התקציר 

המערכת הוא ספר בלשי על חבורת ילדים שהולכים בעקבות הצדק ומתעקשים להוציא את האמת בכל סיפור לאור. בין הילדים בחבורה

נמצאים רוני , מני ותמר . 

הילדים בספר פותרים תעלומות אחר גנבים , פורצים וכדומה.

הם חוקרים כל עניין מתחילתו ועד סופו ולא מחסירים ולו פרט אחד .

בדרכם , הם חושפים רמזים חדשים בנושא הפריצות לכספות בבנק השכונתי שמובילים  אותם למקרה הכספת הגנובה של סבתא של

רוני. בשכונה שלהם חונה אוטו גלידה מסתורי כבר כמה שבועות והילדים משתוקקים לדעת למה הוא חונה שם ולמי הוא שייך.

  כל סיפור המערכת התחיל כעיתון הבית ספרי בבית הספר שלהם .

“טוב, מי שיש לו כיסא שיֵשב, מי שאין לו שיעמוד ליד הדלת. זה חדר קטנטן, אבל כדאי שתתחילו להתרגל אליו,פתחה בהתלהבות. אחרי כמה שנים של הפסקה, המנהלת החליטה לחדש את הוצאת עיתון בית הספר ומינתה אותי לעורכת האחראית. לפני כמה דקות ישבתי עם שירה והסברתי לה מה יהיה תפקידה. מי שלא מכיר, שירה היא מכיתה ו’, והיא תהיה העורכת המלווה שתעשה את העבודה השוטפת. בגדול מדובר בפרויקט של שכבת ה’, ובדיוק בשביל זה אתם פה: אתם תהיו הכַּתָּבים, התחקירנים, הצלמים והמפיקים. אתם זה המערכת.”

הם חשבו לעצמם איזה כתבות יהיו מענייניות , והגיעו למסקנה שאם יחקרו את בית הספר ואת העובדים

בו אולי יגלו פרטים מעניינים לגביו, וכך באמת היה , מורה אחר מורה , מנהלת ואפילו שרת בית הספר ,

כולם , נחקרו אצל עורכי ה”מערכת” . רוני הוא עורך העיתון , תמר מוצאת את הנושאים המעניינים ומני

אחראי לצלם כל פרט שקשור לכתבה .

הערכה וביקורת 

אני ממליצה לחבריי לקרוא ספר זה מכיוון שהוא מותח ומסקרן: סיפור בלשי בו חבורת הילדים עוקבת אחר אנשים וחושפת את האמת לגביהם . כל אחד מסתיר משהו . הילדים בסיפור עובדים יחד לכן הספר מלמד גם על שיתוף פעולה וחברות , דבר החשוב ליצירת קשרים . לפעמים החבורה מרובת חילוקי דעות אבל לדעתי , אם כולם היו חושבים את אותו הדבר לא היה מעניין בכלל.

בסופו של דבר , הילדים הגיעו להסכמה , גם אם זה לקח שבוע שלם .

ספר סוחף מלא תוכן ועניין רלוונטי לנושא הספר , שפה רהוטה ויפה , אין קללות בסיפור והוא מותאם לגילנו.

” מכל המטלה הזאת שהטילה המורה ציפי הכי אהב רוני את הלחיצה על ה”שְׁלַח”. לָשֶׁבֶת בַּחדרון המחניק בקצה המסדרון, בקומה השלישית, הקומה של ההֵאִים והוָוִים, מאחורי הדלת הסגורה שהמורה תלתה עליה דף לבן חלק וכתבה עליו בטוש שחור כמעט גמור: המערכת, ולתקתק אל תוך המחשב את הכתבה שלו; לחפש את האותיות על המִקלדת, אות ועוד אות, להרכיב מילים, משפטים, לְפַסֵּק – “כן, כן,” מִלמל בקול רציני כזה, כמו של ציפי, “אסור לשכוח פסיקים במקומות הנכונים וסימן שְׁאֵלָה בסוף שאלה, כשכל האותיות והמשפטים מוכנים ומרצדים על המסך, מרכיבים סיפור עם התחלה, אמצע וסוף” – ואז לתחוב את האצבע שלו עמוק אל תוך מקש העכבר בלחיצה על “שְׁלַח”.

הקונפליקט

הקונפליקט בסיפור מתבטא בבחירתה של תמר האם לשתף את הילדים בסיפור בפרטים שמצאה לגבי החפצים

הגנובים או להמשיך לחקור את העניין לבד .

ההחלטה של תמר לא הייתה קשה במיוחד היא ידעה שלמרות החסרונות בעבודה עם המון ילדים יש גם את היתרונות שכל ילד מביא לדוגמה : אלדד מביא איתו את המצלמה לתיעוד הפרטים בחקירה , שירה מביאה את החוש העיתונאי שלה לגבי תחקור אנשים

ורוני , רוני סתם יודע לארח חברה ולעודד אותם .

לבסוף … ההחלטה התקבלה . היא החלה לשתף כל ילד בפרטים שמצאה .

” רוני סובב את ראשו וראה את תמר רצה לקראתו .

“ראיתי את המעדר עם הקת האדומה ….” התנשפה תמר וניסתה להסדיר את נשמתה , “נו , המעדר של השרת …”

עוד בסדרה