טיול יום ירושלים לתלמידי כיתות ה’ בבית הספר היסודי “עמית” במודיעין מכבים רעות

ירושלים – קצת היסטוריה..

היסטוריית העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפני הספירה, בשלהי תקופת האבן החדש. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה כנענים. מן האלף הראשון לפני הספירה העיר הפכה ליישוב ישראלי-יהודי, לבירת ממלכת ישראל המאוחדת ואחר כך לבירת ממלכת יהודה. מאז החליפה העיר ידיים במשך הדורות, בתור איליה קפיטולינה בתקופה הרומאית, אחר כך כעיר ביזנטית, מוסלמית, צלבנית, ממלוכית, עות’מאנית, עיר תחת מנדט בריטי, בירת ישראל מאז קום המדינה, עיר ירדנית-ישראלית ולאחר מלחמת ששת הימים כעיר שאוחדה תחת שלטון ישראל. שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, אמר בנאום לכבוד יום ירושלים: “אין עוד עיר בעולם שיצרה שפע היסטורי כזה כמו ירושלים. גם היסטוריה רוחנית, גם היסטוריה מדינית. ירושלים הייתה מעיר, למסר. ממקום, לתוכן. מיישוב בפריפריה, למוקד השראה עולמי”.

גיאוגרפיה של ירושלים

ירושלים שוכנת על רצועת ההר המרכזית של ארץ ישראל המערבית, ועל קו פרשת המים שלה, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570-857 מטרים מעל גובה פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא פסגת שכונת גילה, המתנשאת לגובה של 859 מטרים מעל פני הים. העיר שוכנת בהרי ירושלים, חבל הרים השייך להרי יהודה.
מרכז העיר, הממוקם בחלקה הצפוני של העיר, בנוי על אזור מישורי יחסית. מרבית שכונות העיר בנויות על הגבעות, כאשר ביניהן נפרשים עמקים וואדיות, דוגמת עמק יהושפט, גיא בן הינום, עמק רפאים, נחל קדרון, נחל שורק ועמק הצבאים.

בתמונה: תצלום אוויר של ירושלים מתחנת החלל הבינלאומית.

אזכורים של ירושלים בתרבות

ירושלים מוזכרת בהקשרים שונים בשירים רבים, החל מההמנון הלאומי של מדינת ישראל – התקווה, ועד ללהיטים פופולאריים.
שיר שזכה למעמד מיוחד בהקשר זה והפך למזוהה עם העיר, הוא ירושלים של זהב. השיר נכתב לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון של יום העצמאות תשכ”ז (1967), כאשר התבקשה נעמי שמר לכתוב שיר לכבוד ירושלים על ידי גיל אלדמע לבקשתו של טדי קולק. לפיכך כתבה והלחינה שיר בן שלושה בתים – ירושלים של זהב. לאחר מלחמת ששת הימים ושחרורה של ירושלים כתבה בית נוסף כמשלים לבתים הקודמים המקוננים על מצבה של ירושלים השוממה הכבושה בידי הערבים.

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ”ח באייר (מ”ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ”ח באייר ה’תשכ”ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב”חוק יום ירושלים”.
בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים, או יום איחוד ירושלים, מתוך נקודה מבט הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר, והשקפה זו קיבלה חיזוק בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים.

נקודת הפתיחה של הטיול שלנו: משכן הכנסת

הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרת של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא משכן הכנסת שבקריית הממשלה בירושלים. בירושלים שוכנים גם בית המשפט העליון, משכן הנשיא ומעון ראש הממשלה. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירה היא ארצית יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימת של המפלגות השונות. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה באמצעים שונים העמודה לרשותה, ובהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי אמון, שאילתות, דיונים ועוד. לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציבות הדורות הבאים. הכנסת הנוכחית היא הכנסת העשרים ושלוש.

משם נמשיך לעיר דוד

עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשיה ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים. בשלהי התקופה העות’מאנית חודש היישוב במקום, וכיום האתר הוא חלק משכונת ואדי חילווה שבסילואן, או שכונת “עיר דוד”, כפי שהיא מכונה בעברית החל משנות התשעים של המאה העשרים.

לאור העובדה שבתקופת הקורונה לא יכולנו לצאת מהבית, ועיר דוד נותרה ריקה ממבקרים, במרץ 2020 ערך בה יהודה דויטש סיור וירטואלי:

בלי עצירות בדרך, אל נקבת השילוח!

נקבת השילוח, הידועה גם כנקבת חזקיהו, היא מנהרה מפולשת בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בית עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי מלך חזקיהו במאה השמינית לפני הספירה, לפני כ2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי “המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ”. ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שאפשר אספקת מים לתושביה ממקור שנמצא בתוך חומות העיר, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה התגלתה כתובת השילוח, ובה פרטים אותנטיים על דרך חציבתה, והיא אחת הכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנותיו של המלך חזקיהו לקראת מצור צפוי של סנחריב, מלך אשור.

התחנה האחרונה שלנו: הכותל המערבי

הכותל המערבי, או בקיצור: הכותל, הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה הארבע עשרה נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

הכותל המערבי ההוא אתר מרכזי בטקסי ההשבעה של צה”ל. ברחבת הכותל משביעים את חיילי חטיבת כפיר, חטיבת הצנחנים, חטיבת הנח”ל וחיל המשטרה הצבאית בנוכחות מכובדים, אורחים ומשפחות החיילים, וכן נערכים בו אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

מבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולשים אותם בין אבני הכותל. מספר ארגונים יהודיים מפעילים מצלמת אינטרנט המשדרת תמונה עדכנית במהלך כל שעות היום מהכותל.
מספר הביקורים באתר הכותל מדי שנה נאמד בעשרה מיליון מבקרים!

רחבת הכותל בשידור חי:

“ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל..”

בישראל, במיוחד בעשורים הראשונים לקיומה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. ב”שיר הפלאפל” של להקת איילון משנות החמישים ניתן לראות ביטוי לכך. התייחסויות נוספות בתרבות הישראלית למאכל הן במשחק הרשת הפופולארי “מלך הפלאפל” (2002) והסרט “פלאפל אטומי” (2015).

“שיר הפלאפל” בביצועה של כוכבת הילדים דפנה דקל:

תלמידי כיתות ה’ היקרים,

אנחנו מקווים שנהניתם בטיול יום ירושלים!

נתראה בטיול הבא..

אוהבים, צוות בית הספר היסודי “עמית” במודיעין מכבים רעות