מפגשה הראשון של נאן עם סבתה

שלום שמי נאן, ורציתי לספר לכן על מפגשי הראשון עם סבתי “הברונית אמיליה שמידט”

הגעתי לבית סבתי ומצאתי את עצמי בחדר גדול והדור מאוד. היו שם מספר כורסאות ושולחן עגול,פסנתר ושטיח מרהיב… ותמונות על הקירות… לא יכולתי שלא להסתכל על התמונות היפות, כשלפתע שמעתי קול עמוק מקצה החדר.

“הזאת היא נאן נכדתי?”

הבטתי לכיוון הקול וראיתי אותה. אישה גבוהה, התרגשתי מאוד, ולא היו מילים בפי.

האם עלי לקוד? או לגשת לנשק את כף ידה של סבתא?

נקודת האור שלי:

לפחות אזכה בבגדים חדשים ויפים.

טוב שלפחות, שיש לי מחסה בתקופה מסוכנת זו של המלחמה.

לא רבים זכו לכך.

אלמד נימוסי שלחן ואהיה  יותר מחונכת.

לפחות יש לי את נלי המשרתת שמתיחסת אלי יפה.