אמא היא אמא גם אם היא פילה או תנינה

הקשר בין הורה לצאצאיו הוא חזק מאוד.

גוזל שבוקע בקן או גור קטן שנולד צריכים טיפול והגנה ואינם יכולים להתקיים בעצמם.

האב או האם, ולפעמים שניהם, עושים הרבה כדי להגן על הקטנטנים ולגדל אותם.

למרות זאת ישנם הרבה מינים בטבע שהאב מסיים את תפקידו לאחר שהפרה את האם.

אצל רוב החרקים והזוחלים ההורים לא מטפלים בצאצאים.

האם מטילה את הביצים במקום שבו יש מזון והגנה חלקית.

החרקים הקטנים מסתדרים לבד מהרגע הראשון והם לא מכירים את ההורים שלהם

אימא פילה מטפלת שלוש- עשרה שנה

הפילון נשאר עם אמו שנים ארוכות, ממש כמו ילד אצל בני האדם.

הפילונים נשארים עם אימא עד גיל שלוש עשרה והפילות נשארות לצידה כל החיים.

בשלוש עשרה שנות ההתבגרות מלמדת אימא פילה את בנה או בתה הכול:

איך שותים, איך חוצים נהר, באיזה בוץ נעים להימרח,

ממי צריך להיזהר ומה טעים לאכול.

פילה יולדת רק פעם בחמש שנים, לאחר הריון של עשרים ושניים חודשים

הפילות הבוגרות פועלות סביב הפילה היולדת כמו מיילדות

אם לאחר הלידה אין לה חלב הפילון יאומץ ואם אחרת תטפל בו ותיניק אותו.

הפילים הקטנים נמצאים בסכנה כי אפשר לטרוף אותם

כיוון שחסר להם עדין כוח הרתעה שיש לפיל בוגר.

הפילות שומרות על צעירי המשפחה מאוד,

אם לביאה רעבה מתקרבת ומאיימת על הפילון, מיד יוצאות כל הפילות

למתקפה בתרועות חדק גדולות וקריאות אזעקה.

הסרטון ממחיש את הקשר בין אימא פילה לגור שלה כפי שתואר בסיפור.