הילדה והפחד

היה היתה פעם ילדה ושמה רותי.

רותי הייתה ילדה קטנה וחמודה ולמדה בכתה ב’.

היו לה עיניים כחולות ושיער חום שתמיד היה אסוף בקוקיות.

רותי הייתה תלמידה טובה ומקובלת בכתתה.

ביום קייצי אחד, בשעת צהרים, אמא של רותי הכינה לה לארוחת הצהרים פרגיות חמימות וטעימות.

רותי אכלה את הפרגיות והיה לה מאוד טעים.

כשסיימה לאכול, לא רצתה רותי לזרוק את השיפוד לפח,

והעדיפה לשחק בכדור הספוג הצהוב הקטן שלה.

היא שיחקה בפזיזות וכשלא שמה לב, נכנס השיפוד לעינה.

רותי הרגישה כאב חזק בעינה ונלחצה מאוד.

השכנה ששמעה קול צעקות נבהלה עד מאוד והתקשרה לאימה של רותי.

אימה של רותי נלחצה ומיהרה להגיע הביתה.

כשהגיעה הביתה אמא ראתה את רותי אדומה ומפוחדת.

רותי ואימה מיהרו ונסעו במהרה לבית החולים.

הרופאה שפגשה אותן נראתה קצת מפחידה והדבר גרם לרותי חשש רב.

רותי נלחצה כיוון שלא רצתה שהרופאה תכאיב לה.

הרופאה הבטיחה לרותי שהיא תיתן לה הפתעה מיוחדת מאוד ויפה, ולכן רותי הסכימה שהרופאה תבדוק אותה.

הרופאה הרדימה את רותי והוציאה לה את השיפוד מהעין.

רותי שמחה מאוד וחזרה עם אימה הביתה.

רותי סיפרה לאחיה על הסיוט שעבר עליה..ובעיקר דיברה על כך שהאווירה בבית החולים הייתה מאוד מלחיצה ולא נעימה.

מאותו היום אמא של רותי החליטה להפסיק להכין מאכלים שכוללים שימוש בשיפודים או דברים דומים,

והיא ורותי חיות באושר ובעושר עד עצם היום הזה…

הסוף.