‘מחנכי/ות שכבת יא

שמחים לשתף אתכם/ן במחברת מערכי שיעורי חינוך בנושאערבים ודמוקרטיה, שהכנו במסגרת תכנית תמ”ר בספרות בהנחיית המורה שני רגב.

מקווים שישרתו אתכם/ן ואת תלמידיכם/ן.

שנת לימודים נעימה ושמחה!

תלמידי י’6 תש”פ

מערך שיעור 

דו לשוניות 

מצגת 

מטרות השיעור

חשיפת התלמידים לנושא דו הלשוניות וכיצד היא באה לידי ביטוי בקרב האוכלוסייה הערבית.

לחשוף את התלמידים לטקסט ספרותי בנושא, לעורר בהם עניין, סקרנות ולהציג להם נקודת מבט שונה משלהם בנוגע לתקשורת בשפה אשר שונה משפת האם שלהם.

השיעור מלווה במצגת.

שקופית 1

הבחנה בשער המצגת (2 דקות לכל היותר).

בתמונות משמאל לימין, מלמעלה למטה: אותיות בעברית מבולגנות, שיעור שמלמדות אותו גם מורה ישראלית וגם ערביה (אפשר להסיק את זה מהלבוש של כל מורה, אחת עם לבוש מערבי מודרני והשנייה עם לבוש ערבי מסורתי), בתמונה ארבע סטודנטיות, שתיים ערביות מוסלמיות ושתיים ישראליות יהודיות (גם כאן ניתן להבחין בזאת לפי הלבוש), אותיות בערבית מבולגנות.

שקופית 2

משחק פנטומימה (דקה לכל תמונה, סה”כ כ- 5 דקות).

5 תמונות, לכל תמונה באים לקדמת הכיתה 2 תלמידים, אחד עומד עם הגב ללוח והשני מולו. התלמיד עם הפנים ללוח צריך להסביר בפנטומימה לתלמיד השני מה יש בתמונה.

תמונה 1: המבורגר

תמונה 2: ראש הממשלה בנימין נתניהו

תמונה 3: שף עם פיצה

תמונה 4: ספיידרמן

תמונה 5: שרק

לאחר המשחק ניתן לנהל עליו שיח:

1.על מה חשבתם בזמן המשימה?

2. האם היה לכם קשה לתקשר אחד עם השני בפנטומימה או שהיה לכם קל?

שקופית 3

שאלות בהקשר למשחק הפנטומימה (3-5 דקות).

1.במה לדעתכם עסקה המשימה?

2.למה דומה השימוש בפנטומימה והמימיקה בהקשר לחיי היום יום לדעתכם?

3.האם אי פעם תקשרו איתכם בדרך כלשהי אשר גרמה לכך שלא הבנתם את מה שאומרים לכם?

4.האם לדעתכם הייתם מצליחים לתקשר עם הסביבה אך ורק באמצעות פנטומימה והבעות פנים?

שקופית 4

סרטון ובו שיר קצר – “אני סוחבת ת’מילים” של המשוררת הערביה ישראלית מוסלמית איאת אבו שמיס.

(הסרטון – 0:45 דקות, שיחה על הסרטון – 5 דקות)

רקע לשיר  (למורה)

איאת אבו שמיס היא משוררת ערבייה ישראלית-מוסלמית שמתגוררת ביפו.

בשיר “אני סוחבת ת’מילים” היא מתארת את הקושי שלה לתקשר בשפה העברית באמצעות שימוש במספר אמצעים אומנותיים בולטים, כגון: הכותרת של השיר היא מטאפורה – “אני סוחבת ת’מלים” (לא ניתן פיזית לסחוב מילים ולכן מדובר במטאפורה לקושי הלשוני שמתארת הכותבת במהלך היצירה).  שמיס משתמשת במטאפורה ובדימוי, לדוגמה: “שני סוערות כים ביום חורפי” (שורות 3-4). משמעות המשפט הנ”ל היא ששיניה של המספרת, שהן הרי חלק מפיה, סוערות כים ביום חורפי. כלומר, במשפט זה הכותבת מבטאת את הקושי שלה לתקשר בשפתה וכי מתחוללת מעין סערה בפיה בעקבות הבלבול הבלתי פוסק אשר נוצר בעקבות השפה העברית והקושי לתקשר בשפה הערבית (השפה העברית “סובבת” אותה בחיי היום-יום ובעקבות כך גם שפת האם שלה מושפעת מכך, בדומה לאדם אשר מוקף בדוברי סלנג ומתבטא בסלנג אף הוא כעבור זמן מה – ההשפעה של החברה עלינו).

שיחה על הסרטון

1.מה עולה ממנו?

2.מה האישה בסרטון מרגישה?

תשובות צפויות קושי של אישה לדבר בשפה מסוימת, קושי בתקשורת בין אישית, קשיים חברתיים, האישה בסרטון חשה חוסר ביטחון במקום שהיא נמצאת בו מכיוון שהיא מתקשה לתקשר עם הסביבה, האישה בסרטון לא בקיאה בשפה המקומית.

3.האם יש תלמידים שמרגישים הזדהות עם השיר או ההפך?

תשובות צפויות כן, אנו חשים לפעמים קושי תקשורתי בקרב אנשים בסיטואציות שונות.

כן, אנחנו לא דוברים את כל השפות המקומיות ולפעמים אנו לא מבינים אנשים שמנסים לדבר איתנו.

לא, השיר לא נוגע אלינו מכיוון שאנחנו נעזרים באמצעי תרגום לצורך תקשורת במקרים שונים.

לא, אנחנו מסתדרים עם רוב האנשים שאנחנו פוגשים ודוברים את השפות המקומיות.

שקופית 5

שמש אסוציאציות  (1-3 דקות)

מה הדבר שעולה לכם בראש כשאתם שומעים “דו-לשוניות”? כתבו את המילים על הלוח.

בנק מילים וצירופים אפשריים: דיבור בשתי שפות, יכולת דיבור בשתי שפות, קהילה המדברת בשתי שפות, הבנת שתי שפות, תקשורת, שפות, שילוב בין שפות, שימוש בשתי שפות בחיי היום-יום, דו-שיח, שני אנשים, שותפות, שילוב.

שקופית 6

מה זה בעצם דו לשוניות? (1-3 דקות).

קיימות הגדרות רבות למונח “דו-לשוניות” אך אנו נתייחס לשתי הגדרות עיקריות:

1. המונח דו לשוניות (Bilingualism) מתייחס ליכולת להשתמש, להבין ולדבר בשתי שפות, כאשר שתיהן נרכשות באופן טבעי ובו זמני. דו לשוניות יכולה להתקיים בתוך המשפחה, כאשר שני ההורים הם ממוצא שונה ומדברים בשתי שפות שונות ובעקבות כך הילד/ים רוכש/ים את שתי השפות בו זמנית.

2.  המונח דו לשוניות מתייחס ליכולת של אדם לתקשר באמצעות שתי דרכי תקשורת ולאו דווקא מתייחס ליכולת הקשורה לשפות, אלא גם לשימוש ב: שפת הסימנים, יכולת תקשורת עם בעלי מוגבלויות (אנשים בעלי חמלה, סובלנות ואמפתיה) ושימוש בכל מיני דרכי תקשורת שונות ומגוונות.

שקופית 7

איך דו-לשוניות באה לידי ביטוי בסרטון-שיר שראינו? (1-3 דקות).

השיר “אני סוחבת ת’מילים” / איאת אבו שמיס, מתקשר לדו לשוניות ולאוכלוסייה הערבית מן הסיבות הבאות:

השיר עוסק בקושי התקשורתי שאיתו מתמודדת כותבת ממוצא ערבי, בדומה לקשיי התקשורת שחווים בני האוכלוסייה הערבית.

הכותבת בשיר דוברת ערבית ועברית ובחרה לכתוב את השיר בעברית ובו היא מבטאת את הקושי שלה לתקשר בשפה העברית.

שקופית 8

שאלות למחשבה – שיחה בכיתה (3-5 דקות):

1.כיצד מתקשרים עם אדם שאינך יודע את שפתו / לא מסוגל לתקשר אתו בקלות?

2.איך לדעתכם מתבטאת דו לשוניות בין ערבים ליהודים?

3.מי מתקשר יותר טוב עם השני לדעתכם, יהודים עם ערבים או ערבים עם יהודים?

4.האם ישנו דמיון או שוני בין השפה הערבית לעברית לדעתכם?

5.האם אי פעם התקשיתם לתקשר עם אדם בן החברה הערבית?

שקופית 9 

שאלה לפני הקרנת הסרטון + צפייה בסרטון דוגמה לדו לשוניות מחיינו

(דקה + אורך הסרטון כ- 5:21 דקות)

1.האם אתם מרגישים צורך ללמוד את השפה הערבית? כן / לא – ומדוע?

מספר שאלות לאחר הצפייה: (5-7 דקות)

1.היכן אתם נתקלים בדו לשוניות?

2.האם אי פעם רציתם ללמוד שפה מסוימת אשר הרגשתם כי היא תסייע לכם לתקשר עם אנשים?

3.האם אתם מבינים את הרצון של האנשים בכתבה ללמוד את אחת מהשפות המקומיות כדי לתקשר אחד עם השני?

4.לאחר שצפיתם בסרטון, האם תרצו ללמוד ערבית בעתיד?

שקופית 10

פעילות מסכמת מהנה – משחק “קהוט” מסכם, חידון עם הטלפונים והמקרן (10-15 דקות).

(הערה חשובה: חלק מהן שאלות דעה ללא ניקוד, חלק סקרים, חלק שאלות עם ניקוד וחלק הם סעיפים של נכון / לא נכון, בהתאם לעובדות):

1.רוב ערביי ישראל יודעים עברית

2.רוב הישראלים יודעים ערבית

3.האם לדעתכם העובדה שיותר ערבים יודעים עברית מיהודים שיודעים ערבית 4.נובעת מדחייה מצד האוכלוסייה היהודית?

5.האם יכולת דו הלשוניות נוצרת אצל אדם בעקבות הוריו בלבד?

6.דו לשוניות היא יכולת נרכשת?

7.האם ישנו מושג הנקרא “תלת לשוניות”?

8.מהי “רב לשוניות”?

9.האם לדעתכם החברה שלנו “בממוצע” נחשבת לדו לשונית?

10.האם ערבים לומדים עברית כי אין להם ברירה מבחינת התנהלות תקשורתית?

11.לפי הכתבה של כאן 11, יש ביקוש ללימודי ערבית במזרח ירושלים

12.האם דו לשוניות קשורה אך ורק לערבית?

13.רוב היהודים בארץ מתנגדים ללמוד ערבית

14.דו לשוניות קיימת בעיקר בערים מעורבות האם לדעתכם צריך לדעת ערבית?

15.האם דו לשוניות מקרבת בין אנשים?

16.האם אתם נרתעים או סקרנים לגבי השפה הערבית?

17.לפי הכתבה של כאן 11, האם בעיני חלק מהאוכלוסייה היהודית השפה הערבית נתפסת כאויב?

18.היכן ניתן להיתקל בדו לשוניות בחיי היום יום?

19.מדוע יהודים רבים נרתעים מהשפה הערבית?

20.האם אדם דו לשוני יכול להיות אדם אשר יודע לדבר בעברית ואנגלית?

21.האם נהניתם מהחידון?

סיכום לשיעור

מספר שאלות לתלמידים בסוף השיעור

1.האם למדתם משהו חדש?

2.האם לאחר השיעור התעורר בכם רצון ללמוד שפה חדשה או לנסות ללמוד לתקשר עם אנשים שעד היום לא הצלחתם לתקשר איתם?

3.האם אתם מתארים / מחשיבים את עצמכם כאנשים דו-לשוניים (אנשים אשר דוברים 2 שפות, או משתמשים ב-2 דרכי תקשורת שונות; שימוש בשפת סימנים ודיבור בשפה מסוימת)?

4.האם אתם מרגישים שיש צורך לדעת לפחות שתי שפות או לתקשר באמצעות שתי דרכי תקשורת שונות או שאתם מעדיפים להשתמש באמצעי תרגום שונים במקום?

5.שתפו את הכיתה בסיטואציה מסוימת בה לא הצלחתם לתקשר עם אדם כלשהו והסבירו האם הייתם מעדיפים למנוע את אי-הנעימות והאם הייתם מעדיפים לדעת לתקשר בצורה טובה יותר כדי למנוע אי-נעימויות כאלו בעתיד.

אפשרות בחירה בין מסלול שיעור קצר למסלול שיעור מלא:

מסלול מלא 

כולל בתוכו את כל תוכן המצגת, כל השקופיות והסיכום לשיעור.

מסלול קצר

במידה וישנו מחסור בזמן או עיכוב כלשהו, ניתן להעביר את השיעור במסלול הקצר אשר לא כולל בתוכו חלק מהשקופיות וכולל את השקופיות הבאות:

1, 4, 5, 6, 7, 8 (ניתן לשאול את שלושת השאלות הראשונות במקום את כולן), 9, 10 (תלוי בזמן ובהעדפה, רצוי לעשות את חידון ה”קהוט”) והסיכום לשיעור.

מסלול קצר מאוד

במקרים של מחסור רציני בזמן או בעקבות עיכוב והפרעות בכיתה ניתן ללכת לפי מסלול זה הכולל את השקופיות הבאות:

4, 6, 7, 8 והסיכום לשיעור.

הערה: אנו ממליצים לקיים את השיעור במלואו במידה וניתן על-מנת להעביר את נושא השיעור באופן הברור והמהנה ביותר

מערך שיעור

נשים באיסלם

מטרות השיעור

1.התלמידים ילמדו על הנשים באסלאם ועל קשייהן.

2.התלמידים יחשפו לעוד חברה בעולם.

ישנה מצגת מצורפת, הורידו אותה למחשב

פעילות פתיחה – שמש אסוציאציות  (10 דקות)

המורה כותב על הלוח “אישה באסלאם” ומצייר שמש (שהצירוף “אישה באסלאם” בתוך עיגול השמש) ושואל את התלמידים: “מה המילה הראשונה שעולה לכם לראש כשאני אומר/ת ‘אישה באסלאם'”?

לאחר מכן יש לכתוב על הלוח את מה שהתלמידים אומרים.

תשובות אפשריות: כיסוי ראש, עקרת בית, זכויות, שוויון, עבודות בית, ילדים.

סרטון בנושא נשים באיסלאם + דיון (15 נקודות)

הקרנת הסרטון מתחילתו עד דקה 3:20.

שאלות לדיון

1.מי לדעתכם גורם לאי השוויון בין הנשים לגברים באסלאם?

תשובת אפשריות

החברה המוסלמית, הגברים, הנשים שמפחיתות בערכן, הנשים שמפחדות מהגברים, התקשורת והעיתונים…

2.אם הייתן נשים באסלאם, מה הייתם עושים לשנות את המצב, והאם הייתם עושים משהו ? למה?

תשובות אפשריות

הפגנות- להעלות מודעות למצב הקיים, להראות שיש להן דעה וכוח וצריך לעשות שינוי, לכתוב כתבות וללכת לתקשורת ולשלטון על מנת להראות את החוזק שלהן ושהן מסוגלות לעשות שינוי.

לא – חלק מהנשים מפחדות לעשות שינוי למרות שהן יודעות שיש פה אי שוויון כי הגברים מאיימים עליהן, השלטון מאיים…

1.האם לדעתכם יהיה שינוי במעמד האישה בזמן הקרוב? למה?

תשובות אפשריות:

לא, כי לאישה אין מפסיק כוח והיא לא נשמעת בחברה האסלאמית.

כן, בגלל שהמצב הוא כה נורא, בסופו של דבר זה ישתנה וזה לא ימשיך, מישהו בטוח ישים לזה סוף.

2. למה לדעתכם הגבר נחשב השולט ולא האישה?

(בנק מילים למורה: הגבר הוא חזק יותר, הוא מפרנס, מהווה איום פיזי, אישה היא חלשה, שנים של סטיגמות על האישה שהיא חלשה נהפכות למציאות, תפקיד האישה בעיניי כולם היא לגדל ילדים)

פעילות חלופית

קהוט  – יכול להחליף את הסרטון והשאלות שאחריו. (15 דק)

השיר “אני הסכין” ופעילות  (15 דקות)

“אני הסכין”/ סמאח סלאימה

“אני האישה, אני החמלה

אני התקווה בפני השנאה

אני האדם, אני האדמה.

כמוך מעפר, אך דמי הותר,

אני הקריאה לצדק

אני ה”מחבלת” במיזם השנאה

אני המנטרלת של הפצצה

ואני המנוטרלת באש האימה.

אני סכין מושחז במטבח האנושות

מבשלת לכולם מנת שפיות.

אני האוהבת, אני המכילה אני החלום.

אני משפט הסיום בתפילה לשלום.

כל זה אני ואף יותר, אני אישה לא יותר”

הסבר למורה

השיר ״אני סכין״ מביא לאורך כל אורכו מגוון מטאפורות המקבילות לתרומתה של האישה בבית המוסלמי. ניכר בו הניגוד בין התרומה שלה לבין האופן בו היא נתפסת בעיניי החברה המוסלמית ובעיני עצמה ״אני אישה לא יותר״.

יש להקריא את השיר בכיתה תוך התייחסות מיוחדת לבית האחרון של השיר בו הדוברת סותרת את עצמה ואומרת ״כל זה אני ואף יותר, אני אישה לא יותר״. (להראות בפני הכיתה כיצד דוברת השיר מדברת לאורך כל אורכו על תרומתה לבית אך סותרת את עצמה בסוף ומציגה את הביקורת החברתית כלפיה).

ולאחר מכן לקיים דיון על תפקיד האם בבית בדגש על התפתחות מעמד האישה ותפקידיה עם השנים.

שאלות לדיון

1.מה לדעתכם הרעיון המרכזי של השיר?

תשובות אפשריות: האופן שבו שהאישה נתפסת בעיני החברה ובעיני עצמה בביתה ובחוץ. היא לא מצליחה להשמיע את קולה בגלל מעמדה הנחות (למרות שהיא ממלאת המון תפקידים).

ניתן לכוון את התלמידים לתשובה בעזרת רמז – המשפט האחרון של השיר בו הדוברת אומרת ״כל זה אני ואף יותר, אני אישה לא יותר״.

2.לפי השיר, איזה תפקידים האישה ממלאת?

תשובות אפשריות: תפקיד של משרת שלום ושלווה בקרב המשפחה, להיות אמא טובה ואישה טובה לבעל, אין לה תפקיד משמעותי בחוץ חוץ מהתפקידים הקשורים בבית למשפחתה).

3.אילו תפקידים אמכם ממלאת בביתכם ובחייכם? האם הסביבה מגדירה אותה כמו שהיא מגדירה את האישה בשיר?

תשובות אפשריות: אוזן קשבת, אישיות לדוגמה, דמות תומכת, אחראית על פעילות בני המשפחה וראש הבית.

4.האחרונה היא “שורת המחץ” של השיר. בשורה זו האישה מביעה את רגשי הנחיתות שלה שלמרות כל תפקידיה הרבים, היא נתפסת כאישה בלבד. האם גם בחברה שלנו האישה לפעמים נחשבת כיותר נחותה מהגבר?

תשובות אפשריות:

כן – אפשר לראות זאת במקצועות ההייטק ובמקצועות המדעיים, שהמין השולט בהם הוא המין הגברי. כמו כן, בבית הספר רוב התלמידים הלומדים מקצועות מדעיים הם גברים ולא נשים. עדיין יש כל מיני סטיגמות כמו “אישה במטבח”, “אישה לנקות” שהחברה הגברית אומרת לנשים “בצחוק”, אבל בכל צחוק יש טיפת אמת.

לא – החברה שלנו הרבה יותר עדכנית ומודרנית מהחברה האסלאמית, יש שוויון בין המינים.

סיום השיעור 

התבוננות בתמונה (5 דק’ – במידה שנשאר זמן)

בתמונה רואים אישה איראנית שהורידה את החיג’אב שלה כאות מחאה ותלתה אותו על מקל.

לאחר ההסבר לתלמידים המורה ישאל את השאלה הבאה: מה אתם חושבים על המעשה שלה?

תשובות אפשריות: אמיצה, מנהיגה, חסרת פחד, מובילה, פורצת גבולות, טיפשה, לא חושבת על ההשלכות למעשיה – מה השלטון יכול לעשות לה ולשאר הנשים.

מערך שיעור 

נשים בחברה הערבית

מטרות השיעור

1.להעלות מודעות למצב של הנשים בחברה הערבית.

2.לעזור לתלמידים למצוא דמיון ושוני בין החברה שלנו לחברה הערבית.

3.לתת לתלמידים מקום להביע את עצמם בנושא זה.

4.להראות לתלמידים צד שונה בחברה שכנראה לא נחשפו אליו לפני.

נשים דגש על נשים באופן כללי ולא רק בחברה הערבית כדי שיוכלו למצוא דרך לקשר את זה לעצמם.

– השיעור מלווה

מצגת

חלק ראשון  הצגת הנושא (15 דקות)

אפשרות א

א. שתי שמשות אסוציאציות על המלים “נשים” ועל המילה “נשים ערביות” –

(הכנה להשוואה בין החברות-שבהמשך ימצאו קשר לחיים שלהם) (4 דקות)

ב. הדגשת מילים עם קשר מסוים (דומה / שונה- ההשוואה).

(לסמן את המילים בשמש של הנשים הקשורות לשמש של הנשים בחברה הערבית) (3 דקות).

אפשרות ב (במקרה של קוצר זמן)

שמש אסוציאציה אחת על נשים ערביות (ללא השוואה)

חלק שני  קריאת השיר

חיפוש מידע לפני קריאת השיר – מחלקים את הכיתה לקבוצות (כל טור קבוצה) כל קבוצה בוחרת נושא מהמילים שנכתבו על הלוח ומחפשת עליו מידע מהאינטרנט (זמן חיפוש – 5 דקות + 3 דקות הצגת הנושא לשאר הכיתה)

קריאת השיר – אפשר להקריא או להעביר בין ילדים בשביל לשמור על ריכוז ופעילות התלמידים (10 דקות)

“סלע בלשון נקבה”  / איאת אבו שמיס

יֵשׁ לִי סֶלַע מֻנַּחַת עַל הָעֹרֶף

עֲטוּפָה בְּבַד מֶשִׁי

אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מִי הִנִּיחַ לִי אוֹתָהּ

אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁעָטַפְתִּי אוֹתָהּ בְּעַצְמִי

שֶׁתִּהְיֶה יָפָה אוֹ לְפָחוֹת שֶׁתֵּרָאֶה יָפָה

אֲנִי הוֹלֶכֶת אִתָּהּ לְכָל מָקוֹם

כְּמוֹ נָכָה, אֲבָל תָּאֲרוּ לָכֶם

לְלֹא כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים

אֲנָשִׁים סְבִיבִי מִסְתַּכְּלִים

אֲבָל לֹא מְגִיבִים

כַּנִּרְאֶה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי

נֶהֱנֵית אִתָּהּ אוֹ טוֹב לִי כָּכָה

אוּלַי בִּגְלַל שֶׁעָטַפְתִּי אוֹתָהּ

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיְתָה עַל עָרְפִּי

עוֹד כְּשֶׁהָיְתָה אֶבֶן קְטַנָּה.

(כדאי לציין שכותבת הטקסט ערבייה)

שאלות לדיון

לכוון את התלמידים למסקנה שנשים בחברה הערבית לא בהכרח מרוצות מהמצב שבו הן נמצאות.

1.מה הרגש הראשון שעולה בכם כשאתם קוראים את הטקסט?

2.מה אתם חושבים שהכותבת ניסתה להביע בשיר?

3.מה לדעתכם המילה “סלע” מסמלת?

4.למה אתם חושבים שהסלע עטוף? (הסלע מוסתר – הסתרת בעיות וקשיים)

חלק שלישי   סרטון להמחשה והדגשת המצב + דיון (10 דקות)

מקרינים את הסרטון

שאלות בעקבות הסרטון:

1.האם אתם חושבים שהסלע העטופה מתקשרת לאחד השלבים המצוינים?

2.אם כן, לאיזה שלב? (מדובר על השלב הראשון)

3.מה אתם חושבים על הסרטון ? האם הוא חידש לכם משהו?

4.ידעתם שיש היתר דתי להכות אישה?

5.אתם מסכימים עם הדרך שמתוארת בקוראן?

סיכום (5 דקות)

1.אתם חושבים שהעולם מודע למצב של הנשים בחברה הערבית?

2.אם כן, למה לא עושים עם המצב הזה משהו?

3.אם לא, מה הסיבה לכך?

תשובות אפשריות:

כן, העולם מודע למצב ולא עושים עם זה כלום כי זה חלק מהמנהגים המקובלים בחברה הערבית ובנוסף ארועים אלו לא פוגעים בשאר החברות אז אין להן סיבה להתערב.

לא, העולם לא מודע למצב כי זה לא נושא מדובר מחוץ לחברה הערבית.

מערך שיעור

נקמה

מטרת השיעור

להבין לעומק את המושג “נקמה” ולדבר על המנהג נקמה בחברה הערבית.

מומלץ להעביר את השיעור עפ”י סדר המתודות.

חלק ראשון

מהי נקמה?  (15 דקות)

שאלה מנחה – מהי נקמה? ומדוע היא קיימת?

ההגדרה של נקמה – נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים כתגובה למעשה עוול או למעשה כלשהו הנתפס ככזה.

מספרים על דוגמאות לנקמה מההיסטוריה ושואלים – האם אתם הייתם עושים משהו אחרת?

דוגמאות לנקמה

הסכסוך הישראלי-פלסטיני (כיבושה של מדינת ישראל והפיגועים)

חיסול מנהיג הג’יהאד האיסלאמי בהאא אבו אל-עטא והתגובה של הג’יהאד האיסלאמי לחיסולו.

סיפורו של מאיר הר-ציון

חיסולו של מהנדס חמאס פאדי אל-בטש. סרטון 

שאלה –  האם אי פעם נקמתם במישהו ומדוע?

חלק שני

דיון ומשחק סיטואציות (10 דקות)

סיטואציה ראשונה – חבר לכיתה גנב לך עיפרון ולא החזיר. האם תנקמו או לא?

סיטואציה שניה – חבר לכיתה קילל אותך? לנקום או לא לנקום?

סיטואציה שלישית – חבר לכיתה הרביץ לאח שלך. לנקום או לא לנקום?

סיטואציה רביעית – חבר לכיתה שבר לך את הטלפון. לנקום או לא לנקום?

סיטואציה חמישית – מישהו רצח חבר קרוב שלך. לנקום או לא נקום?

מה ההבדלים בין המעשים?

אם בחרתם תשובות שונות – למה?

שאלה לכיתה

האם את מכירים סטיגמות על החברה הערבית בנושא של נקמה? ואם כן אתם רוצים לשתף?

סיכום (5 דקות)

שיחה על הסטיגמות על החברה הערבית מתנפצות לאחר קריאת הטקסט.

1.לא כל הגברים בחברה הערבית אלימים

2.לא כל הערבים רוצים לנקום.

3.חלק גדול מהחברה הערבית משכילה מאוד.

4.ערבים אינם אנשים חסרי רחמים.

מערך שיעור

דו קיום

מצגת

אנחנו ממליצות להדפיס את דף זה למורה על מנת לקרוא ממנו במהלך השיעור.

יש לפתוח את המצגת על שקופית הפתיחה ולהתחיל את השיעור.

“בשיעור שלפנינו נעסוק במושג “דו-קיום”, וננסה להבין כיצד הוא עשוי לבוא לידי ביטוי בין יהודים לערבים ובין ישראל לרשות הפלסטינית.”

יש להעביר שקופית בלחיצה אחת ולהשאיר את הכותרת “מהו דו קיום” ולשאול את התלמידים לפני המשך המצגת והעברת השיעור: (במשך 5 דקות)

מהו דו קיום מבחינתכם?

האם זה מושג שניתן ליישם?

לאחר שהתלמידים ענו על השאלות הנ”ל יש ללחוץ עוד לחיצה על המצגת ולהקריא להם את ההגדרה המילונית: “חיים של שני אנשים, קבוצות או גורמים זה לצד זה”

חלק ראשון

פעילות פתיחה

יש ללחוץ לחיצה נוספת על השקופית וללחוץ על הלינק המוביל לסרטון “מהו בכלל דו קיום?”

 צפו בסרטון שלפניכם, ולאחר מכן ענו על שאלות הדיון.

אם הלינק לא עובד ניתן לרשום “מהו בכלל דו קיום?” ביוטיוב

לאחר הצפייה בסרטון יש להשאיר את הסרטון על הפסקה ולשאול את התלמידים את השאלות הללו:

יש לאפשר לדיון להתקיים 15 דקות.

שאלות לדיון בעקבות הצפייה:

1.האם לדעתכם בישראל הדו-קיום משמעותי יותר מאשר במקומות אחרים בעולם?

2.האם יש לכם עוד הגדרה לדו קיום?

3.ציינו משפט מהסרט שאתם מזדהים איתו או משפט שאתם מתנגדים לו. הסבירו.

חלק שני

יש לעבור שקופית במצגת ולתת רקע על יצחק וישמעאל – ללחוץ שתי לחיצות על המצגת עד שמגיעים לפסקה הזו:

בסיפור התנכ”י מסופר על אברהם ושרה, שרה הייתה עקרה ולכן לא יכלה להביא ילדים, מכיוון שאברהם ושרה ייחלו כל כך לילד , השניים ביקשו מהשפחה העובדת בביתם אם היא תסכים ללדת להם ילד. הגר הסכימה. הגר שפחתו של אברהם ילדה לו בן בשם ישמעאל, אך לאחר זמן קצר שרה נכנסה להיריון ספונטני, בזכות נס אלוהי. לאחר שיצחק נולד משרה אשתו של אברהם, היא גירשה את הגר ובנה ישמעאל מביתם – ולכן מערכת היחסים ביניהם מתוארת כאחים, אך לא מצויין כל קשר ביניהם לאורך כל המקרא. שרה חששה שהוא יחלוק את הירושה מבנה ולכן סילקה אותו. לאחר שנולד יצחק וישמעאל בעצם הרי רק בן השפחה, אין אזכור ממשי למערכת יחסים בין האחים ועל פי המסורת ישמעאל בעצם ממנו הפכו העם הישמעאלי (הערבים) לאויב של היהודים (יצחק ויעקב) בעתיד…

לוחצים עוד לחיצה על המצגת כדי להגיע ללינק של השיר “יצחק וישמעאל” ביוטיוב:

ולפתוח בחזרה את המצגת, לעבור שקופית וללחוץ לחיצה אחת כדי להציג לתלמידים את המילים על מנת להקל עליהם בהבנה

 (לשמוע עד 1:38)

“יצחק וישמעאל” / עוזי חיטמן

לחן: יורם הראל חיימוב

“ולפעמים אני חושב שבאנו כאן להתיישב, ביחד, יצחק וישמעאל.

אחרי הכל אני והוא רוצים לחיות ולא למות, ביחד, יצחק וישמעאל.

לפעמים אני מבין ואף על פי עוד מאמין, ביחד, יצחק וישמעאל.

אחרי הכל נולדנו פה ואם נלך לאן נבוא, ביחד, יצחק וישמעאל.

מה עוד צריך להיות עד שנתחיל לחיות, ביחד, כי אין לנו ברירה,

כמה עוד נעבור עד שיפציע אור עם שחר, בקצה המנהרה.

בסוף החשבונות נפקח את העיניים כי אין דרך חזרה,

על אף העלבונות נושיט את הידיים, נחיה בצל אותה קורה.

ולפעמים מתוך כאב נפתח השער אל הלב, ביחד, יצחק וישמעאל.

אחרי הכל אני והוא רוצים לחיות ולא למות, יצחק וישמעאל”

יש ללחוץ לחיצה על המצגת כדי להציג לתלמידים את השאלות לדיון  (10 דק’ דיון)

1.מה מסמלים יצחק וישמעאל?

2.איזו תקווה מובעת בשיר? מה ניתן לעשות כדי שתקווה זו תוכל להתממש?

חלק שלישי 

יש לעבור שקופית לפעילות האחרונה, הקריאו את השיר בכיתה ודונו בשאלות הללו

“שיר היכרות עם ה’דו קיום” / אלישוב הר שלום

“שלום וברכה

שמי הוא “דוּ קיום”.

אנא אל תראו בי כְּאיּום,

נָכוֹן שלפעמִיּים שמִי דורש עיון

אבל כמה נוחַ להשׁתמש בי

כדי לטשׁטש את הדיון

לומַר כי המקרה אינוֹ שׁיּגרה,

והַשכֵן אינו חפץ להרעה

וְאם יעבד קשה בודאי

יגמל מטבעו, תתקרר תאוותו

לרצחַ ילדים, לדְקר הורִים

לְפֶלַח לְבָבוֹת וְלשסַע גרונות

להרוות צמְאונו בשלולִיות הדם

דָּם יְהוּדֵי!

אז שלוֹם ולהתרָאות

אחזור מיּד כשהדם יתכסה

אוהבת המון

ללא הבדל

דת. גזע ולאום

סכין אקדח או לום”

כדי לעבור לשאלות הדיון יש ללחוץ על המצגת – שאלות לדיון: (5 דקות)

1.מדוע אתם חושבים שהכותב השתמש בהאנשה כדי לתאר את ה’דו קיום’?

2.מדוע לדעתכם כותב השיר כתב את השיר במילים תקיפות?

לקראת סוף המצגת נשאל את אותן השאלות שהיו בהתחלה כדי לראות אם נוצר שינוי בתשובותיהן של התלמידים.

יש לעבור לשקופית הסיכום

שאלות לסיכום  (8 דקות)

1.האם אתם חושבים שבשני הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ישנם אנשים העומדים על השגת דו קיום?

2.האם אתם בעד דו קיום במדינת ישראל?

3.האם אתם חושבים שדו קיום במדינת ישראל הוא אפשרי?

ועוד משהו לסיום – מצורפת מעיין שאלה למחשבה לבית.

יש להגיד לתלמידים שכדי להבין את המטרה של השיעור שיעשו את הסקר הזה בבית עם בני המשפחה ולנסות להסיק מזה מה התשובות אומרות על חברה שלנו כיום.

ערכו סקר קצת בין חברים, בני משפחה ושכנים, ושאלו אותם את השאלות הבאות:

1.האם אתם מכירים באופן אישי ערבי?

2.מה שמו, מה הוא עושה, כמה ילדים יש לו, מהיכן ההיכרות, מה אתם יכולים לומר עליו?

3. מה ניתן ללמוד מהתשובות לשאלה זו?

מערך שיעור

חופש הביטוי

מצגת 

לאורך השיעור מומלץ להיעזר במצגת המצורפת.

השיעור מופנה למורה בלשון נקבה אך פונה לשני המינים.

נושא השיעור 

חופש הביטוי, האם תמיד צריך להתבטא? מה יקרה אם לא נתבטא?

מטרות השיעור

התלמידים יבינו את חשיבותו ואת כוחו של חופש הביטוי ושעלינו להילחם על הזכות הזו.

התלמידים יבינו מה קורה כאשר זכותנו לחופש הביטוי לא ממומשת.

הכנות לשיעור

להדפיס ולשכפל לתלמידים עותקים של הדף: “טקסט ספרותי”

להוריד ולפתוח את המצגת: “חופש הביטוי”

פתיחה 

דיון קצר (3-5 דקות דיון)

המורה יתחיל בשאלה

1.האם לדעתכם ניתן לקיים חברה דמוקרטית בלי שחופש הביטוי יוענק לכל אזרחיה?

תשובות אפשריות

לא, מכיוון שחלק מדמוקרטיה זה כל הזמן להשתנות ואי אפשר לשנות דברים בלי להתבטא.

כן, במידה מסוימת.

לחילופין המורה יכולה להתחיל בשאלה

1.האם לדעתכם ניתן לשנות דברים רק על ידי התבטאות? נמקו.

תשובות אפשריות

כן, מכיוון שדרך התבטאות ניתן לשכנע ולגייס עוד אנשים שחושבים כמוך ובאיזשהו שלב אף אחד לא יוכל להתנגד להמוני

  אנשים שחושבים אותו הדבר.

לא, מכיוון שחייבים להשתמש באיזושהי מידה של כוח על מנת לגרום לדברים לקרות.

חלק שני

סרטון ודיון

להקרין את הסרטון הבא

בסרטון מספרים על נלסון מנדלה, תושב בדרום אפריקה במאה ה -20 אשר לחם במשטר האפרטהייד (משטר שהפלה את הרוב השחור בדרום אפריקה בעזרת כוח והפחדה), בעזרת התבטאות וגיוס המונים למחאות לא אלימות. בסופו של דבר, לאחר שנאסר ל-27 שנים על בגידה וקשירת קשר כנגד הממשל, שוחרר מנדלה והצליח במאבקו. כעת, בזכותו של מנדלה, יש שוויון זכויות מלא במדינתו, והוא נבחר לכהן כנשיא המדינה. עד יום מותו (ב-2013) המשיך מנדלה להיאבק למען שוויון בארצו ובעולם כולו ואף זכה בפרס נובל לשלום.

המורה תפתח את המצגת בשקופיות הרלוונטיות.

שאלות בעקבות הסרטון: (5-7 דקות)

1.מי פה הכיר את נלסון מנדלה לפני ומה הוא עשה (לפי הסרטון או מידע כללי).

2.כיצד הוא השתמש בחופש הביטוי על מנת לקדם את מטרותיו? מה דעתכם על כך?

תוך כדי הדיון המורה יכולה להוסיף עוד הכוונה ולשאול: האם לדעתכם הוא היה יכול להשיג את אותה מטרה בעזרת מאבק בדרך שונה, המשתמשת בכוח?

תשובות אפשריות

1.כן כי הדרך לא משנה, לא כי לא כולם היו מסכימים איתו ואנשים היו נפגעים בדרך וזו לא האידאולוגיה שלו.

2.הוא השתמש בחופש הביטוי על מנת ליצור אגודות ודרכן הוא אסף המוני אנשים שביחד נלחמו במשטר האפרטהייד.

3.לדעתי זה מרשים מאוד שהוא הצליח לעשות את כל זה רק בעזרת התבטאות.

4.לדעתי הוא השתמש בחופש הביטוי בצורה לא אלימה ובכל זאת הוביל לשינוי וזה מיוחד מאוד ומראה מה אפשר לעשות כשאוספים המונים.

חלק שלישי

טקסט ספרותי (5 דקות)

המורה יחלק את הדף המצורף כנספח.

שאלות לתלמידים:

1.האם אתם מסכימים עם המסר של היצירה?

2.האם זה נכון להתבטא גם כשזה מסכן את עצמנו?

תשובות אפשריות

1.לא, לפעמים עדיף לוותר על זכותך להתבטא ולא להסתכן למען זה.

2.כן, מכיוון שלהתבטא זו זכות חשובה שלנו ואסור לוותר עליה בשום מצב.

3.לא, זה לא שווה את זה.

חלק רביעי

סיטואציה (5-7 דקות)

המורה תפתח את השקופית הרביעית במצגת ותקריא את השאלה:

חברו של רון מציק לגל תלמיד בכיתתם כבר זמן מה. רון אינו משתתף בהצקות לאדם אמנם הוא גם נמנע מלבקר את חברו על התנהגותו מכיוון שהוא לא רוצה שחברו יצחק עליו או יעריך אותו פחות בגלל זה.

1.האם אתם מבינים את רון? מה אתם הייתם עושים במקומו?

תשובות אפשריות

1.כן ובהרבה מקרים הייתי עושה כמוהו.

2.אני מבין אותו אך לא הייתי נוהג כמוהו והייתי מבקר את החבר כי אם הוא לא יכול להתמודד עם ביקורת אז הוא לא צריך להיות חבר שלי.

3.אני מבין את רון אמנם הייתי מבקר את חברי כי לא הייתי יכול לראות מישהו אחר סובל כל כך ולא להתערב, גם כאשר זה עלול לפגוע בי.

סיכום

המורה תעביר לשקופית החמישית.

שאלה (3 דקות)

נסו לדמיין מה יקרה אם כל אזרחי מדינת ישראל יפסיקו להשתמש בזכותם להתבטא, ואף אחד לא יביע את דעתו או יבקר שום דבר שקורה בחברה ובכלל. מה יקרה? האם זו מציאות שהייתם רוצים לחיות בה?

תשובות אפשריות

1.זו כבר לא תהיה דמוקרטיה וזו ללא ספק לא מציאות שהייתי רוצה לחיות בה.

2.זו נשמעת כמו מציאות מפחידה בה כל מה שרע בחברה ובשלטון נשאר כמו שהוא.

3.זו זכותו של כל אדם לא להתבטא אמנם אני מאמין שלעולם לא יהיה מצב בו כולם לא יתבטאו אלא עם יגבילו את האזרחים.

מסר לסיום

כבעלי הזכות לחופש הביטוי, אנו מקבלים גם חובה, חובה למתוח ביקורת בכל מצב בו אנחנו רואים משהו שהוא אינו בסדר בחברה, בין חברים, בשלטון, ובכל תחום בחיים, וכאשר אנו לא מתבטאים כנגד התופעה, אנו למעשה מאפשרים לה לקרות ולא מאפשרים לשיני להתרחש. כאשר אנחנו בוחרים שלא להתבטא, אנו למעשה יוצרים תופעה של “רוב דומם”. רוב שאינו שותף לעוול שנעשה אך גם לא יוצא כנגדו ובכך מאפשר לעוול לקרות. כאנשים בעלי מצפון אתם חייבים להתבטא כנגד דברים שאתם חושבים שאינם נכונים גם כאשר זה מעמיד אתכם בעמדה לא נוחה, אחרת בסופו של דבר יכולה להיות תוצאה נוראית ואתם, תהיו לפחות באופן מוסרי, שותפים למעשה.

מומלץ לסיים גם בשאלה לתלמידים בסגנון

1.מה אתם חושבים, האם אתם מסכימים עם המסר? האם תיישמו אותו?

צריך לבוא לפה טקסט ספרותי בנושא חופש הביטוי – לא עבר 

מערך שיעור חינוך

חירות

מצגת 

רקע ודיון

1.מהי חירות? לשאול מהו הפירוש – חופש.

2.מהי חירות בשבילכם?

אין תשובה נכונה, נועד להבעת דעה. ניתן לעסוק בזה בדיון או לכתוב על הלוח (מומלץ בעל פה על מנת לשמור על רצף ללא

    קטיעות).

3.מהן ה”זכויות הטבעיות”?

אלו בעצם זכויות האדם. זהו רעיון הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.

4.מהי הזכות לחירות?

זוהי הזכות הנכללת בזכויות הטבעיות, הניתנת לכל אדם ואדם בעודו חי. מדינות תחת שלטון דיקטטורי אינן מאפשרות זאת (למרות החוק).

5.אילו זכויות מוענקות מתוקף הזכות לחירות?

 (בשקופית זו תהיה מן שמש אסוציאציות לזכויות הניתנות לנו מהזכות לחירות).

*חירות המחשבה והדעה – החופש לחשוב מה שהאדם רוצה.

*חופש דת – החופש להאמין במה שהאדם רוצה ומאמין.

*חופש הביטוי – זכותו של כל אדם להביע את דעותיו ומחשבותיו בדרכים שונות.

*הזכות לפרטיות – הזכות לפרטיות מאפשרת מרחב פרטי פיזי הנתון לשליטתו של האדם.

*הזכות לחינוך – החופש להורה לחנך את ילדיו בדרך שהוא רוצה.

*חופש התנועה – החופש של האדם לנוע ממקום למקום ללא מגבלות.

*חופש העיסוק – זכותו של כל אדם  לעסוק בכל מקצוע שהוא בוחר.

טרום טקסט

בשקופיות הבאות מופיעות שקופית שחורה ושקופית לבנה.

יש לשאול קודם את השאלות על השקופית הראשונה ואז על השנייה. יש לכתוב לצד השקופית על הלוח ולא למחוק עד תום השיעור – זה יהיה רלוונטי בהמשך.

שאלות:

1.מה הצבע מביע לדעתכם?

2.האם הצבע חיובי או שלילי לדעתכם? או לא זה ולא זה?

(אפשר לשאול גם למה ולפתח דיון קטן בין התלמידים ודעותיהם).

אחרי ששאלתם את השאלות על שתי השקופיות יש לשאול:

1.איזה מהצבעים נותן לכם יותר הרגשה של חירות? למה?

קריאת הטקסט

חשוב לקרוא את הטקסט לאט.

בקשו מהתלמידים לסמן בקו את המילה שחור בקו ואת המילה לבן בעיגול. (על מנת לייצר ייחוד)

שאלות

1.מה הבנתם מהשיר שקראנו?

לאפשר לתלמידים להציג  פרשנות משל עצמם. יכול להיות שונה מהאחד לאחר.

2.האם התיאור בבתים הראשונים נשמעו לכם כמו שיגרה?

3.האם אתם חושבים שלצבעים המצוינים בשיר ישנה משמעות נוספת חוץ מחיצונית והאם היא מתקשרת ומזכירה לכם את מה שכתבנו קודם לכן על הלוח? (להסתכל על הלוח)

4.האם בחלק מן השיר ישנו קטע המביע הרגשת חירות? איזה?

פעילות סיכום

צפו בקליפ השיר “freedom”.

שימו דגש על הסיטואציות המתרחשות בקליפ.

שאלות בעקבות הצפייה –

1.אילו סוגי זכויות הקשורות לחירות מתבטלות ומתקיימות בקליפ? לדוגמא הזכות לחופש התבטלה (עבדים) …

2.איזו סצנה הכי נחרטה לכם? מה היה בה? ואיזה זכות נפגעה או התממשה?

שאלה לסיכום 

1.אם איזו מחשבה בנוגע לזכות לחירות אתם יוצאים מהשיעור?

שיעור חינוך

שלטון העם

מטרות השיעור

1.לחשוף את התלמידים לנושא הדמוקרטיה, שלטון העם וחופש הביטוי וההבעה בפרט

2.לגרום לתלמידים להשתתף בשיעור ולהבין את חשיבות חופש הדעה

משך זמן כולל של השיעור (45 דק’)

טבלה שלא הצלחתי להעביר 

קישורים ועזרים– מצגת, דף שאלות כלליות, קטע סרט, ניתוח השיר.

דגשים כללים

1.חשוב לבדוק כי המצגת עובדת לפני תחילת השיעור.

2.במהלך הדיון הפתוח יש להעלות שאלות שיגרמו להבנה וללמידה עצמאית. חשוב להפעיל את התלמידים במהלך השיעור ולשאול שאלות רלוונטיות לחיי היום יום שלהם.

3.כדאי להעזר בדף השאלות ולהוסיף שאלות בהתאם להיכרות עם התלמידים.

4.כדאי לסדר את הכיתה לפני השיעור לצורת ח’.

“תחי הדמוקרטיה” / נתן אלתרמן

“תְּחִי, הַמַּכְלִימָה אֶת מַלְעִיגֶיהָ!

תְּחִי, הַתַּקִּיפָה בַּתַּקִּיפוֹת!

תְּחִי, הַמַּחְלִיפָה אֶת מַנְהִיגֶיהָ

לְעֵין הַכֹּל, כְּצֹרֶךְ הַתְּקוּפוֹת!

לַמִּשְׁטָרִים שֶׁהִתְיַמְּרוּ לָרֶשֶׁת,

נוֹתֶנֶת הִיא שִׁעוּר עַד שְׁנוֹת-מֵאָה.

תְּחִי הָרוּחַ הַבִּלְתִּי-נִכְבֶּשֶׁת

אֲשֶׁר קוֹרְאִים לָהּ חֹפֶשׁ-הַדֵּעָה!

הַקַּלְפִּיּוֹת הִנֵּה דִּבְּרוּ בְּהֹלֶם

וּבְשׂוֹרָתָן – הֵדָהּ עוֹד לֹא גָּוַע.

נִרְאֶה שֶׁזֶּה הָעָם אֵינֶנּוּ גֹּלֶם,

וְאִם אֵינֶנּוּ גֹּלֶם… יֵשׁ תִּקְוָה”

ניתוח השיר

רעיון מרכזי – הרעיון המרכזי בשיר תחי הדמוקרטיה הוא חופש הדעה והצורה בה הדעה החופשית של כל אדם ואדם מתבטאת בבחירות. הרעיון המרכזי בשיר מובא לידי ביטוי על ידי כמה אמצעים אומנותיים:

האמצעי האמנותי הראשון : אנאפורה – באה לידי ביטוי בבית הראשון במילה “תחי” החזרה בתחילת המשפט מדגישה את הרעיון המרכזי בשיר (חופש הדעה). והצורה בא היא באה לידי ביטוי בבחירות.

האמצעי האמנותי השני:  האנשה, ״הקלפיות הנה דברו בהלם״. במשפט הזה באה לידי ביטוי האנשה שבאה להמחיש ולחזק את כוחן של הקלפיות כבני אדם, להשפיע ולשנות.

הכותרת של היצירה מתקשרת ליצירה דרך הבחירות, הבחירות הם אבן יסוד בדמוקרטיה ובלי הקלפי בו כל אחד יכול להשמיע את  דעתו החופשית לא תתקיים דמוקרטיה כאשר נתן אלתרמן כותב בשירו “תחי הרוח הבלתי נכבשת” משפט זה מתקשר באופן ישיר לכותרת השיר מכוון  כדי שהדמוקרטיה תחייה חופש הביטוי צריך להיות חי ובועט.אלתרמן מחזק את תחושה זו באנפורה בתחילת השיר ומסביר את חשיבות הבחירות.

בבית הראשון בשיר אלתרמן מציג את השלטון הקיים תוך כדי חזרות על המילה ״תחי״ החזרות נפסקות במילים ״תְּחִי, הַמַּחְלִיפָה אֶת מַנְהִיגֶיהָ״ החזרות עוזרות לבטא את החשיבות של החלפת השלטון. בבית השני המסופר על הרוח הבלתי נכבשת שנקראת חופש הדעה אמירה זו היא רמז מטרים לבית השלישי ולבחירות המתקיימות בו.

חופש הדעה הוא אמצעי חשוב בבחירות דמוקרטיות ובלי קיומו של אמצעי זה לא יתקיימו בחירות. בבית השלישי מתקיימות הבחירות שיקבעו את גורל המדינה הכותב מאניש את הקלפיות ובכך מחזק את תחושת הלא נודע שמתקיימת בבחירות, הכותב גורם לתחושה שרק הקלפיות יודעות את הצפוי למדינה.

דף שאלות

1.מהי דמוקרטיה?

2.מהו חופש הביטוי?

3.מהו חופש הדעה?

4.האם הבחירות מתנהלות כשורה בארצנו?

5.האם הייתם רוצים שינוי בדרך הבחירות ואם כן מהו?

6.האם חופש הביטוי נפגע בדמוקרטיה? ואיך?

7.האם לדעתכם דמוקרטיה היא צורת הממשל הטובה ביותר?

שיעור חינוך

שוויון זכויות וקבלת האחר

חלק ראשון

פתיחה (10 דקות)

מקרינים על הלוח את השיר של אוה קילפי.

“מאיזו סיבה אני בכלל תומכת בדמוקרטיה,

בשלטון הרוב, שהרי ממילא אשתייך

תמיד למיעוט: למוזרים”.

משחק אסוציאציות

כל אחד אומר מילה שמתקשרת מבחינתו לשיר. המטרה היא שאחד התלמידים יגיד שוויון זכויות ומסבירים בקצרה את הרעיון המרכזי של הטקסט.

חלק שני 

דיון  (15 דק’)

1.איזה סוגים של שוויון זכויות / אי שוויון אתם מכירים? בקרב איזה אוכלוסיות?

2.שוויון בין ערבים ליהודים: אתם חושבים שקיים שוויון זכויות בין ערבים ליהודים?אם כן במה זה מתבטא?

3.שוויון זכויות ללהט”בים: מישהו יודע מה הם הזכויות שיש / אין ללהט”בים לעומת הטרוסקסואליים? אתם חושבים שיש את אותן זכויות?

4.האם אתם חושבים שאתם מקבלים אנשים ששונים

לדוגמה אם היה איתכם בכיתה ילד ערבי איך הייתם מגיבים? יכול להיות שהייתם מתרחקים / מתקרבים?

דוגמה נוספת אם אחד מבני משפחתכם היה יוצא מהארון, מה הייתם חושבים? מקבלים / לא מקבלים?

חלק שלישי

סיטואציות (10 דק’)

כדאי להקפיד:

שכל התלמידים יושבים בחצי מעגל.

לבקש שניים או שלושה מתנדבים להשתתף בהצגת סיטואציה.

חשוב להגיד לתלמידים לפני שעל הדמות להתנהל לפי הדעה האמיתית שלהם כתלמידים.

חשוב לא לקטוע תלמיד באמצע הדמות ולא להעיר הערות.

*  לאחר כל סיטואציה יש לדבר על למה כל ילד הגיב באותה צורה והאם שאר התלמידים מסכימים עם ההתנהגות.

סיטואציה ראשונה

ילד אחד משחק את התלמיד הערבי החדש, הילד השני הוא המורה שמציגה את התלמיד (אפשר להחליט אם המורה מקבלת אותו יפה או בזלזול) והילד השלישי משחק את אחד התלמידים בכיתה שגם הוא מחליט איך להתנהג לשני.

סיטואציה שנייה

באה תלמידה חדשה לכיתה ורואים שהיא ענייה, היא באה עם בגדים מלוכלכים ומאוד עייפה.                                                                              ילד אחד משחק את הילדה החדשה ושני ילדים את תגובת התלמידים.

(יכולה להיות תגובה טובה/רעה, לפי הדעה האישית והאמיתית של אותה ילד).

סיטואציה שלישית

ילד אחד משחק את הילד השחור בכיתה, ילד שני משחק את המורה ששואלת שאלות בכיתה ומתעלמת מהילד השחור שמצביע. הילד השלישי משחק את אחד הילדים בכיתה שרואה מהצד את הסיטואציה הלא נעימה ומחליט איך להגיב.

סיטואציה רביעית

מורה מגיע לכיתה, מתחיל ללמד ומגמגם. תלמיד אחד משחק את המורה המגמגם ושני תלמידים אחרים משחקים את תגובת התלמידים לדיבור המורה.

סיכום השיעור (10 דקות)

מקרינים לתלמידים על הלוח את הסרטון של “סליחה על השאלה”- ערבים כ-10 דקות ראשונות מהסרטון.

סרטון

לבסוף שואלים את התלמידים מה הם למדו בשיעור ואם עכשיו משהו השתנה בחשיבה שלהם לגבי שוויון בין אנשים שונים מאיתנו.

שיעור חינוך

מיעוטים

מבוסס על היצירה – “קורס ממשל ופוליטיקה בישראל” / איאת אבו שמיס

מטרת השיעור

ללמד על התמודדות עם השונה בדמוקרטיה ועל התחושות של מיעוטים בישראל ובכלל

שאלת פתיחה (3-5 דקות)

1. מתי בחייכם הרגשתם לא שייכים או מנוכרים?

לפתח על כך דיון בהתאם לתגובות התלמידים.

המורה יכול גם להוסיף סיפור מח.

פעילות (5-7 דקות)

המורה יאמר אמירות על מיעוטים וקבוצות שונות בחברה.

הילדים יתחלקו בכיתה לטורים שכל טור מהווה מידת הסכמה שונה עם הטענה.

צד שמאל של הכיתה = לא מסכים בכלל

מרכז הכיתה = ניטרלי

ימין הכיתה = מסכים מאד

עמידה בתחומים שבין לבין תהווה הסכמה או אי הסכמה במידה חלקית.

כדאי לבחור כ-8 אמירות מתוך ה-10 המוצעות כאן:

1.מיעוטים בישראל חיים תחת קיפוח ממסדי

2.ישראל מדינה גזענית

3.ישראל מדינה שמכבדת את רצונות המיעוטים בין אם הם יהודים או לא יהודים

4.יש אפליה מתקנת במדינת ישראל

5.יש לאסור אפליה מתקנת בחוק

6.ישראל מדינה דמוקרטית מאוד

7.אני רואה במיעוטים שווים בין שווים.

8.באופן שבו ישראל התייחסה למיעוטים לאורך השנים היא לא פחות גרועה מארה”ב בתפיסותיה הגזעניות בעבר.

9.יש אפליה ותפיסות גזעניות בחדשות ובתוכניות הטלוויזיה.

10.רוב הסטיגמות בישראל קשורות לגבי דת של אדם או לגבי תפיסתו הדתית.

קריאת היצירה ביחד (2 דקות) – מצורפת מצגת עם צילום השיר.

שיחה ודיון (5 דקות)

שאלות מנחות

1.איך אמירות הדוברת גרמו לכם להרגיש?

2.מה אתם הייתם מצפים ממנה להרגיש?

חשוב לנסות לגרום לתלמידים בעזרת שאלות מנחות להבין את מצוקתה של הדוברת מהשיר כמישהי בודדה מסוגה, שקשה לה בעקבות הרקע שלה להשתלב באופן מלא עם חבריה לכיתה.

שאלות לדיון

1.איך זה לדעתכם מרגיש להיות אדם בתוך מיעוט?

תשובות אפשריות

מתסכל, מוגבל ע”י החברה, כיפי (נהנה מיחס מועדף)

2.מה יכולות להיות השלכות תחושת השוני על מיעוטים?

תשובות אפשריות

התמרדות נגד הרוב, הגברת פילוג בחברה, שום דבר כל עוד הם מיעוט חלש.

3.מה טוב בזה שיש מיעוטים במדינה?

תשובות אפשריות

גיוון תרבותי, שום דבר טוב.

צפייה בסרטון ???

הסרטון עוסק בזכויות מיעוטים בדמוקרטיה. הקישור הראשון במצגת.  עד דקה 2 ו-15 שניות.

דיון על הסרטון (5 דקות)

1.מה הקשר בין זכויות מיעוטים לדמוקרטיה?

תשובות אפשריות

אין קשר, הם תלויים אחד בשני.

2.מה צריך לעשות כאשר המיעוט רוצה אחרת מאשר הרוב?

תשובות אפשריות

ללכת עם המיעוט , ללכת עם הרוב.

3.ישראל מוגדרת כמדינה יהודית. מדוע אנחנו לא מסלקים בני מיעוטים?

תשובות אפשריות

כי ישראל דמוקרטיה ובדמוקרטיה מכבדים מיעוטים, כי זה לא מוסרי, צריך לעשות כך.

צפייה בסרטון????

הסרטון עוסק בהעדפה מתקנת. הקישור השני במצגת. לצפות מההתחלה עד דקה 2 ו-44 שניות.

דיון על הסרטון ועל הקשר בין מיעוטים בישראל וסיכום השיעור (5-10 דק’ – בהתאם לזמן שנשאר)

1.למה לפעמים הרוב מפחד מהמיעוט? (לתת כדוגמא את יהודי הגולה לאורך השנים שתמיד הואשמו כעשירים ובעלי כוח על אף שתמיד חוו אפליה שמנעה מרובם הגדול להתעשר ולנהל את העולם)

תשובות אפשריות

המיעוט שונה מהרוב וטבע האדם לפחד ממה שהוא לא מכיר, כל מיעוט הוא אחר באופי שלו ולכן כך צריך להיות היחס אליו. (גזענות כלפי מיעוט ספציפי)

2.מהם היתרונות והחסרונות באפליה מתקנת?

תשובות אפשריות

היא נותנת למי שהתחיל עם פחות סיכוי להצליח, היא מפלה לרעה אנשים שלכאורה התחילו מנקודה טובה יותר, היא מקשה על בחירה לתפקידים לפי איכות המועמדים, היא מקדמת אפשרויות לחיבור בין אנשים ממעמדות שונים בחברה.