכויות האדם, לעקרונות דמוקרטיים ולערכים משותפים לכלל אזרחי המדינה ולערכים הקובעים את אופי המדינה.

אבל לפני שלומדים טוב את ההגדרה צריך להסביר מהי ההגדרה לחוק:

ההגדרה לחוק כוללת ארבעה מרכיבים שצריכים להתקיים יחד:

א. הוראה מחייבת הקובע את גבולות המותר ואסור לאזרחים ולרשויות השלטון.
ב. מקור החוק הוא העם (באמצעות נציגיו הנבחרים).
ג. החוק משקף את הנורמות המקובלות בחברה /את ההסכמה הרחבה בחברה.
ד. החוק נקבע וניתן לשינוי ע”י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי.

לסיכום:

בכל המאפיינים החוק יש ביטוי לערכים דמוקרטיים כמו שוויון וחירות, והם מהווים תנאי הכרחי לקיומו של שלטון חוק במדינה דמוקרטית.
יש הוגים שהדגישו בשלטון החוק היבט נוסף-(ההיבט המהותי) והוא הצורך של החוקים להתאים לצדק ולמוסר ולזכויות האדם. ויש הוגים שגורסים ששלטון החוק הוא נפרד מעקרון זכויות האדם ואף מתקיים במתח איתו. אחת הדוגמאות למתח הזה היא בכך שבחברות דמוקרטיות במקרים רבים יש כאלה הסוברים שהחוק הקיים פוגע בזכויותיהם, או בזכויות של חלק מן האזרחים.
החוק חל על כולם גם אם קיים לגביו ויכוח. בחברות דמוקרטיות רבות מתקיימות מחלוקות ויש כאלה הסוברים שהחוק הקיים פוגע בזכויותיהם או בזכויות של חלק מן האזרחים.

שלטון החוק מקביל לעקרונות אחרים בדמוקרטיה בכמה מובנים:

א. החוקים נחקקים ע”י נציגי העם שבנבחרו על ידי העם והם מאושרים בהכרעת רוב

ב. ציות לחוק הוא חלק מההסכמיות שבין האזרחים לשלטון וזה מעניק לשלטון את כוחו ויכולתו לשלוט.

ג. החוק הוא אמצעי להגביל את השלטון כולם שווים בפניו ומטרתו במקרים רבים היא הגנה על האזרח וזכויותיו.

אדם שלא מציית לחוק מוגדר במדינה דמוקרטית- עבריין.

מהם סוגי העבריינות הקיימים :

עבריינות פלילית רגילה– גניבה אונס שוד רצח תקיפה או קבלת דבר במרמה שנעשים מתוך מניעים אישיים ,עבירות אלו פוגעות בתחושת הביטחון הבסיסית של היחיד החברה והמדינה נלחמת בהם באמצעות חינוך אכיפה וענישה.

עבריינות שלטונית: עבירה על החוק על ידי אדם המשמש בתפקיד במערכת השלטונית /ניצול סמכות לרעה / שימוש במשאבים של הציבור / הפרת חובת האמון המוטלת על משרתי ציבור, יכולה לנבוע מאינטרס אישי, אינטרס קבוצתי-מגזרי או תפישה אידאולוגית.

עבריינות פוליטית/אידאולוגית: פגיעה פיזית / הסתה לאלימות / פעולה בלתי חוקית כנגד נציגי השלטון, מוסדות, ארגונים או כל אדם בשל עמדתו הפוליטית. היא נובעת מתוך עמדה פוליטית / אידאולוגית ו/או מתוך רצון לקדמה ומהווה איום על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי.

עבריינות פוליטית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בסירוב מטעמי מצפון ואידאולוגיה:- הפרת חוק במצב של קונפליקט פנימי בין המוסר / המצפון / אידאולוגיה פוליטית או אמונה דתית לבין החוק.
העדפת צו המצפון / עמדה אידאולוגית על פני חובת הציות לחוק, תוך מוכנות לשלם מחיר / לשאת בעונש.
סירוב מאיים על השלטון הדמוקרטי, וגבולות הלגיטימיות שלו שנויים בוויכוח ציבורי.

בעמוד הבא נראה בטבלה את ההבדלים ביניהם:

עבריינות אידאולוגית יכולה להגיע עד לאלימות פוליטית– פעולה פיזית כוחנית בין האדם למדינתו המתבצעת בהקשר פוליטי וזאת כדי לכבוש את השלטון להשפיע עליו, למחות נגד השלטון להגן עליו או להיאבק נגד קבוצה אחרת שיש לה עצמה חברתית פוליטית שנתפסת כמסוכנת בעיני מפעיל האלימות.

אלימות פוליטית שונה מסרבנות מצפונית משום שסרבן מצפון מציית לערכי המצפון שלו ללא קשר למציאות פוליטית מסוימת,ואלימות פוליטית באה מתוך רצון לשנות מציאות פוליטית מסוימת שקיימת בזמן ביצוע המעשה.

סוג נוסף של עבריינות נמצא בתוך המסגרת הצבאית והוא פקודה בלתי חוקית ופקודה בלתי חוקית בעליל:

פקודה בלתי חוקית– הוראה הניתנת ע”י מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, אך היא סותרת את החוק, את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה. במסגרת אזרחית אין חובה על האדם לציית להוראה זו ונותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק. לעומת זאת, במסגרת צבאית, מוטלת החובה לציית להוראה זו, כאשר אי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד.

פקודה בלתי חוקית בעליל- הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, אשר סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים.
אי-החוקיות ואי-המוסריות של פקודה כזו ברורים וגלויים, והיא נחשבת לפקודה ש”דגל שחור” מתנוסס מעליה, כזו “הדוקרת את העין ומקוממת את הלב”. חובה על האדם שלא לציית לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית, כאשר ציות לה יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה ושל המבצע.

בארץ היווה משפט “כפר קאסם” תקדים למתן פקודה כזאת.

בפסק הדין שניתן בפרשה זו קבע השופט בנימין הלוי כי פקודה תיחשב בלתי חוקית בעליל אם אפשר לומר שמעל הפקודה מתנוסס מעין “דגל שחור- כתובת אזהרה האומרת אסור.
פקודה כזו, “אי חוקיותה דוקרת את העין ומקוממת את הלב. זו מידת אי החוקיות בעליל הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו”. לסוג זה של פקודה חייב חייל לסרב. לא יעלה על הדעת שחייל, יקבל פקודה לבצע מעשה נפשע כמו רצח/התעללות ממפקדו, יבצע את המשימה ויתחבא מאחורי הפקודה כדי לחמוק מכל אחריות לפשע שביצע.

הנה תקציר האירוע בכפר קאסם שעליו מדובר:

ומשימה קצרה לסיכום הנושא שתהיה כאן

שאלת תרגול:

עיריית חיפה הוסיפה את שמו של אלעד ריבן ז”ל שנספה באסון השרפה בכרמל לקיר ההנצחה בבית “יד לבנים” בעיר. בארגון “יד לבנים” מחו על צעד זה של העירייה, בטענה שהוא פוגע בעקרון דמוקרטי חשוב , ומנוגד לחוק הקובע כי באתר זה יונצחו חללי צה”ל בלבד , ואלעד ז”ל לא היה חייל צה”ל בעת מותו אלא מתנדב בן 16 בשירותי הכבאות.

ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שנפגע מהצעד שנקטה עיריית חיפה , לטענת ארגון “יד לבנים” הסבר תשובתך ע”פ הקטע.