אבן דרך ראשונה

למדנו מה זה ת.ז ממה היא בנויה ומה צריך להיות שם.

 ואז כל אחד הכין תעודת זהות משלו עם הקרטריונים המסעדה ועיצוב אישי. כך יצאה לכולנו תעודת זהות יפה ומעוצבת.

אבן דרך שניה

באבן דרך השניה למדנו על ציר זמן: שהוא קטע שעליו ממוקמים אירועים עם השנים שלהם.

אחר כך קיבלנו משימה לעשות ציר זמן על עצמנו על העבר שלנו על ההוה שלנו ועם נרצה גם על העתיד שלנו.

אבן דרך שלישית

אבן הדרך השלישית הייתה אירוע מכונן:

למדדנו מהו אירוע מכונן ושם כל בן בחר אירוע אחד שקרה לפני או אחרי תולדות המדינה הקשור לישראל ועשה עליו מצגת או יצר גף מידע.

מלחמת יום הכיפורים

• פרצה ב המלחמה © יום הכיפורים ה ‘ תשל ” ד , 6  באוקטובר  1973 בהתקפת  קואליציה  של צבאות מדינות ערביות נגד ציוד  ישראל , של בהובלתן  סוריה  ו מצרים , על ידי שנתמכו  חילות משלוח מארצות ערב , מתל בעיקר עיראק  ומ ירדן .
• התרחש בעיקר ב המלחמה הסינית וב רמת הגולן זמן ונמשך עד  ה -24 באוקטובר  1973, יום כניסת הפסקת אש לתוקף.
• חילופי אש נמשכו עד  ה -26 באוקטובר  ב חזית המצרית  בסיני ועד מאי  1974  ב חזית הסורית  ברמת הגולן.
• בעקבות זאת הוקמה  ועדת אגרנט לבחינת המלחמה.
• הרמטכל דוד אליעזר התפטר ובפרט המחדל המודיעיני (” הקונספציה “) שלא צפה את המתקפה.
• המלחמה הביאה לזעזועים במערכת הפוליטית, שהמערכת את  המהפך  במאי 1977 והאיית הליכוד, המחאה הציבור שהביאה להתפטרות גולדה מאיר ובהמשך, את  הסכם השלום עם מצרים .
• בזירה החיצונית הודקו הקשרים (וגם התלות) עם ארצות הברית. המרכז העלות המרכזי של המלחמה הוגדל החוב החיצוני, וישראל החלה לקבל סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי מארצות הברית.
• בנוסף לאור האבידות הייתה פגיעה קשה במורל העם וכוחן של מדינות ערב

אבן דרך רביעית

אבן הדרך הרביעית הייתה ראיון:

בהתחלה כל אחד רשם כמה שאלות ואמר אחת שיש בכיתה. אחר כך איחדנו את כל השאלות יחד. אחרי כן כל אחד עשה ראיון עם סבא וסבתא בו שאל את השאלות, אחר יש הפך את זה לדו שיח מסודר והגיש לאורטל.

הראיון שלי:

אלונה: מי בעליו המקוריים של החפץ

סבתא: סבתא רבתה שלך

אלונה: איך החפץ הגיע למשפחה שלנו? 

סבתא: קנינו ברוסיה לפני 75 שנה

אלונה: למה דווקא חפץ זה נבחר להישמר עצמובור הלאה?

סבתא: כי היא אהבה מאוד באמת את החפץ הזה ואז סבתא שלי ביקשה אותו ורצתה גם להעביר אותו דור שלי

אלונה: ספר / י לי על גלגולו של החפץ?

סבתא: החפץ עבר שלוש דורות בדיוק נקנה במוסקבה ונרכש למטרת שתיה לי עם קינוחים בצד.

אלונה: האם החפץ נקנה או שהוא הוכן בעבודת יד? אם בעבודה יד אז על ידי מי ה תוכן? 

סבתא: החפץ נקנה לפני שבעים וחמש שנה

אלונה: מה החפץ מסמל עבורך? מתי קיבלת את החפץ?

סבתא: החפץ מסמל עבורי זיכרון מההורים שלי מכיוון שהחפץ נקנה מתוך האהבה לחפצי ערך סטייל זה להיגנו בו רבים ובזהירות

וקיבלתי אותו לפני ארבעים שנה

אלונה: מהיכן החפץ במקור?

סבתא: רוסיה

אלונה: מה החשיבות של החפץ עבורך?

סבתא: 

חשיבות גדולה וזה מעבר לחפץ מכיוון שהוא גם מסמל זיכרוןם מההורים שלי וגם עכשיו הוא אצל הבת שלי

אלונה: מדוע העבירו דווקא לך את החפץ? למי את מתכוונת להעביר את החפץ בעתיד?

סבתא: כי אני אהבתי אותו וביקשתי וכנראה שהחפץ יעבור אל אלונה

אלונה: למה משמש החפץ?

סבתא: לשתות תה עם עוגה וריבה

אלונה: מה הסיפור ההיסטורי העומד מאחורי החפץ?

סבתא: סבתא רבתה שלך קנתה את החפץ כיוון שפעם זה היה סמל לעשירים ולחיים טובים והיא אהבה אותו ואני גם אז הוא עבר אלי ואז החלטתי להעביר אותו לאמך.

אלונה: מדוע שמרו על חפץ זה?

סבתא: כי זה היה ממש יפה וחשוב.

אלונה: כמה זמן החפץ אצלך?

סבתא: הוא היה אצלי 20 שנה ועכשיו הוא אצל הבת שלי.

אבן דרך חמישית

אבן הדרך החמישית הייתה סיפור:

בהתחלה למדנו איך כותבים סיפור נכון כל אחד סיפור על החפץ לפי המידע שברשותו.

הסיפור שלי:

סיפורו של סט הצלחות

השנה 1949, מקום מוסקבה שברוסיה. שקט שרר בספריית העיר. ברניסלבה עיינה מגזין ופתאום לכדה את עינה כתבה! בלעדי! למכירה – סט צלחות רק בעשרים רובל! היא מיד קפצה, שמה מעיל ורצה לחנות. זה הסט תמיד רצתה. היא חיפשה וחיפשה עד שמצאה את האחד המושלם! סט צלחות לבן עם פרחים ורודים עליו. היא שמחה, קנתה אותו והביאה אותו הביתה. 

כשהגיעה לביתה רצה לעברה טניה ביתה בהתרגשות, ושאלה. וואו, אמא מה זה? זה ממש יפה! טניה חמודה, ענתה ברניסלבה, זה סט מקסים שקניתי היום. חכי לי בסלון. היום נשתה תה עם עוגת ריבה. 

כעבור כמה שנים גדלה טניה וחגגה יום הולדת עשרים. לכבוד יום הולדת הביאה להאמי את זה את צלחות שקנתה כשהייתה טניה בת שנתיים, אותו סט צלחות שאהבה טניה מיד אחרי שקנתה אותו אימא. עברו עוד כמה שנים וגם לטניה נולדה בת, קראו לה נטלי שהיא אימא שלי. עד היום הסט נשמר באהבה על ידי בני משפחתנו, והבא בתור.

הסוף!

אבן דרך שישית

אבן הדרך השישית הייתה להכין מזוודה עם חפץ שאנחנו חושבים שמייצג אותנו, את החפץ ההיסטרי ועוד חפצים שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים אם נצתך לעבור מיום ליום.

אני בחרתי לשים:

שתי כריות שאני ישנה איתן וחושבת שהן מיצגות אותי, את החפץ ההיסטורי, אוכל ומים, בגדים, כסף, כרטיס טיסה, ותמונות של החברות והמשפחה שלי