מידע כללי על הילד

העבודה שלי היא על ילד מהחינוך המיוחד.

הוא בן 6 שנים, ילד בכור לשני הורים ואחות קטנה.

יש לילד יכולת ורבאלית, קושי בקריאת סיטואציות ופתרון בעיות.

מסקנות מהתצפית

בעזרת התצפית יכולתי ללמוד יותר על הילד ועל אופן התנהגותו בסיטואציות מסוימות. הבנתי שלילד יש קושי בקריאת סיטואציות ושהוא מתנהל מתוך מחשבה שאחרים אמורים לדעת מה הוא רוצה גם אם לא אמר להם. תהליך התצפית לימד אותי שביצוע תצפית יכול לעזור מאוד לילד. באמצעות התצפית אנו לומדים יותר על הילד וכך ניתן לבנות לילד תוכנית לימודים יותר מדויקת עבורו שתעזור לו ותפתח אותו.

בחירת נושא ומושג

התנהלות סיטואציות חברתיות. בחרתי בנושא זה מכיוון שלמדתי מהתצפית שהילד מתקשה בתחום זה. למידת התחום זה תעזור לילד במהלך שהותו בגן. בנוסף, תחום זה מאוד חשוב כי גם בעתיד הוא יצטרך לדעת איך לפתור ולהתנהל בסיטואציות מסוג זה.

המושג שבחרתי ללמד את הילד הוא פתרון בעיות. סוג המושג הוא מושג ערכי. ההתנהגות שאני רוצה ללמד את הילד היא פתרון בעיות באופן עצמי- להתקל בבעיה ולדעת מה לעשות ואיך לפעול. הגירוי המבחין הוא בעיה.

ידע ומיומנויות קדם הנדרשות לביצוע ההתנהגות הן:

יכולת וורבאלית, יכולת קבלת החלטות.

הצגת התכנים והמטרות

למידת התנהגות זו תסייע לילד רבות.

גם בחייו כאדם בוגר, הוא יתקל בכל מיני בעיות שאיתן הוא יצטרך להתמודד ולפתור. לכן, מאוד חשוב שהילד ירכוש את היכולת הזו.

פעילויות ללימוד המושג

ושליטת גירוי

פעילות סימולטנית– נכין עם הילד פנקס לפתרון בעיות. זה פנקס שיהיה אצל הילד לאורך כל היום (מחובר למכנסיים), והוא יכיל כמה אפשרויות אופציונאליות לפתרון בעיות (לגשת למבוגר, לדבר עם החבר וכו’…). בכל פעם שהילד ייתקל בבעיה, הוא יסתכל בפנקס ויבחר פתרון לבעיה.

פעילות לסירוגין– נשחק עם הילד במשחק קופסא שנקרא ”סיטואציה חברתית בתמונות”. יש בו תמונות המספרות סיטואציה חברתית. כל אחד מאיתנו ייקח קלף המתאר סיטואציה, יסביר את הסיטואציה שבקלף ויציע פתרון לבעיה המוצגת.

כדי ליצור אצל הילד את היכולת לשלוט בגירוי, אלמד את הילד איך להגיב בכל פעם שהוא נתקל בבעיה. אלמד אותו שאין טעם בלהתחיל לבכות או ללכת לאיזה פינה ולשבת לבד, כי כך הוא לא יפתור את הבעיה שלו. אלמד אותו שכשהוא נתקל בבעיה, הוא צריך לנסות לפתור אותה, בעזרת הצמיד או בדרך אחרת.

שימוש בתמיכה

פעילות סימולטנית- נשתמש בתמיכה בגירוי. למשל כשהילד נתקל בעיה ואני רואה שהוא ישר מחפש אותי או מתחיל לבכות, אצביע לו לכיוון הפנקס או אגיד לו ”אולי תסתכל בפנקס? הוא יכול לעזור לך לפתור את הבעיה שלך”.

פעילות לסירוגין- נשתמש בתמיכה בתגובה. בתחילת המשחק אתחיל ראשונה ואדגים לילד איך משחקים ומה עושים. אוכל להשתמש גם בהדרכה מילולית במידה שאראה שהילד מתקשה.

תמיכה בגירוי- אשתמש בה לפני שהילד מבצע את ההתנהגות על מנת לכוון אותו לבצע את ההתנהגות הנכונה המתאימה לסיטואציה.

תמיכה בתגובה- אשתמש בה בזמן שהילד מבצע את ההתנהגות על מנת לכוון אותו לבצע את ההתנהגות בצורה נכונה.

הדהיית תמיכה

בהתחלה התמיכה תהיה מלאה ואשתמש בכמה תמיכות גירוי על מנת לכוון את הילד. לאחר מכן, אשתמש בתמיכת גירוי אחת בלבד. בשלב הבא, אהיה רק נוכחת לידו בזמן הבעיה אך אתן לו להתמודד לבד. לבסוף, אתן לו להתמודד עם הבעיה בכוחות עצמו, לבד ובלי נוכחות של אדם נוסף לסיוע.

במידה והילד לא מצליח לבצע את ההתנהגות למרות התמיכה, אנסה לתת לילד תמיכה יותר מלאה/חזקה או, שאנסה לתת לו סוג אחר של תמיכה שאולי יעזור לו יותר.

הכללת גירוי ותגובה בחיי היומיום

הכללת גירוי- אסביר לילד שגם כשהוא נתקל בבעיה בזמן שהוא נמצא מחוץ לגן, הוא יוכל להשתמש בפנקס דומה לפנקס פתרון הבעיות שהכנו. אציע לו להכין בבית פנקס שיכיל פתרונות המתאימים לבעיות שעלולות לצוץ כשהוא בבית. או, שיכין לוח, שבו יש הצעות שונות לפתרון בעיות ויתלה אותו בחדר. כך, בכל פעם שהוא נתקל בבעיה, הוא ילך לחדר, יסתכל על הלוח ויבחר פתרון מתאים. כך אלמד אותו שגם מחוץ לבית הוא יכול לפתור בעיות.

הכללת תגובה- לאחר שלימדתי את הילד להגיב בצורה מותאמת בכל פעם שהוא נתקל בבעיה, אלמד אותו שהוא יכול לנסות לפתור את הבעיה גם בדרכים שונות ולא באותה הדרך בכל פעם. למשל כאשר הוא נתקל בבעיה שלא משתפים אותו במשחק. אם עד עכשיו הוא היה פותר את הבעיה בכך שהיה קורא למבוגר, אז אציע לו לנסות לפתור את הבעיה בדרך אחרת, כמו לדבר עם החבר/ים שלא שיתפו אותו במשחק.

שימור ההתנהגות

על מנת לבצע שימור, אקפיד לבצע את ההתנהגות עם הילד, להזכיר לו כל הזמן את הדרכים והשיטות שלמדנו לפתרון הבעיות. לאחר תקופה ארוכה שבה הילד יפתור את הבעיות בכוחות עצמו, הוא יתרגל לפתור אותן לבד, וידע שהוא יכול להסתדר בכוחות עצמו וללא עזרה ממבוגר.