מוקדש באהבה לאיתמר

דצמבר 2020

שׁוּנִי חוֹלָה. יֵשׁ לָהּ חוֹם וְכוֹאֵב לָהּ הַגָּרוֹן. הִיא שׁוֹכֶבֶת בַּמִיטָה וּמִתְלוֹנֶנֶת. הַגָּרוֹן שׂוֹרֵף לָהּ,  הַתְּרוּפָה מָרָה לָהּ, הָעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת לָהּ וְהִיא לֹא יְכוֹלָה לִקְרֹא. אִמָא מְנַסָּה לְשַׂחֵק אִיתָה אֲבָל הִיא צְרִיכָה גַּם לְטַפֵּל בַּעֲדִי וְגַם לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת וְגַם לְבַשֵּׁל, וְשׁוּנִי מִתְלוֹנֶנֶת:

– מְשַׁעֲמֵם לִי!- מְשַׁעֲמֵם לִי! מָתַי אַבָּא יָבוֹא?

אִמָא מְנִיחָה לָהּ עַל הַמֵּצַח מַגֶּבֶת רְטוּבָה וְאוֹמֶרֶת: “תְּנַסִּי לִישׁוֹן קְצָת.”

“לֹא רוֹצָה” מִתְנַגֶּדֶת שׁוּנִי, אֲבָל בְּכָל זֹאת כַּנִּרְאֶה שֶׁנִּמְנְמָה קְצָת, כִּי כְּשֶׁהִיא פּוֹקַחַת עֵינַיִם אַבָּא יוֹשֵׁב לְיַד מִיטָתָה.

– יוֹפִי, יוֹרֵד לָךְ החוֹם – מַנִּיחַ אַבָּא יָד עַל מִצְחָה – תִּרְאִי מָה הֵבֵאתִי לְךָ!

-אַרְטִיק! – שְׂמֵחָה שׁוּנִי. הִיא מִתְיַשֶּׁבֶת בַּמִיטָה וּמוֹרִידָה אֶת הָעֲטִיפָה. אַרְטִיק אָדוֹם וְנוֹצֵץ נוֹזֵל עַל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ וְהִיא מְלַקֶּקֶת אוֹתָן בְּשִׂמְחָה.

– תִּרְאוּ אוֹתָהּ, רַק אַבָּא הִגִּיעַ וְהִיא כְּבָר הִבְרִיאָה – מַגִּיעָה אִמָא עִם צַלַּחַת מָרָק,

– לֹא רוֹצָה מָרָק – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי – לֹא רְעֵבָה.

– אָז קְצָת אוֹרֶז – מְשַׁדֶּלֶת אִמָא – כַּפִּית קְטַנָּה.

– לֹא! – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי

– אַתָּה רוֹאֶה מָה עָשִׂיתָ?! – גּוֹעֶרֶת אִמָא בְּאַבָּא – מִי נוֹתֵן לְיַלְדָּה חוֹלָה אַרְטִיק!

– שׁוּנִי, אַתְּ חַיֶּבֶת לְהַצִּיל אוֹתִי – לוֹחֵשׁ אַבָּא – אוֹרֶז תְּמוּרַת סִפּוּר?

– סִפּוּר אָרוֹךְ?

– אָרוֹךְ וַאֲמִתִּי – מַבְטִיחַ אַבָּא .

– לְגַמְרֵי אֲמִתִּי – מְאַשֶּׁרֶת אִמָא.

אַבָּא מִתְרַוֵּחַ עַל הַמִּיטָה וּמְשַׁלֵּב רַגְלַיִם עִם שׁוּנִי: “הַסִפּוּר שֶׁלָנוּ מַתְחִיל מִזְּמַן מִזְּמַן”

– בַּת כַּמָּה אֲנִי הָיִיתִי? חוֹקֶרֶת שׁוּנִי.

– אַתְּ אֲפִלּוּ לֹא נוֹלַדְתְּ – צוֹחֵק אַבָּא.

– אָז זֶה בֶּאֱמֶת בַּזְּמַן הָעַתִּיק – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי.

– וְגַם הַמְדִינָה שֶׁלָנוּ עוֹד לֹא נוֹלְדָה.

– בֶּאֱמֶת? – פּוֹעֶרֶת שׁוּנִי פֶּה וְאִמָּא מְמַהֶרֶת לְהַכְנִיס אֵלָיו קְצָת מָרָק – אֲבָל הַמְדִינָה שֶׁלָנוּ כְּבָר בַּת 11! זֶה קָרָה אֲפִלּוּ לִפְנֵי?

– לִפְנֵי שֶׁקָּמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאָרֶץ מִלְחָמָה. הַיְּהוּדִים וְהָעַרְבִים נִלְחֲמוּ זֶה בָּזֶה. כְּשֶׁהַסִּפּוּר שֶׁלָנוּ מַתְחִיל הַגְּדוּד שֶׁלָנוּ נִמְצָא לְיַד יְרוּשָׁלַיִם.

– הֲיִיתֶם חַיָּלִים?

– בְּעֵרֶךְ. עוֹד לֹא הָיְתָה מְדִינָה עִם צָבָא מְסֻדָּר, הָיָה אִרְגּוּן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ פַּלְמָ”ח. הַפַּלְמָ”ח הָיָה כְּמוֹ צָבָא, וְהָיוּ לוֹ גְּדוּדִים וַחֲטִיבוֹת, וּלְכָל חֲטִיבָה הָיָה מְפַקֵּד. אִמָא וַאֲנִי הָיִינוּ בַּחֲטִיבַת הַרְאֵל, וְלִמְפַקֵּד שֶׁלָנוּ קָרְאוּ יִצְחָק רַבִּין.

– הוּא הָיָה חָתִיךְ! – נִזְכֶּרֶת אִמָא בְּעֵינַיִם חוֹלְמָנִיּוֹת – כָּל הַבָּנוֹת רָצוּ לִרְקוֹד אִיתוֹ וְלָשֶׁבֶת לְיָדוֹ. אֲנִי רָקדְתִּי אִיתוֹ פַּעַם.

– בֶּאֱמֶת? רָקַדְתָּ אִיתוֹ? – צוֹחֶקֶת שׁוּנִי וּמַתְחִילָה לָשִׁיר אֶת הִמְנוֹן הַפַּלְמָ”ח.

– דַּי, דַּי, אַתְּ צְרוּדָה לְגַמְרֵי – אוֹמֶרֶת אִמָא – תִּשְׁתִּי קְצָת מָרָק.

– גַּרְנוּ בְּמַחֲנוֹת מִסָּבִיב לִירוּשָׁלַיִם – מַמְשִׁיךְ אַבָּא. הָיוּ לָנוּ אוֹהֲלֵי בָּנִים וְאוֹהֲלֵי בָּנוֹת, אוֹהֶל פִּקּוּד וְאוֹהֵל מִטְבָּח. בַּלַּיְלָה הָיָה קַר וְהָאוֹהֲלִים הָיוּ נִרְטָבִים בַּגֶּשֶׁם וּבַיּוֹם הָיִינוּ מְקִימִים מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הָאוֹהֲלִים שֶׁנָּפְלוּ בָּרוּחַ. רוֹב הַזְּמַן לֹא הָיָה לָנוּ מַסְפִּיק אוֹכֵל, אֲבָל הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב, עוֹזְרִים לַמְּדִינָה שֶׁלָנוּ לְהִיוָלֶד.

– מָה עֲשִׂיתֶם בַּמַּחֲנֶה כָּל הַיּוֹם?

– הִתְאַמַנוּ. הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִתְאַמֵּן בְּנֶשֶׁק, אֲבָל הָיָה מְעַט נֶשֶׁק, אָז הִתְאַמַנוּ בְּמַקְלוֹת. קָרְאוּ לְזֶה קפ”פ.

– בְּקִיצּוּר, רוֹב הַזְּמַן שִׁחַקְתֶּם שָׁם – מְסַכֶּמֶת שׁוּנִי – בְּמַקְלוֹת גַּם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְשַׂחֵק.

– מִסְתַּבֵּר – מְגַחֵךְ אַבָּא – אֲבָל בְּעיקר לִוִּינוּ שַׁיָּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם.

– שַׁיָּרוֹת? מָה זֶה שַׁיָּרוֹת? – שׁוֹאֶלֶת שׁוּנִי, שֶׁעַד אָז הִכִּירָה רַק שַׁיָּרוֹת שֶׁל נְמָלִים שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת מֵהֶחָצֵר דֶּרֶךְ דֶּלֶת הַמִּטְבָּח וְאִמָּא הָיְתָה מְרַסֶּסֶת אוֹתָן.

– כְּשֶׁהֵחֵלָּה הַמִלְחָמָה הָעַרְבִים הֵקִימוּ מַחְסוֹמֵי אֲבָנִים עַל הַכְּבִישׁ הָעוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, וִירוּשָׁלַיִם הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָצֵאת אוֹ לְהִכָּנֵס לָעִיר, לֹא הָיָה לַתּוֹשָׁבִים שָׁם מָזוֹן מַיִם וּתְרוּפוֹת, וְהֵם סָבְלוּ מֵרָעָב וְצָמָא.

– אוֹי! – קָרְאָה שׁוּנִי בִּדְאָגָה – אָז מָה עֲשִׂיתֶם?

– זוֹ הָיְתָה בְּעָיָה – אָמְרָה אִמָא – זוֹכֶרֶת שֶׁנָּסַעְנוּ בָּאוֹטוֹבּוּס לִירוּשָׁלַיִם לְכֶנֶס הַפַּלְמָ”ח? הַדֶּרֶךְ עָבְרָה בִּכְבִישׁ צַר וְתָלוּל שֶׁמִּשְּׁנֵי עֲבָרָיו יֵשׁ גְּבָעוֹת גְּבוֹהוֹת.

– שַׁעַר הַגַּיְא! – קוֹפֶצֶת שׁוּנִי – הָאוֹטוֹבּוּס נָסַע שָׁם מַמָּשׁ לְאַט בַּעֲלִיּוֹת וְאַתְּ וְאַבָּא שַׁרְתֶּם אֵיזֶה שִׁיר!

– ‘בַּאבּ אַל ווּאָד’ – אוֹמֶרֶת אִמָא וּמַתְחִילָה לְזַמְזֵם – לְלַמֵּד אוֹתְךָ?

– לֹא עַכְשָׁו, אֲנִי בְּאֶמְצַע הַמֶּתַח – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי.

– הָעַרְבִים שָׁכְבוּ עַל הַגְּבָעוֹת מֵעַל הַכְּבִישׁ בְּשַׁעַר הַגַּיְא וְיָרוּ בַּמַּשָּׂאִית הָרִאשׁוֹנָה, וְהִיא הָיְתָה נִתְקַעַת וּמְעַכֶּבֶת אֶת כָּל הַשַּׁיָּרָה. חֵלֶק מֵהַמַּשָּׂאִיּוֹת הָיָה עוֹלֶה בָּאֵשׁ עִם כָּל הַצִּיּוּד הַיָּקָר שֶׁעָלָיו, וְחֵלֶק הָיָה מַצְלִיחַ לְהִסְתּוֹבֵב וְלַחֲזֹר.

לֹא הָיוּ לָנוּ טַנְקִים אוֹ רֶכֶב מְשֻׁרְיָן אַחֵר, אָז הֶחְלַטְנוּ לִבְנוֹת לְעַצְמֵנוּ מְשֻׁרְיָנִים. אָטַמְנוּ אֶת הָרְכָבִים עִם לוּחוֹת עֵץ אוֹ בַּרְזֶל. אֵלֶּה הָיוּ הַמְּשֻׁרְיָנִים שֶׁלָנוּ. מְשֻׁרְיָן אֶחָד נָסַע בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה וְעָלָיו כַּמָּה לוֹחֲמִים עִם רוֹבִים, וּמְשֻׁרְיָן נוֹסָף הָיָה הַמְּאַסֵּף. וְכָכָה עָלִינוּ לִירוּשָׁלַיִם.

– וְהִצְלַחְתֶּם? – שׁוֹאֶלֶת שׁוּנִי.

– הָיוּ שַׁיָּרוֹת שֶׁנִּתְקְעוּ וְחָזְרוּ, וְהָיִינוּ צְרִיכִים לְהַתְחִיל שׁוּב הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.

אֲבָל הָיוּ גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁהִצְלִיחוּ לִפְרֹץ וּלְהִכָּנֵס לָעִיר, וְאָז הָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָנוּ בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְחַלְּקִים לָהֶם מָזוֹן וּמַיִם.

יוֹם אֶחָד, אֲנִי מַגִּיעַ לַמַּחֲנֶה עָיֵף וְרָעֵב, וּמְמַהֵר לַעֲמֹד בַּתּוֹר לָאֹכֶל. בַּיָּד אֲנִי מַחֲזִיק אֶת הַמֶסְטִינְג, זוֹ צַלַּחַת פַּח שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְהוּא שׁוֹמֵר עָלֶיהָ בַּתַּרְמִיל שֶׁלּוֹ כִּי אֵין צַלָּחוֹת אֲחֵרוֹת. וַאֲנִי מִתְקַדֵּם לְאַט בַּתּוֹר לְאֶשְׁנַב הַגָּשַׁת הָאֹכֶל. וְשָׁם אֲנִי רוֹאֶה –

אַבָּא נֶעֱצַר וְלוֹקֵחַ אֲוִיר.

– נוּ? אַבָּא! – נִמְתַּחַת שׁוּנִי וּמִזְדַקֶפֶת בַּמִיטָה  – מָה?

– אֶת הַנַּעֲרָה הֲכִי יָפָה שֶׁאֵי פַּעַם רָאִיתִי – אוֹמֵר אַבָּא – הִיא מְצִיצָה אֵלַי מִתּוֹךְ אֶשְׁנַב הַהַגָּשָׁה וּמְחַיֶּכֶת. וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מֵהַפֶּה, הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי תְּקוּעָה, רַק מַגִּישׁ לָהּ אֶת הַמֶסְטִינְג וְהִיא מְמַלֵּאת אוֹתוֹ בְּאוֹרֶז. וַאֲנִי לֹא זָז. לֹא מִתְקַדֵּם. מַמְשִׁיךְ לְהַבִּיט בָּהּ מְהֻפְּנָט לְגַמְרֵי עַד שֶׁדּוֹחֲפִים אוֹתִי מֵהַתּוֹר.

אֲנִי בּוֹחֵר לִי מָקוֹם לָשֶׁבֶת מוּל אֶשְׁנַב הַהַגָּשָׁה וּמַמְשִׁיךְ לְהַבִּיט עָלֶיהָ.

לְבַסּוֹף אֲנִי לֹא מִתְאַפֵּק, לוֹקֵחַ אֶת הַמֶסְטִינְג וְנִגָּשׁ שׁוּב לַתּוֹר. וְגַם הַפַּעַם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְדַבֵּר, רַק מַצְבִּיעַ עַל הַסִּיר, וְהַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה מְמַלֵּאת לִי שׁוּב אֶת הַמֶסְטִינְג בְּאוֹרֶז וּמְחַיֶּכֶת אֵלַי, וַאֲנִי עוֹמֵד שָׁם תָּקוּעַ בָּאֲדָמָה וְלֹא מְסֻגָּל לָלֶכֶת עַד שֶׁיוֹסְקֶה חֲבֵרִי סוֹחֵב אוֹתִי מִשָּׁם.

וְאַחֲרֵי כַּמָּה דַקוֹת אֲנִי חוֹזֵר לַתּוֹר.

– אֶפְשָׁר…לְקַבֵּל…עוֹד …אוֹרֶז ? – אֲנִי מְגַמְגֵּם, מְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת אוֹרֶז וְשׁוּב הוֹלֵךְ מִשָּׁם.

– וּמָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת קָרָה אַחֲרֵי עֶשֶׂר דַקוֹת?

– הֵקֵאתָ אֶת כָּל הָאוֹרֶז?

– לֹא, לֹא, אֶת הָאוֹרֶז בִּכְלָל לֹא אָכַלְתִּי, לֹא הִצְלַחְתִּי לֶאֱכֹל מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. חִלַּקְתִּי לַחֲבֵרִים הָרְעֵבִים, וְחִכִּיתִי שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי תִּתְעוֹרֵר וְאָז.. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְשָׁאַלְתִּי…וְשָׁאַלְתִּי…

– אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ? – שׁוֹאֶלֶת שׁוּנִי בְּתִקְוָה.

– שָׁאַלְתִּי: אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עוֹד אוֹרֶז?

– שׁוּב! – פּוֹרֶצֶת שׁוּנִי בִּצְחוֹק – מְשֻׁגָּע!

–  ו..שׁוּב חָזַרְתִּי..

– שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים! – אוֹמֶרֶת אִמָא – וְהַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה הִמְשִׁיכָה לְחַיֵּךְ אֵלָיו.

– לֹא נִמְאַס לָהּ?

– הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ – אָמְרָה אִמָא – הִיא חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: אֵיךְ בָּחוּר רָזֶה כְּמוֹ דַּף יָכוֹל לֶאֱכֹל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אוֹרֶז! אֲבָל בַּסּוֹף לֹא נִשְׁאַר אוֹרֶז בַּסִּיר..

– וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי רָעֵב – מַמְשִׁיךְ אַבָּא –  הַמִּטְבָּח נִסְגַּר וְכוּלָם כְּבָר יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה.

– מָה, הִדְלַקְתֶּם מְדוּרָה?

– כָּל עֶרֶב – אוֹמֶרֶת אִמָא – הָיִינוּ יוֹשְׁבִים סְבִיב הַמְּדוּרָה, וְשָׁרִים ו..

– אָז לָמָּה לִי אַתֶּם לֹא מַרְשִׁים לְהַדְלִיק מְדוּרָה כָּל עֶרֶב? – נֶעֱלֶבֶת שׁוּנִי.

– כְּשֶׁתִּהְיִי בַּפַּלְמָ”ח נַרְשֶׁה לְךָ – מַרְגִּיעַ אוֹתָהּ אַבָּא וּמַמְשִׁיךְ: “הַחֶבְרֶה כְּבָר שָׁרִים בִּשְׁנֵי קוֹלוֹת, וַאֲנִי שׁוֹתֵק, נִהְיֵיתִי אִילֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.”

– עָדִיף! – אוֹמֶרֶת אִמָא – זִמְרָה אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלְּךָ.

– נָכוֹן! –  צוֹחֶקֶת שׁוּנִי – אַתָּה מָה זֶה זַיְפַן אַבָּא!

– אָז אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַבִּיט בַּנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה שֶׁנִּרְאֵית עוֹד יוֹתֵר יָפָה בְּאוֹר הַמְּדוּרָה – מִתְעַלֵּם מֵהֶן אַבָּא – וְאֲנִי מְרֻכָּז בַּמְּשִׂימָה: לְגַלּוֹת אֵיךְ קוֹרְאִים לַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה.

– הַמְּדוּרָה הָלְכָה וְכָבְתָה, וְאָז פִּתְאוֹם הִיא קָמָה וְהָלְכָה! ‘מָחָר אֲנִי שׁוֹאֵל אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ’, הֶחְלַטְתִּי בְּאוֹמֶץ.

– יוֹפִי! – מָחֲאָה שׁוּנִי כַּף – וְגִלִּיתָ?

– הוּא לֹא הִסְפִּיק לִשְׁאוֹל – אוֹמֶרֶת אִמָא – לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֵר מוּקְדָם הוּא כְּבָר הָיָה

בַּדֶּרֶךְ לְלַוּוֹת שַׁיָּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם, וְלֹא רָאִינוּ אוֹתָם כַּמָּה חֳדָשִׁים.

וְהִנֵּה כַּעֲבֹר כַּמָּה חוֹדָשִׁים סוֹף סוֹף חָזַרְנוּ לַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ. וַאֲנִי רָץ בְּשִׂמְחָה וּמְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ. וְאֵין. אֵינֶנָּה. נֶעֶלְמָה.

– לָמָּה! – קָרְאָה שׁוּנִי בְּאַכְזָבָה – לְאָן הִיא הָלְכָה?

– הֶעֱבִירוּ אֶת כָּל הַבָּנוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה לִירוּשָׁלַיִם – אָמְרָה אִמָא – פִּזְרוּ אוֹתָנוּ לִשְׁמוֹר עַל הַשְּׁכוּנוֹת.

– וְהַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה הָיְתָה שָׁם?

– כֵּן – אוֹמֶרֶת אִמָא – הִיא שָׁמְרָה בָּעֶמְדָּה, וְחָלְמָה לִפְגֹּשׁ שׁוּב אֶת הַבָּחוּר הָרָעֵב.

– בֶּאֱמֶת? – שָׂמְחָה שׁוּנִי – הִיא חָשְׁבָה עָלָיו?

– כָּל הַזְּמַן. אֲבָל הִיא לֹא יָדְעָה אִם תִּרְאֶה אוֹתוֹ.

– וְאָז, לִקְרַאת סוֹף הַמִלְחָמָה, הֶעֱלוּ אוֹתָנוּ בְּתוֹר תִּגְבֹּרֶת לִירוּשָׁלַיִם – מַמְשִׁיךְ אַבָּא.

– וְיוֹם אֶחָד, אֲנִי שׁוֹמֵר בָּעֶמְדָּה עִם יוֹסְקֶה חֲבֵרִי הַטּוֹב וְהוּא אוֹמֵר לִי: “אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָעֶמְדָּה מִמּוּל? שָׁם שׁוֹמֶרֶת אֶסְתִּי, וַאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹר אִיתָה. אִכְפַּת לְךָ לְהִתְחַלֵּף? אֲנִי אֶשְׁמֹר עִם אֶסְתִּי וְאַתָּה עִם בַּת הַזּוּג שֶׁלָה?”

– אֵין בְּעָיָה – אָמַרְתִּי, וְהָלַכְתִּי לָעֶמְדָּה מִמּוּל. אֲנִי נִכְנַס לְעֶמְדָּה וְאֶת מִי אֲנִי רוֹאֶה?

– נוּ! אֲנִי בְּמֶתַח!-  קוֹרֵאת שׁוּנִי .

-אֶת מִי שֶׁחִפַּשְׂתִּי כָּל הַזְּמַן בְּכָל מָקוֹם.

– הַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה?! – פּוֹעֶרֶת שׁוּנִי פֶּה – סוֹף סוֹף! וְהַלָּשׁוֹן שֶׁלְּךָ? הָיְתָה בַּמָּקוֹם?

– הַפַּעַם כֵּן – צָחַק אַבָּא – מֵרוֹב שֶׁכָּל הַזְּמַן דִּמְיַנְתִּי אֶת הָרֶגַע הַזֶּה, הַמִּילִים בָּרְחוּ לִי מֵהַפֶּה לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַעֲצֹר אוֹתָן. דִּבַּרְתִּי וְדִבַּרְתִּי כִּי פָּחַדְתִּי שֶׁאִם אַפְסִיק לְדַבֵּר הִיא תֵּעָלֵם.

– וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הוּא לֹא סוֹתֵם אֶת הַפֶּה – אוֹמֶרֶת אִמָא וְצוֹחֶקֶת.

– נוּ, נוּ, תַּמְשִׁיךְ – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי –  מֶה הָיָה הַהֶמְשֵׁךְ?

– הַמִלְחָמָה נִגְמְרָה וַאֲנִי חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה לְתֵל אָבִיב, וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי מְאוֹד שָׂמְחָה לִרְאוֹת אוֹתִי שׁוּב אַחֲרֵי שָׁנָה שֶׁלֹּא הָיִיתִי בַּבַּיִת. הִתְחַלְתִּי לִלְמוֹד וְלַעֲבוֹד.

– אֲבָל הַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה אַבָּא!? מָה אִיתָה?

– הִיא עֲדַיִן יְפֵהפִיָּה!

– אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ?

– בֶּטַח! – אוֹמֵר אַבָּא – אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ כָּל יוֹם.

– מָה, הִיא עוֹבֶדֶת אִתְּךָ?

– לֹא, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה.

–  וְעַד הַיּוֹם הִיא מְכִינָה לוֹ אוֹרֶז וְהוּא מְבַקֵּשׁ תּוֹסֶפֶת – צוֹחֶקֶת אִמָא.

– גַּם אֲנִי רוֹצָה לְהַכִּיר אוֹתָהּ – קוֹפֶצֶת שׁוּנִי.

– אַתְּ מַכִּירָה אוֹתָהּ מְצוּיָן – מְחַיֵּךְ אַבָּא – גַּרְתְּ לָהּ בַּבֶּטֶן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים.

שׁוּנִי מְזַנֶּקֶת מֵהַמִּיטָה.

– אִמָא? אִמָא!! אַתְּ הַנַּעֲרָה הַיְּפֵהפִיָּה! מָה, בֶּאֱמֶת? כָּכָה אַתְּ וְאַבָּא הִכַּרְתֶּם?

– זוֹ הָיְתָה אַהֲבָה מִמַּבָּט רִאשׁוֹן – צוֹחֶקֶת אִמָא – וְהַכֹּל בִּזְכוּת הָאוֹרֶז!

– עַכְשָׁו אֲנִי חַיָּב לֶאֱכוֹל מַשֶּׁהוּ, הַסִפּוּר הַזֶּה עָשָׂה אוֹתִי רָעֵב – אוֹמֵר אַבָּא וּמְחַבֵּק אֶת אִמָא.

– גַּם אֲנִי רְעֵבָה קְצָת – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי, וְהִיא פּוֹנָה לְאִמָּא מוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַצַּלַּחַת וְאוֹמֶרֶת:

“אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹרֶז?”

מֻקְדָּשׁ בְּאַהֲבָה

לְסַבָּא רָבָא נִסִים וְסַבְתָא רַבְּתָא צִבְיָה,

לוֹחֲמֵי חֲטִיבַת הַרְאֵל פַּלְמָ”ח

וְהַגִּבּוֹרִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָנוּ.