הבעה בתנועה לצורך תקשורת

תיאור הילד:

שם הילד: משה

גיל: ארבע וחצי

רקע משפחתי: משה הוא בן למשפחה המונה שש נפשות, מתוכן ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. משה הוא השלישי מתוכם.

אביו של משה חוקר במשטרה ואימו עוסקת בראיית חשבון.

אוכלוסייה: משה מאובחן כילד על הרצף (הוריו קיבלו את ההבחנה בסוף השנה, לאחר אינספור המלצות, פגישות ו-וועדות).

חוזקות:

• זיכרון צילומי- האם מתארת כי משה יכול לקרוא כ- 100 מילים שלמות, דבר שהוא למד בעצמו. ונוסף על כך, בגן ראיתי כי משה יכול לקרוא בקלות כל שם של ילד הכתוב על גב הכיסא.

• תקשורת והבנת הוראות- משה הוא ילד מאוד חכם, אשר מבין הוראות מצוין (על אף שלא תמיד מיישמם)

• מוטוריקה עדינה- משה יודע לגזור בצורה מדויקת “על הקווים”, ויודע לצבוע “בתוך המסגרת”, במדויק ללא יציאה מהקווים.

• בנייה והרכבה- משה מצליח די בקלות להרכיב פאזלים ולבנות “בניינים” מקוביות בצורה יציבה וראויה, החל מבסיס טוב ועד לקודקוד הבניין.

קשיים:

• שמיעה וראיה- משה מרכיב משקפיים, עבר בילדותו ניתוח ראשון בעיניים ובסמסטר א’ עבר ניתוח נוסף). משה אינו יוצר קשר עין.

• תקשורת- למשה לוקח זמן ליצור קשר עם מבוגרים “חדשים”, אך כאשר יוצר אמון וביטחון איתם, הוא יוצר בדרכו שלו את התקשורת ואף עשוי להישמע להוראותיהם.

• קשב וריכוז- על אף שמשה יכול להשתתף במפגש ולענות תשובות חכמות הקשורות לנושא, משה מתקשה לשבת זמן רב על הכיסא ויכול לפתע לקום מהכיסא ולצעוד אל עבר הגננת, או להשתטח על הרצפה במרכז המפגש.

• חברתית ורגשית- בזמן חצר יהיה ניתן לראות את משה מנסה ליצור קשר עם אחת הילדות, אך נדירות הפעמים בהן נראה אותו מצליח לייצר שיח מלא עם הילדים ולהוציא משפטים שלימים בדו שיח עימם.

• שינויים- משה מתקשה להתמודד עם שינויים המתרחשים בסדר היום הקבוע הנערך בגן, ולוקח לו זמן לאסוף את עצמו ולהתנהל עם שגרת היום החדשה.

תצפית על הילד:

היכן? בזמן חצר

מתי? באזור 12:00

משך זמן התצפית : 10 דקות

הילדים יוצאים לחצר. משה מתבונן סביבו ורואה טלפון צעצוע על הרצפה הוא מרים אותו ומשחק אתו. אחד הילדים שהניח על הרצפה את הטלפון וכנראה התכוון להמשיך ולשחק בו, חזר לאותו המקום וביקש ממשה שיחזיר לו את טלפון הצעצוע אך משה סירב להחזיר והחזיק את הצעצוע בחוזקה מבלי לשחרר. הילדים המשיכו לשחק ומשה המשיך להתעסק בטלפון. כעבור כמה דקות משה החל להתהלך בחצר ולהכות את גבם של כמה מהילדים שהיו בחצר ונראה כי נטפל במיוחד לילדה אחת (אתה רצה כנראה ליצור קשר) עד שהיא פנתה אל הגננת והיא התערבה ולקחה מידיו של משה את טלפון הצעצוע. משה עמד במקום בו היה וחייך תוך שהוא שם את ידיו בפיו.

תצפית המשך על הילד:

היכן? בגן

מתי? במפגש הסיום, שעה: 13:35

משך זמן התצפית: 5 דקות

ילדי הגן יושבים במפגש הסיום. משה יושב במפגש עם ילדי הגן ומפריע למהלך המפגש. הוא מזיז את ידיו ורגליו ואינו מסוגל לשבת בשקט, הילד שלידו אומר: “דייי” ומשה מתנועע מצד לצד על הכיסא. נשכב על הרצפה ונוגע בכל מי שנמצא בקרבתו. במשחק “ים – יבשה” משה קם מהכיסא, נשכב על החברים ומציק להם. למרות בקשות הגננת ממשיך להתפרע ואינו מאפשר למשחק להתנהל כראוי. הוא יוצא מתוך מסגרת המפגש, נוגע במשחקים. ולבסוף נראה כי נרגע כאשר הוא משתרע על הספה הנמצאת בפינת הגן.

דף תצפית

תאריך:_______    שעת התחלה:_____    שעת סיום:______   תצפית על: משה

גיל: ארבע וחצי

הערות: התצפית נערכה בזמן העבודה המעשית ולכן היא אינה “עכשווית”.

רפלקציה על ביצוע התצפית:

קיבלתי הזדמנות להתמקד ולהקדיש זמן מיוחד לילד מסוים בגן. ובחרתי להתמקד דווקא במשה מכיוון שהיה מעניין לראות ולהתבונן בילד שאולי יהיה ביכולתי לקדם אותו תוך שאני לומדת את “המקצוע”. במהלך התצפית היה לי קצת לא פשוט לא להתערב אלא רק להתבונן מהצד על התנהגותו וגיליתי שמצפייה אחת הרבה נתונים שהסבירה לי הגננת כאשר הגעתי לעבודה המעשית בגן זה, באו לידי ביטוי ולידי הבנה מצידי רק כאשר צפיתי והתבוננתי בהתנהגותו “החיה” של משה.

מכיוון שחילקתי את התצפית לשני חלקים, גיליתי נתונים רבים ומשתנים במהלך התנהגותו של משה בסיטואציות אחרות, ומה ששמתי לב שכל הנתונים מתחברים לנתון אחד עיקרי והוא: “התקשורת”. אם זה במהלך זמן חצר, שנראה כי משה רצה ליצור איזה שהוא קשר עם הילדים, ועשה זאת באמצעות “מכות” על גביהם של הילדים, ואם זה במהלך המפגש, שאולי רצה להשתתף בו, אך לא ממש הבין כיצד עושים זאת.

• הנושא אותו בחרתי ללמד את הילד: “יצירת תקשורת בדרך של מחול”

מדוע בחרתי נושא זה?

בחרתי בנושא זה מכיוון שראיתי במהלך התצפית שהתחום העיקרי בו משה זקוק לסיוע הוא העניין החברתי, הידיעה כיצד לנהל תקשורת נכונה עם הסביבה (במקרה זה, עם ילדי הגן). נושא זה חשוב ללמד את משה מכיוון שהתקשורת הלקויה אמנם באה לידי ביטוי  באופן עכשווי בגן, אך אם לא נטפל בה כראוי עכשיו, עלולות להיות השלכות גם בעתיד, בו יצטרך משה ליצור איזה שהוא קשר עם הסביבה בה יהיה מצוי. זהו נושא בסיסי וחשוב להתנהלות העצמאית שלנו, כבני אדם תקשורתיים וחברותיים. לימוד יצירת תקשורת הוא לימוד אשר טמונה בו מחשבה של “קדימה והלאה”, כל העניין התקשורתי חשוב מאוד להתנהלותו של משה במהלך חיי היומיום לצורך עצמאות, התנהלות חברתית, קשר בין אישי ורוגע נפשי שלו עצמו.

נושא המשלב אומנות (המחול) ותקשורת הוא נושא בעל “שילוב מנצח”, וזאת מכיוון שאם נעניק למשה זמן לאומנות, הוא יקבל אותו בזרועות פתוחות, מכיוון שנהנה מכך. ושילוב של הנאה עם לימוד צורך מסויים, במקרה זה- יצירת תקשורת בין אישית, הוא שילוב מנצח בהחלט!

• נושאי התוכנית והמטרות (מתוך אתר משרד החינוך):

  1. לימוד היכרות והבניה של שפת אומנות המחול

  2. מתן הזדמנות להבעה, יצירה ותקשורת

  3. שכלול ופיתוח מיומנויות יסוד מוטוריות, מיומנויות תנועה ומחול והחוש האסתטי

  4. חשיפה ומתן ביטוי למגוון התרבויות ומורשתן באמצעות לימוד של רפרטואר מחול

  5. טיפוח קשרי גומלין בין מחול לבין אומנויות ותכנים אחרים

  6. הקניית ערכים אוניברסאליים ואישיים ופיתוח טעם אישי

  7. חינוך לצפייה מושכלת

מושג ללימוד:

המושג שבחרתי: “הבעה”

סוג המושג: שייך למושגים הערכיים או למושגים המוסכמים (מכיוון שיש שימוש ב “סימני הבעה” המוסכמים על כולם לצורך תקשורת)

ההתנהגות אותה אני רוצה להקנות לילד: הבעת תקשורת באמצעות תנועת הגוף

*בשלב יותר מתקדם, אפשר להוסיף לילד משפט קצר, המדגים את כוונת “הושטת היד”, כמו: “תרצה לשחק איתי?” “אני רוצה להצטרף”

הגירוי המבחין: הושטת יד (באופן פיזי)

ידע ומיומנויות קדם הנדרשות לביצוע ההתנהגות:

• ידע משחק

• ידע תקשורתי, שפתי, גופני

• הבנת סמלים וסימנים

פעילויות שנועדו ללמד את המושג: “הבעה”

פעילות 1:

הצגה לסירוגין- הגירויים מופיעים בפני התלמיד בזה אחר זה

שם המשחק: “שישיות”-

הגירויים שיופיעו על הקלפים: צעקות, לקיחת חפץ ושימוש בו באופן מכוון ופיזי מול החבר, התבודדות, בעיטה, התגרות, הושטת יד.

תקציר המשחק:

הצגת שישה קלפים בפני הילד כאשר ביניהם מופיעים חמישה קלפים המציגים גירויים התנהגותיים שאינם תואמים התנהגות רצויה וקלף אחד המציג את הגירוי המבחין, ההתנהגות הרצויה. כל שישיית הקלפים הללו יהוו חפיסה אחת. סך הכל המשחק יכלול שש חפיסות כאשר מטרת המשחק תהיה מציאת שישה קלפים שכולם מציגים את הקלף בעל הגירוי המבחין.

הקלף לבניית השישייה= תמונה של הושטת יד

מהלך המשחק:

נשחק בזוג (לאחר כמה פעמים, יהיה ניתן להרחיב את המשחק למשחק קבוצתי),

כאשר בכל פעם אציג בפני הילד קלף אחד, ועליו יהיה לציין האם הוא הקלף איתו אפשר ליצור את “השישייה”, את הקלפים בהם הילד אינו צריך לבחור לצורך הרכבת השישייה,  הוא יניח בצד בערימה נפרדת.

אביזרי המשחק:

*החפיסה מכילה 6 קלפים וביניהם קלף אחד עם הגירוי המבחין ו- 5 קלפים עם הגירויים המסיחים

*ובנוסף- כבונוס, נוספו עוד 3 קלפים אשר יכולים גם הם להוות את הגירוי המבחין

*החפיסה תודפס 6 פעמים (או לפי בחירת הגננת בנוגע לכמות הופעת הגירוי המבחין)

פעילות 2:

הצגה סימולטנית- הצגה בו זמנית של מספר גירויים וחיזוק הבחירה הנכונה

הגירויים שיופיעו על הקלפים: צעקות, לקיחת חפץ ושימוש בו באופן מכוון ופיזי מול החבר, התבודדות, בעיטה, התגרות, הושטת יד.

הנחת שש תמונות בפני הילד, כאשר תמונה אחת המציגה את הגירוי המבחין תהיה צבעונית והתמונות האחרות יהיו “צלליות”, על הילד יהיה לבחור בתמונה הצבעונית המציגה את הגירוי המבחין, ולאחר מכן, להציג אותה באופן תיאטרלי מול ילדי הגן.

כאשר בסוף ההצגה יישמעו מחיאות כפיים מצד “הקהל”- ילדי הגן.

אביזרי המשחק:

*התמונות עם הגירויים המסיחים יודפסו בגודל A4

*התמונה עם הגירוי המבחין תודפס בגודל A3

כיצד ניצור שליטת גירוי?

אציג למשה שוב ושוב את הגירוי המבחין בעזרת הפעילויות כאשר כל פעילות תערך בתחילת היום, וההוראה שתינתן תהיה לממש את אותו הגירוי המבחין תחילה בפעילויות המתרחשות בגן, במרחב הנתון לשליטת הגננת, ולאחר מכן כאשר ארגיש שהילד בשל לפעול במרחב הפתוח, הוא יצטרך לממש גירוי מבחין זה בזמן חצר.

וכל זה, עד להתנהגות אוטומטית שתתבצע בעת ביצוע ההתנהגות.

הפנייה לחושים שונים, ריבוי שאלות, הדגשת הגירוי המבחין כדי שיהיה הגירוי הדומיננטי, ועוד.

במהלך הפעילויות כאשר נגיע לקלף או לתמונה עם הגירוי המבחין אצביע עליהם ואדגיש באינטונציה מתאימה את שם הפעולה (“הושטת יד”).

מיומנויות קשב- במהלך הפעילויות אשמור על קשב רב עם הילד, וגם אם לא יצליח לבצע את הפעילויות באופן אוטומט, אעניק לו הזדמנויות נוספות לתגובה.

תשומת לב– אשים לב היכן הילד מצליח לגוון בבחירת התמונות הלא רלוונטיות, אעודד אותו על כך, ואתן לו חיזוק חיובי כאשר יצליח לבחור בתמונה הרלוונטית.

מיסוך והצללה– אניח את התמונות על משטח חלק (רצפה ללא קווי מתאר אפשר להשתמש באל-בד חלק), על מנת ליצור מיקוד של הגירויים אצל הילד.

בולטות- הצגת הגירוי המבחין ייעשה בדרך שונה משאר הגירויים המסיחים, תוך הדרכת הילד מקרוב.

אטרקטיביות- אחזק באופן ספציפי כאשר הילד יבצע את הפעילות בצורה הנכונה.

הוראות ברורות- לפני תחילת הפעילות אתן הוראות ברורות וקצרות אשר יכינו את הילד לקראת “הבאות”.

הזדמנויות לתגובה- תעשה חזרה ויעשה שינון על הפעילות, וזאת כדי להעניק לילד כמה שיותר הזדמנויות לצלוח את הפעילות, במידה ולא צלח אותה בהזדמנויות קודמות.

קצב ההזדמנויות לתגובה- הפעילות תהיה רציפה, ללא שהיות מיותרות.

מה יכול להפריע ליצירת שליטת גירוי וכיצד נתגבר על כך?

הגירוי לא יהיה מספיק ברור, או מודגש, גירויים מסיחים

בפעילות הראשונה-

מה יכול להפריע? יותר מידי קלפים.

כיצד נתגבר על זה? הפחתת מספר הקלפים המציגים גירויים שליליים.

בפעילות השנייה-

 מה יכול להפריע? ריבוי תמונות המכילות גירויים שליליים, או חוסר הבנה כיצד ממשים את אותה התנהגות באופן תיאטרלי.

כיצד נתגבר על זה? הפחתת כמות התמונות המציגות גירויים שליליים ומסיחים, לימוד ההתנהגות הרצויה באמצעות חיקוי.

• תמיכה בגירוי: (התייחסות לגירוי עצמו, האם ממלא את תפקידו כראוי) הפניית תשומת לב לגירוי המבחין- סימנים, התראה מראש, באופן מילולי, מיקום, הדגשה, כותרות מעל התמונות (וזאת, מכיוון שלמשה זיכרון צילומי לזכירת מילים ומבנה המילים).

• תמיכה בתגובה: (סיוע לילד להגיב בהתאם) הדרכה מילולית- תזכורת, שאלות, הדגמה, הדרכה גופנית פיזית

בפעילות1-

• תמיכה בגירוי- את הקלף המציג את הגירוי המבחין אדגיש בצבע כאשר שאר הקלפים יהיו ברקע לבן ובציור שחור.

• תמיכה בתגובה- במידה והקלף שיצא יהיה הקלף המציג את הגירוי המבחין, אכוון את הילד בשאלות: איזו תמונה צריכה להופיע על הקלף הרצוי? באיזה צבע היא צריכה להיות? כשאנו רוצים לפנות לחבר, איזו פעולה אנו צריכים לעשות?

בפעילות 2-

• תמיכה בגירוי- את התמונה המציגה את הגירוי המבחין אדגיש בצבע כאשר שאר התמונות יהיו על גבי רקע לבן ובציור שחור.

שימוש בתמונות צבעוניות כאשר את התמונה המציגה את הגירוי המבחין אגדיל משאר התמונות באופן בולט.

• תמיכה בתגובה- כאשר אניח את התמונות על הרצפה ומכיוון שהפעילות כוללת בתוכה שני שלבים, האחד לבחור את התמונה הנכונה מבין שאר התמונות והשני להציג את תוכן התמונה בפני ילדי הגן, התמיכה בשלב הראשון תהיה בעזרת סימון עם הרגל המורה מהי התמונה הנכונה והתמיכה בשלב השני  תהיה מייד לאחר סיום השלב הראשון, שכאשר הילד יבחר את התמונה הנכונה הגננת תבצע את הפעולה, ולאחר מכן, הילד יצטרך לבצע את הפעולה באופן עצמאי מול קהל הילדים.

• מתי נשתמש בכל תמיכה?

• בפעילות 1- התמיכה בגירוי תעשה לפני תחילת הפעילות, והתמיכה בתגובה תעשה תוך מהלך הפעילות עצמה.

  בפעילות 2- התמיכה בגירוי תעשה לפני תחילת הפעילות, והתמיכה בתגובה תעשה במהלך הפעילות בהתאם לשלבי ביצוע הילד את הפעילות.

כיצד נבצע הדהייה של התמיכה?

הדהיית התמיכה בגירוי: הדגשה- ביצוע ההתנהגות בהצלחה- החלשה

הדגשת התמונה הקלף באמצעות צבע- משה מצליח למצוא את הקלף ולהציג את התמונה באופן מדויק ונכון- הבהרת התמונות האחרות הצבועות בשחור והפיכתן לתמונות עם צבע.

הגדלת התמונה הנבחרת באופן בולט משאר התמונות- ביצוע ההתנהגות באופן נכון ומדויק- החזרת התמונה לגודל השווה לשאר התמונות האחרות.

הדהיית התמיכה בתגובה: מהכבד אל הקל- פעילות חדשה- זמינות הסיוע- מהקל אל הכבד- השהיית הזמן בין סיוע לסיוע

כיצד נפעל אם הילד לא מצליח למרות התמיכה?

במידה והילד אינו מצליח בפעילות על אף שהפחתתי במספר הקלפים, אתמקד איתו על אותו קלף תמונה המציגה את הגירוי המבחין, אדגים בפניו את אותה ההתנהגות הרצויה, ואשנן את הנלמד בכמה דרכים: באמצעות מתן סיפורים קצרים בהם הילד בסיפור פעל לפי ההתנהגות הרצויה, באמצעות חיקוי וכן באמצעות שיח על “הסימן” המופיע בתמונה- מה הוא מזכיר לילד? האם נפגש בעבר בסימן זה? איך אפשר להפוך את התמונה לאופן מוחשי?

וכן, חזרה וחידוד.

דוגמא להכללת גירוי של המושג הנלמד. הסבר כיצד נלמד על מנת להבטיח הכללת הגירוי לחיי היומיום.

• הכללה= כאשר תגובה מחוזקת בנוכחות גירוי מסוים, יש נטייה להגיב בצורה דומה בנוכחות גירויים אחרים בעלי ממדים פיזיקאליים דומים.

• הכללת גירוי= הילד מבצע את ההתנהגות בסביבה שונה מהיכן שלמד אותה.

דוגמא להכללת גירוי של המושג “הבעה”:

כאשר משה ילך עם אימו לגן השעשועים אחר הצהריים וייתקל בילדים חדשים איתם הוא רוצה לשחק, יצטרך משה להושיט את ידו למשחק תוך שהוא יחכה לתגובה מהצד השני, ובמידה והצד השני יביע היענות חיובית למשחק, משה “ירוויח” בזכות יצירת קשר נכון עם הילד איתו ירצה לשחק.

כיצד נלמד על מנת להבטיח הכללת גירוי לחיי היומיום?

אתחיל ללמד את הילד ביחידות באמצעות הפעילויות את הגירוי המבחין על פיו יצטרך לנהוג בחלל קטן ונקי,

לאחר מכן, נמשיך לייצר את הגירוי המבחין בפינות המשחקים בגן כאשר ילדים נוספים ישתתפו במשחקים,

ונמשיך לחצר הגן הרחבה, שם יעבור הילד בדינמיות בין ילדים שונים ואזורים שונים,

כאשר נסביר להורי הילד מהו הגירוי המבחין, כך שיוכלו גם להשתמש בו לאחר שעות הפעילות בגן, עד לעצמאותו הבלעדית של הילד.

דוגמא להכללת תגובה למושג הנלמד. הסבר כיצד נלמד על מנת להבטיח הכללת תגובה.

• הכללת תגובה= הילד יגיב כמה צורות לגירוי.

דוגמא להכללת תגובה למושג “הבעה”:

לדוגמא כאשר נלמד את הילד באמצעות הפעילויות את ההתנהגות החדשה על פיה יצטרך לפעול, והילד ישנה את התגובה כאשר במקום הושטת יד, “ייתן כיף” לחבר לצורך הבעת רצון למשחק, נחזק אותו באופן חיובי.

כיצד נלמד על מנת להבטיח הכללת תגובה לחיי היומיום?

אדגים לילד מהי ההתנהגות על פיה צריך לפעול כאשר הוא רוצה ליצור קשר עם ילד נוסף (באמצעות הושטת יד), ובמידה וידגים הילד אופן אחר וראוי ליצירת קשר, נחזק אותו על אופן יצירתיותו, וכאשר ילמד לבצע את אותה ההתנהגות באופן מדויק ונכון, נדאג לחזק אותו בכל פעם שישתמש בה על מנת לשמר את אותה ההתנהגות שרכש.

הסבר כיצד נתכנן שימור להתנהגות שנלמדה.

• שימור= מידת ההפנמה של התנהגות מסוימת, בתנאי גירוי מסוימים.

בכל פעם יצטרך משה להביע את דרך יצירת התקשורת אותה למד, במקומות שונים בסביבת אנשים שונים, כאשר בכל פעם שינהג על פי ההתנהגות שלמד, יקבל חיזוק ספציפי וחיובי, וכאשר ישתמש בדרך יצירתית לצורך ביטוי ההתנהגות החיזוק יגבר, עד להחלשתו וביצוע ההתנהגות באופן עצמאי.