‘מחנכי/ות שכבת י

שמחים לשתף אתכם/ן במחברת מערכי שיעורי חינוך בנושא הגירה, שהכנו במסגרת תכנית תמ”ר בספרות בהנחיית המורה תמי אשל.

מקווים שישרתו אתכם/ן ואת תלמידיכם/ן.

שנת לימודים נעימה ושמחה!

תלמידי י’2  תש”פ

מצגת בנושא זהות

מערך שיעור

הגירה

שעור זה מלווה במצגת המנחה את המורה ואת התלמידים.

נפתח במידע על הגירה (מעבר של אנשים ממקום למקום).

מידע על מחבר השיר – ילדותו של המחבר כפי שהיא מתוארת מנקודת מבטו בשיר.
נבקש מהתלמידים להציג את המאפיינים שלהם שקושרים אותם לילדותם, למקום לידתם וכו’ ואת המידע הם יחליפו בין תלמידי הכיתה שכנראה לא יודעים את המידע הזה אחד על השני.

תעודת זהות+החלפת זהויות (20 דק’)

התלמידים יכתבו על דף  תעודת זהות הכוללת את הדברים המאפיינים אותנו:

שם מלא, גיל, מקום לידה, מוצא, עדה, תחביב.

לאחר מכן התלמידים יסתובבו בכיתה וכשהמורה תגיד לעצור, התלמידים מחליפים זהות עם מי שמולם (לפי המאפיינים שכתבו בתעודת הזהות), ולאחר מכן ממשיכים להסתובב בחדר וצריכים לזכור את הזהות של האיש שהחליפו איתו קודם. לאחר מכן המורה אומרת עוד פעם לעצור ושוב התלמידים יחליפו זהויות (כל  פעם יחליפו זהויות עם הזהות החדשה שקיבלו אותה הם מציגים). וכך הלאה ממשיכים עוד כמה סבבים.

הצגת השיר + הסבר (15 דק’)

ניתן להקריא את השיר מתוך המצגת ו/או להשמיע השיר בקישור שבמצגת ו/או להדפיס את השיר כפי שמופיע בנספח בעמ’ הבא.

“אלג’יר” / רוני סומק

“אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ’יר,

וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים  וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ’יר.

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד,  הָיִיתִי אוֹמֵר: “הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת”,

וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ  וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב.

הַגַּרְגְּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ,   וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁםהָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים. “אַלְגִּ’יר”, הָיִיתִי מְהַדֵּק  יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ:

“אַלְגִּ’יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח   בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ”.

דיון (10 דק)

שאלות הדיון מוצגות במצגת

חשוב מאוד לקיים דיון מעמיק שיקשור את התלמידים למקום ילדותם, שיראו ויבינו בצורה הטובה ביותר את השיר ואת נקודת מבטו של הדובר.

עזרים- טקסטים מודפסים לילדי הכיתה.

מערך שיעור 

הגירה

מתודה ראשונה (10 דק’)

פתיחת נושא הגירה. 

המורה מסביר לתלמידים מיהו מהגר? מהי הגירה? מדוע אנשים מהגרים? האם מדינה צריכה לקלוט מהגרים?

הגירה – תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה. אדם נחשב בעיני הרשויות כמהגר אם הוא היגר במשך יותר משנה למדינה אחרת. 

מהגר – אדם שעזב את מדינתו ונמצא במדינה אחרת במשך שנה ויותר.
גורמי משיכה וגורמי דחיפה מניעים את המהגרים לעבור ממדינה למדינה. 

גורמי “דחיפה” – נסיבות המביאות את האדם לעזוב את ארצו,
גורמי “משיכה” – מניעים לבחור בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידיאולוגיות.

ההגירה  נובעת מן הרצון לשפר את איכות חיים או למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו’. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך.[מקורות הגדרות אלו נלקחו מהימלון העברי ואנחנו הגדרנו אותם במילים שלנו]

מתודה שנייה (10 דק’)

טקסט ספרותי 

במתודה זו נצפה בסרטון ונקיים דיון עם שאלות

אפשרות ראשונה –  סרטון  

סרטון הסברה על הגירה ועל עליית היהודים לישראל

שאלות לאחר צפיה בסרטון

1. מהי עליה לארץ ישראל?

2. מהו חוק השבות מה הוא מאפשר ליהודים ?

3. מהי הגירה  ?

4. מה יכולים להיות מניעים להגירה?

תשובות למורה 

1. יש המון סוגים של עלייה אבל עלייה לארץ ישראל היא מונח שמציין את הגעתם של היהודים לארץ ישראל במטרה לגור בה [לא בהכרח יהודים המונח מדבר על כל מהגר]

2. חוק השבות הוא חוק המאפשר לכל יהודי שמעוניין לעלות לארץ ארץ אישור לעלות ולקבל תעודת עולה 

3. היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה. אדם נחשב בעיני הרשויות כמהגר אם הוא היגר במשך יותר משנה למדינה אחרת. 

4. יכולים להיות מספר מניעים להגירה ונהוג לחלק אותם תחת שני גורמים עיקריים 

גורמי משיכה גורמים שמניעים אדם לעבור לארץ מסוימת בגלל היתרונות שלה כמו אקלים נוח מקור פרנסה ולפעמים מניעים דתיים שנמצאים במדינה 

ויש גורמים דוחפים שגורמים לאדם לרצות לעזוב את מדינתו לדוגמא מלחמה, אקלים לא נוח, יוקר המחייה גבוה וכו’

על התלמידים לענות על השאלות במחברת ואז המורה יקיים דיון בכיתה.

אפשרות שנייה

כתבה 

שאלות לכתבה

1.הסבירו על מה מדברת הכתבה?

2. מהן הסיבות שבגללן המהגרים רוצים לעזוב את מקסיקו?

3. מה אתם חושבים – האם ממשלת ארצות הברית צריכה לקלוט את כל המהגרים או לא לקלוט אף אחד מהם?

4.מהם העונשים שלדעתכם המשטרה צריכה לתת לאנשים שמסתננים לארצות הברית?

מתודה שלישית

למידת הנושא על ידי שיר ספרותי (25 דק’)

“הַתְּרָנִים עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים הָיוּ אָז

כְּתָרְנֵי סְפִינָתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס

וְכָל עוֹרֵב שֶׁעָמַד עַל חֻדָּם

בִּשֵּׂר יַבֶּשֶׁת אַחֶרֶת.

וְהָלְכוּ בָּרְחוֹב צִקְלוֹנֵי הַנּוֹסְעִים

וְשָׂפָה שֶׁל אֶרֶץ זָרָה

הָיְתָה נִנְעֶצֶת בְּיוֹם הַחַמְסִין

כְּלַהַב סַכִּין קָרָה.

אֵיךְ יָכוֹל הָאֲוִיר שֶׁל הָעִיר הַקְּטַנָּה

לָשֵׂאת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת, אֲהָבוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ,

חֲדָרִים שֶׁרוֹקְנוּ אֵי-בָּזֶה?

כִּתְמוּנוֹת מַשְׁחִירוֹת בְּתוֹךְ מַצְלֵמָה

הִתְהַפְּכוּ לֵילוֹת חֹרֶף זַכִּים,

לֵילוֹת קַיִץ גְּשׁוּמִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם

וּבְקָרִים אֲפֵלִים שֶׁל בִּירוֹת.

וְקוֹל צַעַד תּוֹפֵף אַחֲרֵי גַּבְּךָ

שִׁירֵי לֶכֶת שֶׁל צְבָא נֵכָר,

וְנִדְמֶה – אַךְ תַּחְזִיר אֶת רֹאשְׁךָ וּבַיָּם

שָׁטָה כְּנֵסִיַּת עִירְךָ” 

משימה על השיר

1.בחר/י בית מהשיר

2.תן/’ לבית שבחרת ייצוג ויזואלי בתמונה או בסרטון. 

3.הייצוג הויזואלי צריך להעביר משמעות / עמדה / תחושה של הדובר בשיר בדרך ויזואלית.

מצגת  על השיר אלג’יר / רוני סומך

מערך שיעור

 הגירה

המסע שעוברים המהגרים

הטקסט שבו נעזר בשיעור

“אבנים על הארץ” / יוסיף ברודסקי (ראו נספח 4)

מטרות כלליות של השעור

לחשוף את התלמידים לאוכלוסייה שהנושא השכבתי עוסק בה והיא אכלוסיית המהגרים.

ליידד את התלמידים עם טקסטים ספרותיים בנושא

מטרות ספציפיות לשיעור

-לחשוף את התלמידים לתהליך הארוך שעוברים המהגרים כשהם עוברים מארץ אחת לארץ אחרת

-להמחיש לתלמידים איך זה לעבור מהמקום המוכר והבטוח שלך למקום אחר, חדש ולא מוכר (לא חייב בהכרח להיות מדינה חדשה, זה יכול גם להיות משהו שיותר נוגע לחיים שלהם כמו לעבור בית ספר, כיתה, מגמה וכו)

מהלך השיעור

המורה ידמה / תדמה לתלמידים מצב שבו הם צריכים לעזוב את ישראל לתקופה ארוכה (לפחות שנה) לארץ אחרת (לדוגמה, בגלל הצעת רילוקיישן מהעבודה של אחד ההורים).
השיעור יתחלק לשלושה חלקים – העזיבה של ישראל, המסע, והסתגלות למקום חדש.

לעזוב את ישראל 

מה אני לוקח/ת מישראל ? (10 דק’)

-המורה יחלק/תחלק את התלמידים לארבע קבוצות.

הקבוצות יקבלו רשימה של חמישה דברים מוחשיים וחמישה דברים מופשטים (נספח 1)

הם יצטרכו לדרג מ1 עד 5 מה הדבר הכי חשוב שהם היו לוקחים איתם לארץ החדשה שאליה הם עוברים (כמובן שהרשימה של הדברים המופשטים אלה דברים שהם היו רוצים לקחת איתם בתחושה, בזיכרון ולא בצורה פיזית, במזוודה), 

לאחר מכן, כל קבוצה תציג את הסדר שבו היא דירגה את הדברים ותנמק את בחירתה.

אפשרות נוספת 

לערוך את הדירוג בצורה כיתתית בניהול המורה ללא חלוקה לקבוצות.

אפשרות נוספת 

ליצור שאלות דירוג במסמך של גוגל פורם. אופציה זו מאפשרת פילוח ויזואלי של התשובות.

המסע (15 דק’ בקבוצות שנוצרו)

כל קבוצה מקבלת דמות מהגר ממדינה כלשהי וכותבת  מעין סיפור של איך לדעתה נראה מסע ההגירה שלו גם על בסיס ידע כללי, אבל גם מתוך הדמיון ומתוך מה שנראה להם הגיוני (נספח 2 )

אפשרות נוספת היא לתת לכל אחת מהקבוצות מדינה (נספח 2) ולבקש מהם למצוא באינטרנט סיפור אישי של מישהו שהיגר מהמדינה הזו או סיפור אישי של מישהו שהם מכירים שהיגר מהמדינה הזו

הסתגלות למקום חדש

(10 דקות לאפשרות הראשונה)

(15 דקות לאפשרות השנייה)

-המורה יעשה / תעשה על הלוח שמש אסוציאציות מהירה(!) של המילה “הגירה” (2-3 דקות).

חשוב לשים לב אם התלמידים קישרו את המילה הגירה למילה גזענות. 

צפייה בקטע מתוך “סליחה על השאלה – יוצאי אתיופיה” (נספח 3). 

שאלות בעקבות הצפייה בסרטון:

א. האם לדעתך יש גזענות בארץ? (לא בהכרח כלפי אתיופים, זה יכול להיות גם כלפי רוסים, צרפתים, פליטים וכו) 

ב. כיצד היית מגיב / מתמודד עם גזענות שהיתה מופנית כלפיך במקום חדש שהיית מגיע אליו?

אפשרות נוספת לכיתה אנרגטית – “משחק “דמוקרטיה“

המורה מחלקת את הכיתה לשחורים (עולים חדשים)  ולאדומים (צברים). הרוב המוחלט של הכיתה יהיו אדומים ומעט תלמידים (פחות מ 10) יהיו שחורים. האדומים לא יודעים מי עוד אדום, אבל השחורים כן יודעים מי עוד שחור.
מטרת המשחק בשביל האדומים היא להוציא את כל השחורים מהמשחק, ומטרת המשחק בשביל השחורים היא להישאר כמה שיותר במשחק. 

איך עושים את זה?כל פעם תלמיד אחר יאשים מישהו בזה שהוא “שחור” (בלי לדעת אם הוא שחור או אדום), לילד ה”מואשם” יהיה זמן קצר לשכנע את הכיתה למה הוא לא שחור ובסוף ההסבר שלו עורכים הצבעה כיתתית. אם רוב הכיתה חושבת שהוא שחור – הילד יוצא מהמשחק ומגלה לכולם אם הוא היה שחור או אדום. ניצחון במשחק עבור קבוצת האדומים יהיה אם בתום הזמן שמוקצב למשחק הם הצליחו לפסול את כל השחורים, ניצחון במשחק עבור קבוצת השחורים יהיה אם בתום הזמן שמוקצב למשחק עדין יש שחורים שלא התגלו (גם אם זה רק תלמיד אחד). 

המשחק יכול להמחיש שייכות בגלל החלוקה לשתי קבוצות, רוב ומיעוט, שיכולה לייצג את הישראלים ה”צברים” לעומת העולים החדשים. בנוסף, המטרה של קבוצת השחורים (שמדמה את העולים החדשים) היא להתחבא מהזהות האמיתית שלהם ולנסות להיטמע בחברה החדשה.

סיכום ( 10 דק’)

בסוף השיעור המורה יקריא / תקריא לתלמידים את הבתים השני, הרביעי והחמישי של השיר “אבנים על הארץ” (נספח 4). 

שאלות

1. היכן בבתים אלו מתואר מסע של הגירה?

2. כיצד המשחק ששיחקנו קודם מתקשר לנושא השיעור ולשיר? (התשובה קשורה לרצון של המהגרים להסתגל לחברה החדשה אליה הגיעו).

נספחים

נספח 1

דברים מוחשיים –

אלבום עם תמונות מהילדות

משהו שקשור לתחביב (כלי נגינה, כדור כדורסל, בגד של ריקוד וכו)

החולצה האהובה עלי

מטבע של שקל (לא בשביל להמיר אותו, בשביל סוג של מזכרת)

חטיפים ישראליים 

דברים מופשטים –

החום והפתיחות של הישראלים

מזג האוויר בארץ

ארוחות שישי עם כל המשפחה

האווירה ביום העצמאות

מילות סלנג מהיום יום

נספח 2

רשימת המדינות שמהן המהגרים באים –

אתיופיה

רוסיה

מזרח אירופה אחרי השואה

צרפת

שאלות מנחות –

1. האם המהגר הגיע לארץ בקבוצה גדולה? קטנה? לבד?

2. מה הוא לקח איתו למסע?

3. ממה הוא חשש במהלך המסע שלו לארץ?

4. האם הוא איבד משהו/מישהו במהלך המסע?

5. איך הוא הגיע לארץ – במטוס, בספינה, ברגל?

קישורים

1

2

3

נספח 3  

( מדקה 13:20 עד דקה 16:30 )

נספח 4

“אבנים על הארץ” / יוסיף ברודסקי

“אלה שורות על זה, איך שוכבות אבנים על הארץ, 

אבנים פשוטות, שחצין לא רואה אור-שמש

אבנים פשוטות, שצבען כאפר,

אבנים פשוטות, – בלי כתובות-קבר.

אבנים, המקבלות את צעדינו,

לבנות בשמש, אבנים שבלילה,

לעיני דגים כבירות דומות הן,

אבנים, הממוללות את צעדינו, –

רחים נצחיות של קמח-נצח.

אבנים, המקבלות את צעדינו,

כעין מים שחורים – אבנים בגון אפר,

אבנים, שלגרון-מתאבד כעדי הן,

אבנים יקרות, שלוטשו בשום-שכל.

אבנים, עליהן יחרתו עוד “חופש”.

אבנים, שבהן ירצפו עוד דרך.

אבנים, שמהן עוד יבנו בית-כלא,

או אבנים שתותרנה לשכב בלי-זיע,

כמו אבנים, בלי הקשר וזכר.

כך,

אבנים שוכבות על הארץ,

אבנים, שמהן לא תסחט כל מים,

אבנים ותו-לא, שמראן כעין עורף,

אבנים, – אבנים בלא כתובת-קבר”

מערך שיעור 

פליטים

מטרות עיקריות

לחשוף את התלמידים לנושא ההגירה ולהכיר אותו יותר לעומק.
לפתח דיון בכיתה .

שאלת השיעור –  “האם פליט נחשב למהגר”?

מהלך שיעור

פתיחה

א. משחק אסוציאציות- מה המושגים מהגר ופליט אומרים לתלמידים אילו סוגי        מהגרים יש וכו’.

ב. הגדרת המושגים מהגר ופליט ונראה כיצד המושגים  מתקשרים אחד לשני.

הגדרה להגירה:
המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם.(ויקיפדיה)

הגדרה לפליט

אדם שברח ממדינה כלשהי בגלל מלחמה או סכנת חיים והוא זקוק לעזרה זמנית ממדינה כלשהי (סרטון “סליחה על השאלה”-פליטים)

ג. קישור המושגים מהגר ופליט למכתב מאת הסופר/מסאי/פילוסוף  ולטר בנימין:  “ולטר בנימין שוב מסדר את ספרייתו” ודיון בשאלה האם ולטר בנימין נחשב לפליט או לא?

(בויקיפדיה מומלץ לקרוא על ולטר בנימין – שם יש התיחסות לבריחה שלו מברלין לצרפת ולסופו..)

“ולטר בנימין- שוב מסדר את ספריתו”

בברלין ללילה והשנה היא 1933 . בעוד כמה ימים יעזוב לעיר האחרונה בחייו, לפאריס. משב רוח קל טובע בווילונות צורת מניפה, או רמז לצורת מניפה. לפתע חולף בראשו של ולטר בינימין הרעיון שבספריתו חייב להתגלות ספר שמעולם לא קרא. משב רוח קל טובע בווילונות צורת מניפה,או רמז לצורת מניפה. השנה 1933 ברלין בלילה.

ד. צפייה בסרטון המציג את חווית הפליטות באופן הומוריסטי מנקודת המבט של הפליטים.  אורך הסרטון 25 דק’. מומלץ לצפות בו טרם השיעור ולבחור את הקטעים הרלוונטיים.

סרטון

דיון

שאלה לדיון – נכון לשנת 2019 חיים בישראל כ-33,000 פליטים ומבקשי מקלט. במדינת ישראל ישנן מחלוקות בנושא קבלת הפליטים בארץ. האם לדעתכם מדינת ישראל צריכה לקבל את הפליטים ולספק להם הגנה?

נחלק את התלמידים בכיתה לחמש קבוצות.

כל קבוצה תקבל את השאלה לדיון ותעבוד במשך 10 דק’.

סיכום שיעור

נאפשר לתלמידים לשאול שאלות ונשמח לדעת אם אהבו את השיעור שהעברנו.

מערך שיעור 

מעורבות חברתית

השאלה המנחה של השיעור- האם לאדם יש זכות להתערב בחיים האישיים של אדם אחר בסביבתו גם כשכוונתו היא לסייע?

מתודה 1  שמש אסוציאציות ( 10 דק’)

המורה רושמת על הלוח את המילים “מעורבות חברתית” ומקיפה אותם. כל תלמיד אומר בהצבעה את האסוציאציה שעולה לו לראש כשמדברים על מעורבות חברתית. המורה רושמת את הדברים שנאמרים על הלוח כשמש אסוציאציות.

מתודה 2 סיפור+דיון (להוסיף בנספח עותקים של הסיפור) 

סיפור

כל זוג או קבוצה מקבל/ת את הסיפור “אל תעשה את זה” / אתגר קרת וקוראת אותו.

לאחר שכל הכיתה קראה את הסיפור המורה תשאל את השאלות הבאות ותפתח

דיון ( 15 דק’)

על מה הסיפור?

האם יש בסיפור מעורבות חברתית?

איפה באה המעורבות החברתית לידי ביטוי בסיפור?

האם הבן אדם פעל נכון?

האם הבן אדם היה מאוד מעורב נפשית בסיפור?

מתודה 3  שאלה אישית הניתנת בכיתה ( כל המתודה 20 דק’)

הבא/י דוגמא לסיטואציה שבה אתה התערבת, השפעת, עזרת למישהו אחר או לסיטואציה כזו שהיית עד לה.

תאר את הסיטואציה.

האם לדעתך זה נחשב למעורבות חברתית?

מתודה 3 דיבייט 

המורה תחלק את הכיתה לשתי קבוצות ו3 ילדים שיהיו שופטים, השאלה שידונו בה היא – 

האם אנו רשאים להתערב בסיטואציות שאין לנו כל קשר אישי אליהן, על מנת לעזור?

המורה יגדיר לכל קבוצה מה הצד שלה, קבוצה אחת תסכים עם השאלה וקבוצה אחת תתנגד לשאלה, על כל קבוצה לכתוב 3 טיעונים לפחות וכל קבוצה בתורה תעלה להציג. לבסוף השופטים יכריעו מי ניצח.

נספח

קישור לסיפור “אל תעשה את זה /  אתגר קרת “

מערך שיעור

שייכות, עלייה והגירה

מטרת השיעור

להעלות רגשות של שייכות, להבין את קשיי העולים והמהגרים.

שמש אסוציאציות – פותחים את השיעור עם שמש אסוציאציות שבמרכזה המילה- הגירה. על התלמידים למלא ברעיונות משלהם את השמש אסוציאציות. ( 5 דק’)

עיסוק במהגרים מנקודת מבט שונה

אפשרות 1 ( 15 דק’)

א. כל ילד מוציא דף ומחלק אותו לשלושה חלקים, צובע כל אחד מהחלקים של הדף בצבע אחר וגוזר אותם. כל צבע מסמל עמדה אחרת: ירוק= מקובל, אדום= לא מקובל בכלל, צהוב= סביר.

ב. המורה מציגה לתלמידים 5 סיטואציות שונות, ועל כל סיטואציה הם צריכים להביע את העמדה שלהם באמצעות הפתקים שלהם. (המורה יכול להוסיף סיטואציות נוספות ו/או לבקש מהתלמידים להציע סיטואציות נוספות שיכולות להתאים)

ג. המורה בוחר את הסיטואציות שהיו הכי שנויות במחלוקת (בין 2-3) ודן עליהם עם הכיתה: למה חושבים שזה מקובל או לא מקובל ולמה?

סיטואציות

1.מדינות באירופה מציעות 2000 יורו למהגרים כדי שיחזרו למדינתם.

2.מדינות אינן נותנות למהגרים שתקועים בים/ במדבר להיכנס למדינתן בעקבות נגיף הקורונה.

3.בישראל למהגרי עבודה אין זכות לחיי משפחה.

4.נשללת מראש ממהגרי עבודה לישראל כל אפשרות לשאוף להתאזרח במדינה.

5.מדינות רבות מאפשרות הגירה רק למהגרים שיכולים לממן את עצמם, שהם בעלי השכלה מספקת ושיש להם אחוז פשיעה נמוך להגר לארצם.

אפשרות 2 (5 דק’)

סרטון- “סליחה על השאלה– עולים מברית המועצות לשעבר”: יש להפעיל את הסרטון בין הדקות 12:40-15:15 (עד סיום השאלה- האם מתייחסים אלייך שונה בגלל שאת/ה רוסי/ה?)

סרטון  

דיון

לאחר צפיה בסרטון על המורה לדון עם הכיתה בשאלות הבאות: (10 דק’)

1.שתפו את הכיתה ברגע בו חשתם חוסר שייכות. 

2.מה הרגשתם?

3.מה עשיתם באותו הרגע? 

2 פעילויות נוספות שניתן לעשות

“שיר קנייה בדיזינגוף”/ ארז ביטון (סה”כ 20 דק’ לפעילות כולה)

“כדי למצוא מקום ברוול

אבל

האנשים ברוול

אני שואל את עצמי

מי הם האנשים ברוול

מה יש באנשים ברוול

מה הולך באנשים ברוול

אני לא פונה לאנשים ברוול

כשהאנשים ברוול פונים אלי

אני שולף את השפה

מילים נקיות”

אפשרות 1

המורה לבדו מקריא את השורות מתוך השיר “שיר קנייה בדיזינגוף”/ ארז ביטון.

( 5 דק’)

לאחר מכן, יש לפתוח בדיון כיתתי כולל בעזרת השאלות הבאות ( 15 דק’)

1.מהם לדעתכם האווירה/ הרגשות העולים מהשיר?

2.מהם הקשיים המוצגים בשיר?

3.איך הדובר מרגיש כלפי האנשים ברוול?

4.איזה/ו תובנה/ מסר/ ביקורת השיר מעביר? כלפי איזה סוג אוכלוסייה?

5.איך צורת ההתמודדות שלכם עם תחושת חוסר השייכות שונה מדרך ההתמודדות של העולים בשיר/סרטון?

אפשרות 2

מחלקים את הכיתה ל-4-5 קבוצות (כל טור בכיתה ייחשב כקבוצה) ולכל קבוצה נותנים שיר מודפס. כל קבוצה עונה על השאלות הבאות:  ( 15 דק’): 

1.מהם לדעתכם האווירה/ הרגשות העולים מהשיר?

2.מהם הקשיים המוצגים בשיר?

3.איך הדובר מרגיש כלפי האנשים ברוול?

4.איזה תובנה/ מסר/ ביקורת השיר מעביר? כלפי איזה סוג אוכלוסייה?

5.איך צורת ההתמודדות שלכם עם תחושת חוסר השייכות דומה/ שונה מדרך 6.ההתמודדות של העולים בשיר/סרטון?

לאחר מכן כל קבוצה תשתף את הכיתה בתשובות שכתבה. (5 דק’)

מערך שיעור 

הגירה ועלייה

מטרות השיעור

חשיפת התלמידים לנקודת מבט נוספת לגבי קבוצת המהגרים תוך שימוש באמצעים ספרותיים (שני שירים שיוצגו מול הכיתה). 

קיום דיונים פתוחים (והולמים) בנושא, לאפשר לתלמידים להביע את דעתם בנושא. 

*על המורה להצטייד בחבילת דפים 

פתיחת השיעור

אסוציאציות* (7 דק’)

שימוש ב”שמש אסוציאציות’’ המילה “הגירה” תופיע על הלוח והמורה יכתוב את המילים העולות בראשם של התלמידים.

גוף השיעור

המהגרים מנקודת מבטו של כותב היצירה (30 דק’)

שלב 1 (13 דק’)

על הלוח יוקרן השיר “בית” /  ריטה קוגן 

המורה יקריא לתלמידים את השיר ולאחר מכן יחלק לכל תלמיד דף. 

על הלוח תכתב השאלה- מהן תחושותיה של הדוברת העולות מן השיר? 

המורה יבקש מן התלמידים לענות על השאלה באופן אישי, כל אחד יכתוב את תשובתו על הדף שקיבל. 

שלב 2 (10 דק’)

התלמידים המעוניינים בכך יקריאו את תשובתם בכיתה. המורה יאפשר לכל התלמידים לקיים דיון הולם ולהביע את דעתם בכל הנוגע לתחושותיה של הדוברת. 

שלב 3 המשך הדיון (7 דקות )

נושא – כיצד מצטיירים המהגרים בעיני החברה? 

יופיעו על הלוח השאלות הבאות

1. על פי דבריה של הדוברת, כיצד מהגרים מתייחסים אל בתיהם בהשוואה לאנשים שלא עברו חוויה של הגירה?

2. האם לדעתכם יש הבדל בתפיסה לגבי משמעות של בית בין אנשים שעברו את חוויית ההגירה לכאלה שלא עברו אותה?

3. האם אתם מסכימים עם תפיסה זו?

במידה ומשך השיעור קצר מן המתוכנן למורה ישנה האפשרות להאריך את הדיון בשאלות הבאות (במידה ואין צורך בכך יש לדלג ישירות לשקופית הבאה)

1.מהם לדעתכם הקשיים איתם מתמודדים מהגרים בחיי היומיום שלהם?

2. מה עלינו כחברה לעשות על מנת למזער את הקשיים הללו?

סיום השיעור (8 דקות)

 סרטון

שאלות לדיון לשאלות שיכולות לעלות מתוך הסרטון 

1.מהו בית בשבילך?

2.האם בית הוא המקום בו אני יושב וצופה בטלויזיה?

3.דוגמאות למצבים בהם גרתי באופן זמני בבית (טיול בחו”ל, שליחות עם המשפחה וכו’) ,האם הרגשתי שזה הבית שלי? מה צריך להתקיים כדי שארגיש שזה הבית שלי?

4.איך אתם הייתם מרגישים לו היגרתם ממדינה אחרת?

נספח

“בַּיִת” / ריטה קוגן

זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּיִת

שֶׁבּוֹ הַתִּקְרָה מֻנַּחַת הֵיטֵב עַל הַקִּירוֹת

וְהָרִצְפָּה נָחָה בֵּינֵיהֶם, נְקִיָּה מֵחוֹל

מִבְּלִי לָנוּעַ תַּחַת רַגְלַיִךְ

הַחַלּוֹנוֹת שֶׁפּוֹנִים דָּרוֹמָה

גּוֹמְעִים שֶׁמֶשׁ נְדִיבָה

וְאֵלֶּה הַצְּפוֹנִיִּים

מְקַבְּצִים אֶל מִסְגְּרוֹתֵיהֶם צְלָלִים

שֶׁל לְשׁוֹנוֹת הִיבִּיסְקוּס מְחֻדָּדוֹ

נַהֲמוֹת חֵשֶׁק חֲתוּלִיּוֹת

קִרְעֵי שִׂיחוֹת

חַבְלֵי כְּבִיסָה

חֹשֶׁךְ” 

מערך שיעור

חוויית ההגירה מנקודות מבט שונות

מטרות השיעור

לחשוף את התלמידים לצדדים השונים של חווית ההגירה- שלילי והחיובי.

ליצור דיון ולהגיע לריבוי דעות ונקודות מבט שונות על חוויית ההגירה.

מהלך השיעור

פתיחה– לפתוח בשאלה כללית למחשבה.

השאלה – “האם אתם חושבים שחווית ההגירה למדינה אחרת היא חוויה שלילית או חיובית עבור המהגר?” ואז לתת להם דקה לחשוב בלי לענות.

לאחר השאלה נסביר- מה ההגדרה של הגירה?

הגירה– תנועה של אדםמשפחהקבוצה העובר/ת ממקום למקום בתוך או בין מדינות לתקופה ממושכת (בין אם זה קצוב או לצמיתות).

סרטון

הסרטון מציג בפנינו סיפור ההגירה של ישראלים לקנדה. 

הסרטון נועד להציג את נושא ההגירה על צדדיו החיוביים והשליליים – הסרטון מציג סיפור אישי בו מועלים היתרונות והקשיים שבהגירה.

דיון ( 5-19 דק’)

בניית דיבייט לשיתוף התלמידים-

התלמידים יחולקו לקבוצות של 3.
כל קבוצה תקבל ציטוט המציג עמדה חיובית / שלילית בחווית ההגירה מנקודת מבטו של המהגר. (רשימת הציטוטים בנספח) 

כל קבוצה תתבקש לייצג את העמדה שקיבלה תוך שימוש בציטוטים או בניית טיעונים באופן עצמאי. 

אחרי שכל קבוצה תבנה את טיעוניה, נחבר קבוצות שעמדתן בעד / נגד לדיבייט אחת נגד השנייה. את הדיבייט אפשר לערוך בפורום כיתתי או בדיבייט פנימי שבו קבוצה של 3 תלמידים שעמדתה בעד מול קבוצה של 3 תלמידים שעמדתה נגד.

הציטוטים נועדו לעורר מחשבה ולשמש כיוון לכתיבת טיעון והם לא יהיו הטיעון עצמו, והם ייכתבו על הלוח בפני הכיתה.

נספח

ציטוטים המציגים עמדה שלילית:

מתוך יצירות ספרות “חלום חוזר” / אלקס ריף, “נווה אליהו” / דליה ביטאולין

“כשעלינו לארץ, המצב הכלכלי היה קשה”- מסביר את הבעיה הכלכלית שיש לעולים בדרך כלל. (מתוך “חלום חוזר“/אלכס ריף)

“אִמָּא שֶׁלִּי לֹא הָיְתָה עוֹלָה מַסְרִיחָה מֵרוּסְיָה”–  מגדיש את הגזענות כלפי העולים- והכינויים שדבקו בהם. (מתוך “חלום חוזר”/אלכס ריף)

“מאז הכול כאן עדיין רחוק וזמני ואין כאן לא סופר, לא תיאטרון, לא קולנוע ולא מגרש משחקים – אפילו שכבר מתחיל להרגיש פה קבוע”-  מדגיש את ההזנחה והאדישות של הרשויות ואת תחושת חוסר השייכות והזמניות.

(מתוך “נווה אליהו“/דליה ביטאולין)

ציטוטים המציגים עמדה חיובית:

מתוך “נעילה” / דרור פרץ בנאי

“תראה אותי אני יודע את מקומי, לא עוד זר בעירי”- הדובר השתלב במקומו החדש, והוא ממוקם טוב. אין תלונות. (הערה: המשפט יכול להתפרש באופן חיובי ובאופן שלילי) (מתוך “נעילה“/ דרור פרץ בנאי)

“אֲנָשִים מְבָרְכִים אֹותִי בְלֶכְתִי בָרְחֹוב יֵש לִי יְדִידִים מְעַט וְאַף לא ׂשֹונֵא אֶחָד”-

הדובר השתלב בחברה. אין כלפיו גזענות, יש לו חברים והוא התקבל יפה בחברה. (מתוך “נעילה” / דרור פרץ בנאי)

“תראו אותי אני יודע את מקומי, כִי נִגְמַלְתִי בְמֶשֶך הַזְמַן מֵעֲבָרִי”- הדובר מסביר שאם משחררים את העבר מגיעים למקום טוב יותר וכך נטמעים בחברה יותר טוב, ולכן טוב לשכוח את העבר. (מתוך “נעילה” / דרור פרץ בנאי)

סיכום

זמן לשאלות אם למישהו לא היה מובן משהו עד כה בקשר לנושא.

אם למישהו יש תשובה על השאלה שנשאלה בתחילת השיעור והוא רוצה לענות הוא מוזמן.

לסיכום– אנשים מהגרים משלל סיבות, ויוצרים לעצמם דימוי של מה שמצפה להם שלאו דווקא מתקיים. חלקם מצליחים להשתלב ועומדים במטרותיהם למרות הקשיים וחלקם מתמודדים על ידי שימור מאפיינים מעברם המגדילים את הבידול שלהם.

מצגת בנושא הגירה