מטלה מסכמת – ניתוח התנהגות

רקע:

שיר בת 6.5, ילדה חמודה וחייכנית. האמצעית מבין שלושה ילדים ובת להורים

גרושים. שיר אהובה על חבריה. שיר מאובחנת על הרצף האוטיסטי, אך בתפקוד גבוה ולומדת בגן רגיל עם סייעת צמודה. בנוסף, שיר מאובחנת עם לקויות למידה.

חוזקות:

שיר מצליחה להשתלב בחברה ואוהבת לשחק עם חבריה למרות קשייה.

קשיים:

# לפעמים שיר לא מבינה סיטואציות חברתיות – צריכה תיווך של מבוגר.

# קושי בויסות החושי.

# קשיים בתפקוד המוטורי ובתפקוד הסנסומוטורי.

# לקות למידה.

# לקות בכתיבה – דיסגרפיה.

2. תצפית בדף נפרד

רפלקציה על התצפית:

היה מעניין מאוד לבצע את התצפית. היה מעניין לראות את יכולות המשחק הסוציו – דרמטי שלה ושל חבריה, את הדו – שיח שלה ואת היכולות שלה לפתור בעיות.

בזכות התצפית למדתי שבעזרת תיווך מבוגר קל יותר לשיר להתמודד עם החברה בסיטואציות שונות שבהן היא לא יודעת איך להגיב ולהתמודד איתן.

3.

נושא: חיזוק המוטוריקה הגסה. בחרתי ללמד את שיר נושא זה מכיון שאם היא תחזק את המוטוריקה הגסה שלה, ותלמד לשלוט בשרירים שלה היא תרגיש יותר בטוחה בעצמה וביכולות שלה. חיזוק המוטוריקה הגסה ישפיע עליה מבחינה חברתית, היא תחוש ביטחון עצמי וזה ישפר את היכולות החברתיות שלה. בנוסף, חיזוק המוטוריקה הגסה ישפיע גם על המוטוריקה העדינה שלה. מוטוריקה גסה היא הבסיס למוטוריקה עדינה. אם לשיר תהיה תחושת הצלחה מפעילויות בתחום המוטוריקה הגסה היא תהיה מוכנה גם להתנסויות בתחום המוטוריקה העדינה.

נושאי הלימוד בגן הילדים:

1. שילוב תנועה בסביבה הפיסית והחברתית.
2. חינוך לתנועה.
3. חינוך לשלומות.

מטרות התוכנית:

הילדים –

# ישכללו את התנועות הבסיסיות.

# יבססו את ההערכה העצמית ליכולות התנועה שלהם.

# יגלו אחריות לבטיחותם ולבטיחות האחרים המתנועעים באותו מרחב.

# ישפרו את החיבור של התנועה להמללה.

# ישתלבו במשחק התנועתי – קבוצתי וישמרו על חוקיו.

# ישכללו את יכולתם לרקוד ריקודים מובנים.

4.

בחירת המושג: ריקוד.

סוג המושג: בעלי צורה דומה.

הגדרת ההתנהגות שרוצים להקנות לתלמיד: השתתפות פעילה במשחקים הכוללים תנועות שרירים רחבות.

הגירוי המבחין: קבלת נקודה בלוח הנקודות ועידוד הילדה.

5. ידע ומיומנויות קדם הנדרשות לביצוע ההתנהגות: 

כדי לתרגל מיומנויות של מוטוריקה גסה הילדה צריכה יכולת ריכוז, סבלנות, כוח רצון,  מיומנות חברתית, שיווי משקל, בשלות מערכת העצבים, עיבוד – ויסות חושי תקין.

6.

פעילויות ללימוד המושג: 

הצגה לסירוגין – למידה זו תעשה באמצעות חיקוי. משחקים את המשחק “המלך אמר”. אחד מהילדים הוא “המלך”. המלך אומר איזו תנועה לבצע, וכל הילדים מבצעים את אותה תנועה שהמלך ביצע. ילד שמבצע נכון את התנועה – מקבל נקודה. ילד שמבצע תנועה לא נכונה – נפסל.

הצגה סימולטנית – נשחק משחק שבו המנחה יראה לילדים 5 תנועות. הילדים יצטרכו לחקות את כל חמשת התנועות. ילד שישה נכון את כל התנועות – יקבל

נקודה.

ניצור שליטת גירוי באמצעות לוח נקודות. שיר תתאמץ ותשקיע בתנועות הריקוד כשהיא תראה כשכל פעם שהיא עושה תנועות, היא מקבלת חיזוק שזה הנקודה בלוח. אי רצון או הפרעה מצד הילדה יכול לגרום להפרעה ביצירת שליטת הגירוי. לדעתי, אפשר להתגבר על כך באמצעות יצירת שליטת גירוי חלופית. לדוגמא, להביא חבר שהיא אוהבת שישתתף איתה במשחק.

7.

בפעילות הראשונה – 

תמיכה בגירוי: התאמת מיקום – ארגון הסביבה כך שתסייע לילדים לבצע את התגובה הנכונה. לארגן את החדר בצורה מתאימה שהמנחה יהיה במרכז החדר כדי שהילדים יראו בבירור את התנועות.

תמיכה בתגובה : תמיכה גופנית – ליווי ישיר יחד עם התלמידים.

בפעילות השנייה – 

תמיכה בגירוי : הפניית תשומת לב – הפניית תשומת הלב ללוח הנקודות ועידוד הילדים. סיוע בזכירת התנועות אם יצטרכו.

תמיכה בתגובה:

הדרכה מילולית – תזכורות או רמזים אם יצטרכו עזרה בזכירת התנועות.

8.

תמיכה בגירוי – במקרה שהגירוי המבחין חלש אז יש צורך לחזקו ולהופכו לברור.

תמיכה בתגובה – קליטת הגירוי המבחין לא בהכרח מבטיחה תגובה מתאימה, ואז יש צורך לסייע לילדים בשלבי הלמידה הראשונים.

9. הדהייה של גירוי – לאחר שהתלמיד ביצע את התגובה הנכונה עם סיוע, נחליש את ההגשה של הגירוי בהדרגה עד למצב הטבעי. לאט לאט נחליש את העידוד וההדגשה של לוח הנקודות עד שתהיה תגובה נכונה ללא כל תמיכה.

הדהייה של תגובה – כשיש תגובה מוצלחת בנוכחות גירוי מבחין מסוים, מדהים בהדרגה עד למצב בו הילד לא יצטרך כל סיוע.

אם הילדה לא מצליחה בביצוע המשימה  למרות התמיכה, עליי להקל ברמת הקושי. עליי לתת לה פעילות שאני יודעת שהיא תצליח בה ואז לאט לאט להעלות את רמת הקושי.

10.

דוגמא להכללת גירוי של המושג: אם הילדה הייתה רגילה שהיא רוקדת ומבצעת תנועות רחבות רק בשיעור ריקוד בשעה 17:00, אז אלמד אותה שאפשר לרקוד גם בבית, בגן ובכל מקום שתרצה. היא יכולה לרקוד גם מול המשפחה והחברים שלה בגן ולא רק מול המדריכה מהחוג. בנוסף, היא יכולה לרקוד בכל שעה שתרצה ביום וגם בלילה. אלמד אותה שכדי שהיא תוכל לרקוד בחדר שלה בבית עליה להזיז חפצים כדי שיהיה לה מרחב לרקוד וכדומה.

11. הכללת תגובה של המושג: המטרה העיקרית היא לחזק את המוטוריקה הגסה של שיר. בעקבות הצלחת התגובה של הריקוד, שיר תראה שהיא יכולה ומסוגלת להפעיל את שריריה ולא רק בריקוד. אתחיל לשחק איתה במשחקים שדורשים מוטוריקה גסה. בעקבות כך, היא תראה שפחות קשה לה והיא אפילו נהנת ולאחר מכן היא תתצטרף למשחק מבלי שאני אבקש ממנה. אם שיר תראה לוח נקודות בכיתה למשל, היא תראה שכדאי לה להתאמץ כי היא יודעת שהיא תקבל חיזוק. אפשרות נוספת, שיר יכולה להמציא בעצמה תנועות נוספות שהיא לא מכירה ועל כך היא תקבל חיזוק.

12.

שימור ההתנהגות שנלמדה:

נערוך אבחון של הסביבה הטבעית ונאתר את התגובות שעשויות לזכות באהדת הסביבה ובתגובתה התומכת. בנוסף, נתכנן בקפדנות את חיזוק התגובות הרצויות בסביבה הטבעית. עליי לחזק את התגובות הרצויות של שיר כדי שהסביבה תחזק אותה על התנהגות זו. בנוסף, אחרי שהביטחון העצמי של שיר השתפר עליי ללמד את שיר להציב לעצמה יעדים ולעמוד בהם. לדוגמא: לשחק משחק שדורש יכולת מוטורית גסה 15 דק’ ביום, אח”כ 20 דק’ ביום וכדומה.

13.

מצורף בדף נפרד.

לא הצלחתי להעתיק לפה את הטבלה.