ניתוח התנהגות בחנ”מ- מספר סודר

תיאור הילד:

שם הילד: אורי

גיל: 5.5

אורי הוא בן בכור מבין שלושה אחים, הוא ומשפחתו גרים ביישוב בשומרון. אורי הוא ילד בגן של גיסתי (גננת) ויצא לי להחליף את הסייעת שלה שלושה ימים בגן, לעבוד איתו ולהכיר אותו לעומק. בנוסף לכך, אמא של אורי וגיסתי חברות ולכן אורי חבר מאד טוב של אחיינים שלי ונמצא אצלם הרבה. כמה וכמה פעמים כשהגעתי לבקר, הוא היה בסביבה.

הוא ילד מתוק, חייכן, אוהב מאד לשחק. אורי תחילה היה מאובחן כבעל הפרעות קשב, אך ממש לאחרונה אובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה.

יכולותיו של אורי:

בתחום התקשורת, השפה והדיבור: אורי הוא ילד תקשורתי, אוהב לדבר ולשתף. ניכר כי כאשר נמצא בזמן פעילות אהובה, ישנה ירידה בהיענותו לקריאות בשמו.

אורי מדבר בשפה רהוטה, יודע לבטא את רצונותיו ותחושותיו באופן מדויק ומרשים. בניגוד לכושר הביטוי שלו, כאשר מבקשים ממנו משהו/ כאשר מקבל הוראה, מתקשה מעט בהבנה וזקוק לחזרה על הנאמר/ להדגשתו/ להסבר נרחב יותר.

בתחום התחושתי מוטורי: אורי מתנהל בעצמאות בחיי היום יום שלו. הוא נייד במרחב, מתאים תנועותיו לתנאי הסביבה, אוכל יפה, מתלבש לבד. מתקשה  בישיבה ממושכת סביב שולחן ובמשחקים הדורשים ממנו ישיבה וקשב.

בתחום מוטוריקה עדינה: אורי בעל יכולות ממוצעות במוטוריקה עדינה- אוחז צבע בצורה נכונה, כותב את שמו ומילים נוספות באופן ברור ועוד.

בתחום מוטוריקה גסה: אורי בולט במיוחד ביכולותיו הגופניות, בעל יכולות גבוהות ביחס לבני גילו. הוא מאד אוהב ספורט: רץ, קופץ, שוחה, עושה סלטות בטרמפולינה, מוכשר בכדורגל ועוד.

בתחום החברתי רגשי: אורי מאד אוהב להיות בסביבת חברים, תמיד מסביבו יש חברים. עם זאת, כאשר נמצא בסערת רגשות/ שמשהו מפריע לו, לעיתים משתמש באלימות ובהתנהגות אימפולסיבית ומתקשה לשלוט על עצמו.

בתחום הקוגניטיבי: אורי בולט ביכולת זכירת החוקים והכללים בבית ובחברה, בולט ביכולותיו לתכנן ולמצא פתרונות לבעיות. זמני העיבוד והתגובה של אורי למצבים חדשים ולנושאי לימוד חדשים הם איטיים ודורשים המתנה מצד שותף התקשורת. נראה כי כאשר שותף התקשורת ממתין זמן מספיק עבורו, אורי פועל או מגיב בהתאם. עניין זה משפיע גם על הצורך שלו בחזרה על הנאמר ובהדגמות. קשיים נוספים הבולטים אצל אורי וחשוב לציינם לשם עבודה זו הם: קושי בהתמקדות בגירוי וכן קושי בולט במושגי מספרים סודרים (מתקשה בזכירת ימות השבוע וכן בשימוש במספרים סודרים כמו ראשון, שני, שלישי וכן הלאה).

קושי נוסף אצל אורי הוא הביטחון הנמוך בעצמו והחשש לענות על שאלה/ לבצע פעולה בזמן למידה ללא אישור (מילולי/ בלתי מילולי) של המבוגר.

תצפית על אורי:

מועד התצפית: יום ראשון, 21.06.20

המסגרת בה נערכת התצפית: גן חובה, חנ”מ

הנוכחים ותפקידם: דבורה גיסתי (גננת הגן), דבי סייעת הגן ואני (סייעת מחליפה).

תצפית על: אורי.

סוג הפעילות/ תוכן השיעור: זמן יציאה לחצר+ זמן חצר, משחק חופשי.

רפלקציה על התצפית:

בתחילת הסמסטר למדנו מהי תצפית ואיך עורכים אותה בצורה הנכונה וכן התנסנו בהעברה של תצפית כתובה לטבלה (המכילה נסיבות, התנהגויות ותוצאות). ההתנסות הזו עזרה לי להבין באופן נרחב ויסודי יותר כיצד להשתמש בטבלה זו וכמה שהיא מועילה. כאשר ערכתי את התצפית על אורי תחילה כתבתי לי אותה על דף ואז העברתי אותה לטבלה, ובזכות תהליך הלימוד הצלחתי להעביר את הכיתוב לטבלה בצורה מהירה וקלה וברורה.

ההיכרות שלי עם אורי היא גם מהימים שהייתי בגן וגם מהיכרות בסיסית קודמת. נהניתי מאד לראות את אורי באור אחר, בסיטואציות שונות, מתנהל בגן ביום יום ומרגישה שזה עזר לי להבין לעומק מי זה אורי וכמה שהוא ילד מיוחד. מהתצפית על אורי למדתי שהוא ילד מאד אדיב, אוהב לדבר ואוהב את החברים. בנוסף לכך, בתצפית הצלחתי לזהות סממנים חוזרים אצל אורי שפתאום שמתי לב אליהם יותר כמו שימוש באימפולסיביות וכמו החשש שלו לענות על שאלה ללא אישור של המבוגר (במקרה הזה- של הגננת).

אני מאד אוהבת לערוך תצפיות מפני שיש משהו בתצפית שהוא שונה מהתנהלות יום יומית עם ילד- תצפית מזמנת התבוננות עמוקה בילד, היכרות מעמיקה איתו, עם ההתנהלות שלו, עם הדברים שהוא אוהב, עם החוזקות והנקודות לחיזוק שלו ועוד. התצפית גרמה לי לשים רק את אורי במרכז, להתייחס לתגובות שלו ולהתנהלות שלו וללמוד דרכן עליו ולכן הייתה עבורי בסיס טוב ויציב לבניית עבודה זו ולהבנת התהליך כולו.

הנושא שאותו בחרתי ללמד את אורי הוא מספר סודר, בתוך מושג המספר. כמו שניתן לקרא על אורי הוא בעל יכולות וכישורים רבים, אך גם בעל קשיים שונים וביניהם מושג זה, אשר מאד מתקשה בו. לדעתי כאשר אורי ישלוט בנושא זה, הוא יצליח להתנהל באופן עצמאי יותר ובטחונו העצמי ישתפר.

מושג המספר הוא אחד מבין שלושה נושאים מרכזיים בתכנית הלימודים במתמטיקה בגיל הרך (1. מושג המספר 2. תחושה מרחבית וגיאומטריה 3. מושגים כמותיים בחיי היום יום).

מושג המספר הוא מושג מרכזי בחיינו, פעילויות יומיומיות אותן אנו מבצעים מערבות בתוכן מספרים. בנוסף לשימוש בחיי היום יום מושג המספר הוא מושג מרכזי במתמטיקה. תחילת ההתפתחות של מושג המספר מתרחשת בגיל הרך, ויש חשיבות רבה לאופן בו הילד רוכש מושג זה.

אופן וקצב רכישת מושג המספר תלויים בשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד, אבל תלויים גם בחשיפה של הילד למושג, כמו גם בפעילויות ובהתנסויות אותן הוא חווה. לכן, יש חשיבות רבה בחשיפתו לנושא זה תוך שימוש במגוון פעילויות מזדמנות ומתוכננות.

מטרות העל של התכנית:

-להניח את היסודות להתפתחות החשיבה המתמטית של הילדים

-לעודד את הסקרנות והרצון של הילדים לעסוק ולהתנסות במתמטיקה, על מנת לפתח כישורים של התבוננות, חקירה והסקה.

-לחבב על הילדים את העיסוק במתמטיקה.

מטרות כלליות של התכנית:

-לטפח בוגר גן בעל ידע והבנה לגבי מושג המספר.

-לטפח בוגר גן בעל ידע והבנה לגבי הצורות והגופים הסובבים אותו.

-לצייד את הילדים בכלים מתמטיים שיעזרו להם לפתור בעיות בחיי היום יום.

מספר סודר מציין את המקום הסידורי של הפריט בקבוצה (ראשון, שני, שלישי וכן הלאה).

בנושא זה של מספרים סודרים היעד בסיום גן החובה הוא שהילד ידע להשתמש במספרים סודרים

עד שישי/שישית. בנוסף לכך, הגננת תעודד שימוש עד עשירי/ עשירית.

למושג המספר ארבעה היבטים:

א. הצליל- שמות המספרים (ארבע, תשע, חמש עשרה).

ב. הכמות- אותה מציין המספר.

ג. סדר ורצף- מספר סודר (ראשון, שני, שלישי) ורצף של המספרים- שלוש נמצא אחרי

שתיים ולפני ארבע.

ד. הסמל- הצורה הגראפית בה נכתבים המספרים.

אני בחרתי להתמקד בהיבט ג, בנושא מספר סודר, זהו מושג מוסכם.  

ההתנהגות שאני רוצה להקנות לאורי היא שימוש במספר סודר בחיי היום יום שלו. שמתי לב שכאשר אורי צריך להשתמש במושג זה (לדוגמא במשחק), הוא אינו אומר “אני ראשון“/ “אתה שני“/ “נרוץ לחפש את הכדור השלישי“, אלא משתמש במילים המחליפות זאת: “אני קודם, ואז אתה, ואז רועי”/ “נרוץ לחפש את הכדור האדום שנעלם, לא את הכחול” (במקום את הכדור השני ולא את הראשון)- דבר זה לעיתים יוצר אצלו סרבול בדיבור ולפי דעתי לאחר שילמד בצורה נכונה את מושג זה, הוא יצליח לבטא את עצמו בצורה טובה יותר ונוחה יותר.

הגירוי המבחין- זהו הגירוי שאני רוצה שהילד יגיב אליו: “אורי, לאיזה מקום הזברה הגיעה בתחרות?”/ “אורי, באיזה מקום נמצא הנר הכתום?”

ידע ומיומנויות קדם הנדרשות לביצוע ההתנהגות-

לביצוע התנהגות זו נדרשים ידע ומיומנויות קדם. על הילד:

-להכיר את המספרים ואת שמותם.

-לדעת רצף של מספרים (ששלוש נמצא אחרי שתיים ולפני ארבע וכו’).

-לבצע התאמה חד חד ערכית במנייה.

2 פעילויות ללימוד המושג ‘מספר סודר’: 

פעילות 1- סיפור תוך המחשה והפעלה. אחבר סיפור על תחרות ריצה בין 6 חיות: פרה, גירפה, זברה, נמר, ארנב וגמל. בכל פעם שחיה מגיעה בסיפור לסוף המסלול, נעמיד אותה לפי הרצף- החיה שהגיעה ראשונה תעמוד ראשונה, החיה שהגיעה שניה תעמוד שניה וכן הלאה.
דוגמאות לציטוטים אפשריים מן הסיפור: “אמר הסוס: אני אגיע ראשון! יש לי רגליים ארוכות, אני דוהר במהירות ולקו הסיום אגיע בזהירות. אמר הסוס וכך היה- למקום הראשון הגיע בלי בעיה”, “החיה הזו כל כך קטנה, אך מאד מהירה. לא פלא שלמקום השני היא מגיעה (ארנב)”. בכל פעם שנחשוף חיה ואת המקום שאליו הגיעה, אורי יוציא מהסלסלה את החיה ויניח אותה במקומה לפי הגעתה.

הצגה סימולטנית- לאחר שנסיים לקרא את הסיפור אשאל את אורי שאלות שיחדדו את הנושא ויחזקו את הבנתו במספר הסודר. “איזו חיה הגיעה למקום השלישי?”, “איזו חיה הגיעה למקום החמישי?”, “לאיזה מקום הגיע הגמל?”, “לאיזה מקום הגיעה הג’ירפה?” וכן הלאה.

הצגה לסירוגין- אגיד לאורי שאני מניחה את החיות אחת אחרי השנייה והמטרה שלו לעצור אותי כאשר אני מגיעה לחיה שהגיעה שנייה/ רביעית/ שישית וכו’.

פעילות 2- פעילות זו מתקשרת לחג החנוכה. תוך אווירת חג החנוכה אני יכולה לשחק עם אורי משחק חווייתי, עם שירים המפעיל כמה חושים במקביל ויוצר לימוד מתוך הנאה.
יש שיר מדהים שילדים מאד אוהבים, הוא קצר, קליט, נעים לאוזן וכל כולו עוסק במספר הסודר. כאשר מלמדים ילד מתוך אירועים בחיי היום יום שלו, הוא מתעניין בכך ולומד באופן מוחשי יותר. השיר הוא “שיר נר ראשון”: https://www.youtube.com/watch?v=fAm7MybMdsQ&fbclid=IwAR1ObY5X48cdIE9hMCD0JnRX54rlag6VhT-7xnWPADZuVED6pXKHfWUCATk

אביא לאורי חנוכייה ונרות כמספר הנרות בה, כל נר בצבע אחר (כחול, אדום, צהוב, כתום, ירוק ועוד). נאזין לשיר ובכל פעם שאורי שומע מקום בחנוכייה (ראשון, שני, שלישי, רביעי וכן הלאה), הוא יניח בתוכה נר.

עפ”י תכנית הלימודים, אורי צריך להכיר עד המקום השישי (בשאר אבדוק האם הוא רוצה להניח גם את הבאים/ האם זקוק לעזרה/ האם רוצה שנחשוב ביחד). לאחר שאורי יסדר את כל הנרות בחנוכייה עפ”י השיר נבצע חזרה נוספת על הנרות ועל מיקומם.

הצגה סימולטנית- כעת, לאחר שכל הנרות מסודרים בחנוכייה ועומדים לפניו, אשאל את אורי שאלות כמו: “תצביע לי בבקשה על הנר הרביעי?” (תשובה אפשרית: הנר הכחול), “מיהו הנר השישי?”, “באיזה מקום נמצא הנר האדום?” (תשובה אפשרית: במקום החמישי), באיזה מקום נמצא הנר הצהוב?”.

הצגה לסירוגין- אגיד לאורי: “כעת אני אניח את הנרות בחנוכייה אחד אחרי השני. עלייך לעצור אותי כאשר אגיע לנר השני”/ “עלייך לעצור אותי כאשר אגיע לנר החמישי” וכן הלאה.

את פעילות זו אני יכולה להרחיב עוד באופן כזה שאתן לאורי משימות מהנות והוא יבצען. לדוגמא: “תיקח את הנר החמישי ותקפוץ 5 פעמים”, “תיקח את הנר השלישי ותסתובב שלושה סיבובים” וכן הלאה.

בנוסף לפעילויות הללו יש צורך וחשיבות רבה לחשוף את אורי למושג זה במהלך היום יום שלו ובתחומים השונים, להשתמש במושג הזה, להדגיש בדיבור שלי את המילים הללו: “היום יום שני“, “איזה טור קם ראשון היום ליטול ידיים בגן?”, “עופרי תהיה ראשונה, אייל שני ואורי שלישי“, “אתה יכולה להביא לי בבקשה כוס מהמדף הרביעי?” וכן הלאה.
ככל שאורי ייחשף למושג הזה ביותר מצבים בחייו, הוא גם יצליח להבין אותו יותר, ליישם אותו ולדבר כך בעצמו גם במצבים שונים ובמקומות שונים.

על מנת ליצור שליטת גירוי בשתי הפעילויות הללו אצטרך לארגן את הסביבה שבה נלמד באופן יעיל ולשים דגש על כמה דברים חשובים:

*מיומנויות קשב וריכוז- לספק לאורי הזדמנויות רבות לתגובה פעילה וכן להרבות בשאלות על מנת למנוע “ניתוק קשב”. בנוסף לכך, לא להאריך מידי בלימוד מעבר ליכולתו כי קשה להישאר בקשב לאורך זמן ולקלוט את הנלמד.

*תשומת לב לגירויים השונים- על מנת ליצור שליטת גירויי עלי לבנות את הפעילות שלי באופן שבו אורי יפעיל כמה שיותר חושים. בנוסף לכך, לוודא שאין גירויים שונים ורבים בסביבה.

*מיסוך והצללה- מיסוך: מיסוך זהו מצב שבו יש משהו המונע מהגירוי להגיע אל הילד. לכן חשוב שאשים לב שאין דברים המסתירים לאורי/ שאין רעשים מיותרים המפריעים לו לשמוע ולהתרכז וכו’. הצללה: במצב של הצללה יש עוד גירויים בסביבה והגירוי המבחין הוא לא הגירוי ששולט ולכן יש ‘תחרות’ בין הגירויים. המטרה שלי היא שאורי יתייחס אליי, אל הסיפור/ השיר ואל החפצים של הלימוד ופחות יתייחס לגירויים האחרים שנמצאים בסביבה. לכן חשוב מאד שאשתמש באינטונציה מתאימה, שאביא חפצים גדולים ומגרים, שאבדוק את הסביבה הפיזית מראש ואוודא שאין דברים המונעים מהגירוי להגיע אל אורי. בנוסף לכך חשוב שאעבוד תוך תשומת לב לנסיבות אשר תלויות בי ולתוצאה (ע”י חיזוקים חיוביים).

*בולטות- חשוב שבעת הלימוד ארים את הקול במשפים חשובים ואהיה קרובה אל אורי בזמן הסבר.

*אטרקטיביות- חשוב שאציג את הלימוד באופן בולט תוך שימוש בחוש הומור/ בדוגמאות/ בהדגמה מצידי על מנת להבטיח תוצאות בעלות עוצמה.

*הוראות ברורות- ההוראות שאתן לאורי צריכות להתייחס ישירות לגירוי המבחין הרלוונטי. חשוב שאתן הוראות פשוטות, קצרות וברורות על מנת שאורי יבין בדיוק מה עליו לעשות ומה אני מצפה ממנו.

*חיזוק דיפרנציאלי- חשוב שאשים לב לחיזוקים. התנהגות נאותה אינה מובנת מאליו וכאשר היא מבוצעת היא חייבת לקבל חיזוק חיובי.

*הזדמנויות לתגובה וקצב ההזדמנויות לתגובה- עליי לאפשר לאורי הזדמנויות להגיב וזאת באופן מהיר והדרגתי, ללא המתנה רבה בין גירוי לגירוי על מנת שיישאר בקשב.

מה יכול להפריע ליצירת שליטת גירוי וכיצד אתגבר על כך:

כפי שציינתי למעלה- על מנת ליצור שליטת גירוי בצורה הטובה ביותר, עליי לדאוג מראש לסביבה מאורגנת שבה הילד יצליח ללמוד באופן היעיל ביותר.
*אם בסביבה שבה אעבוד עם אורי יהיו הרבה גירויים ומסיחים מעבר לחומרי הלימוד, לאורי יהיה מאד קשה להתרכז בלימוד. לכן חשוב שאבחר סביבה נקייה מגירויים, שקטה ומזמינה ללימוד.

*בזמן הלימוד יכולים להיות דברים העלולים למנוע מהגירוי להגיע לאורי כמו רעשי רקע/ הסתרה/ ריבוי גירויים ולכן חשוב שמראש אבחר מקום שקט ונקי מגירויים ככל האפשר. כמו כן בעת הלימוד עליי להיות קשובה לתגובות (המילוליות והבלתי מילוליות) של אורי ולשים לב האם יש דברים שמפריעים לו/ שמסתירים לו וכו’.

*אם זמן הלימוד יהיה ארוך מאד מעבר ליכולותיו של אורי לשבת וללמוד, הוא יאבד ריכוז מהר. לכן מראש עליי להתאים את זמן הישיבה והלימוד ליכולותיו ולמה שאורי מסוגל. כמו כן עליי ‘לקרא את השטח’ ותוך כדי העבודה עם אורי לשים לב להתנהלותו ולרצונותיו.

*התגובות שלי לעיתים יכולות להפריע ליצירת שליטת הגירוי. ז”א שאם לא אחזק את אורי בחיזוקים חיוביים לאחר פעולות טובות שעשה או שמא אעיר לו יותר מידי על דברים שליליים, זה יכול להקשות על יצירת שליטת הגירוי ולמנוע אותה.

2 סוגי תמיכות שתשתמשו בהם בכל פעילות:

בפעילות 1-

*התמיכה השנייה שאשתמש בה היא תמיכה בגירוי, התאמת המיקום. אני רוצה שאורי יזהה את החיה המתאימה. על מנת שיצליח אוציא את כל החיות מהקופסא ואמקם את החיה שאותה אני רוצה שיביא לי קרוב אליו. ע”י כך, באופן טבעי הוא ייקח את החיה שקרובה אליו ואז אוכל לחזק אותו.

*התמיכה הראשונה שאשתמש בה היא תמיכה בתגובה, הדרכה מילולית. אבקש מאורי להביא לי את החיה שהגיעה למקום השלישי לדוגמא. אם אורי לא ידע/ לא יגיב, אחזור על הבקשה שלי פעם נוספת. במידה ואורי לא ידע, אנסה לכוון אותו ע”י שאלות מנחות שיעזרו לו להגיע לתשובה- “אורי, החיה שהגיעה למקום הראשון היא הסוס. החיה שהגיעה למקום השני היא הארנב. מי החיה שהגיע אחרי הארנב?”. במידה ואורי עדיין יתקשה אני אומר לו “אורי, החיה שהגיעה במקום השלישי היא הנמר. תביא לי את החיה שהגיעה למקום השלישי, את הנמר”.

א עדיין לא יגיב אמשיך: “אורי תביא לי את הנמר”, ולאחר שיביא אשאל אותו “לאיזה מקום הנמר הגיע?”. במידה ויתקשה אמשיך: “הנמר הגיע למקום השלישי. לאיזה מקום הנמר הגיע?”.

בפעילות 2-

*התמיכה השנייה שאשתמש בה היא תמיכה בגירוי, הפניית תשומת הלב. אבקש מאורי להראות לי את הנר שמונח במקום השלישי. במידה ואורי לא ידע, אבקש ממנו זאת שוב “אורי, תראה לי את הנר שמונח במקום השלישי”. אם לאחר פעמיים שאבקש הוא עדיין לא יגיב, אני אשתמש בתמיכה זו. אני אצביע על הנר שמונח במקום השלישי ואומר לו שוב “תראה לי את הנר שמונח במקום השלישי”.

*התמיכה הראשונה שאשתמש בה היא תמיכה בתגובה, הדרכה פיזית. אבצע את הפעולה ביחד עם אורי. אאחוז איתו את הנרות ונבצע את הפעולה ביחד תוך כדי האזנה לשיר. יהיה לו הרבה יותר קל לבצע את ההתנהגות כאשר הוא מקבל ליווי פיזי צמוד ולאחר מכן יהיה קל יותר להסיר את ההתנהגות.

הדגמה. אדגים את התגובה הנכונה של הפעילות לפי שאורי יבצע בעצמו. אדגים לאורי כיצד אני מבצעת את הפעילות ע”י הנחת הנרות לפי הסדר שלהן. זוהי תמיכה בביצוע ההתנהגות שלו.

מתי אשתמש בכל תמיכה: 

באופן כללי- קודם כל אנסה לבדוק האם אורי מצליח לבצע את הפעולות גם ללא התמיכה. אנסה לפחות פעמיים. אם לאחר פעמיים לא אקבל ממנו תגובה/ שהוא לא ידע, רק אז אשתמש בתמיכה.
התמיכה הראשונה שבה אבחר להשתמש תהיה התמיכה בגירוי, לפני התמיכה בתגובה מפני שזה יותר קל ויותר נכון על מנת שאורי יצליח לבצע את ההתנהגות. במידה והתמיכה בגירוי שאעניק לו לא תספיק, אשתמש בתמיכה נוספת, בתמיכה בתגובה.

התאמת המיקום- כמו שציינתי, לאורי יש יכולת להביא לי את החיה ואני רוצה שהוא יבצע את הפעולה בכוחות עצמו ולא שאני אבצע אותה. על מנת לעזור לו להגיע להצלחה, אמקם את החיה שאותה אני רוצה שיביא קדימה יותר, קרוב יותר אליו ואז באופן טבעי הוא ייקח אותה אליו. אשתמש בתמיכה זו כאשר אבחין שאורי זקוק למיקוד בין כל הגירויים. יכול להיות שאורי יבין מה עליו לעשות, ידע איזו חיה עליו להביא, אך יתקשה בבחירתה מבין כל שאר החיות. לכן תמיכה זו היא משמעותית ונכונה לו.

ההדרכה המילולית- בחרתי בתמיכה זו מכיוון שמצד אחד אני רואה חשיבות וצורך לעזור לאורי, אך מצד שני אני גם רוצה שהוא יביא בעצמו, שאת הפעולה עצמה הוא יבצע בכוחות עצמו. לאורי יש הבנה טובה, על אף שלעיתים זקוק לחזרה על הנאמר, ואני רוצה שהוא ישתמש בה לצורך למידה זו. תחילה אבקש מאורי להביא לי את החיה שהגיעה למקום השלישי לדוגמא. אם אורי לא ידע/ לא יגיב, אחזור על הבקשה שלי פעם נוספת. רק אם גם לאחר הפעם השנייה לא אקבל מענה מאורי, אשתמש בתמיכה של הדרכה מילולית. תמיכה זו יכולה מאד לתרום ולעזור להבנתו ולהצלחתו בפעולה, אך עדיין ללא פעולה פיזית מצידי, המטרה שלי היא שאורי יבצע את הפעולה בעצמו.

הפניית תשומת הלב- בתמיכה זו אני משלבת פעולה מצידי, שאני אצביע. אשתמש בהדגשה ע”י סימון, הצבעה על הנר. בתמיכה זו אעדיף להשתמש רק אם אראה שאורי זקוק לה, אבחן את ה’שטח’ ואבדוק האם אורי זקוק לתמיכה מצידי. לרוב גם כאשר הוא זקוק לתמיכה הוא איננו זקוק לתמיכה פיזית רחבה, אלא רק ל”רמיזה” על מנת להבין ולהצליח ולכן תמיכה זו מתאימה לעבודה איתו. אבקש מאורי להראות לי מי הנר השלישי. אם אורי לא יגיב, אבקש ממנו זאת שוב. אם לאחר פעמיים הוא עדיין לא יגיב, אני אצביע על הנר השלישי ואגיד לו שוב להראות לי מי הנר השלישי. כאשר הוא יצביע לי בעצמו על הנר השלישי, אחזק אותו. התמיכה הזו עוזרת לכך שאורי ירגיש ביטחון בפעולה שלו, בביצוע הפעולה בכוחות עצמו ובלמידה מתוך סיפוק והנאה.

הדגמה- אם אראה שאורי קצת מסתבך, למרות שהצבעתי לו על הנרות, אדגים לו את הפעולה. ההדגמה עוזרת לו לדעת מה לעשות, אך לאחריה הוא יצטרך לפעול בעצמו. וזוהי בעצם המטרה שלי.
כמו שסיפרתי על אורי, לעיתים קשה לו להתחיל את הפעולה והוא זקוק לביטחון ולתחושה שמאמינים בו בשביל לפעול לבד. אני חושבת שכאשר אשתמש בתמיכה של הדגמה, הדבר יתרום לאורי לחיזוק הביטחון בעצמו ולביצוע הפעולה לאחר מכן עם חשש מופחת ועם ידיעה של כיצד צריך לפעול.

כיצד אבצע הדהייה של התמיכה:

לאחר שאורי יבצע את הפעולות הנכונות בעזרת התמיכה, אתחיל בהדהיית התמיכה בהדרגה. אשתמש בהדהיית התמיכה באופן הדרגתי עד שאצליח להביאו למצב שהוא מבצע את הפעולה הנכונה בכוחות עצמו וללא תמיכה.

התאמת המיקום- בהתחלה מיקמתי את החיה קרוב לאורי. ברגע שאעשה הדהייה של הגירוי, לאט לאט אחזיר את החיה למקום עם שאר הגירויים. החיה כבר לא תהיה במיקום כ”כ קרוב לאורי, היא תהיה רחוקה יותר. השלב האחרון הוא שכל החיות יהיו באותו המיקום ואורי יצטרך לבחור את החיה המתאימה מבין החיות ללא תמיכה של מיקום קרוב יותר.

הדרכה מילולית- הדרכה מילולית היא הסיוע הראשוני שמומלץ לתת לילד הזקוק לתמיכה בתגובה. אני יכולה לבצע הדהייה בתמיכה זו בכמה דרכים, בהתאם להתנהלות הפעילות: 1. זמינות הסיוע- בכל זמן שאורי מצליח לבצע את התגובה ללא עזרה, לא אעניק לו סיוע. אתן לאורי את התמיכה במידה והוא אינו מצליח לבצע את ההתנהגות וזקוק להדרכה מילולית. המטרה שלי היא להפחית לאט לאט את הזמינות של ההדרכה המילולית, עד שאגיע למצב שבו אורי איננו זקוק להדרכה הזו ומבצע את הפעולה בכוחות עצמו. 2. השהיית זמן- את התמיכה לא אעניק לאורי מיד בתחילת הפעילות, אלא אבדוק האם הוא מצליח בעצמו. תחילה הוא יקבל את התמיכה ישר כאשר אראה שהוא לא מבין, אך המטרה שלי היא שלאט לאט אורי לא יקבל את התמיכה ישר בהתחלה, אלא רק כעבור זמן שלא מצליח. המטרה שלי בהמשך היא להשהות את הזמן על מנת שלבסוף לא יצטרך בכלל סיוע.

הפניית תשומת הלב- את תמיכה זו ביצעתי ע”י סימנים- הצבעה. על מנת לבצע הדהייה של ההצבעה בהתחלה אצביע לאורי מאד קרוב לנר, לאחר מכן קצת מרחוק ולאט לאט ארחיק עד שהוא יוכל להצביע בעצמו, ללא צורך בכלל בהצבעה שלי.

הדגמה- הדגמה היא הסיוע השני שמומלץ לתת לילד הזקוק לתמיכה בתגובה. אני יכולה לבצע הדהייה בתמיכה זו בכמה דרכים, בהתאם להתנהלות הפעילות: 1. מהכבד אל הקל- אעניק לאורי תמיכה בצורה של הדגמה אך לאט לאט אפחית את התמיכה עד שיהיה זקוק רק להדרכה מילולית, ללא הדגמה שלי. המטרה שלי לבסוף היא שאורי יבצע את הפעולה בכוחות עצמו, ללא הדגמה וללא הדרכה מילולית. 2. זמינות הסיוע- בכל זמן שאורי מצליח לבצע את התגובה ללא עזרה, לא אעניק לו סיוע. אתן לאורי את התמיכה במידה והוא אינו מצליח לבצע את ההתנהגות וזקוק להדגמה מצידי. ההדגמה תקנה לו ביטחון ורוגע והמטרה שלי היא שלבסוף הוא יבצע את הפעולה בעצמו ולא יהיה זקוק להדגמה מצידי. השהיית זמן- את התמיכה לא אעניק לאורי מיד בתחילת הפעילות, אלא אבדוק האם הוא מצליח בעצמו. אם אורי לא יצליח, אבצע את פעולת ההדגמה. בפעם הבאה שנעבוד על כך, לא אדגים לאורי בשלב שבוא הדגמתי בפעם הראשונה, אלא מעט מאוחר יותר מפני שיכול להיות שבהתחלה הוא לא יצליח, אך אם אחכה קצת הוא יצליח. המטרה שלי היא שלאט לאט אשהה את הזמן עד שיגיע למצב שהוא אינו זקוק בכלל להדגמה מצידי.

כיצד אפעל אם הילד לא מצליח למרות התמיכה שנתתי בסעיף הקודם:

התמיכות שנתתי לאורי הן משמעותיות ומקדמות, אך ישנן תמיכות נרחבות יותר, כבדות יותר ומעורבות יותר. התמיכות שבחרתי להעניק לאורי הן תמיכות שלדעתי מאד יעזרו להצלחתו בלמידת ההתנהגות באופן נרחב. אם אורי יתקשה גם כאשר יקבל את התמיכות הללו, אעניק לו תמיכות כבדות ומעורבות יותר, בעיקר תמיכות בתגובה עצמה, כמו למשל תמיכה פיזית. הסיוע הכבד ביותר הוא תמיכה פיזית ובתמיכה כזו למשל אבצע את הפעולה עם אורי ביחד, ללא “חופש פעולה” שלו, ממש באופן פיזי.

הכללת גירוי:

הכללת גירוי מטרתה שאורי יגיב באותו האופן בתנאי גירוי שונים: במקומות שונים (בבית, בגן, בחצר), בנוכחות אנשים שונים (עם חברים, עם המשפחה, עם הגננת) ובפרקי זמן שונים (בבוקר, בערב). כאשר אורי יגיב לגירויים שונים בהתנהגות אחת מסוימת, הוא יחוזק.

דוגמא להכללת גירוי של מושג זה- כאשר אורי משחק עם חברים (עם אחיינים שלי למשל/ עם החברים בגן), אני רוצה לשמוע אותו מכניס את המושג הזה ומשתמש בו באופן טבעי בתוך דיבורו.

על מנת להבטיח הכללת גירוי לחיי היום יום של אורי יש מספר דברים שעליי לדאוג להם:

1. לזהות מהם הגירויים השכיחים- זיהוי הגירויים המאפיינים את סביבתו הטבעית ויצירת מצבים של סימולציות שבהן יתנסה, יעזרו לאורי לפעול במצב הטבעי. בנושא זה של ‘מספר סודר’ אין כ”כ התמקדות בסימולציות, אך עדיין המטרה שלי שאורי ילמד את המושג ויישם אותו בסביבתו הטבעית, ביום יום שלו.
2. תרגול בסביבה הטבעית- שהתנאים יהיו דומים עד כמה שאפשר לסביבה הטבעית. את מושג זה ‘מספר סודר’ אני יכולה ללמד את אורי בסביבתו הטבעית. זהו מושג שאינו מתבצע לרוב רק במקום אחד (בגן לדוגמא), אלא אנו משתמשים בו לאורך כל החיים. לכן מלבד החשיפה למושג בפעילויות שבחרתי, אני רוצה שאורי יפעל כך בכל מקום, עם כל אדם ובכל זמן. אם זה כאשר מספר משהו לגננת, בבית שלו, בדיבור ובמשחק עם חברים, בשיח עם אחים ועוד.
3. חשיפה למגוון דוגמאות- על מנת שתיווצר אצל אורי הכללת גירוי בצורה טובה, חשוב לחשוף אותו לסוגים שונים של דוגמאות. אפשר למנות אותו להיות ‘שופט’ בתחרות ריצה עם חברים וע”י כך הוא יקבע מי הגיע ראשון, מי הגיע שני וכן הלאה. ניתן לבנות איתו בבית סדר יום/ מה אוכלים בכל יום ובכך לחזק את המושג ‘מספר סודר’ ע”י ימות השבוע. ניתן לחשוף אותו לשירים בנושא, למשחקים, לשאלות ועוד. ככל שאחשוף אותו לסוגים שונים של דוגמאות, הוא יבין את המושג בצורה נרחבת יותר ויוכל להשתמש בו בחייו בסיטואציות השונות.
4. תדירות מתן דוגמאות- ככל שאתן לאורי יותר דוגמאות, יהיה לו הרבה יותר קל. כמובן שיש לשים לב לעשות זאת בצורה מאוזנת מפני שתרגול יתר עלול לשעממו.
   החלק הזה מדגיש שיש חשיבות לא רק בחשיפה למגוון של דוגמאות, אלא גם לתדירות מתן הדוגמאות. לא לחשוף את אורי רק לתווך קצר ולהפסיק, אלא לחשוף אותו למושג בעוד ועוד זמנים.
5. אימון חופשי- זהו השלב האחרון של הכללת הגירוי. לדעתי השלב הזה הוא שלב מאד משמעותי מפני שאז ניתן להבחין האם הילד למד את המושג, למד את ההתנהגות או שמה לא. בשלב זה אני מאפשרת לילד להתמודד לבדו ואז יכולה להבחין האם הוא מצליח לבצע את ההתנהגות בתנאים שונים: במקומות שונים, בנוכחות אנשים שונים ובזמנים שונים.

דוגמא להכללת תגובה למושג הנלמד:

מטרתה של הכללת תגובה היא שאורי ילמד להגיב בצורות שונות ולא באופן מקובע. שאורי יהיה יצירתי, יביע את עצמו בדרך שלו, שיהיה מגוון ולא בעל קיבעון מחשבתי. אני מצפה מאורי שיגיב באופן שונה ואם יעשה כך, יקבל חיזוק.

דוגמא להכללת התגובה למושג מספר סודר היא שאורי ישתמש במושג זה בכל מיני חפצים שיש בגן בזמן שהוא משחק- עם הבובות, בפינת המשפחה, בפינת הבנייה, עם הצבעים בפינת הסדנה ועוד. ע”י כך אורי יבין שמספר סודר הוא לא משהו שרק כתוב על דף או שרק נאמר בסיפורים ובשירים, אלא שזהו ממש מושג המשמש אותנו באופן יום יומי.

על מנת להבטיח הכללת תגובה:

1. אני צריכה ללמד את אורי מגוון של אפשרויות לתגובה. במידה ויש כמה ילדים בסביבה, לקחת גירוי מסוים ולראות איך יגיבו אליו, שכל אחד יביע את עצמו באופן שונה, יצירתי ומגוון.
2. אחרי שאבחין בכך שאורי מגיב באופן שונה המתאים לסיטואציה, חשוב מאד שיקבל חיזוק על כך.

אימון מתאים ויסודי יכשיר את אורי להגיב במגוון דרכים, להימנע מקיבעון, להגביר את הגמישות והיצירתיות בחשיבה ובביצוע.

תכנון שימור להתנהגות שנלמדה:

שימור זה בעצם הכללה לאורך זמן- אני רוצה שהמושג שלימדתי את אורי ישמר לאורך זמן, שלא יכחד ושיהיה חלק ממנו. ההכללה לאורך זמן תעזור לו לתפקד בצורה טובה יותר ועצמאית, ללא תמיכה הדוקה.

על מנת לבצע שימור, דרוש תכנון ויש לקחת בחשבון כמה נקודות:

1. ההתנהגות שלימדנו את הילד תהפוך לחיזוק טבעי. ז”א שאותה התנהגות שתחילה הייתי מחזקת את אורי, תהפוך להתנהגות שנעשית ללא מתן חיזוק. המטרה שלי היא שאורי יהיה מחוזק מעצם ביצוע ההתנהגות- בעצם כאשר אורי ישתמש במושג שלימדתי אותו הוא יחוזק מכך שהוא יצליח לבטא את עצמו בצורה טובה יותר, הוא יצליח לדייק בדבריו, הוא יבין יותר טוב מקרים ודברים הכוללים בתוכם את מושג זה ועוד.
   אורי יבצע את ההתנהגות, יקבל חיזוק מהסביבה ולאט לאט הוא לא יזדקק לחיזוקים מבחוץ. הוא יוכל לבצע את ההתנהגות ולקבל חיזוקים פנימיים שהם בעצם מהווים חיזוק טבעי עבורו.
2. יצירת מלכודת התנהגות- ביצוע ההתנהגות הוא בעל אופי מחזק. אורי מאד נהנה מפעילויות ספורטיביות ולכן אני יכולה לשלב את המושג הזה בתוך הפעילויות הללו. דוגמא לפעילות אפשרית: ניתן לקחת את החוויה שלו בקפיצה וע”י כך ליצור מלכודת התנהגות. לדוגמא: תוך כדי שאורי קופץ בטרמפולינה אגיד לו להראות לי שלושה תרגילים שהוא הכי אוהב לעשות (גלגול, סלטה, לקפוץ על הברכיים, לקפוץ על רגל אחת ועוד). מתוך החוויה שלו נוכל להכניס את המושג הזה ‘התרגיל הראשון הוא קפיצה על הברכיים’/ ‘התרגיל השני הוא קפיצה תוך כדי פיסוק’/ ‘את התרגיל הראשון אני הכי אוהב לעשות’ וכן הלאה. מתוך הפעילות הזו הוא יתרגל את המספר הסודר, אך מתוך הנאה וחוויה.

כדי לבצע שימור לאורך זמן עליי:

1. ליצור התנהגויות שיש סיכוי גבוה שהילד יקבל תשומת לב ויחוזק.
2. ארגון סביבה מחזקת- להכיר את הסביבה של אורי וכאשר הוא יבצע את התגובות הרצויות בסביבתו הטבעית הוא יחוזק. לדוגמא: בגן במפגש הבוקר כאשר מציינים איזה יום היום, איזה יום היה אתמול, איזה יום יהיה מחר- לתת לאורי לענות בעצמו. דוגמא נוספת: אם זהו מושג שילמדו את כל ילדי הגן, לספר להורים/ לדמויות משמעויות בחייו של אורי על כך על מנת שהם ישאלו אותו. כאשר הוא יספר להם וידע, הוא יקבל מהם חיזוק.
3. לימוד ניהול עצמי- ללמד אותו להציב יעדים לעצמו.