ליאונרדו דה-וינצ’י, הסעודה האחרונה, 1495

דתי- זהו האירוע המכונן בתולדות הנצרות. על פי הברית החדשה בסעודה האחרונה מבקש ישו ממאמינו לאכול מן הלחם והיה זה כאילו אכלו מבשרו, וכי ישתו מגביע היין והיה זה כאילו שתו מדמו שלו ובכך בשורתו שלו תועבר אליהם. זהו טקס האוקריסטיה. עד היום זהו הטקס הנפוץ ביותר בנצרות (מתבצע בכל מיסת יום ראשון) המתפללים מקבלים מן הכומר את לחם הקודש ובכך הם מקבלים על עצמם את תורתו של ישו.

ליאונרדו האמין כי צריך לצייר דמויות שעל פי מחוות גופן אפשר יהיה לזהותן, להבין את מחשבותיהן ואת דעתן. על פי מחוות גופן של התלמידים אנו מבינים כי הם דנים בשאלה מיהו הבוגד, למי ישו מרמז, ואת מי הוא מאשים. דה וינצ’י “מצייד” את הדמויות באובייקטים המתאימים לסיפור: פטרוס אוחז בידו את הסכין איתה יכרות את אזנו של אחד מן הרומאים שיצלבו את ישו מאוחר יותר.  גם יהודה איש קריות מעוצב בקפידה בכדי שהצופה יידע כי הוא הבוגד : בידו שק כסף והוא היחידי שפניו אינו נראים לצופה (כמסתיר סוד). הוא היחידי שאינו באותו מישור כמו שאר המשתתפים (במישור קדמי יותר) והוא גם ממוקם נמוך מכולם.

צבעוניות בגדי המשתתפים מוסיפה לדרמטיות של המאורע.

ישו עצמו, הוא היחיד שאינו שותף לסערת הרגשות.