חיזוק המוטוריקה הגסה על ידי קפיצה בחבל

1. אלרואי בן 6, ילד חייכן, האמצעי מבין שלושה ילדים. אלרואי מתמודד עם בעיות רגשיות.

חוזקות:

אלרואי ילד חייכן וסקרן בעל הרבה חברים בגן.

קשיים:

# לפעמים אלרואי מתקשה להבין סיטואציות מסוימות.

# לקות בכתיבה – דיסגרפיה.

דף תצפית

תאריך:13.08.2020    שעת התחלה: 12:15 שעת סיום: 12:40  תצפית על: אלרואי גיל: 6 הערות: לאלרואי קיימות בעיות רגשיות.

1. נושא: חיזוק המוטוריקה הגסה. בחרתי ללמד את אלרואי נושא זה מכיון שאם הוא יחזק את המוטוריקה הגסה שלו, וילמד לשלוט בשרירים שלו הוא תרגיש יותר בטוח בעצמו וביכולות שלו. בנוסף, חיזוק המוטוריקה הגסה ישפיע גם על המוטוריקה העדינה שלו. מוטוריקה גסה היא הבסיס למוטוריקה עדינה. אם לאלרואי תהיה תחושת הצלחה מפעילויות בתחום המוטוריקה הגסה הוא ירצה להתנסות גם בתחום המוטוריקה העדינה.

נושאי הלימוד בגן הילדים:

1. שילוב תנועה בסביבה הפיסית והחברתית.
2. חינוך לתנועה.
3. חינוך לשלומות.

מטרות התוכנית:

הילדים –

# ישכללו את התנועות הבסיסיות.

# יבססו את ההערכה העצמית ליכולות התנועה שלהם.

# יגלו אחריות לבטיחותם ולבטיחות האחרים המתנועעים באותו מרחב.

# ישפרו את החיבור של התנועה להמללה.

# ישתלבו במשחק התנועתי – קבוצתי וישמרו על חוקיו.

# ישכללו את יכולתם לרקוד ריקודים מובנים.

1. בחירת מושג: קפיצה בחבל.

סוג המושג: בעלי צורה דומה.

הגדרת התנהגות שרוצים להקנות לתלמיד: השתתפות פעילה במשחקים הכוללים תנועות שרירים רחבות.

הגירוי המבחין : עידוד הילד ותגובות נלהבות מצד הסביבה.

2. ידע ומיומנויות קדם הנדרשות לביצוע ההתנהגות: כדי לתרגל מיומנויות של מוטוריקה גסה הילד צריך יכולת ריכוז, סבלנות, כוח רצון, שיווי משקל , בשלות של מערכת העצבים, עיבוד- ויסות חושי תקין.

https://www.youtube.com/watch?v=w57KmLm3fa8

יו-יו הקוסם- קופצים בחבל

1. פעילויות ללימוד המושג:

הצגה לסירוגין – למידה זו תעשה באמצעות חיקוי. שמים מוסיקת רקע, המנחה קופצת ומראה לילדים כיצד לקפוץ. ותוך כדי הקפיצה על הילדים להגיד חמישה דברים רואים באות א.

הצגה סימולטנית – משחק שבו המנחה קופצת במשך 20 פעמים רצוף. ילד שיצליח לקפוץ גם הוא 20 פעמים יקבל מדבקה. הילד עם הכי הרבה מדבקות בסוף המשחק ינצח.

ניצור שליטת גירוי באמצעות המדבקות. אלרואי יתאמץ כשהוא יראה שהוא יקבל מדבקה בכל פעם שקופץ יפה בחבל ובמשך מספר פעמים.

2. בפעילות הראשונה –

תמיכה בגירוי : התאמת מיקום – ארגון הסביבה כך שתסייע לילדים לבצע את התגובה הנכונה. לארגן את החדרחצר בצורה מתאימה שהמנחה יהיה במרכז החדר כדי שהילדים יראו בבירור את התנועות.

תמיכה בתגובה : הדרכה גופנית – ליווי ישיר יחד עם התלמידים.

בפעילות השנייה –

תמיכה בגירוי : הפניית תשומת לב – הפניית תשומת הלב למדבקות ועידוד הילדים. סיוע בזכירת התנועות אם יצטרכו.

תמיכה בתגובה : הדרכה מילולית – תזכורות או רמזים אם יצטרכו עזרה בזכירת התנועות.

3. תמיכה בגירוי – במקרה שהגירוי המבחין חלש אז יש צורך לחזקו ולהפכו לברור.

תמיכה בתגובה – קליטת הגירוי המבחין לא בהכרח מבטיחה תגובה מתאימה ואז יש צורך לסייע לילדים בשלבי הלמידה הראשונים.

4. הדהייה של גירוי – לאחר שהתלמיד ביצע את התגובה הנכונה עם סיוע, נחליש את ההדגשה של הגירוי בהדרגה עד הגעה למצב הטבעי. לאט לאט נחליש את העידוד וההדגשה של לוח הנקודות עד שתהיה תגובה נכונה ללא כל תמיכה.

הדהייה של תגובה – כשיש תגובה מוצלחת בנוכחות גירוי מבחין מסוים, מדהים בהדרגה עד למצב שבו הילד לא יצטרך כל סיוע.

אם הילד לא מצליח בביצוע המשימה למרות התמיכה, עליי להקל ברמת הקושי. עליי לתת לו פעילות שאני יודעת שהיא תצליח בה ואז לאט לאט להעלות את רמת הקושי.

1. דוגמא להכללת גירוי של המושג : אם הילד היה רגיל לקפוץ באופן רגיל ללא חבל, אני אלמד אותו שניתן לקפוץ ותוך כדי לשלב את החבל. אני אלמד אותו שהוא יכול לקפוץ בחבל בכל שעה ומקום שהוא ירצה.

2. הכללת תגובה של המושג: המטרה העיקרית היא לחזק את המוטוריקה הגסה של אלרואי. בעקבות הצלחת התגובה של הקפיצה בחבל אלרואי יראה שהוא יכול להפעיל את שריריו בלי קשר לקפיצה. אתחיל לשחק איתו במשחקים שדורשים מוטוריקה גסה. בעקבות כך הוא יראה שפחות קשה לו והוא אף נהנה. אם אלרואי יראה את המדבקות בכתה הוא ידע ששווה לו להתאמץ משמע יקבל את המדבקה- יקבל חיזוק. אפשרות נוספת, אלרואי יכול להמציא משחקים או עוד דרכים לקפוץ בחבל.

3. שימור ההתנהגות שנלמדה: נערוך אבחון של הסביבה הטבעית ונאתר את התגובות שעשויות לזכות באהדת הסביבה ובתגובתה התומכת. בנוסף, נתכנן בקפדנות את חיזוק התגובות הרצויות בסביבה הטבעית. עליי לחזק את התגובות הרצויות של אלרואי כדי שהסביבה תחזק אותו על התנהגות זו. בנוסף, אחרי שהביטחון העצמי של אלרואי השתפר עליי ללמד את אלרואי להציב לעצמו יעדים ולעמוד בהם. לדוגמא: לשחק משחק שדורש יכולת מוטורית גסה 20 דק’ ביום, אח”כ 30 דק’ ביום וכדומה.