הסגר הקורונה

28/05/2020

שלום לכולם, היום אני אספר לכם איך אני עברתי את תקופת ההסגר.

הכל התחיל לפני כשלושה חודשים!

בהתחלה שמענו בחדשות שבאירופה נדבקו אזרחים רבים מנגיף חדש בשם “קורונה”, היה נראה לנו אירוע לא שגרתי ביבשת רחוקה, לאחר כחודשיים הנגיף הגיע גם אלינו בהפתעה רבה.

מדינתנו הקטנה נכנסה ללחץ בלתי רגיל, הממשלה החליטה מתוך אחריות לסגור את בית הספר, ולאחר מספר ימים נסגרו גם חנויות ועסקים מתוך מאמץ לאומי לעצור את ההדבקה בציבור.

בתחילת התהליך הייתי אופטימי וחשבתי לתומי שתוך זמן קצר נתגבר ונחזור לשגרה היום-יומית שלנו.

מנכ”ל משרד הבריאות הודיע בתקשורת שלא מצליחים “לשטח את העקומה” ולאחר מכן הבנו שתהיה לנו תקופת הסגר יותר ארוכה ממה שחשבנו.

עם חלוף הימים שיגרתי השתנתה והתחלתי להרגיש כמו בחופשה שנתית, התעוררתי כל יום ברוגע, שיחקתי במשחקים אלקטרוניים, אכלתי ארבע ארוחות כל יום כמו בכפר נופש “הכל כלול”, ראיתי סרטים מצחיקים וכל שעתיים טיילתי במושב עם הכלב האהוב עליי עד 100 מטר בדיוק לפי ההנחיות!

עם הזמן התחלתי להשתעמם מאוד ואני לא היחידי.

אבי אמר לי שאלפי ישראלים נדבקו בקורונה, שעסקים נסגרים ועוד מעט גם הסופרמרקט. למזלנו הסופרים לא נסגרו וכך בניגוד לאירופאים אנחנו עברנו תקופה קשה אבל באופן יותר נעים.

למרות שלא היה קל, משרד החינוך החליט להשתמש במערכת של הוראה מקוונת שקיבלתי כמעט כל יום משימות לביצוע.

השתמשנו ברשת חברתית חדשה בשם “זום”, עשינו שיחת ועידה עם כל הכיתה וזה עודד אותי ונתן לי הרגשה שאנחנו מתקרבים לסיום המגפה ולסיום ההסגר.

הגשתי את המשימות המקוונות בתקווה שאקבל ציון טוב, מפני שפעם ראשונה תלמידים מדורי לומדים תקופה ממושכת מרחוק.

אחרי כחודשיים לאט-לאט התחילו לחזור לעבודה בהדרגה וגם בית הספר חזר אבל רק היסודי, אחרי כן גם אני חזרתי לבית הספר תוך כדי הקפדה על ההוראות של משרד הבריאות.

ובכן חברים יקרים כך עברה עליי תקופת ההסגר, ועכשיו אני מקווה שנחזור לחיינו הרגילים ולא נצטרך להיסגר שוב בתקופת גל שני של הנגיף.