“קמיע” סיפורים, ילדים וטבע

ספר המאגד 6 סיפורי עמים, לכל סיפור מצורף מערך המפגיש את הילד עם הסיפור,  עם עצמו ועם הטבע סביבו. 

 הפעילות מיועדת להתקיים במרחב טבעי הקרוב. 

המטרה היא לאפשר יציאה ספונטנית  למרחב הטבעי הקרוב, ולאפשר פעילות ספרותית, חוויתית ויצירתית. 

הפעילות מיועדת לילדים החל מכיתה ג’ ועד כיתה ו’. 

הספר מיועד למחנך/ת, הורה, נער/ה…הרוצים להעביר פעילות חוץ. 

העברת הפעילות יכולה להתקיים במסגרת פורמלית ובלתי פורמלית. 

הגולם – סיפור עם הודי

זהו ספור אודות ילד קטן בהודו שהלך לבקר גורו.
הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו. הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שהוא לא בדיוק הבין מהו הדבר שבידי הזקן ושאל את הגורו: ´ מה זה?´, ´זהו גולם´ השיב הגורו. ´בתוך הגולם נמצא פרפר, בקרוב הגולם יבקע והפרפר יצא´. ´האם אני אוכל לקבל אותו?´ שאל הילד?
´כן´ השיב הגורו ´ אבל עליך להבטיח לי שכאשר הגולם יבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו כדי להשתחרר מהקליפה אתה לא תעזור לו חלילה. חלילה לך לסייע לפרפר לצאת כך שתשבור את קליפת הגולם. עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו. הילד הבטיח. לקח את הגולם והלך לביתו. בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. לאחר משך זמן ארוך ראה שמתחילה תנוע. הגולם נע וכאילו רעד.
והנה בקע בקצהו. בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו חלשות ולא נראה שכוח הכנפיים הללו יוכל לבצע את המלאכה הזו.
הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל להיחלץ ולעוף. כשלא יכל לשאת עוד את המתח הפר את הוראת הגורו. הילד הסיט את שני חצאי קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ. משיצא הפרפר החל לעוף באוויר אך לפתע נפל מטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה.
הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת.

שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה לו את הפרפר המת שבידו.
´אתה רואה, ילד´ אמר הגורו ´מהרת לשבור לו את קליפת הגולם, האין זאת? ´כן´ אמר הילד ´זאת עשיתי´. והגורו אמר: ´אינך מבין, לא יכולת לדעת מה עוללת. כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שהוא מכה בהם לעבר הקליפה ומכה שוב ושוב. אז הוא מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו. כאשר אתה עשית זאת במקומו, מנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים. זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת´.

מערך מפגש לסיפור הגולם

שלב ראשון – מתודת היכרות.(מתוך מאגר מתודות בספר)

שלב שני – קריאת הסיפור עד החלק בו מתחילים לראות את הפרפר מנסה לבקוע מתוך הגולם. “ולא נראה שכוח הכנפיים הללו יוכל לבצע את המלאכה הזו.”

שלב שלישי – “איפה זה פוגש אותי?” האם קרה שקיבלתם מהמחנכת/גננת לעשות משימה וביקשתם מאימא או אבא להכין אותה בשבילכם? האם פעם רציתם לצייר משהו כמו עץ, בית, פרח והרגשתם שאתם לא יודעים לצייר וביקשתם ממישהו שיצייר בשבילכם?

איך הרגשתם שעשו זאת עבורכם?

שלב רביעי – כל ילד מחפש בטבע משהו שנראה שמתחיל לצמוח, כמו ניצן של פרח…

שלב חמישי – ממשיכים בקריאת הסיפור  עד החלק בו הילד מחזיק את הפרפר בידו “הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת”.

שלב שישי – איך הייתם מרגישים? מה אתם הייתם אומרים לפרפר?

אפשר לכתוב לו, לצייר..

שלב שביעי – ממשיכים בקריאת הסיפור עד סופו. חוזרים לדבר שאספנו מן הטבע ומעודדים אותו לצמיחה דרך דיבור, כתיבה, ציור…

יצירה הקשורה לסיפור:

פרפר

חומרים:

חוט ברזל(מנקה מקטרות), איסוף של ענפים ירוקים עם עלים

אופן ההכנה:

מלפפים את החוט באמצע ופורשים את כנפי העלים.

נושא הדליים – סיפור עם הודי

לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים אותם נשא משני ציידי המוט מעל צווארו. באחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא רק עד חציו. במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו.

נושא הדליים העביר רק כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם למטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.

לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: “אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך”.

“למה?” שאל נושא הדליים “במה אתה מתבייש?”

“הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך. בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך” ענה הדלי.

נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: “בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את ליבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל”.

ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.

נושא הדליים אמר לדלי: “האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בציידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק ועל הטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו”.

מערך מפגש לסיפור נושא הדליים

שלב ראשון – מתודת היכרות.(מתוך המאגר המצורף בספר)

שלב שני – “איפה זה פוגש אותי?” – לשאול את הילדים האם יש להם חפץ, בגד…שהם מאוד אוהבים אף על פי שיש בו פגם מסוים. כמו קרע בבגד, משחק שבור, בובה פגומה ועוד.

שלב שלישי – קריאת הסיפור עד החלק בו נחשפים לדלי הפגום, “אך הדלי הסדוק הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק”.

“מה היתרונות של הדלי הסדוק? חשיבה על רעיונות דרך דיאלוג.

שלב רביעי – כל ילד מחפש בטבע משהו לא מושלם כמו אבן עם שבר, ענף שבור…

שלב חמישי – ממשיכים בקריאת הסיפור  סופו.

שלב שישי – מה אתם הייתם אומרים לדלי?  ומה אתם יכולים לעשות עם החפץ הפגום שאספתם. אפשר לכתוב לו, לצייר..

יצירה הקשורה לסיפור:

מובייל לתלייה

חומרים:

ענף(מקל), חוטים, אוסף של חומרים מהטבע, עלים, פירות יבשים…

אופן ההכנה:

קושרים את החומרים שנאספו לחוטים על ידי קשירה פשוטה, לאחר מכן מחברים את החוטים לענף.

מרק אבן – סיפור עם רוסי

זהו סיפור על קסם, לא תמצאו בו מילות לחש ולא זריזות ידיים, אבל הוא קסום גיבורינו, גבר לא כל כך צעיר, אהב את הבריות, הוא אהב לעבור מכפר לכפר לשמוע סיפורים שעברו מדור לדור, לספר לאנשים סיפורים שלו וסיפורים שהעביר מכפר לכפר. הוא היה נכנס אל השוק, אומר שלום לאחד, מחייך אל השני ומשוחח עם נוסף, אנשים ידעו שמספר הסיפורים הגיע והערב תהיה חגיגה. הוא היה ממשיך לכיכר הכפר מתיישב במרכזה, מסדר את הזרדים שאסף בדרך ומכין מדורה. מתרמילו היה מוציא סיר גדול שתחתיתו שחורה מהפעמים הרבות שהייתה על מדורה. הוא היה ממתין, אבל…לשנייה, כי מייד היו מגיעות נשות הכפר, מגיחות מהבתים, כל אחת נושאת מגש עמוס במאכלים, חלק כבר מוכנים וחלק תכין ליד המדורה, לבושות בשמלות צבעוניות מי עם סרט על ראשה ומי עם פרח בצמה, הילדים היו באים בריצה ומשחקים סביב הכיכר, גם הגברים לא איחרו להגיע, הירקן היה מביא ירקות לסיר, הקצב היה מגיע עם נתח בשר גדול, הנגר היה מביא עוד עצים למדורה והאופה היה מביא לחם טרי ומריח נפלא. כולם היו מתכנסים בכיכר ובזמן שהאוכל מתבשל וריח נפלא עולה מהסיר היו מספרים סיפורים. באחת הפעמים סיפר הנווד על מקום אחד שהוא ביקר בו לראשונה לפני שנים רבות, הוא נכנס אל השוק עבר בין הדוכנים, ניסה לפתח שיחה, חייך אל האנשים, אולם הם לא הסבירו לו פנים. המשיך לכיכר הכפר סידר את הזרדים שאסף בדרך והדליק מדורה, הוציא מתרמילו את הסיר הגדול שתחתיתו שחורה מכל המדורות שהוא היה מונח אליהן…אבל איש לא בא. בזווית עינו ראה את הנשים נכנסות הביתה גוררות את הילדים, מגיפות דלתות וחלונות ומביטות בו רק מחריצים. הנווד לא הבין מה קורה, מעולם לא נתקל בתגובה כזו. קשיש עבר ברחוב והנווד רצה לשאול אותו מה פשר ההתנהגות, אולם לפני שפתח את פניו, הקשיש אמר לו: “אין לך מה לחפש כאן, איש לא ישתף אותך בארוחתו ואיש לא יזמין אותך לשולחנו” אמר , והמשיך בדרכו. אבל גיבורינו רק חייך אל עצמו, הוא לקח אבן שהייתה מונחת לידו, ניקה ושטף אותה והכניסה לסיר, מילא את הסיר במים והניח על האש. לא עבר זמן רב וזוג מאנשי הכפר בא במרוצה “מה אתה עושה?” שאלו בפליאה. “מה זאת אומרת” היתמם הנווד, “אני מכין מרק אבן” “מרק אבן????” השתומם הזוג, הביטו אחד בשני במבט של.. האיש השתגע, והנווד בחיוך: “מה, אתם לא מכירים? במקום שממנו אני בא זה מרק מפורסם”. בני הזוג שסקרנותם גברה החליטו לעמוד שם ולראות את הפלא, סך הכל מרק אבן ..מרק זול למדיי, למה לא ללמוד איך עושים. בני כפר נוספים שראו את הזוג עומד ושמעו מה נאמר, התחילו להתקבץ סביבו, כולם רוצים חלק במרק האבן, מרק פלא שכזה. כשראה הנווד שכולם מקובצים סביבו אמר בקול “זהו מרק מיוחד וטעמו נפלא” בפנותו אל אחד מהם אמר “אבל אם אתה תביא לי כמה בצלים, המרק יהיה נפלא יותר”, האיש היסס לשנייה אבל מייד הבין שהוא חייב להיות חלק מהמרק המיוחד ורץ לביתו, הנווד פניה אל זוג אחר ואמר להם “ואם אתם תביאו לי כמה קישואים המרק הזה יהיה לא רק נפלא, הוא יהיה מעדן” בעוד בני הזוג רצו לביתם, פנה אל אחר ואמר “ואם אתה תביא לי תפוח אדמה, המרק הזה יהיה…ללקק את האצבעות” כך פנה אל כל אחד מהם ושלח את כולם להביא מרכיב מהמרק, פטרוזיליה, גזר ….. כל הכפר התקבץ שוב סביבו, המרק התבשל וריחות נפלאים עלו ממנו, ובזמן שכולם המתינו למרק שיהיה מוכן, התחילו לספר סיפורים, הם ספרו סיפורים מהכפר והוא סיפר להם שלו. הנווד סיים לספר את הסיפור על מרק האבן. בין האנשים המבוגרים נראתה אי-נוחות ומבטי מבוכה, חלק אפילו השפילו מבטם. בחורה צעירה פנתה אל אחד מהם ושאלה “מה קרה? על מה המבטים האלו” ואיש אחד היסס מעט וענה “הסיפור הזה…על מרק האבן….הוא סיפור על הכפר שלנו.

מערך מפגש לסיפור מרק אבן

שלב ראשון – מתודת היכרות.(מתוך מאגר מתודות בספר)

שלב שני – “איפה זה פוגש אותי?” לבקש מהילדים לשתף במשהו שנעשה תוך כדיי שיתוף פעולה עם חברים/משפחה/שכנים?

שלב שלישי – קריאת הסיפור עד החלק בו הנווד משוחח עם הקשיש, “הקשיש אמר לו: “אין לך מה לחפש כאן, איש לא ישתף אותך בארוחתו ואיש לא יזמין אותך לשולחנו” אמר , והמשיך בדרכו.”

מה לדעתכם הנווד יעשה? האם יעזוב את הכפר? מה אתם חושבים שהנווד צריך לעשות לאחר שומעו את דברי הקשיש?

שלב רביעי – ממשיכים בקריאת הסיפור עד הקטע “הם ספרו סיפורים מהכפר והוא סיפר להם שלו.”

איזה סיפור לדעתכם הנווד סיפר לאנשי הכפר?

שלב חמישי – ממשיכים בקריאת הסיפור  סופו, לאחר מכן כל ילד יוצא לחפש לו אבן(כדיי שתהיה חלקה).

שלב שישי – מה אתם הייתם אומרים לאנשי הכפר?  ומה אתם הייתם עושים במקומו של הנווד? מה אנחנו יכולים לקחת מהסיפור על מרק האבנים?

אפשר לצייר, לכתוב, לדבר…

יצירה הקשורה לסיפור:

ציור על אבן

חומרים:

אבן, טושים/גועש/אקריליק

אופן ההכנה:

מציירם על האבן מוטיב מהסיפור, אש/סיר/ אנשים/ נווד….

זאב זאב – סיפור עם יווני

לפני שנים רבות, אי שם בין ההרים, גרה משפחת רועי צאן. כל בני המשפחה עסקו במרעה, כשכל בן קיבל עדר שעליו היה אחראי. כל הבנים שמרו על הצאן במסירות ותמיד עזרו אחד לשני.

כל בוקר היו הבנים יוצאים עם עדריהם, וכל אחד תופס לעצמו חלקת שדה שעליה רעה את צאנו באותו היום.

האויבים הכי גדולים של הרועים היו הזאבים. כשהיה מישהו מהאחים רואה זאב יוצא מן היער, היה מיד מזעיק את אחיו ואלה היו באים בריצה ובכוחות משותפים תמיד הצליחו להבריח את החיות הטורפות.

למשפחה היה בן קטן, שהיה עדיין צעיר מדי בשביל לצאת לרעות את הצאן. הוא היה נשאר כל היום בבית ומחכה בכיליון עיניים מתי יגדל ויוכל אף הוא להיות כמו אחיו הגדולים והאמיצים. כולם אמרו לו: “תשמח בינתיים, כל עוד אתה יכול לשחק ולרוץ כאוות נפשך, עוד יגיע זמנך לצאת לעבודה.”  ובאין ברירה אחרת, הוא אכן עשה כך.

עברו כמה שנים והבן הצעיר גדל. קרא לו אביו ואמר: “בני, גדלת! ועתה תוכל גם אתה לצאת לרעות עדר משלך!”  לשמחתו של הבחור לא היה גבול.

בבוקר למחרת, הוא קיבל תרמיל רועים, עדר קטן ויצא עם אחיו אל המרעה. האחים הזהירו את הבן הצעיר, שאם חלילה יראה זאב מיד יתחיל לצעוק בקול גדול, והם יבואו לעזרתו.

הבחור שלנו מצא לצאנו שדה נחמד וישב תחת העץ. בהתחלה הוא מאד נהנה מן החוויה החדשה, אך לאחר שעה-שעתיים התחיל להרגיש שעמום עמוק. הכבשים ליחחו עשב בנחת, השמש האירה, השמים היו כחולים שום שינוי לא היה צפוי לשעות הקרובות.

הוא נזכר כמה חיכה לרגע הזה, ועתה היה מאד מאוכזב. הוא התחיל לחשוב איך אפשר לשעשע את עצמו קצת במצב הזה.  פתאום עלה במוחו רעיון.  הוא עלה על הגבעה הקרובה והתחיל לצעוק בקול גדול: “זאב! זאב בא! הצילו!!”

האחים שמעו את קולו ורצו אליו במהירות.  פניהם מבוהלות הצחיקו את צעיר הבנים. וכשהם התקרבו אליו, הוא אמר להם: “סתאאאאם! עבדתי עליכם!” ופרץ בצחוק.  האחים, כמובן מאוד כעסו.   הם גערו באחיהם הקטן, ואחר כך מהו חזרה כל אחד לעדרו.  למרות הגערות, האח הצעיר מאוד נהנה מההצגה.

ולאחר יומיים, כשהשעמום כבר היה בלתי נסבל, חזר על התעלול עוד פעם.  הפעם האחים כבר באמת היו מרוגזים. הם הבטיחו לבן הצעיר לספר על התנהגותו לאביהם.

אבל בערב שכולם חזרו הביתה, הם היו עייפים כל כך ששכחו על המקרה.  והבן הצעיר שמח על שתעלולו עבר בשלום.  עברו עוד כמה ימים, שבהם הכל התנהל למישרים,  שפתאום לקראת הערב, הבן הצעיר באמת הבחין בזאב.  זאב אמיתי, זאב ענק, שיצא מן היער והתקדם לכיוון העדר שלו. הבחור נורא נבהל, הוא רץ לגבעה והתחיל לצעוק בקול חזק: “זאב!! זאב אמיתי!! הצילו!”

האחים שמעו את קריאתו, אבל אפילו לא הסתכלו לעברו. שוב פעם, הוא מתחיל עם הפעלולים שלו!” הם אמרו אחד לשני.

“בואו מהר! הפעם זה אמיתי!” צעק הבן הצעיר כשהבחין שאחיי לא מאמינים לו.                                                                                         אבל שום דבר כבר לא עזר. האחים לא רצו ליפול קורבן לתעלוליו ולא באו לעזרתו כשהוא באמת היה זקוק להם.

מערך מפגש לסיפור זאב זאב

שלב ראשון – מתודת היכרות.(מתוך מאגר מתודות בספר)

שלב שני – “איפה זה פוגש אותי?” האם שיקרתם פעם? האם קרה שלא האמינו לדברי אמת שסיפרתם בגלל ששיקרתם בעבר? (כמו לספר שאת/ה חולה בכדיי לא ללכת לבית הספר).

שלב שלישי – קריאת הסיפור עד החלק בו האחים גערו על האח הצעיר, “הם גערו באחיהם הקטן, ואחר כך מהו חזרה כל אחד לעדרו. למרות הגערות, האח הצעיר מאוד נהנה מההצגה.”

האם לדעתכם האחים צריכים היו לגעור על אחיהם הצעיר? מה לדעתכם יעשה האח הצעיר? חשיבה על רעיונות דרך דיאלוג.

שלב רביעי – כל ילד מחפש בטבע מקל באורך של מקל רועים 80-100ס”מ.

שלב חמישי – ממשיכים בקריאת הסיפור  עד הקטע בו באמת האח הצעיר היה בסכנה, ” הבחור נורא נבהל, הוא רץ לגבעה והתחיל לצעוק בקול חזק: “זאב!! זאב אמיתי!! הצילו!”

שלב שישי – אתם חושבים שהאחים הגיעו להציל אותו? האם הם האמינו לו?

שלב שביעי – ממשיכים בסיפור עד סופו. מה הייתם אומרים לאח הצעיר? מה הייתם אומרים לאחיו? אפשר לכתוב, לצייר, לשיר…

יצירה הקשורה לסיפור:

מקל רועים

חומרים:

ענף(מקל), חוטים צבעוניים,  צמר, חוטי רקמה.

אופן ההכנה:

מעטרים את המקל עם החוטים הצבעוניים באמצעות ליפוף.

הטווס והצב – סיפור עם הודי

פעם, לפני הרבה שנים חיו טווס וצב, שניהם היו חברים טובים. הטווס חי על עץ על גדות הנחל, שם היה ביתו של הצב.
מדי יום, הטווס, לאחר ששתה משקה של מים, רקד ליד הנחל והציג את נוצותיו היפות לחבריו.
יום אחד, לוכד ציפורים ששוטט באזור הנחל, תפס את הטווס ועמד לקחת אותו אל השוק.
הטווס האומלל התחנן בפני השובה שלו שיאפשר לו להיפרד מחברו הצב, שכן זו הפעם האחרונה שהוא יראה אותו. הצייד הסכים להיענות לבקשתו ולקח אותו אל הצב, אשר התעצב מאוד לראות את חברו בשבי.
הצב ביקש מלוכד הציפורים להניח לטווס ללכת, אבל הוא צחק לבקשה ואמר שזה אמצעי הפרנסה שלו. הצב אמר אז, “אם אני אכין לך מתנה יפה, תיתן לחבר שלי ללכת?”
“בהחלט, “ענה לוכד הציפורים, זה כל מה שאני רוצה.” ואז צלל הצב אל תוך המים, ובתוך שניות אחדות עלה עם פנינה נאה, למרבה התדהמה הגדולה של לוכד הציפורים. המתנה של הצב הייתה מעבר לציפיותיו של הצייד, והוא שחרר את הטווס מיד.
זמן קצר לאחר מכן חזר הצייד ואמרר לצב שלדעתו לא שילם מספיק בשביל שחרורו של חברו, ואיים כי אם הצב לא יביא לו פנינה נוספת הוא ילכוד שוב את הטווס. הצב, שכבר יעץ לחברו הטווס להתחבא בג’ונגל, זעם מאוד על חמדנותו של לוכד הציפורים.
” טוב,” אמר הצב, “אם תתעקש על פנינה נוספת, , תן לי את זו שקיבלת ממני ואחפש אחת שתיראה אותו דבר.”
תאוות הבצע של לוכד הציפורים מנעה ממנו להיות הגיוני, ולזכור ” שטוב ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ” והוא מיהר לתת את הפנינה לצב. הצב שנכנס למים והחל לשחות, אמר: “אני לא טיפש לקחת אחת ולתת שניים! ” ומיד נעלם, והותיר את לוכד הציפורים להצטער אי-פעם על חמדנותו.

מערך מפגש לסיפור הטווס והצב

שלב ראשון – מתודת היכרות.(מתוך מאגר מתודות בספר)

שלב שני – “איפה זה פוגש אותי?” לשאול את הילדים האם קרה להם הפסידו דבר מה כי הם רצו יותר ממה שיש להם?

שלב שלישי – קריאת הסיפור עד החלק בו הצייד מאיים על הצב “ואיים כי אם הצב לא יביא לו פנינה נוספת הוא ילכוד שוב את הטווס.”

מה לדעתכם הצב יעשה? חשיבה על רעיונות דרך דיאלוג.

שלב רביעי – כל ילד אוסף עלה ירוק גדול ועלי כותרת בצבעים שונים, אפשר לאסוף אותם לתוך עלה.

שלב חמישי – ממשיכים בקריאת הסיפור  סופו.

שלב שישי – מה אתם הייתם אומרים לצייד? אפשר לכתוב לצייד, לצייר…..

יצירה הקשורה לסיפור:

הכנת טווס/צב

חומרים:

עלי כותרת צבעוניים, מצע של לוח עץ/ אבן

דבק סטיק/פלסטי

טושים/פנדה/עפרונות צבעוניים/אקריליק/גואש

אופן ההכנה:

יוצרים נוצות טווס מעלי הכותרת הצבעונים ומדביקים על המצע הנבחר, אפשר להמשיך ולצייר את הטווס…

אפשרות שנייה היא ליצור באותה טכניקה  צב מעלה ירוק.

משל הצפרדעים – מקור לא ידוע

להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד. כל שאר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור. כשהם ראו עד כמה הבור עמוק הם צעקו לצפרדעים שנפלו : “חבר’ה, אין לכם שום סיכוי לצאת מהבור,  אתם בחיים לא תצליחו לצאת, חבל לכם בכלל להתאמץ!”
לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות. שני הצפרדעים התעלמו מהצעקות והסימנים של חבריהם מלמעלה וניסו לקפוץ החוצה בכל כוחם, בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכים לצעוק להם ולסמן להם בכל מיני דרכים עם הידיים שאין להם סיכוי… “בחיים לא תצאו מכאן…”
אחד הצפרדעים שמע בעצתם של הצפרדעים, אפסו כוחותיו, הוא פשוט נכנע ונפל לקרקעית הבור. הצפרדע השני, לא ויתר, הוא ניסה והמשיך בכל כוחו בשעה שהצפרדעים מסמנים לו בתנועות וצועקים מפתח הבור “חבל על המאמץ… אין לך שום סיכוי בעולם…”.
“הפסק את המאמץ והסבל שלך, ופשוט תישאר בתוך הבור.
בכל זאת הצפרדע המשיך לנסות, הוא קפץ אפילו חזק יותר… ובסופו של דבר, הוא נתן ניתור כזה חזק שהצליח לצאת החוצה מהבור כשהוא יצא החוצה, שאלו אותו חבריו הצפרדעים:
“איך עשית את זה? הבור היה ממש עמוק…”
בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש… הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד…

מערך מפגש למשל הצפרדעים

שלב ראשון – מתודת היכרות.(מתוך מאגר מתודות בספר)

שלב שני – “איפה זה פוגש אותי?” קרה לכם פעם שניסתם לעשות משהו ואמרו לכם שלא תצליחו?

שלב שלישי – קריאת הסיפור עד החלק בו הצפרדעים צועקים ומסמנים שהן לא יצליחו לצאת מן הבור,  “בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכים לצעוק להם ולסמן להם בכל מיני דרכים עם הידיים שאין להם סיכוי… “בחיים לא תצאו מכאן…”.

אתם חושבים שהצפרדעים יצליחו לצאת מן הבור? מה יעזור להן לצאת? מה החברים שלהם צריכים לומר להם?

שלב רביעי – כל ילד מחפש בטבע משהו שיכול לעזור לצפרדעים לצאת מן הבור. ענף…ומשתף את הקבוצה ברעיון שלו.

שלב חמישי – ממשיכים בקריאת הסיפור  עד הקטע בו “שאלו אותו חבריו הצפרדעים:”

שלב שישי – מה אתם הייתם אומרים לחברים של הצפרדע?

שלב שביעי – ממשיכים בסיפור עד סופו. כמה כוח הייתם נותנים למילים מ  1-10 , אם יקרה לכם בחיים מצב דומה האם תמשיכו לנסות גם כשאומרים לכם שלא תצליחו?

יצירה הקשורה לסיפור:

צפרדע

חומרים:

גליל נייר טואלט, מספריים, מהדק, צבעי גואש  ירוק ,לבן, שחור,  דבק.

אופן ההכנה:

גוזרים את הגליל לחצי ומהדקים קצה אחד. גוזרים מהשארית ארבעה רגליים ומחברים לגליל. צובעים את גוף הגליל והרגלים בירוק, מציירים עיינים בשחור ולבן

מאגר מתודות היכרות

משחק העדשים –  מבקשים מכל חניך לקחת מספר עדשים. לאחר מכן מסבירים להם, כי עבור כל עדש שלקחו עליהם לספר דבר מה על עצמם.

כדור הכרות – כל חניך כותב על דף משפט על עצמו. המדריך אוסף את כל הניירות ומקפל אותם, כך שלבסוף ייווצר כדור משכבות. המדריך זורק לאחד החניכים את הכדור ועליו לתפוס את הכדור, להוריד את שכבת הכדור העליונה, לקרוא את הכתוב בפתק בקול רם ולנסות לגלות מי כתב זאת וכך הלאה.

משחק הגירודים – על כל ילד/ה לומר את שמו ולגרד באזור בגופו. כל חניך צריך לומר את שמות האנשים ואיפה הם גרדו לפניו ולבסוף את שמו ואיפה הוא מגרד.

המקל נופל – הראשון קורא בשם של ילד/ה מהקבוצה ואותו ילד צריך לתפוס את המקל לפני שהוא נופל לרצפה. נפל המקל – על אותו ילד/ה לספר משהו על עצמו.

ביל-בול – הושב את הילדים במעגל. פנה לאחד הילדים ואמור לו ביל או בול. אם אמרת ביל על הילד/ה לומר את שם הילד/ה משמאלו ובמידה ואמרת לו בול על החניך לומר את שם הילד/ה היושב מימינו.

במבה – מעבירים שקית במבה בין כולם, כל אחד לוקח כמה שהוא רוצה. לאחר מכן עושים סבב, ועל כל אחד לספר על עצמו פרטים שונים בהתאם למספר הבמבות שלקח.

כורי עכביש- המדריך מחזיק גליל של חוט , זורק אותו לאחד הילדים ומשאיר אצלו את הקצה . אותו ילד/ה מספר על מה הדבר שהוא הכי אוהבת לעשות וזורק את החוט הלאה. בסוף המשחק כאשר לכולם יש חוט ביד צריך לגלגל את החוט חזרה

לאכול סוכריות עדשים -שמים חבילת סוכריות בקופסא אטומה כך שהילדים לא רואים איזה צבע הם לוקחים.

כל ילד/ה בתורו ניגש לקופסא ולוקח סוכריה אחת עם צבע מסוים, מחליטים שכל צבע יהווה דבר אחר. למשל:

אדום – לספר בדיחה

ירוק – לספר משהו מצחיק שקרה

צהוב – עובדה עליך

כחול – תחביב

לו הייתי עץ – חלק לכל ילד/ה פתק שבו ירשום מקום שהיה רוצה להיות בו או עצם שהיה רוצה להיות. ערבב את הפתקים. כל ילד/ה בתורו ירים פתק והילדים ינסו לנחש איזה ילד/ה מתואר בפתק.

סבב שמות – אמור לילד/ה  א’ להגיד את שמו ובנוסף לעשות תנועה או פרצוף. על הילד/ה הבא אחריו לחזור על השם והתנועה ולהוסיף את שלו.

משחק עם כדור-מסירות שמות שכל ילד/ה שתופס את הכדור אומר את שמו והתחביבים שלו כך כולם לומדים להכיר את כולם…