ישראל איזידור אומשיוב ז”ל

ישראל איזידור אומשיוב

ישראל אומשיוב נולד בשנת 1911 בפולין.

הוא גדל בלבוב שהייתה לב קהילתי ומרכז חשוב בפעילויות תרבותיות, חינוכיות ופוליטיות.

בזמן שהותו בלבוב נשא ישראל אישה.

ישראל אומשיוב היה טוראי בחיל השיריון.

הוא נפל בשני בנובמבר 1948 כאשר היה בן 37.

הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בכפר ורבורג.

סיפורו במלחמת העולם השנייה

ב1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה כאשר גרמניה פשתה על פולין, הטילה תקרנות אנטי יהודיות הגרמו לבידוד חברתי וגם נישול ובושה.

לאחר שלושה שבועות לבוב סופחה על ידי ברית המועצות מה שגרם להחמרה במצב היהודים.

בשנת 1941 הגרמנים פלשו גם אל לבוב ומיד התחילו ברצח היהודים.

הם החרימו רכוש, כספים ואף זכויות ומהר מאוד פינו יהודים רבים למחנות עבודה וגטאות שהוקמו קרוב לעיר.

למרות כל זאת בלבוב היו מקרים רבים של התנגדות לגרמנים וניסיונות של מרד רבים אך ניסיונות אלו כשלו.

ישראל ישב במחנות ריכוז נאצים במשך שלוש שנים, באותו הזמן נרצחה אישתו וגם כל משפחתו.

הבריחה

כאשר ראה את ההזדמנות ברח ישראל ממחנה הריכוז והצטרף לצבא האדום במטרה גם לברוח אך גם לנקום בגרמנים על כל מה שעוללו לעם היהודי בכלל ולו ולמשפחתו בפרט.

ישראל שירת בצבא האדום שלוש שנים ואף היה חלק מהאנשים שפשטו על ברלין בשנת 1945.

בתום המלחמה עבר ישראל לאיטליה ומשם עלה לארץ ישראל בשנת 1948.

הוא עלה במסגרת גח”ל שהיא הייתה מסגרת גיוס חוץ לארץ.

במסגרת גייסו יהודים אשר שירתו בצבאות שונים בזמן מלחמת העולם השנייה והתנדבו ללחום המלחמת העצמאות.

השירות בישראל

כל האנשים במסגרת גח”ל אומנו על ידי ארגון ההגנה ובעלייתם לארץ פוזרו בחטיבות שונות בצה”ל.

ישראל היה חלק מגדוד 54 מחטיבת ”גבעתי” שהייתה חטיבה מספר חמש ושירת בשורות ”שועלי שמשון”.

ישראל היה אחד החיילים הוותיקים ביותר בפולגתו הנחשבת ואף היה חלק מפריצת הדרך לנגב.

ישאל לחם באומץ ותושייה ולא התייאש לרגע.

מותו

בלילה שבין ב2 ו3 בנובמבר 1948 יצא ישראל ופלוגתו למתקפה על ” משלט 6”.

הם השתמשו בדרך חלופית שסללו המצרים ליד משטרת עיראק-סודאן.

ניסיון זה היה הניסיון השמיני להשתלט על משטרה זו, ישראל ופלוגתו הצליחו לחדור אל המשלט אך כשנכנסו החל קרב עז.

ישראל זרק רימון על עבר הצד השני אך נורה חמש יריות בבטנו אשר פגעו באיברים חשובים.

ביום ה2 לנובמבר 1948 נפטר ישראל אומשיוב מפצעיו כאשר היה בן שלושים ושבע והובא למנוחה בבית הקברות הצבאי בכפר ורבורג