הונאה אנלוגית ודיגיטאלית בלמידה בעידן המאה ה-21

מבוא

בעבר היה מובן מאליו מה המשמעות של הונאה בלמידה בקרב תלמידים.

החלפת שיעורי בית, העתקה במבחן והכנת עבודות משותפות ללא אישור.

כולם נחשבו כדבר לא אתי שלא מקובל ותלמיד אשר נתפס, נענש על פי כללי המסגרת החינוכית.

סוגיה זו, הפכה למורכבת יותר בעידן הטכנולוגי מפני שאנחנו כעת חשופים לכמות גדולה ואדירה של מידע אשר שימוש לא אתי בה, יכול לפגוע בזכויות היוצרים.

בספר דיגיטאלי זה, נציג ארבעת סוגי ההונאה אנלוגיות וטכנולוגיות:

פברוק, רמאות, סיוע בהונאה ופלגיאריזם. בנוסף, נתייחס למניעים ודרכים לצמצום תופעה בלתי רצויה זו כפי שהוצג בהרצאה של דר’ אינה בלאו.

סוגי הונאה בעידן הדיגיטאלי

קיימים ארבעה סוגי הונאה כפי שניתן לראות אותם במפת המושגים ודוגמא במצב אנלוגי ודיגיטאלי

במחקרם של ד”ר אינה בלאו ופרופ’ יורם עשת הוצג תופעת ההונאה הדיגיטאלית

אחד הממצאים החשובים אשר נראו במחקר הוא שהונאה לא דיגיטאלית נפוצה יותר מהונאה דיגיטאלית. ומחקר אחר הראה כי הונאה דיגיטלית נמצאת בעיני התלמידים כסלחנית ולגיטימית יותר מהונאה אנלוגית

(Ma,Wan,&Lu,2009)

לפי ממצאי המחקר של בלאו ועשת-אלקלעי נראה כי, סוג ההונאה פברוק נתונים, נפוץ יותר לפי דיווחי התלמידים אך בדיווחי ההורים והמורים לא הוזכר סוג הונאה זה. ממצא מעניין נוסף הראה כי, תופעת ההונאה מתקיימת בשני המגזרים, הערבי והממ”ד. נמצא כי, מורים והורים במגזר הערבי מודעים לקיום התופעה יותר מאשר מורים והורים בממ”ד (מתוך ראיונות עם מורים והורים). ובנוסף, הממצאים בנושא השפעת הגיל על קיום ההונאה הראה עליה בהונאה עם הגיל, דבר שהוסבר מתוך לחץ להגיע להישגים ככל שמתקרבים למבחני הבגרויות ואכן התלמידים, המורים וההורים לא הביעו התייחסות רבה לגבי קיום ההונאה בשיעורי הבית, לעומת, ההונאה במבחנים. ממצא דומה נראה במחקרם של סידי, בלאו ועשת-אלקלעי המראה הבדלים מובהקים בין קבוצות הגיל על המדדים הכלליים של שכיחות, תפיסות לגיטימיות ואינדקס הדיסוננס האתי. בכל המשתנים התלויים תלמידי חט” ע היו גבוהים יותר בהשוואה לתלמידי חט”ב, ותלמידי חט”ב היו גבוהים יותר בהשוואה לתלמידי יסודי. קשר חיובי זה,  בעלייה בגיל לשכיחות ההונאה האקדמית ותפיסתה כלגיטימית, מוסבר על ידי הלחצים והציפיות להצלחה הגדלים עם הגיל
( Owunwanne, Rustagi&Dada, 2010)
ממצא זה הולם למסקנות מחקרים המניחות כי אוכלוסיית המיעוטים מאופיינת ברמת הונאה גבוהה יותר

(Hofmann, Myher & Holmes, 2013)

ועל פי סידי, בלאו ועשת-אלקלעי ניתנו הסברים לתופעה זו בהקשורים לתחושת מודרות או ללחץ גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסיית הרוב

ניתן לומר שמעשה ההונאה לא הולמים את קוד המוסר והאתיקה החינוכי

לכן, נשאלת השאלה, כיצד ניתן להתמודד עם תופעה זו ולצמצם אותה

על שאלה זו ועוד שאלות לדיון בנושא, ניתן להשיב בעמוד הבא בתור תגובה להרצאה המוקלטת מפי דר’ אינה בלאו

משחק טריוויה זה מקנה ללומדים אפשרות לתרגול הנושאים הנלמדים בנושא הונאה בעידן הדיגיטאלי במערכת החינוך בדגש על פתרונות אפשריים לכל שכבות הגיל ומגזר