מולו-משה נגטו ז”ל

by Orel Tasma

סמל ראשון מולו-משה נגטו

   בן 23 בנופלו

בן ישמבל וטשומה

    נולד בגונדר שבאתיופיה

 ביום ו’ באלול תשל”ו 1.9.1976

התגורר בנס ציונה

שרת בחטיבת גבעתי
יחידה: גדוד צבר
התגייס ב5.2.1997
נפל בפעילות מבצעית
בי”ז באייר תשנ”ט , 3/5/1999
מקום נפילה: מוצב רותם
באזור לבנון
מקום קבורה: נס ציונה
הותיר: הורים, אחים – דוד, אילן ויעקב ואחיות – אמבייט, אסמרה, רחל ואסתר

קורות חיים

סמ”ר מולו משה נגטו ז”ל, נולד במחוז גונדר (דרכוה) שבאתיופיה ב-1.9.1976 בחודש אלול. בן בכור להורים טשומה וישמבל
מולו דחף את המשפחה לעלות לארץ, במסע ארוך לסודן הוא סחב את אחיו הקטנים על גבו, ובנוסף דאג גם להוריו במשך המסע
ב-3.5.1999, י”ח באייר, נפל בלבנון. מולו ז”ל היה בן 23 בנופלו
מולו אהב לצחוק ולבלות, להפגש עם חברים, ובקיצור אהב את החיים עצמם. הוא אהב את היחידה שבה שרת והיה גאה לשרת בה – חטיבת גבעתי
כל הזמן אמא ואבא לא מפסיקים לדבר עליך, אין מי שיעזור לאחיך הקטנים כמו שאתה היית מוסר את נשמתך למענם
מולו – אהבת לתת ולתרום. כל החברים שלך מתגעגעים אליך ומדברים עליך כל הזמן. תרמת הרבה גם ביחידתך בצבא – עזרת והצלת חיילים בזמן הפעילות בלבנון
.מולו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך ולא נשכח אותך לעולמים

האירוע שבו נפל

מולו סיים את לימודיו והתגייס לצבא במאי 1997, לחטיבת ‘גבעתי’. אמו,

שלא היתה בקו הבריאות ביקשה כי ישרת בקרבת הבית, אך מולו הסביר לה כי הבטיח לעצמו לשרת ביחידה קרבית ולהילחם למען המדינה. במהלך השירות הוסמך כלוחם חי”ר, ויחד עם הפלוגה המסייעת שירת תקופה ממושכת בלבנון

ביום י”ז באייר תשנ”ט (3.5.1999) נפל מולו בעת פעילות מבצעית בדרום לבנון. סמוך לשעה 07:00 בבוקר, ליד מוצב רותם (ראס ביאדה), בגזרה המערבית של אזור הביטחון, יצא כוח ‘גבעתי’ מהמוצב לשם ‘פתיחת ציר’ (סריקת הכביש לאיתור מטעני נפץ). הכוח צעד במורד הכביש המוליך מהמוצב דרך הכפר ביאדה, לכיוון כביש החוף הלבנוני, כשאחריהם נגמ”ש. במרחק כמה מאות מטרים מהמוצב אירע פיצוץ. מולו, יחד עם קצין שפיקד על הכוח והגשש, צעדו בראש. המטען שהוטמן בצד הכביש והוסתר באמצעות סלעים וצמחייה, התפוצץ סמוך למולו. הוא נפצע אנושות ונפטר מפצעיו כעבור זמן קצר.

מפקד חטיבת ‘גבעתי’ ספד למולו בלוויה

צניעותך ונכונותך לבצע כל מטלה נדרשת, איפשרו לך להשתלב בקלות. מהמעט”

שהספקתי לשמוע עליך מפי חבריך הלוחמים בפלוגה המסייעת, בלטת במסירותך, בחריצותך ובנכונותך לבצע כל משימה באופן הטוב ביותר, מבלי להתלונן ולו ברמז על הקשיים הכרוכים בשירות הקשה בלבנון… ימים ארוכים, מרובי משימות, עם מעט שינה, יציאות קצרות הביתה, ואתה בשלך: לא מתלונן, חביב וחייכן. יחד עם חבריך למוצב שמרת על רמה מקצועית גבוהה, וכך היה גם באירוע שבו נקטעו חייך… וכלשון חבריך אומר, קל היה לאהוב אותך, ומאוד קשה להיפרד ממך, אני מצדיע לך.”

יהי זכרו ברוך