כנפי הרוח של גן עוגן

ינון רץ בסלון בבית כשידיו פרושות לצדדים, מסתובב במעגלים, עולה ויורד מהספה. אחותו אמונה מצטרפת אליו בצחקוקים.

ינון, מה אנחנו עושים? שאלה אמונה. אנחנו פורשים את כנפי הרוח שלנו, השיב ינון. אנחנו מה? שאלה אמונה בתמיהה.

הגננת מעיין סיפרה לנו היום בגן שלכל אדם, איש או אישה ילד או ילדה יש ​​כנפי רוח, אמר ינון. מהם כנפי רוח? שאלה אמונה.

אלו כנפיים שלא ניתן לראות אותן בדיוק כמו את הרוח, הסביר ינון. כאשר הן נפתחות הן הופכות להיות כמו כנפי נשרים אבירים והן עוזרות לנו לעלות מעלה מעלה ולהתקרב לה’.

זה כמו השיר של הרב קוק “עלה למעלה עלה” החלה לשיר אמונה.

נכון, אמר ינון והצטרף לשירתה של אחותו.

לפתע נעצרה אמונה ואמרה: גם אני רוצה להתקרב לה’!

אבל מה גורם להן להיפתח? ומתי הן הופכות להיות כנפי נשרים אבירים?” התעניינה אמונה.

כאשר אנחנו מצליחים להוציא כוחות טובים מליבנו, בדיוק כמו בגן שלנו, גן חמ”ד עוגן” ענה ינון.

אמונה, את יודעת שבגן שלנו יש ילדים בכל הגילאים וכולם מצליחים להוציא כוחות טובים, אפילו הצעירים. אמר ינון.

אנחנו מלמדים אותם שכשמוציאים כוח טוב מהלב אפשר לגשת ללוח הכוחות ולתלות את הכוח המתאים ליד השם שלהם.

אילו כוחות יש לך בלב? שאלה אמונה. יש לי מלא כוחות טובים בלב, אמר ינון. את רוצה שאגלה לך? כן, השיבה אמונה.

אז אחד הכוחות הוא: הכוח להקשיב

אנחנו מוציאים אותו מהלב שלנו כשהגננת מלמדת דברים חדשים, מסבירה את הכללים וכשאנחנו מקשיבים לחברים שלנו ולמה שהם מספרים ומבקשים מאיתנו, הסביר ינון.

כמו שהקשבתי לאמא כשביקשה ממני לאסוף את המשחקים, אמרה אמונה בהתלהבות. נכון, אמר ינון, צריך להוציא את הכוחות הטובים תמיד, בכל מקום.

 את הכוח לבקש אנחנו מוציאים כשאנחנו רוצים משהו וכשאנחנו זקוקים לעזרה, הסביר ינון לאמונה.

אהה כמו שרציתי לשחק עם מיכל בבצק וביקשתי ממנה שתכבד אותי גם בבצק, נזכרה אמונה. נכון מאוד, אמר ינון, כשאנחנו מאוד רוצים משחק שנמצא אצל חבר, אנחנו לא חוטפים את המשחק או לוקחים בלי רשות, אנחנו מבקשים. וגם אם אנחנו זקוקים לעזרה, אנחנו מבקשים מחבר או מהגננת שתעזור לנו.

כשאנחנו רואים שמישהו זקוק לעזרה או כשמישהו הוציא מלבו את הכוח לבקש וביקש מאיתנו עזרה אנחנו צריכים להוציא מהלב שלנו את הכוח לעזור .

למשל בגן שלנו יש ילדים שהם “חונכים”. מה זה “חונכים”? שאלה אמונה.

חונכים אלו ילדים שחונכים, עוזרים ומלמדים את הילדים הצעירים והחדשים בגן שלנו. לדוגמה, הם לוקחים אותם ליטול ידיים ומסבירים להם איך מקיימים את המצווה כראוי, עוזרים להם לתלות את התיק על משענת הכיסא ולהוציא את קופסת האוכל.

ינון,אמרה תהילה, היום בחצר תהילה רצתה לעשות מסלול וכל הזמן נפלה, אז נתתי לה יד. גם אני הוצאתי את הכוח לעזור?

בוודאי אמר ינון, כל הכבוד אמונה!

אמונה המשיכה לנופף בידיה ולקפוץ על הספה, לפתע אמונה נפלה והחלה לבכות. ינון ניגש אליה, חיבק ושאל מה יכול לעזור לה. אמונה השיבה שהיא רוצה לשתות מים. כאשר ינון נתן לאמונה כוס מים, אמונה חיבקה אותו ואמרה לו: תודה שאתה דואג לי, אני שמחה שאתה אח שלי. ינון חיבק אותה חזרה ואמר שגם הוא שמח שהיא אחותו. ואז המשיך לספר לה שגם בגן מי שדואג לחבר שעצוב, שנפל או קיבל מכה ושואל אותו מה יכול לעזור לו יכול לתלות את הכוח לדאוג בלוח הכוחות.

ינון פתח שקית במבה והתיישב על הספה, אמונה ניגשה אליו ושאלה אם יכול לכבד אותה. ינון כיבד את אמונה ואמר בשמחה: כל הכבוד אמונה הוצאת מליבך את הכוח לבקש. אמונה התרגשה ושמחה ואמרה לינון, גם אתה הוצאת כוח…את הכוח לכבד. נכון שמח ינון, גם בגן הרבה ילדים מביאים דברים שיכולים לכבד בהם את החברים, וגם במשחקים מכבדים אחד את השני.

אתה יודע שהיום בגן שלנו איתמר הביא ביסקוויטים לכבד את כולם, ואלעד היה מאוד עצוב. סיפרה אמונה לינון.

למה הוא היה עצוב? שאל ינון. כי הוא מאוד רצה לקבל ראשון את הביסקוויט והיה לו קשב להמתין לתורו בסבלנות, כך סיפרה לנו הגננת. אמרה אמונה.

הוא היה צריך להוציא את הכוח להתאזר בסבלנות. זה כוח חשוב מאוד אמר ינון.

זה כוח שצריך להוציא כשרוצים משהו ולא יכולים לקבל אותו בדיוק באותו הרגע, או אפילו בזמן הקרוב. למשל כשאנחנו רוצים לעשות את המסלול בחצר, צריך לחכות בסבלנות עד שיגיע תורנו. או להיות אמא ואבא של שבת או לחגוג יום הולדת.

או לקבל את המשחק שביקשנו מחבר בגן, אמרה אמונה. נכון מאוד! אמרה ינון, יש המון דברים שמצריכים התאזרות בסבלנות.

כשינון ואמונה סיימו לאכול את הבמבה, ברכו ברכה אחרונה והלכו לחדר המשחקים. אמונה בנתה את בית המקדש וינון צייר ציור.

לפתע, נכנסה דודה שיר ואמרה: איזה יופי האחיינים שלי יוצרים!

למשמע קולה אמונה וינון הפסיקו את יצירותיהם וקפצו על דודה שיר בחיבוקים ונשיקות.

דודה שיר, אמר ינון, את יודעת שגם בגן שלנו אנחנו מוציאים את הכוח ליצור.

באמת? ענתה דודה שיר. מה זה אומר הכוח ליצור?

זה כשאנחנו יוצרים משהו חדש שלא היה לפני כן, בסדנא מחומרים שונים וגרוטאות, ביצירה, בחימר ואפילו במשחקים, אם אנחנו יוצרים לפי הדגם או הדמיון שלנו.

זה מדהים, אמרה שיר, ועכשיו בואו נראה מה אתם יצרתם.

כשאמונה וינון סיימו לשחק וליצור, הם נכנסו להתקלח, אכלו ארוחת ערב ודודה שיר השכיבה אותם לישון. לפני שהם אמרו קריאת שמע שעל המיטה, דודה שיר סיפרה להם שמחר בבוקר היא תיקח אותם לגן. ינון קפץ על המיטה בשמחה ולעומתו אמונה שכבה עצובה. מדוע את עצובה? שאלה דודה שיר. ינון הפסיק לקפוץ על המיטה והגיע לראות מה קרה לאחותו.

אני לא רוצה שתלכי, אני רוצה שתישארי איתי בגן, אמרה אמונה.

שיר שכבה ליד אמונה חיבקה ואמרה, אני מבינה שאת רוצה שאשאר איתך בגן, יחד עם זאת אני צריכה ללכת לעבודה, מה את חושבת שיוכל לעזור לך?

ינון קפץ למיטה שלהם ואמר, יש לי רעיון. תנסי להוציא מהלב שלך את הכוח להיפרד יפה. אמונה התלהבה מהרעיון ואמרה, כן כן אני אנסה להוציא את הכוח להיפרד יפה, אני אתן לך חיבוק ונשיקה ואכנס יפה לגן.

דודה שיר שכבה בין ינון ואמונה מחצה אותם בחיבוק גדול ואמרה, כמה כוחות טובים יש לאחיינים שלי בלב, אני כלכך גאה בכם!

בבוקר כשאמונה הגיעה לגן, היא הצליחה להוציא מליבה את הכוח להיפרד יפה וחיכתה להגיע הביתה לספר לינון אחיה.

כשהגננת החלה את תפילת הבוקר בגן, אמונה החליטה בליבה שהיום היא תוציא עוד כוחות טובים מהלב בדיוק כמו בגן של ינון.

אז מיד לקחה את הסידור, פתחה אותו בעמוד הנכון והחלה להתפלל עם כל ילדי הגן בכוונה ובשמחה. הקפידה לשבת יפה, לומר את התפילה בפה ולא לגעת בנעליים. אמונה הצליחה להוציא מליבה את הכוח להתפלל.

בהמשך התפילה אמונה ענתה אמן לברכת הציצית של חבריה, עמדה בשמחה לכבודו של ספר התורה ונישקה אותו באהבה. לאחר מכן כשהגננת שלחה את הילדים לארוחת הבוקר, נטלה ידיים וחיכתה בסבלנות לברך על האוכל, ובסיומו בירכה ברכת המזון בכוונה. בסוף היום אמונה ניגשה לגננת ושאלה, נכון שהיום הוצאתי את הכוח לקיים מצוות מהלב שלי הרבה פעמים?
בתחילה, הגננת לא הבינה למה התכוונה אמונה, אך לאחר שאמונה הסבירה לגננת על הכוחות שנמצאים בלב שלה, הגננת אישרה שאכן הוציאה היום המון כוחות טובים מליבה.

בסוף היום ינון חזר הביתה כשעל צווארו מדליה. אמונה ניגשה אליו ושאלה, ינון מה זו המדליה הזאת? זאת מדלית הכוחות השיב ינון בגאווה והסביר, בגן שלנו מי שמצליח להוציא כוחות טובים מהלב שלו בסוף היום מקבל מדליית כוחות. אבל את יודעת אמונה, לא רק מי שהוציא הרבה כוחות טובים באותו היום מקבל מדליה, אלא גם ילד או ילדה שהצליחו להוציא כוח טוב אפילו שהיה להם מאוד קשה והצליחו להתגבר.

ינון, אמרה אמונה בהתלהבות, אתה יודע שגם אני הוצאתי כוחות טובים היום בגן. באמת? הופתע ינון. כן , השיבה אמונה ואפילו סיפרתי לגננת על כל הכוחות הטובים שיש לי בלב ושהצלחתי להוציא.

כששמע זאת ינון, הוריד את מדליית הכוחות מצווארו והניח על צווארה של אמונה. אמונה התרגשה והחלה לנופף בכנפי הרוח שלה ברחבי הבית תוך כדי שירת “כנפי הרוח” של הרב קוק ואליה הצטרף ינון.

לפתע נעצרה אמונה וביקשה לקחת את מדליית הכוחות לגן שלה להראות לגננת ולכל הילדים. ינון הסכים אבל ביקש ממנה שתשמור על המדליה, כי מי שמצליח לאסוף שלוש מדליות יכול לבחור פרס מקופסת הפרסים שבגן.

אמונה וינון המשיכו להצמיח את כנפי הרוח שלהם על ידי הוצאת כוחות טובים מליבם וכך גם כל ילדי חמ”ד עוגן.