אברהם אברמוביץ

אברהם, בן רחל-לאה ויעקב, נולד בשנת תרפ”ח (1927) בעיר קושיצה בצ’כוסלובקיה (כיום בדרום-מזרח סלובקיה). הוריו היו חנווניםאברהם ובני משפחתו היו אף הם בין המשולחים למחנה ההשמדה. ההורים נרצחו, רק אברהם נשאר בחיים והיה במחנה הסגר באושוויץ.לאחר מפלת הגרמנים הגיע אברהם למחנה עקורים בגרמניה, שם עבר אימונים במסגרת האצ”ל. בכל מאודו רצה להגיע לארץ כדי להתאחד עם קרובי משפחתו שהקדימו לעלות, ואשר עם ילדיהם שיחק בימי נערותו. הוא דחה אפשרות נוחה להגר לארצות הברית: “מדוע אלך למקום שאינו ביתי אם ביכולתי ללכת למולדתי?” כתב אל קרוביו בארץ.ביום ג’ בתמוז תש”ח (10.7.1948) נפל אברהם בקרב על הגנת מתחם עיבדיס. בן עשרים ואחת שנים היה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר טוביה.

בכרך ב’ של “גוילי אש” – ספר שערך משרד הביטחון ובו מעזבונם הספרותי-אמנותי של הבנים שנפלו – פורסמו שני מכתבים שכתב אברהם מגרמניה לקרוביו בארץ.

שמו של אברהם נכתב בספר התורה על שם גיבורי מלחמת העצמאות שהוכנס לבית הכנסת בהר ציון בירושלים.