ילידים ומהגרים דיגיטליים

מחברות: סלוא סויד, נג’לאא סעידה, אימאן מחאמיד

סטודנטיות לתואר שני

במסגרת קורס טכנולוגיות דיגיטליות במערכות למידה והדרכה

בהנחיית ד”ר הדר דותן

 האוניברסיטה הפתוחה

 סמסטר ב 2020

תוכן עניינים

הקדמה———————————עמוד 3

הגדרת המונח ילידים דיגיטליים————-עמוד 6

הגדרת המונח מהגרים דיגיטליים———–עמוד 8

מבט ביקורתי (כולל קישור למאמר)———–עמוד 9

על ציר הזמן,לאיזה דור אתם שייכים———עמוד 13

סרטון מצאו את ההבדלים בין הדורות ——–עמוד 14

ילידים מול מהגרים———————-עמוד 15

בחנו את עצמכם————————עמוד 17

קשר יליד דיגיטלי -מורה——————עמוד 19

הפסקה טכנולוגית ———————–עמוד 20

השגחה הורית באינטרנט—————–עמוד 22

ללמוד יותר על הנושא (סרטון) ————עמוד 24

דיון ומחשבה(קובץ שיתופי)—————-עמוד 25

הקדמה

  הראשון שהבחין במאמרו בין משתמשי טכנולוגיות וטבע את שני המונחים:  “ילידים דיגיטליים” (digital natives) ו”מהגרים דיגיטליים” (digital immigrants)

היה מארק פרנסקי (Marc Prensky; איש חינוך, נולד בשנת 1946 בניו-יורק) בשנת  2001   

“ילידים דיגיטליים”
(Digital natives)

הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת  1980.

הילידים הדיגיטליים גדלו בסביבה של מכשירים דיגיטליים, רשתות חברתיות, בלוגים , משחקי מחשב ועולמות וירטואליים.

.העולם הדיגיטלי עבור אנשים אלה כמוהו כמו שפת אם

   “מהגרים דיגיטליים”
(Digital Immigrants)

לדור המבוגר יותר, אשר נולדו לפני שנת 1980

קרא פרנסקי מהגרים דיגיטליים

אלה נחשפו לטכנולוגיה בשלב מאוחר יותר בחיים, ועל כן הם פחות בקיאים בה והיקף השימוש שלהם בה מצומצם.

עולם הדיגיטלי עבור אנשים אלה כמוהו כמו שפת זרה, ולומדים אותו כשפה חדשה.

מבט ביקורתי 

 במאמרם, בנט, מטון וקרבין (2008) בחנו את טענותיו של פרנסקי בכלים תיאורתיים מתחומי הסוציולוגיה והחינוך, וגרסו כי ניתן להגדיר את התאוריה שלו כ “פאניקה מוסרית אקדמית”, זאת בעיקר משום שהיא איננה מגובה בממצאים אמפיריים. ואכן, הם מדגישים את הצורך במחקר אמפירי עתידי בשאיפה ליישב את הסוגיה .

בשנת 2010 הלספר ואניון,  בדקו אילו גורמים הופכים אדם ליליד דיגיטלי. מהממצאים עולה,כי מרבית הצעירים שנבדקו היו מולטיטאסקינג, החזיקו ברשותם מבחר רחב יותר של אמצעים טכנולוגיים, נטו להשתמש באינטרנט כמקור ראשוני, היו בעלי רמות גבוהות יותר של תחושת חוללות עצמית בכל הנוגע לאינטרנט וכיוצא בזה, שהם מרכיבים בהגדרה של יליד דיגיטלי. מהבחינה הזו, הממצאים מאששים את טענתו של פרנסקי ותומכיו. אולם הדור לא היה המשתנה היחיד שהסביר את כל אלה. גם למשתנים של ניסיון בשימוש בטכנולוגיה, השכלה, היקף השימוש ואף מגדר היה תפקיד.

ההצעה של הלספר ואניון, היא להתייחס לילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים כשני קצוות של רצף, שגורמים שונים, ולא רק שנת הלידה, קובעים היכן האדם ימוקם בו, ולחדול מהחלוקה הדיכוטומית של פרנסקי.

בעקבות הביקורת סביב ההבחנה שפרנסקי טבע- היות שההפרדה בין הגדרת המונחים, יוצרת עליונות של הילידים. החוקרת “קורץ” גורסת שהעליונות לתלמידים על פני המורים היא טבעית. מאז ומעולם גיל הנעורים התאפיין גם בתחושה שמבוגרים הנושאים בתואר מורים או הורים הם לא רלוונטיים. החוקרת קורץ סבורה שפשוט פער הדורות התרחב והחריף בתקופה הנוכחית, כי הוא קיבל ממד נוסף בעקבות המהפכה הטכנולוגית.

“קורץ” נותנת לגיטימציה לילידים הדיגיטליים. היא סבורה שכל מי ששופט בחומרה את ההתנהגות הדיגיטלית של הילדים חוטא בבורות.

המשך מבט ביקורתי

כתוצאה ממשחקי מחשב מורכבים, הילדים מפתחים זמן תגובה מהיר ומרגילים את עצמם לקבלת משוב מיידי הם עלולים לפתח בעיה בדחיית סיפוקים .

• בניסוח והטבעת מונחים כמו ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים בחברה, יש סכנה עצומה ליצירת דימוי שלילי וסטיגמה שלילית כלפי מבוגרים בנוגע ליכולתם לאמץ טכנולוגיות חדשות.

• המהגרים הדיגיטליים עלולים לייצר את הסטיגמה כלפי עצמם.

• הדעה הרווחת הכללית לגבי יכולתם של מבוגרים להתחבר לטכנולוגיות אלה עלולה ליצור סטיגמה שלילית לגבי יכולת התחברותם אליהן.

ילידים מול מהגרים

* על פי פרנסקי, לשני אלה מאפיינים וראיית עולם ייחודיים להם. לילידים השימוש באמצעים הדיגיטליים טבעי ונהיר. המהגרים, לעומתם, ספקנים כלפי הטכנולוגיה ולעתים רבות מעדיפים את הדרך המסורתית והמוכרת להם לביצוע משימות שונות.

* בשונה מהמהגרים הדיגיטליים,  הילידים הדיגיטליים הופכים את העולם  הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם והם דוברים את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף (יורם עשת ואינה בלאו, 2016 ).

* הילידים הדיגיטליים נולדו אל תוך סביבה רוויה בטכנולוגיות חדשניות,חשופים אליהן יותר ולכן שולטים בהן בקלות, יחסית למהגרים הדיגיטליים 

* הילידים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים ומסתגלים אליהם בקלות  רואים בתקשורת דיגיטלית אמצעי מספק לחיי חברה, מאופיינים בהיותם חכמים, נמרצים, מלהיבים, רעבים לאתגרים

 * לעומתם, המהגרים הדיגיטליים חוששים משינויי ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגליהם הישנים וגם שופטים אותה באופן שלילי.

איזה דור אתם  X או Y 

ומה זה אומר על מה שכדאי לכם ללמוד????

בחנו את עצמכם 

קשר יליד דיגיטלי – מורה

 * למחנך אין את הכלים להתמודד עם המיומנויות והצרכים המשתנים של הילידים הדיגיטליים.

* התמודדות יעילה בין ילידים דיגיטליים למורים מצריכה שינויים אסטרטגיים בגישה ובתפיסה של ה”מהגרים” כלפי ה”ילידים”

* במטרה להתגבר על הפער הבין דורי שנוצר, ניתן לעשות
גישור הדדי ולא להסתפק בהצגת סרטון ודיון סביבו לדוגמה.

• מומלץ להגדיל את השיח על הבנת צורות ההתקשרות, ולא לנסות לשנות את צורת ההתקשרות הנוכחית של “הילידים”, אלא לכבד אותה 

• על ה”מהגרים” להציע לילידים צורות תקשורת ישירות (עם קשר עין), התנהלות בין אישית אמפתית

שיטת “ההפסקה הטכנולוגית ”
(“tech break” )

• בתחילת השיעור מציצים לנייד כשתי דקות ואז משאירים על השולחן כשהמסך כלפי מטה

• אחרי זמן מוסכם ( 15 / 18 דקות למשל ) עוצרים להפסקה למשך שתי דקות להצצה מהירה בנייד

 השגחה הורית באינטרנט = לשאול, להתעניין ולא בהכרח לדעת

מי: מי הם חברי הרשת? האם מדבר עם   אנשים שלא מכיר? לקבוע חוקים לשיחה עם אנשים לא מוכרים.

איפה: באילו אתרים נמצא? באילו משחקים  משחק?
לא רק כדי לפקח אלא גם כדי ללמוד את עולמו.

כמה: כמה זמן יושב מול המחשב? באילו זמנים?

מה – אילו פרטים מוסר: אילו פרטים מוסר על עצמו ברשת? האם מבין מה קורה כשמעלים תמונות, סרט וידאו? האם הססמה שלו חסומה?

צפו בסרטון הבא כדי ללמוד

יותר על הנושא

לדיון ומחשבה…

פרינסקי (2014) הפריד בין שני הדורות “ילידים” ו” מהגרים” דגיטליים בהתייחס לשנת לידה שלהם. להזכירכם הוא טוען כי כל מי שנולד לפני 1980 נחשב למהגר ומי שנולד אחריה קרא לו יליד… להגדרה שלו היו מתנגדים.

איך הייתם רואים את הגדרתו של פרינסקי באשר להבחנה זו ?

לכתיבת תשובה תלחצו כאן

מקוות שיכלנו לתרום לכם להבין את הנושא שבחרנו

  אם רואים שמגיע  Like לספר שלנו ?

 הסימן נמצא בזווית העליונה הימנית

מצאתם?  תלחצו !

בהצלחה לכולנו