כותנת הפסים של יוסף

לפני הרבה שנים היה נער ושמו היה יוסף.

יוסף היה האח הכי קטן במשפחה, הוא היה בן הזקונים.

אביו של יוסף אהב אותו מאוד ורצה לעשות לו הפתעה.

הוא הכין לו כתונת פסים יפהפייה ומיוחדת.

יוסף כל כך התלהב מההפתעה שאבא שלו הכין לו וישר רץ לספר לאחיו.

הוא הלך לאחים שלו וסיפר בהתרגשות על הכתונת המיוחדת שאבא שלו הכין רק לו.

כל כך כעסו על אביהם ולא הבינו למה גם להם לא הכינו כתונת פסים?

השאבים שלהם לא הכין גם להם את הכתונת הפסים והחליטו לשים לזה סוף!

הם זממו להרוג את יוסף – כבר נמאס להם מהיחס המיוחד שאבא שלהם העניק לו.

הם תיכננו להרוג אותו ולהשלים אותו לאחד מהבורות במדבר.

ראובן האח הגדול אמר לשאר האחים אנחנו לא נהדרים אף אחד, אנחנו לא שופכים דם!

הם יעשו עם יוסף?

ראובן חשב וחשב והגיע לרעיון: להשליך אותו לבור.

הם לא הסתפקו רק בלהשליך את יוסף לבור נוסף, הם הפשיטו מעליו את הכתונת הפסים-הם לא יכלו לראות אותו עם הכתונת.

ראובן הלך מהמקום ויהודה אמר למה שלא נמכור את אחינו לישמעאלים העוברים לידינו? ככה אנו גם ניפטר מיוסף וגם נרוויח כסף!

ראובן שב לבור שהיה זרקו את יוסף אבל יוסף לא נמצא.

ראובן הלך לאחיו ואמר להם יוסף נעלם! מה נעשה? איך נסביר זאת לאבא שלנו?

האחים מהר לקחו את הכתונת וטבלו אותה בדם מזפט כדי שאב אותם יחשוב שיוסף מת.

האחים באו אל אביהם עם הכתונת המגואלת בדם וסיפרו לו שהם מצאו את הכתונת.

אביהם ישר זיהה את הכתונת של בנו יוסף, בכה על מותו וקרע את החולצה שלו.