שנת הלימודים תש”פ קיץ

.שם קורס: מבוא לטכנולוגיות למידה

שם : היאא אבו עגאג

ת”ז : 209377373

עזור לי לתכנן את בית הספר בענן, מעבדת למידה בהודו, שבה ילדים יכולים לחקור וללמוד אחד מהשני – תוך שימוש במשאבים וליווי מהענן. שמעו את חזונו המעורר השראה לסביבות למידה מאורגנות עצמיות. החינוך המונע על ידי ילדים מדענית החינוך סוגאטה מיטרה מתמודדת עם אחת הבעיות הגדולות ביותר בחינוך – המורים הטובים ביותר ובתי הספר אינם קיימים במקום בו הם זקוקים יותר מכל. בסדרת ניסויים אמיתיים מניו דלהי לדרום אפריקה לאיטליה, הוא העניק לילדים גישה בפיקוח עצמי לאינטרנט וראה תוצאות שיכולות לחולל מהפכה בחשיבה שלנו על הוראה. ילדים יכולים ללמד את עצמם סוגטה מיטרה מדבר על פרויקט “חור בקיר” שלו. ילדים צעירים בפרויקט זה הבינו כיצד להשתמש במחשב לבד – ואז לימדו ילדים אחרים. הוא שואל, מה עוד ילדים יכולים ללמד את עצמם. אגדת החינוך סר קן רובינסון בחר את השיחות שהוא אוהב – כולן מלאות תובנות, רעיונות מבריקים וכמובן, יצירתיות. בכל רחבי העולם יש הסכמה הולכת וגוברת לפיה מערכות החינוך שלנו שבורות. אנשי חינוך אלה חולקים רעיונות גדולים כיצד אנו יכולים לדמיין מחדש את בית הספר. המשאלה שלי היא לעזור לתכנן את עתיד הלמידה על ידי תמיכה בילדים בכל רחבי העולם כדי לנצל את תחושת הפליאה המולדת שלהם. עזור לי לבנות את בית הספר בענן, מעבדת למידה בהודו, שבה ילדים יכולים לצאת להרפתקאות אינטלקטואליות על ידי עיסוק והתחברות למידע והדרכה מקוונת. אני גם מזמין אותך, בכל מקום שאתה. סיפור פרס ה של סוגטה מיטרה עשוי בקרוב להגיע לתיאטרון הקרוב. על אירוע זה: אירוע שיציג שני שיחות מעוררות מחשבה של סר קן רובינסון וסוגאטה מיטרה. אנו נטבול במקום בו אנשי חזון החינוך יראו לנו דרך חשיבה חדשה. על אירוע זה אורח מיוחד הזוכה סוגאטה מיטרה. מדוע כדאי להקשיב לו הניסויים חור בקיר של החוקרת החינוכית ד”ר סוגטה מיטרה הראו כי בהיעדר פיקוח או הוראה פורמלית, ילדים יכולים ללמד את עצמם ואת זה, אם הם מונעים מסקרנות ועמיתים. ריבית. המאמצים הנועזים של סוגטה מיטרה לקידום הלמידה זיכו אותו בפרס  הראשון של מיליון דולר. ב2013 ביקש סוגאטה מקהילת  העולמית להגשים את חלומו על ידי עזרתו בבניית “בית ספר בענן”, בו ילדים יכולים לנצל את תחושת .הפליאה המולדת שלהם ולעבוד יחד. מכיוון שסוגאטה נלהב להתחדש. שתי שורות על המציג בסרטון סוגטה מיטרה הוא תומך במדינות בגלל הילדים יתקדמוב לימודים וילכו על סגון לימודי מסדר . ויתקדמו בטכנילוגיה .

הדיבור על התפתחויות טכנולוגיות בכלל והתפתחויות טכנולוגיות בתחום החינוך בפרט גורם לנו להרגיש את החשיבות של העסקת פיתוחים טכנולוגיים בתחום החינוך. ומכיוון שעולמנו בימינו משתנה ומתפתח במהירות, אנשי מקצוע בתחום החינוך חייבים להיות בעלי אומץ לחשוב לבנות מדיניות חינוכית קבועה הקשורה לטכנולוגיה המודרנית ולהתפתחויותיה.לפיתוח טכנולוגיית המידע הייתה ההשפעה הגדולה ביותר בכל היבטי החיים בכלל ובמגזר החינוך בפרט, שכן השימוש בטכנולוגיה טכנולוגית שינה היבטים רבים ושיטות חינוך הנהוגים בבתי ספר או באוניברסיטאות, ולכן ישנם שני מודלים לשיטת החינוך: השיטה המסורתית והשיטה האלקטרונית המודרנית. האחרון, ששינה את מאפייני סביבת הכיתה ואת שיטת האינטראקציה בין התלמידים, שכן חילופי המידע והשגתו נעשו קלים ללא צורך להיות באותו מקום או בתוך הכיתה כפי שהיה המקובל בשיטת החינוך המסורתית לפני שנים. זה גם הקל על תהליך התקשורת בין התלמידים עצמם מחד לבין המורה מאידך, עם מגוון השיטות בהן נעשה שימוש. נעשה יותר ממודל חינוכי אחד, ושלבי ההתפתחות בחינוך התקדמו מנקודת מבט טכנולוגית וכללו מספר מודלים, כגון למידה אלקטרונית, למידה משולבת, בין אם זה סימולטני או אסינכרוני, שתרמו לשיפור ההוראה והלמידה.

“ָחינוך היא מערכת שמארגנת את עצמה”

תהליך הוויסות העצמי יכול להיות אוטומטי, ולא בהכרח נשלט על ידי כל שירות מחוץ למערכת. לעתים קרובות הוא מושפע מתנודות אקראיות המועצמות על ידי משוב חיובי. תוצאות הארגון מבוזרות לחלוטין לכל מרכיבי המערכת. כמו כן, הרגולציה בדרך כלל חזקה ומסוגלת להחזיק אותך בחיים ואפילו לתקן את העצמי ואת הנזק או ההפרעות העיקריים שלו. תורת הכאוס דנה בוויסות עצמי במונחים של איים לחיזוי בים תנודתי של כאוס. ויסות עצמי.

תחום הטכנולוגיה החינוכית הפך לאחד התחומים החשובים והשימושיים בלימוד תופעות חינוכיות ובגילוי היחסים ביניהם, ובשל אופיו של מדע זה, הוא משרת את כל המדעים בתחומים אחרים בגלל החזקה באמצעים, במכשירים, בטכנולוגיות ובמערכות הלמידה המודרניות המיוצגות במערכות למידה אלקטרונית, למידה ניידת ומערכות אחרות. כתוצאה מכך, למידה מאורגנת עצמית הפכה כעת למוקד תשומת לב למחקר, ואחד הצירים הדרושים לתרגול חינוכי, ותיאוריות ומודלים רבים ניסו להבחין בין המרכיבים המגדירים למידה מאורגנת עצמית, ועבד לבירור היחסים והאינטראקציות הנפוצים בין אותם תהליכים לבין ביצועים אקדמיים, ובין תיאוריות אלה היו תיאוריית ההתנהגות, תיאוריית הלמידה הקוגניטיבית החברתית, תיאוריית התרבות החברתית ותיאוריית עיבוד המידע.

האדם נולד עם תכונות וכישורים האופייניים לו, אשר מימושם מושפע מהשפעת הסביבה הטבעית והחברתית שלו. אחת הדרכים של החברה להשפיע על התפתחות האדם היא באמצעות החינוך. לכן, מבחינה חברתית החינוך נתפס כעבודה של מבוגר עם ילדים ונוער, במטרה להכניסם באופן מכוון לעולם המבוגרים ולקבל את ערכיהם. תהליך זה נקרא סוציאליזציה.

לפיכך, יש לתת את הדעת להבחנה המושגית בין מצוינות והצטיינות. משרד החינוך מחנך בבתי הספר לתרבות של מצוינות. תרבות זו מאפשרת לגייס ולרתום את כלל הקהילה הבית ספרית לגווניה השונים: תלמידים, מורים, אנשי מינהלה וכו’, למען חזון ומטרה משותפים שתכליתם לחולל שינוי בתרבות הבית ספרית.

ההצטיינות את המצוינות ואת ההצטיינות כאחד. עצם העלייה בסולם ההצטיינות, מהווה תהליך של מצוינות. כאשר בכל שלב האדם יכול להצטיין אך עדיין לא להגיע לרף העליון ביותר, מתחזקת הטענה כי המצוינות היא תהליך רב ממדי המכיל בתוכו הזדמנויות להצטיינות. ההצטיינות מהווה נקודת מקסימום מקומית בתהליך אך לא בהכרח מהווה פסגת ההישגים במסלול זה.

מתייחס רק למושג הצטיינות, וטענתו שההצטיינות היא בגדר של ערך, ואף היא “יכולה להיות בגדר מה שאמור להתבטא בהתנהגות המקצועית”. העשייה וההתנהגות המקצועית מוציאה לפועל את ההצטיינות, כדי להצטיין על האדם לפעול ולהתנהג באופן מצוין. המצוינות וההצטיינות שלובים זה בזה: לא ניתן להצטיין ללא התנהגות מצוינת.