קסם של צלילים

ביום חורף סגרירי  וגשום הצליחה השמש לשלוח את קרניה מבעד לעננים. טיפות הגשם זהרו מאורה של השמש והתנקזו על העלים בגינה. טיפה אחת שנשרה מהעלה הייתה זוהרת כמו יהלום  וקסומה במיוחד. הטיפה גלשה מהעלה ונשרה  על האדמה הרטובה וברגע שהגיעה לאדמה יצאה  ממנה גמדונת קטנה ורטובה.

באותו הרגע חלף לו חילזון זקן שראה את הגמדונת והציע לה להיכנס לביתו על מנת .להתחמם קצת. הגמדונת נכנסה לבית החילזון וייבשה את בגדיה

 ” מה שמך? שאל החילזון הזקן וניגב את משקפיו שהתמלאו אדים.

” שמי קסם”  ענתה  הגמדונת שסיימה להתייבש . אני גמדת הצלילים ובאתי ללמד את הילדים בכפר  לקרוא .

החילזון הזקן נאנח ואמר :” אני כבר זקן ובקושי רואה דבר אך אני בטוח שתצליחי במשימה שלך.

החילזון זחל לו לאיטו למטבח נתן לגמדונת צידה לדרך : אגוז מלך, תות יער וקצת צוף  ואיחל לה בהצלחה.

קסם הודתה לחילזון והבטיחה לו שתשוב ותלמד אותו גם לקרוא שתסיים את המשימה שלשמה היא הגיעה….

קסם החלה לפסוע לעבר הכפר הקטן שם גרו ילדים שעדיין לא למדו לקרוא.

הילדים ישבו בביתם כי לא יכלו ללכת לבית הספר.

קסם לא הבינה מדוע נקראה לשליחות הדחופה  ללמד את הילדים? ומדוע הילדים לא יכולים ללכת לבית הספר?  אך  נזכרה לפתע  כי פיית העיצורים אמרה לה לפני שירדה עם טיפת הגשם כי בכפר הקטן יש יצור קטן שגורם לכל האנשים והילדים להשתעל ולא להרגיש טוב וכדי לנצח את היצור צריך לשבת בבית ולא לצאת , כך היצור ישתעמם ,לא יהיה לו למי להדבק ולהציק והוא ילך ולא יחזור.

איזה יצור מרגיז ולא נחמד  אמרה בליבה קסם, אני רק מקווה שלי הוא לא יציק או ינסה למשוך לי בשיער .

כעבור דקות ארוכות של מסע מלא  במחשבות הגיעה קסם לכפר.

הכל היה כל כך שקט , אף אדם לא הסתובב לו בחוץ.

קסם הבינה מיד שהמצב מאוד רציני והיצור הזה לא מתכוון ללכת בקרוב אך היא את המשימה תשלים ויהי מה.

את ילדי הכפר הקטן היא תלמד לקרוא!!!