מעשה שקרה באוטובוס

יֶלֶד  יָשַב  בָּאוֹטוֹבּוּס

בַּתַחֲנוֹת  עָלוּ  נוֹסְעִים  רַבִּים.

הַנוֹסְעִים  תַפְסוּ  אֶת  כָּל  מְקוֹמוֹת  הַיְשִיבָה.

הָיוּ  גַם  כַּמָה  נוֹסְעִים  שֶהָיוּ  מוּכְרָחִים  לַעֲמוֹד.

בֵּין  הָעוֹמְדִים  נִמְצְאוּ  גַם  אֲנָשִים  מְבוּגָרִים  וּזְקֵנִים.

היֶלֶד  לֹא  קָם,

וְלֹא  הִצִיע  לְאַף  אֶחָד  מֵהֶם  אֶת  הַמוֹשָב  שֶלוֹ.

הָאֲנָשִים  שֶעָמְדוּ  ליָדוֹ  אָמְרוּ  לוֹ:

מָתַי  תָקוּם  כְּבָר?

הָיוּ  גַם  כָּאֵלֶה  שֶדִיבְּרוּ  בֵּינֵיהֶם  וְאָמְרוּ:

“אֵיזוֹ  חוּצְפָּה!”

היֶלֶד  שָמַע  וְלֹא  אָמַר  כְּלוּם.

בְּאַחַת  הַתַחֲנוֹת,

נֶעֱצַר  הָאוֹטוֹבּוּס.

אָז  הִתְכּוֹפֵף  היֶלֶד  וְהוֹצִיא  קַבַּיִים  מִתַחַת  לַכִּיסֵא.

הוּא  נִשְעַן  עַל  הַקַבַּיִים  וּבְקוֹשִי  יָרַד  בְּעֶזְרָתָם  מִן  הָאוֹטוֹבּוּס.