בדרך לסבתא…

יום אחד, אחר הצהריים, רוני רצתה מאוד לנסוע לסבתא שלה באוטובוס הגדול.

רוני היתה ילדה יפה עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני.

רוני לקחה קו אוטובוס והתיישבה במושב האחורי.

היא נרדמה תוך שניות, ולא שמה לב כלל שהנהג עבר את תחנת האוטובוס שבה היתה צריכה לרדת.

לפתע, התעוררה רוני משנתה, ונדהמה מאוד לגלות שהיא נמצאת בעיר שאינה מוכרת לה.

היא היתה מופתעת ומפוחדת.

היא פנתה אל הנהג ואמרה לו: “אין לי כסף ולא שמתי לב שעברת את תחנת האוטובוס שהייתי צריכה לרדת בה”.

הנהג הסביר לרוני היכן לרדת ואיזה אוטובוס עליה לקחת ובנוסף נתן לה כסף לאוטובוס נוסף.

רוני נרגעה וחיוך גדול עלה על פניה.

היא ירדה מן האוטובוס, ומיד עלתה לקו האוטובוס הנכון.

כחצי שעה לאחר מכן, היא ירדה בתחנה הכי קרובה לביתה של סבתה.

לאחר כמה דקות של הליכה, נכנסה רוני לבית סבתה, והחלה לספר לה על כל מה שעברה באותו היום: על הרצון להגיע אליה, על מה שקרה לה בדרך ועל איך שהיא פתרה את הבעיה.

סבתה של רוני הקשיבה לה בהתעניינות וכאשר סיימה לדבר, ענתה לה: “נכדתי היקרה! אין דבר העומד בפני הרצון. כשאת רוצה משהו, אל תפחדי, גם אם את לבד. תתאמצי ככל יכולתך והדבר יצליח. ממש כמו שקרה היום. אני גאה בך מאוד!”

החל מאותו היום ידעה רוני איך להגיע אל סבתה, והרגישה עצמאית ובטוחה בעצמה שתוכל להתמודד עם כל אתגר.

הסוף.