ספר שירי /רחל בלובשטין

צריחות שצרחתי נואשת, כואבת,
בשעות מצוקה ואובדן,
היו למחרוזת מילים מלבבת,
לספר שירי הלבן.

נגלו חביונות לא גיליתי לרע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש.

איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק

שלום ילדים
אנחנו שמחים שבאתם
עוד מעט תשמעו
שירים שכבר שמעתם
שלום אימהות
אנחנו נתחיל עוד מעט
אבל לפני זה תגידו לי
איך שיר נולד?

איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק

מחבר שלוש מילים
מחמם על אש קטנה
ורץ מהר להביא
בצל מהשכנה
מוסיף שני חרוזים
קצת פלפל, קצת מלח
מערבב שלושה כבשים
וזורק קובייה של קרח

חשוב מאוד שהקרח יהיה חם
לה לה לה לה לה….
לה לה לה לה לה….
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום – איזה יופי
הוא הולך – לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק…

תוכן השיר

החלק הראשון בשיר פותח בשאלה ותשובה, ” איך שיר נולד.. ומתגלגל החוצה” ושאר השיר עונה על השאלה.

השיר כמו בכל שיר פואטי מתאר את הכאב ביצירה. השיר הוא כמו לידה, תהליך ארוך של התפתחות, צמיחה וגדילה ברחם, במקום נסתר מהעין עד הולדתו בדרך של כאבים וקשיים, אולם ברגע שהשיר יוצא לאוויר העולם, כמו תינוק, שוכחים את הכאב ומתבוננים בפאר היצרה, והכאב הופך לתחושת שמחה ועליזות.

מבנה השיר

חלוקה לחמישה בתים. אין חריזה ואין שמירה על אורך הבתים והשורות.

אמצעים רטוריים

דימויים

הדימוי הראשון של המשורר היא השוואת יצירת שיר לצחוק. כמו הצחוק, גם יצירת השיר מתחילה מבפנים, הרגשות העזים של המשורר מעורבים ביצירת השיר. השיר מבטא את  מצב רוחו של הכותב בעת כתיבת השיר. השיר מבטא את  מצב רוחו של הכותב בעת כתיבת השיר, ולאחר מכן השיר מתגלגל החוצה והופך להיות שייך לרשות הרבים. לאחר מכן השיר מתגלגל החוצה והופך להיות שייך לרשות הרבים. השורות שבאות לאחר מכן – “ופתאום – איזה יופי, הוא הולך לבד”,מתייחסות לזמן שלאחר פרסום היצירה, שהיצירה מתפרסמת היא יוצאת מרשות הפרט (היוצר) לרשות הכלל ואז היא לא רכושו הבלעדי של המשורר.
בנוסף, למשורר אין טינה כלפי הקהל – הוא שמח על כך שהשיר מתפרסם, הוא רק רוצה שקהל הקוראים יהיה מודע לכאב שביצירה.

הדימוי השני של המשורר היא השוואת יצירת שיר ללידה. הוא מתייחס לקשיים הכרוכים בכתיבת שיר. הוא משווה אותם לכאבים של לידה, ובכך הוא מדגיש את גודל קשיים אלה. כאבי לידה ידועים כחזקים מאוד אז גורמים
לאישה העתידה ללדת לסבל רב, ובכך שהמשורר משווה את כתיבת השיר ללידה ,הוא למעשה מבליט את הקושי של המשורר לעתים לכתוב שיר. אך הבית ממשיך ב”אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים”, כלומר, שוב בהשוואה ללידה, למרות הקשיים והכאבים הכרוכים בתחילה, התוצר המוגמר, במבט לאחור, מכפה על כך – “וכולם שמחים”. כאן יהונתן גפן משתמש באמצעי של ניגוד. הוא משווה את הסבל והכאב שכרוכים בלידה, לעומת השמחה האדירה
והסיפוק שנגרם מהתוצר הסופי – הוולד.

הדימוי השלישי של המשורר הוא לבישול. תהליך יצירת השיר הוא כמו בישול. המרכיבים השונים בתהליך היצירה עד התוצר המוגמר.

פניה בגוף ראשון ושני

ליצירת קרבה והזדהות.

דובר השיר פונה לילדים ולאימהות בלבביות ובשמחה בשאלה איך שיר נולד. יש רצון של הדובר לקרב את קהל השומעים וליצור סקרנות.

שפה

תקנית ויומיומית

הערה- השיר הולחן והפך לשיר ילדים, אולם השיר הוא שיר ארספואטי המתמודד עם כאב היצירה.