‘מחנכי/ות שכבת ח

שמחים לשתף אתכם/ן במחברת מערכי שיעורי חינוך בנושא אנשים בעלי מוגבלויות, שהכנו במסגרת תכנית תמ”ר בספרות בהנחיית המורה אפרת ליבוביץ.

מקווים שישרתו אתכם/ן ואת תלמידיכם/ן.

שנת לימודים נעימה ושמחה!

תלמידי כיתה י’4 תש”פ

מערך שיעור

שילוב אנשים בעלי צרכים בחברה

מצגת 

מטרות

התלמידים יבינו איך אנשים בעלי מוגבלויות יכולים להשתלב באוכלוסייה ואף להצליח רבות. 

התלמידים יפתחו אמפתיה כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים.

התלמידים יבינו איך הם כחברה יכולים לעזור לאותם אנשים.

פתיחה 

דיון – אלו סוגי צרכים מיוחדים אתם מכירים?

נכויות פיזיות (קטועי גפיים, עיורון, חרשות) ונפשיות (מחלות נפשיות – דיכאון, מאניה דיפרסיה, וכו’).  

תסמונות (טורט, אספרגר, ספקטרום האוטיזם).

גוף השיעור

מחלקים את השיר “בבית חינוך עוורים הישן“/ זלדה לכיתה. קוראים אותו ביחד. מדברים על המסר שבשיר – שגם אנשים בעלי מוגבלויות יכולים להיות עם תכונות נחשקות ושאפשר לקנא בהם. לאחר מכן 

משווים את מוגבולתה ואת הדרך שהיא עברה לסרטון הלן קלר 

בעזרתו אנחנו מעבירים את המסר שגם בעלי מוגבלויות יכולים להשתלב בחברה ואף יכולים להצטיין בה, ואם נתייחס אליהם כשווים יהיו יותר אנשים כאלה.

חומרים / מערכי שיעור 

הורדת מערך שיעור 2, המצגת כוללת עוד אנשים שהצליחו למרות צרכיהם המיוחדים.

דיון 

איך לדעתכם אנחנו יכולים לעזור לאנשים בעלי צרכים מיוחדים? הציבו תרחישים כרצונכם? 

1.אתם רואים אדם עיוור ברחוב

2.חבר מספר לכם כי הוא חולה במאניה דפרסיה

3.הורה יחיד מגלה כי הוא סובל מדיכאון עמוק בגלל מות אשתו.

דיון סיכום

1.אלו דברים למדנו השיעור?

2.האם יש משהו בשיעור ששינה את הדרך שבא אתם חושבים על אנשים בעלי מוגבליות?  

3.אלו תנאים אנשים בעלי מוגבליות צריכים?

מערך שיעור 

מצגת בנושא צרכים מיוחדים

מטרות מרכזיות לשיעור

א. הבנה של מהם צרכים מיוחדים. אילו סוגי צרכים מיוחדים יש, באילו קשיים בעלי הצרכים המיוחדים נתקלים.

ב. גילוי אמפתיה מצד התלמידים כלפי בעלי הצרכים המיוחדים וחשיבה על איך לשלב אותם בחברה.

שלב ראשון

שמש אסוציאציות (7 דק’)

שמש אסוציאציות בנושא צרכים מיוחדים. תינתן להרבה תלמידים האפשרות לספר על הדברים שמתקשרים להם לנושא הצרכים המיוחדים. כל תלמיד יחשף לדברים שתלמידים אחרים אמרו, וכך לתלמידים יהיה רקע על הנושא. חשוב לנו שכבר מתחילת השיעור כל תלמיד יוכל להבין בערך מהם צרכים מיוחדים.

שלב שני

הסבר המורה (7 דק’)

בעקבות שמש האסוציאציות והדברים שאמרו התלמידים המורה תסכם ותתן הסבר על צרכים מיוחדים. תתן דוגמאות לסוגי צרכים מיוחדים שונים על מנת שהידע של התלמידים בנושא יגדל. כך במהלך השיעור התלמידים יכירו את הנושא ויוכלו להיות פעילים.

הגדרה- ילד בעל צרכים מיוחדים – אדם בגיל 21-3 שהתפתחותו לקויה באחד או יותר מהתחומים הללו: גופני, שכלי, נפשי, התנהגותי, וכתוצאה מכך נפגעת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא זקוק להתייחסות חינוכית מיוחדת. הגדרה זו כוללת ילדים אשר הוגדרו “חריגים” על ידי ועדת השמה, וגם כאלה שלא הוגדרו, אך זקוקים לסיוע מיוחד כדי להשתלב בהצלחה בכיתות הרגילות. 

לדוגמה: אוטיזם, תסמונת דאון, נכות, דיכאון, חירשות, עיוורון, לקויות למידה ועוד.

שלב שלישי

חשיבה על אמצעי עזר לבעלי הצרכים המיוחדים (20 דק’ – 10 דק’ חשיבה, 10 דק’ הצגה לכיתה)

המורה יחלק את הכיתה ל-7 קבוצות. כל קבוצה תקבל מוגבלות אחרת:

אוטיזם, נכות, חירשות, עיוורון, לקות למידה, תסמונת דאון, פיגור שכלי.

החלוקה לנושאים תתבצע באמצעות הגרלה בה נציג מכל קבוצה יוציא פתק בצורה אקראית.

כל קבוצה תמציא אמצעי שיכול לעזור לקבוצת המגובלות שקיבלה ולאחר מכן תציג אותו לכיתה.

שלב רביעי

הצגת קטע מתוך הספר “המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה” מאת מארק האדון + דיון על הקטע (10 דק’)

בקטע זה כריסטופר ג’ון, גיבור הספר מציג את עצמו. ניתן לראות בקטע חלק מההתמודדות שכריסטופר מתמודד איתה בכל יום. 

חשוב להראות לכיתה היכרות עם דמות מסוימת בעלת צרכים מיוחדים, ולא רק לדבר על כך בכלליות.

היכרות עם דמות של ילד יכולה לעזור לתלמידים לפתח אמפתיה כלפי אוכלוסיה זאת.

המורה תשאל מספר שאלות, התלמידים יוכלו לענות בהצבעה על השאלות. על כל שאלה תינתן ליותר מתלמיד אחד אפשרות לענות

1.איזה פרטים ידועים לך על הדמות?

2.איזה רגשות אתה מרגיש כלפי הדמות?

3.האם הכרות עם דמות ספרותית בעלת צרכים מיוחדים עוזרת לך להבין דבר מסוים בנוגע לאוכלוסיה?

4.(שאלה שתופנה אל תלמיד שלא פגש בחייו אדם עם צרכים מיוחדים) – האם קריאת קטע זה עזרה לך לפתח רגש מסוים כלפי אוכלוסית בעלי הצרכים המיוחדים?

5.למה לדעתכם כל כך הרבה אנשים לא פגשו אדם עם מוגבלות?

6.האם לדעתכם בעלי מוגבלויות משתלבים בחברה?

7.האם בעלי מוגבלויות צריכים להיות בתוך החברה או במסגרות נפרדות?

8.מה דעתכם על האנשים שמסייעים לבעלי מוגבלויות?

9.כיצד אתם מתייחסים לבעלי מוגבלויות?

דגש חשוב

המורה תנסה לשתף מגוון רחב ככל האפשר של תלמידים בדיון. מספר תלמידים יוכלו לענות על אותה השאלה. בהתאם לרצון המורה היא תוכל להוסיף שאלות נוספות בהתאם לדיון שיווצר בכיתה.

חסרות לי שאלות מעט יותר נוקבות כמו למשל

למה לדעתכם כל כך הרבה אנשים לא פגשו אדם עם מוגבלות? איפה נמצאים האנשים עם הצרכים המיוחדים? האם הם צריכים להיות בתוך החברה או במסגרות נפרדות וכו’. 

מצגת  בנושא צרכים מיוחדים

מערך שיעור 

אנשים בעלי צרכים מיוחדים שונים או לא?

מטרות 

1.שהתלמידים יצאו מהשיעור עם חשיבה אחרת כלפי אנשים בעלי צרכים מיוחדים.

2.שהתלמידים יבינו שיש אנשים ששונים מהם ושצריך להתייחס אליהם בכבוד כמו לכולם.

3.ליצור אצל התלמידים אמפתיה באמצעות משחק.

השיעור מתחיל בכך שהמורה מציירת על הלוח – שמש אסוציאציות (וכותבת בתוכה בעלי צרכים מיוחדים).

לאחר מכן המורה צריכה לשאול את התלמידים מה האסוציאציה הראשונה שעולה לראשם  ברגע שהם שומעים מושג זה. 

המורה רושמת בחצים על הלוח את מה שנאמר.

ולבסוף המורה שואלת את התלמידים: האם הם חושבים שאנשים בעלי צרכים מיוחדים שונים, או האם צריך להתנהג אליהם באופן שונה בשל הצרכים המיוחדים שלהם?  

המורה מציגה סרטון מתוך התוכנית מה אתם הייתם עושים?(הסרטון מבוים).

בסרטון רואים קושי של מישהי מגמגמת כשהיא באה לדבר עם המוכרת בחנות.

סרטון

לאחר הקרנת הסרטון המורה שואלת

1.מדוע המוכרת מתנהגת כך?

2.איך הם חושבים שהיו מתנהגים אם היו נקלעים לסיטואציה כזו?

לאחר הקרנת הסרטון המורה מקריאה את השיר “נקמת הילד המגמגם” (מילות השיר במצגת המצורפת) ולאחר מכן שואלת מספר שאלות:

1.מהו הקושי שאיתו מתמודד הילד בשיר?

2.האם אתם חושבים שהילד מתבייש במוגבלות שלו? וכיצד זה בא לידי ביטוי בשיר?  

3.מה הקשר בין הקושי שהילד בשיר מתמודד איתו לבין הקושי של השחקנית בסרטון?                                                                                              

אפשרות נוספת למשחק                                                             

מטרת המשחק להדגיש/ליצור אמפתיה לתלמידים איך זה להיות בעל צורך מיוחד (במשחק זה בא לידי ביטוי בקושי בדיבור).        

כמו שהילדים בעלי הצורך המיוחד רוצים להגיד משהו אבל הם לא מצליחים למצוא את המילים בכדי לבטא את מה שבראשם.               

שם המשחק – נחש מה אני?

הוראות המשחק – המורה בוחרת בתלמיד/ה  והוא/היא  בוחרים כרטיס. ולכרטיס מצורף מילה שאותה הם יצטרכו לבטא בעזרת דיבור. ובנוסף למילה יהיה רשום בכרטיס מילים שבהם אסור להם להשתמש בכדי לתאר את המילה. 

מילה ראשונה – לתאר גלידה 

הילד/ה יצטרכו לתאר את המילה גלידה בעזרת תיאורים, אבל יאסר עליהם להשתמש במילים : קר,טעים,וארטיק. 

מילה שניה- חורף 

הילד/ה יצטרכו לתאר את המילה חורף בעזרת תיאורים אבל יאסר עליהם להשתמש במילים: גשם,קר, עונה, קיץ ומעיל.

מילה שלישית – שעון 

הילד/ה יצטרכו לתאר את המילה שעון בעזרת תיאורים אבל יאסר עליהם להשתמש במילים: זמן,מחוגים ,שעה.

מילה רביעית– צרכים מיוחדים 

הילד/ה יצטרכו לתאר את המושג צרכים מיוחדים אבל יאסר עליהם להשתמש במילים: מוגבלות,שוני, ייחוד.

לאחר המשחק המורה תסכם את השיעור  עם כמה שאלות

1.מה הקשר בין המשחק לבין השיר?

2.מה אתם לוקחים איתכם מהשיעור?

מצגת  בנושא מי הם אנשים בעלי מוגבליות?

מערך שיעור

דיכאון

פתיחה (5-10 דק’) 

נשאל את התלמידים מה זה דיכאון בעיניהם?

איך מזהים דיכאון? 

האם דיכאון הוא זמני או כרוני? 

אחרי שנותנים להם זמן להסביר מה הם יודעים על דיכאון מקריאים להם את ההגדרה:

דיכאון הוא מצב רפואי נפוץ המתאפיין בתקופות ממושכות של מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה ותחושות עזות של עצבות וייאוש. ישנה חשיבות רבה לגילוי וטיפול מוקדם ככל שניתן, שכן תסמיני דיכאון עלולים להשפיע על התפקוד היומיומי של החולה. דחיית הטיפול עלולה להחמיר את תסמיני המחלה ולפגוע באיכות החיים של החולה. דיכאון טיפוסי (קל, בינוני או קשה) עשוי להיגרם ממכלול של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. 

הגדרה (מויקירפואה) 

שלב שני (20-25 דק’)

כל מה שנאמר בשיעור נשאר בשיעור 

נחלק לכל ילד שתי פתקיות אחת אדומה ואחת ירוקה

נשאל אותם שאלות ואם הם מסכימים הם ירימו את הפתקית הירוקה ואם לא, אז את הפתקית האדומה כל פעם נציע למישהו לשתף

1.האם אי פעם הרגשתם עצב עמוק?

2.האם אי פעם הרגשתם שלמרות שאתם עם הרבה אנשים/ חברים אתם לבד?

3.האם אי פעם הרגשתם שאף אחד לא מבין אתכם?

4.האם אי פעם חשבתם על מה יקרה אם תמותו?

5.האם אי פעם חשבתם על איך אתם רוצים למות?

6.האם אי פעם חשבתם שיש לכם דיכאון?

7.האם אתם חושבים שדיכאון נחשב למחלה?

8.האם אתם מכירים מישהו שחולה בדיכאון?

9.האם אתם חושבים שאפשר לשלוט בדיכאון?

10.כשמישהו אומר לכם שיש להם דיכאון בצחוק, אתם חושבים שהם באמת מתכוונים לזה?

מקריאים לתלמידים את הסיפור “אח שלי בדיכאון“

לאחר הקריאה של הסיפור, שואלים את התלמידים:

מה אתם חושבים על הסיפור? האם אתם מצליחים להתחבר אליו? 

מה אתם חושבים על זה המשפט: “אבל הוא בדיכאון, אז מותר לו” מהסיפור? 

-איך אתם חושבים שאפשר לעזור לאח של המספר? 

אם נשאר עוד זמן לשיעור משמיעים את השיר “הבדידות הארוכה” של דודו טסה:

מצגת בנושא דיכאון 

מערך שיעור

העלאת המודעות להבדלים בין דכדוך לבין דיכאון מאובחן.

מטרות השיעור

העלאת המודעות לגבי דיכאון וחשיפת הנושא לכלל התלמידים. הצגת ההבדלים בין דיכאון מאובחן לבין דכדוך או עצב רגעי, למה קשה להתמודד עם דיכאון, איך לגשת כדי לעזור למישהו בדיכאון?

שלב א’ – חשיפת הנושא והצגתו + דיון קצר 

שלב ב’ – הצגת סרטון על דיכאון + השוואה ודיון על מעשים מחמירים אל מול עוזרים בדיכאון

שלב ג’ – דיון מסכם על השיעור 

פעילות ראשונה

חשיפת הנושא והצגתו

נשאל את התלמידים מה זה דכדוך ומה זה דיכאון ונשווה בין התשובות וניצור דיון:

דיכאון : מצב רפואי נפוץ המתאפיין בתקופות ממושכות של מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה ותחושות עזות של עצבות וייאוש.

דכדוך : דכדוך הוא רגש של מצב רוח ירוד

חשוב מאוד! : (לשים לב לתשובות התלמידים שבעיניהם נחשבות “דיכאון”) לדוגמא, אי הצלחה במבחן מהווה דיכאון לטענתם

דכדוך אל מול דיכאון, מה ההבדלים?

דכדוך – יכול לנבוע ממקום מתסכל וברגע גע שהבן אדם מתחתן ונרגע הדכדוך יכול להיעלם כהרף עין. 

דיכאון – אף פעם לא נעלם לחלוטין, יכול להגיע בזמן נורמלי לחלוטין ולא נעלם חודשים ובא לידי ביטוי: בשינוי האישיות של הבן אדם, הרגלים היום יומיים משתנים לרעה ובמיוחד חוסר מוטיבציה לקיים מאמץ כלשהו וליצור קשר עם אנשים אחרים. כדי להמחיש את סדר הגודל, בדיכאון, יציאה מהמיטה בבוקר נחשבת להישג.

לאחר שנקריא את ההגדרות וההבדלים בין דיכאון ודכדוך נקריא את היצירה הספרותית “בשבחי השלווה ” של דליה רביקוביץ שעוסקת בדיכאון ונערוך דיון קצר: 

1.על מה השיר? 

2.האם מדובר בו על דכדוך או דיכאון לדעתכם? 

3.מה מצבה הרגשי של הדוברת

4.מה מהווה עבור הכותבת שקט נפשי ואושר?

5.לפי דעתכם, האם יציאה מדיכאון תלויה בהכרח בדברים פיזיים?

6.מתי אתם מרגישים שיש לכם שקט נפשי? מה מערער את השקט הנפשי שלכם? 

זמן- 20 דק’ ציוד – אין נספחים – הגדרות וטקסט 

סרטון  הסבר

בהמשך לסרטון נשאל את התלמידים כיצד היו בוחרים לפעול ולעזור לאדם בדיכאון,

מה הם הדברים המועילים להחלמה אל מול הדברים המזיקים ונשווה את תשובותיהם ולאחר מכן נקריא את המעשים העוזרים והמזיקים המוכחים.

מעשים עוזרים

– לשכנע אותו לדבר עם מומחה

– להקשיב למה שיש לו לומר ולנהל שיחה, לשמש אוזן קשבת!

– להזכיר לו שיש אנשים שדואגים לו, ושמתי שהוא מוכן הוא יכול לדבר איתם.

– לא להתבודד, להיות פעיל.

– הבנת המצב הנתון ולא להפעיל לחץ 

– עשיית הדברים שמילאו אתכם בסיפוק 

– קיום השגרה 

מעשים מחמירים

– לנסות להזדהות איתו (שמישהו בדיכאון שומע מישהו מדבר על עצמו, הוא מרגיש לא בסדר עם עצמו שהוא לא מתנהל טוב כמו האחר)

– לנסות לתת לו המלצה לאיך להתמודד עם הדיכאון (כל אדם צריך טיפול שונה, רק מומחה מורשה יכול להחליט על טיפול)

– לזרז את האדם השקוע בדיכאון לצאת מהמצב הנתון רק יסגור אותו יותר בתוך עצמו ויתן לו להרגיש רע יותר עם עצמו. 

– לספק קלישאות לאדם שבדיכאון כגון: ” החיים יפים ” , ” אל תכעס ” , ” תסתכל על חצי הכוס מלאה ” , ” פשוט תחייך..” , ” אני יודע איך אתה מרגיש, גם אני עצוב”. 

(20 דק’. ציוד נדרש – מקרן, מחשב נספחים – סרטון מסביר)

לאחר זאת, נקיים דיון קצר על הפעילות השנייה והשיעור שעברנו

1.האם למדתם משהו חדש מהשיעור? 

2.האם תדעו לזהות ולגשת לאדם בדיכאון בעתיד? 

3.לאיזה חלק בשיעור הכי התחברתם ולמה? 

4.האם הרגשתם הזדהות מסוימת בחלק מן השיעור, אם כן, למה?

(5 דק’)

“בשבחי השלווה” / דליה רביקוביץ   – השיר נמצא במצגת המלווה

סרטון  דיכאון 

מצגת בנושא מה זה דיכאון

מערך שיעור

חברות

החשיבות שלה לחיים

מטרות השיעור

1.שהילדים יצאו עם הבנה קצת יותר עמוקה על הנושא חברות 

2.שהתלמידים ידעו מה החברים שלהם חושבים על הנושא חברות.

שלב ראשון

להראות הסרטון ואת השיר ולהסביר את הקשר ביניהם.

שאלות שאפשר לשאול את התלמידים על השיר והסרטון

1.האם אתם חושבים שהשיר קשור לחברות? להסביר גם למה.

2.האם אתם חושבים שהסרטון קשור לחברות? להסביר למה.

שלב שני

לעשות kahoot שכל התשובות נכונות והשאלות הן על חברות.

דוגמאות לשאלות בקהוט:

1.מה אתם חושבים שהתכונה הכי חשובה בחבר מכל 4 התכונות האלו ולתת 4 תשובות, נאמנות, אכפתיות, תמיכה, כנות

2.לתת סיטואציה וגם אפשרויות שונות לפתרון הבעיה בסיטואציה. לדוגמא, יונתן נתפס כאשר העתיק מחבר במבחן אבל מי שבאמת העתיק היה קובי. מה יונתן צריך לעשות. לתת אפשרויות פתרון.

שלב שלישי

לבקש מהתלמידים להחליף מקומות ולשבת ליד ילדים שהם לא חברים שלהם בדרך כלל. בני הזוג לשולחן ישאלו אחד את השנייה מה הם חושבים על השיר ואם הם מזדהים עם השיר. (דברים קטנים זה לא צריך להיות דברים כל כך עמוקים). ובכך יכירו אחד את השנייה בתקווה שיפתחו סימפטיה כלפי אחד לשני. אם הם לא מחליפים לילדים שהם לא חברים שלהם זה גם בסדר אבל עדיף לנסות במטרה לגבש את הכיתה. 

שלב רביעי

אחרי שהם אמרו אחד לשנייה מה הם חושבים על השיר והאם הם מזדהים איתו. מבקשים מבני ובנות הזוג שיכתבו שיר קצר על חברות (לא חייב להיות ארוך אפילו 4-5 שורות).

סוף השיעור

אנחנו מסבירים להם מה היא חברות בשבילנו (המורה) ואיך זה בא לידי ביטוי בחיינו.

גם מדגישים את החשיבות של חברות בחיים ומה חברות יכולה לעשות. ולקשר את ההסבר עם השיר.

מצגת בנושא חברות 

מערך שיעור

חברות 

מטרת השיעור

להגביר מודעות ורגישות ביחס לילדים הבודדים או הזקוקים לעזרה הנמצאים בסביבתם.

מערך השיעור

פתיחה

מקריאים את השיר הבא:

“ומישהו חוזר 

אז אם אף  לא

 אוהב אותי ואף אחד לא

 חבר שלי אז אני הולך “

שלב א

תולים על הלוח שני פתקים וחוצץ באמצע 

בעד להתעקש שהתלמיד לא יעזוב 

בעד לתת לו ללכת 

פותחים דיון האם להשאיר את התלמיד או לתת לו ללכת. 

שאלת לגילוי אמפתיה 

1.מתי קל לנו לגלות אמפתיה ומתי קשה לנו?

2.למי יותר קל לנו לגלות אמפתיה לאנשים שאנחנו מכירים או לאנשים שאיננו מכירים כל כך?

3.האם מישהו מהתלמידים מוכן לשתף אותנו במצב שהיה לו קושי בלגלות אמפתיה והוא התגבר על הקושי?

4.האם אתם (התלמידים) חושבים שנולדים עם אמפתיה או שיש דרך לרכוש אותה במהלך החיים ואם היא נרכשת איך ניתן לרוכשה?

שלב ב

הצגת ” הסרטון של שי לי “

(שלוש דקות סרטון )

קל מאוד לגלות אמפתיה לשי לי מכיוון שהיא ילדה קטנה ומתוקה ואנחנו כבר בוגרים ולא באותו שלב חיים כמו שלה אבל האם אנחנו מגלים אמפתיה לתלמיד בגילנו? לרוב לא! מה עוצר מאיתנו לעזור לבן אדם שסובל 

לסיכום 

נקרא שוב את השיר ונשאל את עצמנו:

1.מתי אנחנו אלו שנלחמים עבור אחרים ומתי אנחנו אלו שאחרים נלחמים עבורם? 

2.עבור מי אנחנו נלחמים ועבור מי איננו נלחמים?

3.האם יש לנו חרטה על כך שלא נלחמנו למען מישהו שהיה זקוק לעזרתנו ?

מערך שיעור

חברות

“מהו חבר? נפש אחת השוכנת בשני גופים” /

(אריסטו, פילוסוף יווני 322-384 לפנה”ס)

מצגת  בנושא חברות

מטרות השיעור

– התלמידים יבינו מהי חברות.

– התלמידים יבינו את חשיבותה של חברות.

– התלמידים יתאמנו למציאת מכנים משותפים המובילים ויוצרים חברות.

מהלך השיעור

שלב א’ – פעילות בקבוצות למציאת מכנים משותפים.

המורה תכריז על קטגוריה וכל התלמידים שמתאימים לקטגוריה יתכנסו בקבוצה על פי הקטגוריה וישוחחו על משמעות הקטגוריה הזו בחייהם.

הסתדרו לפי –

צבע עיניים, מיקום במשפחה, צבע שיער וכד’ (קטגוריות מולדות).

קטגוריות של בחירה, כגון חוגים למשל ילדים בחוגי ספורט יסתדרו יחדיו, ילדים בחוגי נגינה…

קטגוריות נוספות- מגמות בבית הספר, ילדים שמתנדבים בעמותות/עובדים.

 שלב שני – דיון

לאחר מכן נתיישב ונפתח בדיון

נשאל את התלמידים באילו מן הקבוצות הרגישו מחוברים יותר, האם בקבוצות אליהן שייכים על פי בחירה או בקבוצות שהן על פי נתוני לידה בלתי נשלטים.

שאלות סיכום דיון – האם בעקבות הפעילות אתם מרגישים שלמדתם משהו חדש על מישהו מהכיתה שמצאתם מכנה משותף עם מישהו שעד עכשיו הייתם פחות מחוברים?

שלב שלישי – המורה מציגה תמונת ילדים ביום הראשון בחטיבת הביניים (שקופית מספר 4)

המורה אומרת ושואלת: בשנה שעברה, אתם הגעתם לבי”ס חדש, לא הכרתם את כולם, מה קרה משנה שעברה עד עכשיו שהפכתם מאנשים זרים, לכיתה אחת, מגובשת, לקבוצה, לחברים?

שלב רביעי – המורה כותבת על הלוח את תשובות התלמידים:

“הכרנו, למדנו להכיר אחד את השני, גילינו שיש לנו דברים משותפים, לאט לאט – עשינו דברים ביחד שהפכנו אותנו לחברים…”

שלב חמישי – המורה מסכמת ואומרת, יפה מאוד, לפעמים חברויות נוצרות באופן טבעי, אנשים מתחברים, לפעמים צריך עזרה – עושים פעילויות גיבוש בתחילת השנה, ההורים מדברים ומזמינים, לפעמים לאט לאט מגלים מכנים משותפים.

שלב שישי -המורה מציגה את תמונת הקולאז (שקופית מספר 5) ושואלת – ישראל זו מדינה של הרבה מהגרים, עולים חדשים שבאו בעבר מתרבות שונה, שפות שונות והם עבדו קשה כדי להתגבש לחברה אחת. בנו יחד את המדינה, הקפידו על הדיבור בשפה העברית, יצרו לאורך השנים ספרות, תיאטרון, מוזיקה, אוכל.

איך ישראל הפכה למדינה מאוחדת שיש בה סולידריות שאנשים עוזרים זה לזה במיוחד בתקופות קשות, למשל של אי שקט ביטחוני (למשל כשיש מצב בטחוני בדרום – אנשים מהמרכז והצפון מתנדבים לארח משפחות מהדרום). מסורת משותפת סביב סיפורי התורה, היסטוריה משותפת, זיכרון השואה וכמיהה/ רצון להגיע ל”בית” בטוח. כל אלה עוזרים לאחד את החברה למרות השונות והוויכוחים בין עדות, על פוליטיקה, על דת, על פערים כלכליים ועוד.

שלב שביעי -הצגת השיר “באותו גל” (שקופית 6)

1.מה אתם חושבים משמעות השיר?

2.מי כתב את השיר? אדם מבוגר, איך יודעים “אשמורת החיים האחרונה” = תקופת החיים האחרונה.

3.מה השיר הזה יכול ללמד אותנו על חברות?

4.כיצד מתקשר השיר לפעילות הפתיחה שעשינו?

שלב שמיני – המורה מסכמת

התחלנו את השיעור עם הציטוט של אריסטו שחי עוד לפנה”ס. במשך השנים סוציולוגים, פילוסופים, סופרים התייחסו למושג החברות. למשל אלבר קמאי (סופר ופילוסוף צרפתי 1960-1913) כתב: “אל תלך מאחוריי: יתכן ולא אוכל. אל תלך לפניי: יתכן ולא אלך אחריך. רק לך לצידי ויהיה לי לחבר”.

בשיעור זה דיברנו על חברות. ראינו הגדרות שונות לחברות. חברות זה ערך חשוב, חבר הוא מישהו שעוזר, שתומך, ששומר סוד. חבר הוא דמות להתייעץ איתה.

ניתן לפרש ולהבין את השיר “באותו גל” שלמדנו היום, שאפילו שאנשים נמצאים באשמורת החיים האחרונה כלומר ממש בסוף חייהם הם עדיין רוצים להיות בליבם של בני האדם, בליבם של חברים…

– לכל אדם יכולים להיות חברים שונים, עם אחד הולכים למסיבה, עם אחר הולכים לקונצרט, עם שלישי מטיילים בטבע…

מערך שיעור

חברות

מצגת בנושא חברות 

מטרת השיעור

להעביר לילדים את ערך החברות ולמה חשוב לכבד אחד את השני.

מערך השיעור

הצגת סרטון

דיון

1.מהו חבר טוב בעיניכם?

2.מדוע לדעתכם התלמידים מציקים לילדים האלה?

3.האם סרטונים נגד בריונות מעלים את המודעות לבריונות? מהי ההשפעה ועד כמה היא גדולה?

משחק

התלמידים יקבלו 2 פתקים עם האפשרויות הבאות:

מעשה טוב ומעשה לא טוב.

המורה תציג מול התלמידים 7 סיטואציות הקשורות לחברות ותלמידי הכיתה יצטרכו להרים את אחד הפתקים.

בחלק מהמשפטים המורה תשאל למה לדעת התלמידים הסיטואציה לא חברית

1.ירדן הזמינה את לירון לשחק במחשב לאחר שראתה שהוא נמצא לבד בהפסקה.

2.גילי צחקה עלי מכיוון ששאלתי שאלה  בכיתה שלדעת הייתה טיפשית.

3.הגעתי לבית הספר עם נעל קרועה וילדי הכיתה צחקו עלי

4.הלוואתי לחבר כסף.

5.חבר גנב ממני כסף.

6.חברי הכיתה הלכו לבקר ילד חולה.

7.עזרתי לדני להתכונן למבחן.

מערך שיעור

חברות

מצגת 

מטרות השיעור

לפתוח את המחשבה של התלמידים 

לעזור לתלמידים להבחין בין מריבות “טובות” לבין מריבות שהן לא “טובות” שעדיף להתרחק מהן כמה שאפשר.

שלב ראשון 

פתיחה (7 דק’)

נשאל את התלמידים מהי חברות בשבילם? לשם כל נעזר בשמש אסוציאציות.

המורה תציג את שמש האסוציאציות שנמצא במצגת שעל הלוח ותבקש מהתלמידים להגיד אלו ערכים חייבים להיות בחברות לדעתם?

לאחר מכן במידה והתלמידים הציגו בשמש אסוציאציות את הויכוחים בחברות המורה תתמקד בויכוחים ותסביר למה הויכוח הוא חלק בלתי נמנע בתוך מערכת יחסים חברית, במידה והתלמידים לא ציינו את הויכוחים כחלק מהחברות המורה בעצמה תציין את הויכוחים ותכלול אותם בתוך שמש האסוציאציות ומשם תסביר למה ויכוח הוא חלק בלתי נמנע מתוך מערכת יחסים חברית, משם יתפתח הדיון שבשלב השני. 

שלב שני

דיון (14 דק’)

אחרי שהצגנו לתלמידים את הצד של הריבים בחברות נפתח איתם דיון וניתן להם שאלות מנחות לגבי החלק של ריבים בחברות ועל איך שהם מתמודדים איתם וצומחים מהם בתוך החברויות שלהם, שאלות כמו לדוגמא-

1.”מה החשיבות של ריבים בתוך חברות?”

2.”באיזה מידה מחלוקת היא חיונית ובריאה בקשר חברי ?

3.איך בקשרים שלכם עם חברים שלכם אתם מצליחים להתגבר על ריבים?

4.מה למדתם מריבים שהיו לכם על? 

5.איך ריבים יכולים לעזור לכם בחברויות שלכם? 

6.האם יש לכם דוגמאות לריבים שאתם חוויתם בקשר חברי? והאם הם קידמו את החברות או להפך הרסו אותה?

שלב שלישי

הצגת היצירה (10 דק’)

פתחו דיון בכיתה.

במצגת צורף סרטון שבו מוצגת היצירה ריבים קטנים: 

הציגו את הסרטון שמצורף למצגת ותנו לתלמידים לדון עליו בעזרת שאלות מנחות כמו לדוגמא:

1.האם לדעתכם הילדים בשיר חברים למרות הריבים?

2.איך הריבים הקטנים האלו בסוף יוצרים חברות?

3.יש לכם גם כזה חבר שאתם נוהגים לריב איתו קבוע?

שלב רביעי

הבדלים בין ריבים לריבים בתוך חברות (15 דק’)

נראה שני קטעים של ריבים אחד מהם ריב חברי והשני ריב לא חברי ונשאל את התלמידים מה שונה בין שני הריבים לדעתם.

בסוף גם נראה להם איך בריב החברים הם השלימו בסוף וגם עזרו אחת לשנייה.

ריב חברי:

סרטון ראשון להראות מדקה 16:00-17:27

השלמה סרטון שני להראות מדקה 17:56-20:20

ריב לא חברי סרטון

מערך שיעור 

חברות

מצגת

מטרות השיעור

שהתלמידים- יפנימו את הרעיון של הדדיות במערכת יחסים בכדי שתהיה בריאה וחזקה.

נשחק משחק בנושא (מצריך כדור) המשחק להערכתנו ייקח 15 דק’

שני תלמידים, יעמדו בצדדים שונים של הכתה וכל פעם, אבקש (כל פעם זוג אחר) למסור לילד השני את הכדור- פעם אחת בצורה עדינה, פעם אחת בצורה חזקה, פעם אחת עם קודם זריקה על הרצפה.

עכשיו, כנראה שמה שיקרה, זה כשהילד השני יחזיר לילד שזרק את הכדור, הוא יחזיר לו באותו האופן שהוא מסר לו את הכדור, ועכשיו מגיע הקץ׳- 

אבקש מהילד לזרוק את הכדור וכשיעשה זאת, שידאג  שהזריקה לא טובה (לצד, חלש מדי, חזק מדי)

רוב הסיכויים, שמה שיקרה הוא שהילד ש״מסרו לו״ ימסור לילד השני חזרה רגיל, ולא ״יעניש״ אותו על טעות חד פעמית.

ואז אותו הילד יעשה זאת שוב ושוב..

הילד בסוף יתעצבן ואו שיפסיק לשחק או שיגיד לו שהוא לא מוסר טוב או שיתחיל לזרוק כמוהו בשביל שירגיש בעצמו כיצד הוא מרגיש ואולי יוכל להעביר לו את התחושות שלו.

נשאל את התלמידים(עשר דק’)

1.מה לדעתם ניתן להסיק ממה שראינו במשחק הכדור? שחזרו את כל הזריקות בין כל הזוגות שהיו כאן. מה ראינו?

2.מה שאנחנו מנסים להעביר כאן בעצם, זה שהיחס של אנשים כלפיך, לרוב יהיה כמו מראה לאיך שהם חושבים שאתה מתייחס כלפיהם.

לאחר מכן, נציג את הטקסט ״החבר הכי טוב שלי השתין לי על הדלת״ בשביל זה, נצטרך להדפיס דפים (20 בערך, אחד לכל זוג), והפעילות אמורה לקחת 20 דק’)

התלמידים יהיו אלה הקוראים את הטקסט, ונבקש להתנדבותם.

לאחר שנקריא את הטקסט- 

למטה קטע שלא מצליחה לסדר

קטע מספר שלא הצלחתי להעביר 

נחלק את הכתה לקבוצות של 4 ילדים (1- השיר מהצעצוע של סיפור 2- החבר הכי טוב שלי) (בין 15-20 דק’)

לכל קבוצה תהיה שאלה שונה

שאלות על הטקסט ״החבר הכי טוב שלי״:

1.הכינו הצגה על עלילת הסיפור.

2.האם אתם הייתם פועלים כמו החבר בסיפור שניקה אחרי חברו? אם לא, הסבירו.

3.איפה ערך החברות בא לידי ביטוי בסיפור?

4.כתבו לאחר שקראתם את הסיפור, מה הייתם עושים אם אתם הייתם במקום האישה בסיפור.

“אני ואתה נשנה את העולם“-

1.למה שיר זה מתקשר לחברות לדעתכם?

2.מי הנמען של השיר לדעתכם?

3.כאשר קראתם את השיר, באיזה תון חשתם שאריק איינשטיין כותב את השיר? (כעס, תקווה, אכזבה..)

4.לאיזה סיטואציות השיר הזה מתאים בחיי היום יום שלנו?

בסוף נעשה סבב שיבוא נציג מכל קבוצה ויסביר מה היתה השאלה שלהם ומה הם ענו

כעת נחלק את הכיתה לשתי קבוצות (15 דק’)

לומר מדוע הטקסט שלהם מדבר יותר על חברות.

כל קבוצה תכתוב את כל טענותיה על דף, ולאחר מכן יעלה נציג מכל קבוצה

ל״דו קרב״ והמורה בעצם תהיה השופטת.

בכך, התלמידים יחקרו את הטקסטים לעומק וינסו להבין את כוונותיו.

(יש אפשרות לתת להם להיעזר בטלפונים, לפי החלטת המורה)

סיכום שיעור

בהתחלה, שיחקנו את משחק הכדור, בו הבנו שאם נתנהג בכבוד כלפי חברינו וגם בכלליות, לאנשים סביבנו, הם כנראה גם כן, יתנהגו באותה צורה כלפינו. כולנו רוצים שיתייחסו אלינו בכבוד, חום וחיבה, אבל קודם כל, אנו צריכים לקבל על עצמנו אחריות אישית כלפי עצמנו, ההתנהגות שלנו כלפי חברנו.