ספר זה מרכז את תקצירי ההרצאות בכנס התמחות מחקר והערכה לשנת תש”ף.

זו הפעם הראשונה שהוא מוגש בצורה שכזו ואנחנו מקוות כי הוא ישרת אתכם

באופן מיטבי.

בהמשך הספר תמצאו את סדר היום של הכנס ולאחריו את תקצירי ההרצאות על פי סדר ההצגה בכנס.

מאחלות כנס מוצלח לכולנו,

נעמי וניבה

סיוון תש”ף

מושב א’

הוראה ולמידה:

אסטרטגיות, יצירתיות ופוליטיקה

הסוגייה המרכזית בבסיס המחקר היא השאלה כיצד תרבות פוליטית ונרטיבים פדגוגיים באים באינטראקציה, תוך הצגת התשובה הישראלית לשאלה. במחקר זה יבחנו ההתפתחויות והשינויים העיקריים שהתחוללו בשיח הפוליטי אודות חינוך לאזרחות בישראל; ונשאל כיצד השתקפו תמורות אלו של השיח בספרי הלימוד המרכזיים לבגרות באזרחות בין השנים 1995 עד ימינו.

שיטת המחקר הינה ניתוח תימטי פרשני של תוכניות הלימודים, מדריכים למורה וספרי לימוד.

לקראת אמצע שנות ה-90 ואילך, חל שינוי בשיח הפוליטי שהיה קיים עד אז. השינוי, בעקבות ועדת קרמניצר שפרסמה את מסקנותיה בשנת 1996, בא לידי ביטוי בשימוש רב במושגים “ליברליים”, כגון זכויות האדם והאזרח כזכויות טבעיות, הן בספרי הלימוד והן בתוכניות הלימוד. בעשורים האחרונים חלו שינויים נוספים בתפיסת מטרות החינוך לאזרחות, ובהמשך לכך,  בשינויים בתוכניות הלימודים ובספרי הלימוד באזרחות.

ממצאי מחקר זה מצביעים על השינויים שחלו בשיח הפוליטי ובהוראת האזרחות מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, וכללו נטייה “אתנוצנטרית” יותר, תוך הדגשת החשיבות של התפיסה הרפובליקנית כתפיסת אזרחות ראויה לישראל. עם זאת, ממצאי המחקר מורים שספרי הלימוד ותוכניות הלימודים לא זנחו את הפן הליברלי.

האמצעים להעברת השיח האתנוצנטרי/רפובליקני הינם הדגשת מושגים הנוגעים לזכותו של העם היהודי על אדמתו ומרכזיותה של הדת היהודית במדינה, וכן הדגשה של “טוב משותף” ישראלי, שמתייחס ברובו לרוב היהודי. מונחים אלו משולבים בפועל בתוכנית הלימודים, כך שאתנוצנטריות ורפובליקניות נתפסים במידה רבה כדומים ואף משלימים זה את זה. עם זאת, נראה כי הרטוריקה של פוליטיקאים ואנשי משרד החינוך בד בבד מאשררים את כללי המשחק הליברלים שמשרד החינוך עדיין מחויב להם, והם משתקפים בספרי הלימוד המאושרים בישראל, באמצעות שימוש בתכנים ליברליים שהתקיימו בספרים הקודמים לצד החומרים החדשים.

Do Creativity and Education Go Hand in Hand?

Creativity has become one of the core competencies recognized by proponents of the 21^st century education. Teachers’ perception of their students’ creative potential has important implications on fostering creativity in the classroom. This study is the first to investigate the differences between 59 special education teachers (SE group) and 58 general education teachers (GE group) in their perceptions of creativity and in their creative abilities.

The results indicated that teachers’ perception of creativity as an educational objective was ranked higher compared to the other four educational objectives. On the contrary, both teachers’ groups indicated that student characteristics associated with creativity are less desirable than characteristics that are considered contra-indicative to creativity. The SE group perceived the creative characteristics among students as more desirable, while GE group perceived the noncreative characteristics as more desirable.

The results of the current study emphasize that teachers perceive creativity as an important goal but do not encourage it in their students, and even prefer less creative students in the classroom. There is a gap between what is required in the education system for learning outcomes (achievement, goals) and the importance of creativity as a classroom teaching goal. It is possible that seeing as special education places less emphasis on learning outcomes, the teachers exhibit a higher preference for creative traits among their students.

במרכזו של המחקר ניצבה השאלה, האם התפיסה האסכטולוגית של המקדש בתקופת המשנה והתלמוד, משתקפת בממצאי האמנות היהודית שמפרק זמן זה, ומהם דימוייו וצורתו של המקדש האסכטולוגי.

מקובל להניח כי לאורך ההיסטוריה, האמנות משקפת בדרך כלל הלך רוח ותפיסות המקובלות באותה העת, ולכן ההשערה היא כי גם במקרה זה נמצא עדות לכך.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשתקפות של התפיסה האסכטולוגית של המקדש, בביטויים האמנותיים-חזותיים של המקדש בתקופת המשנה והתלמוד.

מכיוון שהתפיסה האסכטולוגית של המקדש בתקופת המשנה והתלמוד, נוצרה בפרק זמן שבו המקדש לא עמד על מכונו, באה תפיסה זו לידי ביטוי אמנותי-חזותי בכמה יצירות השונות האחת מרעותה. יתרה מזאת, למרות שהיצירות מתבססות על התיאורים המקראיים אין בהן אחידות, ולמעשה הפרשנות של האמנים היוצרים את התפיסות האסכטולוגיות הייתה רחבה וכללה דימויים מהתרבות בת הזמן שבה הם נוצרו. כך למשל אפשר לראות כי האמנים השתמשו בתיאור של המקדש האסכטולוגי בכמה מוטיבים אדריכליים-אמנותיים שנפוצו באותה העת בתרבות ההלניסטית-רומית הפגאנית , כמו גג הגמלון, ריבוי העמודים וכדומה.

זהו מחקר ראשוני בנושא זה וחשיבותו בהבהרת התפיסה האסכטולוגית של המקדש בעיני היהודים בתקופת המשנה והתלמוד, בשעה שהמקדש לא עמד עוד על מכונו. ההשפעות האדריכליות על צורתו של המקדש העתידי היו בני הזמן, כלומר מהמקדשים הפגאניים שראו האמנים לנגד עיניהם באותו הזמן.

מערכת הלמידה והזכרון שלנו מחולקת לסוגים שונים. אחד מהם הוא רכישת מיומנויות ובה האדם רוכש מיומנות תפיסתית או מוטורית אשר נשמרת לאורך שנים אף אם לא מבוצעים חזרה ותירגול של המיומנות. רכישת המיומנות מתרחשת בתחילה בצורה מבוקרת, ולאחר חזרות רבות הביצוע הופך לאוטומטי. במחקר קודם זוהו שלושה שלבים התנהגותיים במהלך ביצוע מטלת רצף אצבעות מוטורי. במחקר זה ביקשתי לאפיין שלושה שלבים אלה, באמצעות הפעילות המוחית. לשם כך, המשתתפים ביצעו למידה של רצף בן חמש תנועות אצבעות. הפעילות המוחית נמדדה באמצעות MEG- Magnetoencephalograph, כעוצמת הפעילות בתדרים השונים. אזורי המח בהם נמדדו הבדלים מובהקים בפעילות המוחית בין שלושת השלבים ההתנהגותיים, מלמדים על מעורבות גלי אלפא ותטא באזורים המזוהים עם בחירת אסטרטגייה בהמיספרה הימנית האיפסילטרלית, וכן לאזורים שמיעתיים להם לא ציפינו. כלומר, נראה כי שלושת השלבים ההתנהגותיים שזוהו הם שלבים בהם מתבצעת בחירת אסטרטגיה לצורך מעבר מאופן ביצוע מבוקר לאופן ביצוע אוטומטי.

מושב ב’

הקשבה, הכלה ורגישות לאחר

מחקר זה בוחן כיצד התרחשה ההוראה בצמד (Co-teaching) במסגרת תוכנית “אקדמיה כיתה” וכיצד נתפשת תרומתה להכשרת הסטודנטיות להוראה.

לנוכח היקפי נשירה גבוהים בשנים הראשונות להוראה, תוכנית “אקדמיה כיתה” שואפת לשפר את ההתנסות המעשית של הסטודנטיות בשדה. במסגרת התוכנית, מורה ותיקה מכשירה את הסטודנטית והן אמורות ללמד בצמד. על המדריכה הפדגוגית לסייע לסטודנטית המתכשרת וכן לעודד את המורה המכשירה לאמץ את מודל ההוראה בצמד.

רוב המחקרים בדקו הוראה בצמד בהקשרים אחרים. לצד יתרונות של מודל ההוראה בצמד, הספרות מצביעה על קשיים ניכרים ליישמו. רק מחקרים ספורים בדקו הוראה בצמד בסיטואציה של פערי ניסיון, מקצועיות וסטטוס.

המחקר הנוכחי בחן את עמדותיהן של סטודנטיות להוראה ומדריכות פדגוגיות אודות דפוסים ביישום של ההוראה בצמד, מערכת היחסים עם המורה המכשירה, יתרונות ואתגרים. במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם מדריכות פדגוגיות וקבוצות מיקוד עם סטודנטיות שנה ג’ בהכשרה לבתי ספר יסודיים במכללה להכשרת מורים. כמו כן הועבר שאלון בקרב כלל הסטודנטיות בשנתון.

נערך ניתוח תוכן על פי חלוקה לקטגוריות, בהתבסס על השאלה הכללית: כיצד המרואיינות ממשיגות את ההוראה בצמד ומה מתרחש במהלכה?

נמצאו חמישה דפוסים של המורה המכשירה: המורה לא מאפשרת לסטודנטית ללמד, המורה לא מעורבת בשיעורי הסטודנטית, המורה צופה ונותנת משוב, כל אחת עוזרת לשניה, שתיהן מלמדות יחד.

ההוראה בצמד נתפשת כתורמת להתמקצעות המתכשרת להוראה ולמערכת היחסים ביניהן, ואף לאקלים השיתופי בכיתה. עם זאת, המשתתפות ציינו מחסור בכלים מעשיים ליישומו. נמצא שהמודל הינו תובעני כלפי המורה המכשירה, לא רק במונחי זמן ומאמץ אלא גם כאיום על זהותה המקצועית.

לנוכח התובענות של מודל ההוראה בצמד כלפי המורה המכשירה, עולה שאלת הסיכוי שיאומץ בצורה נרחבת כדרך להתמודד עם אתגרי ההכשרה והכניסה להוראה.

מזה שני עשורים הפך נושא שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת הרגילה לחוד החנית של מדיניות משרד החינוך. בעבר התבסס השילוב על עקרון הנורמליזציה (integration/mainstreaming) המשווה את  הילד המיוחד ל”נורמה”, אך בשנים האחרונות פותחה גישה עדכנית המבוססת על עקרון ההכלה (inclusion), הדוגלת בשינוי תרבותי ובהתאמת הסביבה הבית-ספרית לצרכי הילד המשולב.

בספרות המקצועית נמצא קשר בין כוונות ועמדות חיוביות כלפי שילוב לבין הצלחת השילוב מבחינה לימודית, חברתית ורגשית, ובין תפיסת מסוגלות של מורים לעמדות כלפי שילוב (קס, 2012;Gilor &Kats, 2017; Ajzen, 2012;Bandura,1997).

המחקר הנוכחי מתמקד בשני זרמי חינוך חרדים מרכזיים המסתגרים מבחינה ערכית ופדגוגית ברמות שונות. ואולם לצורך הבנת השפעת המבנה התרבותי הייחודי על העמדות, הוספנו קבוצת ביקורת של מורים מזרם החינוך הממלכתי דתי.

מטרת המחקר הייתה לבחון את עמדות המורים כלפי שילוב והכלה לאור תפיסת המסוגלות המקצועית שלהם ולאור הזרם החינוכי החרדי בו הם מלמדים.  לצורך המחקר נבנה והחל תהליך תיקוף של כלי מחקר ייחודי ומותאם תרבותית. הכלי מתבסס על כלים קודמים למדידה עמדות כלפי שילוב  ותחושת מסוגלות בהוראה.  ממצאים ראשוניים מעידים על שכיחות רבה יותר של עמדות התומכות בשילוב מלא (פדגוגי וחברתי) ובשילוב חברתי ופחות מורים התומכים בהכלה או הפרדה.

חשיבות המחקר באה לידי ביטוי בדיוק ההגדרה התיאורטית והאופרטיבית של שילוב לעומת הכלה, הבנת היקף ומשמעות הטמעת השילוב וההכלה במערכת החינוך החרדית על רקע מאפיינים ערכיים ותרבותיים שונים ופילוח החברה חרדית לתת זרמים מרכזיים בהקשר הכשרה והטמעת השילוב וההכלה בעתיד.

הסללה דה יורה מתבססת על מנגנוני מיון בית-ספריים, המכוונים באופן גלוי וברור את התלמידים וקובעים את המקצועות אותם ילמדו. כיוון שההכוונה היא על-בסיס תכנית לימודים רחבה ומקיפה, ההפרדה הקוריקולרית והמוסדית היא כמעט מוחלטת. בעוד שההסללה דה יורה בארצות-הברית התבטלה בהדרגה, בישראל היא ממשיכה להתקיים אם כי ההבחנה בין המסלולים היא כבר פחות ברורה. המחקר הנוכחי מבקש לענות על שאלת המחקר: איך מתבטא היתרון של התלמידים במסלול העיוני מבחינת מאפייניהם החברתיים-כלכליים והכוונתם על-ידי האחרים המשמעותיים בהשוואה לתלמידים במסלול הטכנולוגי? לשם כך נערך ניתוח תסוגה לוגיסטית, המתבסס על שאלון עליו ענו 376 תלמידים במסלול העיוני ו-69 תלמידים במסלול הטכנולוגי. הניתוח מלמד כי לתלמידים ילידי ישראל, לתלמידים שהוריהם בעלי השכלה אקדמית ולתלמידים ממשפחה בעלת רמה כלכלית גבוהה, סיכוי גבוה יותר ללמוד במסלול העיוני לעומת המסלול הטכנולוגי. כמו כן, ככל שמידת ההכוונה של החברים היתה רבה, וככל שמידת ההכוונה של היועצים בחטיבות הביניים היתה מעטה, היה לתלמידים סיכוי גבוה יותר ללמוד במסלול העיוני בהשוואה למסלול הטכנולוגי. ההסללה דה יורה בארץ, אם כן, עודנה קיימת והיא כרוכה באי-שוויון חברתי וחינוכי ניכר.

מחקר זה מבקש לשפוך אור על אחת ממיומנויות התקשורת הבינאישית על איכות הקשר שבין גננת לילד בגיל הרך- ההקשבה. מטרת המחקר היא לבחון האם וכיצד סוג ההקשבה משפיע על התנהגות ותגובת הילד לאשת החינוך במרחבי הגן. הקשבה היא מיומנות מורכבת ובעלת חשיבות לאיכות הקשר במערכות יחסים. אחד מסוגי ההקשבה בעלי השפעה משמעותית על התפתחות האדם, ובאופן ספציפי על הילד היא הקשבה פעילה, שבה האדם המקשיב מגייס כלפי הילד הדובר משאבים כגון: קשב, ריכוז אמפתיה והבנה ללא הפעלת שיפוטיות או ביקורת (Simon,2018 ). הקשבה מסוג זה משמעותית בגישתה של הגננת כלפי עצמה וכלפי הילדים, ואף בעלת פוטנציאל לשינוי בסט הערכים הבסיסים של האדם המקשיב. נמצא שלילדים שהקשיבו באופן פעיל ואמפאתי כדרך חיים, תסתמן התפתחות רגשית, פתיחות וירידה בדפוסים מגננתיים (Vickery, 2012, Roberts, 2017 ).

הדרך שבה אשת החינוך מקשיבה לילדים משקפת את תפיסתה לגבי תפקידה החינוכי ומטרות החינוך. כרקע לדיון בממצאי המחקר, מוצגים זרמים עיקריים למטרות החינוך לגיל הרך. הראשונה, הביהביוריסטית ומטרתה סוציאליזאציה של הילד בחברה, ובה הגננת מעורבת באופן אקטיבי, מכוון ומתערב בחיי הילד. הגישה הנטיביסטית, ומטרתה מימוש הפוטנציאל ההתפתחותי בהתאם לשלבי התפתחות צפויים, הגננת מעורבת אך לא מאיצה שלבי התפתחות, והגישה הפרוגרסיבית, ומטרתה מימוש פוטנציאל הילד, הגננת מלווה ומנחה את הילד להכרת העצמי (דיין, 2002 ). התבוננות בסוג ההקשבה של גננת לילד יכולה ללמד אודות סט הערכים  המניעים אותה לפעולה יותר מהצהרותיה אודות מטרות החינוך שלה.
איסוף הנתונים נעשה באמצעות תיעוד יומני הקשבה.  13 פרחי ההוראה תיעדו  117 שיחות שהן היו שותפות להן או שהתנהלו בין ילדים. באמצעות ניתוח תוכן קטגוראילי נמצאו סוגי הקשבה: פדגוגית, אותנטית ודפוס המשלב בין פדגוגית לאותנטית  (Khattar, 2018; Jones, 2018; Merewether, 2018). ממצא מרכזי  שעולה ממחקר זה היא שמידת ומידיות ההתערבות בשיחה מהווים אמצעי ניטור לסוג ההקשבה ואופן התנהגותו של הילד. הקשבה אותנטית או משולבת הניבה התנהגויות מווסתות יותר לעומת הקשבה פדגוגית.

מושב ג’

כוחן וזהותן של נשים

המחקר הנוכחי בוחן את מיקומן של בלניות המשגיחות על טקס הטבילה היהודי-נשי כאוטונומיות בפעולתן אל מול סמכות רבנית-גברית שהן כפופות לה. חקר הדת ולימודי המגדר התפתחו כשתי דיסציפלינות מקבילות ואף עוינות, בשל ההנחה כי ישנה אי התאמה בין דת לבין רווחת חייהן ומעמדן של נשים. מחקר זה משלב בין התחומים, ובודק כיצד הבלניות במקוואות חוות את האוטונומיה שלהן  ואת הסוכנות אותה הן מציגות.

במחקר זה נערכו ראיונות עומק מובנים למחצה עם 30 נשים יהודיות אורתודוקסיות העובדות כבלניות במקוואות בישראל. ניתוח התוכן והניתוח הקטגוריאלי העלו תימות עיקריות.

מהממצאים עולה כי הבלניות פועלות באופן אוטונומי מוגבל מבחירה. לדוגמה, הבלניות בוחרות לאיזה רב לפנות בשאלה שהן מחפשות עבורה מענה. עם זאת, אם לא תמצאנה את התשובה המבוקשת, הן תקבלנה את דברי הרב הלכה למעשה.

הממצאים מציעים בנוסף את המונח ‘סוכנות של קדושה’, המדגיש את היבט הסוכנות מתוך הקשר והחיבור לטרנסצנדנטי. תיאור טקס הטבילה החודשי היהודי-נשי מתואר על ידי הבלניות באופן מרגש עבורן, אך הן אינן מייחסות תחושה זו לעצמן אלא רואות בהצלחתן ‘צינור להורדת השפע’. כלומר, הכוח אינו מגיע מהן אלא מהא-ל ועובר דרכן אל הטובלות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים המדגישים את חוויית המשמעות של נשים ה’עושות דת’ בדתות שונות.

תרומתו המרכזית של המחקר הינה בהבהרה התאורטית של מושג הסוכנות ובהעמקה בו בהקשר לחקר הדת, על ידי בחינת עמדה ייחודית של נשים המלוות טקס מעבר דתי תוך שהן כפופות למרות רבנית-גברית.

בשני העשורים האחרונים ישנה עלייה ביזמות נשית במרבית מדינות העולם, כולל ישראל. עם זאת, קצב העלייה בתופעה עצמה מתון במידה רבה לעומת הקצב ההולך וגובר ברטוריקה לגבי יזמות נשית. בישראל רק כ- 12%  מהיזמים הן נשים, הגם שאחוז הנשים והגברים באוכלוסייה הוא כמעט זהה.  המסגרת התיאורטית של המחקר מבוססת על פרדיגמה סוציולוגית משולבת על פי רמות מקרו, מאסו ומיקרו ומתבססת על תיאוריות סוציולוגיות של מערכות ומערכות מורכבות.

מטרתו של מחקר זה היא לבחון את המאפיינים האישיותיים והסוציולוגים של האישה היזמת בישראל, את הקשר של מאפיינים אלו לבחירה בקריירה של יזמות ולסוג היזמות ואת היחסים בינה לבין ארגונים תומכים. זהו מחקר משולב הכולל ראיונות מובנים למחצה, שאלון סוציולוגי ליזמת ושאלון אבחון אישיות. אוכלוסיית המחקר הן נשים יזמיות ממרכז הארץ בגילאי 25-65. במחקר זה נענה על מספר שאלות. בחלק הכמותי נבדוק מה הם המאפיינים הסוציולוגים של היזמת והאם קיים קשר בין מאפיינים אלה לסוג היוזמה?, מה הם המאפיינים האישיותיים של היזמת והאם קיים קשר בין מאפיינים אלה לסוג היוזמה?, מה הם מאפייני הקשר של היזמת לעמותה?, והאם קיים קשר בין מאפיינים אלה לסוג היוזמה ולמאפיינים האישיותיים של היזמת?. בחלק האיכותני נבדוק כיצד תופסות נשים יזמיות בישראל את חוויות החיים והאתגרים שהובילו אותן לבחירה ביזמות, כיצד חוויות החיים והאתגרים שעברה היזמת מתפרשים בהתפתחות הקריירה היזמית שלה, ובאיזה אופן בא לידי ביטוי כל אחד ממאפייני האישיות בהתנהלותה היזמית של האישה.

תרומתו וחשיבותו של המחקר בהרחבת  הידע התיאורטי בשני נושאים: הטרוגניות אישית וחברתית בקרב נשים יזמיות במאה ה – 21, ותפקידו ומקומו של המגזר השלישי (עמותות וארגונים) בקידומן של נשים בקריירת יזמות. בנוסף למחקר זה גם תרומה יישומית במספר תחומים: הוא יסייע לגבש המלצה למדיניות כלכלית תומכת ומותאמת להטרוגניות ביזמות נשית, להגדיר מסלולי תמיכה של המגזר השלישי המותאמים להטרוגניות ביזמות הנשים, לצמצם את אי השוויון המגדרי ביזמות עסקית ולהגביר את המודעות לתרומת היזמות הנשית לכלכלת המדינה.

When school counselors manage intervention in critical events, they must act both quickly and wisely to manage it effectively. Such events are traumatic for the affected children and families and may involve, for example, sexual assault, suicide attempts, or domestic abuse. Albeit an irregular occurrence in an individual’s life, critical events are part of the daily routine in school systems, thereby constituting an ongoing challenge for school counselors.
In this qualitative research, 15 experienced and licensed school counselors were interviewed. The analysis of the data was thematic and included identifying main themes and semi-themes in an inductive manner.
The findings indicate the uniqueness of case management by school counselors that lies in two factors: the large number of “clients” under their responsibility in each critical case, and a large number of professionals whom it is essential to recruit into teams and manage.
The findings challenge existing theory on case management, which does not reflect the complexity of case management by school counselors in the mainstream educational field. Another overall goal of this study is to optimize child and youth services and refine school counselor’s training and guidance.

The study examines the Chabad shlichot’s experience during their religious shlichot (outreach). The research claim is that Chabad’s mission is clearly a feminist act in its autonomous activities to spread Judaism. Therefore, The Purposes of this study is:
1. To give a voice to the Chabad shlichot who spread religion and to examinק the various meanings of the woman-religious agency experienced by the Chabad mission.
2. To describe the “lived religion” expression of the missions’ life.
3. To analyze the female missionary aspects of the Chabad mission’s life and work.
Within these Purposes, the study seeks to discover new insights into the theories of agency, lived religion, and sociology Missions.

This study has a theoretical and methodological practical contribution. The practical contribution of this study is to give a voice to the emissary women who spread religion, to reveal it, and analyze is critical. The study seeks to examine the complexity and tension between their concept of mission as an active feminist act and their life in an ultra-orthodox community with clear roles and a parting of men and women.

The theoretical contribution will aid in a deeper understanding and broadening the scope of feminist theories and those related to women and religious agencies.

Another theoretical contribution to this study is to expend the “lived religion” theory. In addition, this study will focus on the Jewish female context of spreading religion.

In this study, The qualitative research method was selected. It includes semi-structured interviews and Participant Observation.