שלום כיתה א

מוקדש באהבה

למיכאל

דצמבר 2016

אַחֲרֵי שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם פָּתְחוּ אַבָּא וְאִמָּא שׁוּלְחָן גָּדוֹל בַּמִּרְפֶּסֶת, הִנִּיחוּ קְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּגְבִינָה מְלוּחָה, וּמָזְגוּ קָפֶה שָׁחוֹר לְכוּלָם.

– נוּ, אַתְּ מוּכָנָה? – שׁוֹאֶלֶת סָבְתָא – מָחָר הַיּוֹם הַגָּדוֹל!

– מוּכָנָה, מוּכָנָה! – אוֹמֶרֶת דּוֹדָה פְּנִינָה – כְּבָר יוֹמַיִם הִיא לֹא יְשֵׁנָה.

– וּמְשַׁגַּעַת אֶת כּוּלָם – מוֹסִיף דּוֹד אָבִי, וּמְנַדְנֵד אֶת עֲדִי הַתִּינוֹק.

שׁוּנִי עוֹלָה לְכִתָּה א’, וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה מִתְאַסֶּפֶת לְבָרֵךְ אוֹתָהּ. מָחָר הִיא תֵּלֵךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְבֵית סֵפֶר ‘גְרֶץ’, שֶׁנִּמְצָא לְיַד הָבית שֶׁלָה.

עַל הַמִּיטָּה מוּנָח יַלְקוּט עוֹר חוּם עִם כְּתֵפִיּוֹת, וְלוֹ אַבְזַם נוֹצֵץ בְּאֶמְצַע. שׁוּנִי הִסְּסָה הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁבָּחֲרָה בּוֹ מִכָּל שְׁאַר הַתִּיקִים הַיָּפִים שֶׁהָיוּ בַּחֲנוּת.

נַעֲלָיִם חֲדָשׁוֹת, מֵהַחֲנוּת שֶׁל סַבָּא, מוּנָחוֹת מִתַּחַת לַמִּיטָה, וְשׁוּנִי מְלַטֶּפֶת אוֹתָן. הִיא לֹא רוֹצָה לִנְעֹל אוֹתָן, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הֲסֻלְיָה חֲלָקָה וּנְעִימָה.

וְהִנֵּה בָּאָה דּוֹדָה עֲדִינָה, וּמְבִיאָה לְשׁוּנִי קוּפְסָה עֲטוּפָה. בִּפְנִים יֵשׁ קַלְמָר. קַלְמָר עוֹר אָדוֹם, וּבוֹ מְדוֹרִים לְעֶפְרוֹנוֹת, לִצְבָעִים, לְמַחַק וְלִמְחַדֵּד.

– וְזֶה מִמֶּנִּי – מוֹשִׁיטָה לָהּ סָבְתָא שִׂמְלָה חֲדָשָׁה.

– וְגַם אֲנִי הֵבֵאתִי מַשֶּׁהוּ – אוֹמֶרֶת דּוֹדָה אִילָנָה, וּמוֹשִׁיטָה לְשׁוּנִי חֲבִילַת צְבָעִים עֲנָקִית – שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת לְצַיֵּר.

– אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי בְּכִיתָהּ א’ – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי -לֹא יִהְיֶה לִי זְמַן לְצַיֵּר, אֲנִי צְרִיכָה לִלְמֹד.

בֵּינְתַיִם כְּדַאי שֶׁתִּישְׁנִי קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כּוֹחַ לִלְמֹד – צוֹחֶקֶת אִמָּא וּמְכַסָּה אֶת שׁוּנִי – מָחָר יוֹם אָרוֹךְ.

אֲבָל שׁוּנִי לֹא נִרְדֶּמֶת. הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בַּחֶדֶר, בּוֹדֶקֶת שֶׁהַשִּׂמְלָה לֹא מִתְקַמֶּטֶת, בּוֹחֶרֶת גַּרְבַּיִם שֶׁיַּתְאִימוּ לַשִּׂמְלָה, מַבְרִיקָה אֶת הַנְּעָלִים הַחֲדָשׁוֹת פּוֹתַחַת וְסוֹגֶרֶת אֶת הַקַּלְמָר הֶחָדָשׁ, מַכְנִיסָה אוֹתוֹ לַיַּלְקוּט וּמוֹצִיאָה.

– לֹא יְשֵׁנִים הַלַּיְלָה? – נִכְנָס אַבָּא, וּמֵנִיף אֶת שׁוּנִי גָּבוֹהַּ לַתִּקְרָה – מָחָר אֲנַחְנוּ קָמִים יַחַד בַּבּוֹקֶר!

– כֵּן – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי – אַתָּה לַעֲבוֹדָה וַאֲנִי לְבֵית הַסֵּפֶר!

– גם אֲנִי לְבֵית הַסֵּפֶר! – אוֹמֵר אַבָּא – לָקַחְתִּי יוֹם חוֹפֶש מָחָר, כְּדֵי לְלַוּוֹת אוֹתָךְ!

– מָה?? – קוֹרֵאת שׁוּנִי – לֹא, אַבָּא! אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבַד!!

– לָמָּה? – מִתְעַנְיֵן אַבָּא.

– כִּי אֲנִי יַלְדָּה גְּדוֹלָה! – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי – וְזֶה מָה שֶׁיְּלָדוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשׂוֹת – הוֹלְכוֹת לְבַד לְבֵית הַסֵּפֶר! כָּכָה זֶה!

– וְהַהוֹרִים שֶׁל הַיְּלָדוֹת הָאֵלֶּה מְלַוִּים אוֹתָן – אוֹמֵר אַבָּא – כָּכָה זֶה.

– אֲבָל אַבָּא – מְרִימָה שׁוּנִי קוֹל – בֵּית סֵפֶר נִמְצָא מַמָּשׁ בִּקְצֵה הָרְחוֹב!

– אוּלַי אֲנִי רַק אֲלַוֶּה אוֹתָךְ לְשַׁעַר וְאֶחֱזֹר? – מַצִּיעַ אַבָּא.

– לֹא! – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי – בִּכְלָל לֹא!

– אָז נֵלֵךְ בְּיַחַד עַד שַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר, וְאָז נִפָּרֵד – מַצִּיעַ אַבָּא שׁוּב.

– לֹא! – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי .

– אִם כָּךְ, אֲנִי אֵלֵךְ לְיָדֵךְ, וְלֹא אֶתֵּן לְךָ יָד, וְלֹא אֲדַבֵּר אִתְּךָ. אַף אֶחָד לֹא יֵדַע שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים.

– לֹא! – צוֹעֶקֶת שׁוּנִי – לֹא מִלְּפָנַי וְלֹא מִצְּדָדַי, אַתָּה לֹא בָּא!

שׁוּנִי וְאַבָּא מִתְוַכְּחִים וּמִתְוַכְּחִים, עַד שֶׁאִמָּא נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר וְנוֹזֶפֶת – עַד שֶׁהִרְדַּמְתִּי אֶת עֲדִי, חָסֵר לָכֶם שֶׁתָּעִירוּ אוֹתוֹ!

– אָז שֶׁאַבָּא יַבְטִיחַ שֶׁהוּא לֹא בָּא אִיתִי מָחָר – מְיַלֶּלֶת שׁוּנִי.

– טוֹב – אוֹמֵר אַבָּא – מַבְטִיחַ.

– מָה אַתָּה מַבְטִיחַ? – שׁוֹאֶלֶת שׁוּנִי לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן.

– אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לְיָדֵךְ, אוֹ לְפָנַיִךְ, לְבֵית הַסֵּפֶר מָחָר – אוֹמֵר אַבָּא, וּמַנִּיחַ יָד עַל הַלֵּב.

–  מַבְטִיחַ? – שׁוֹאֶלֶת שׁוּנִי.

– מַבְטִיחַ! – אוֹמֵר אַבָּא.

–  מַבְטִיחַ מַבְטִיחַ? אוֹמֶרֶת שׁוּנִי – וְאַתָּה לֹא פּוֹגֵשׁ אֶת הַמּוֹרָה, רַק אֲנִי!

–  אֲבָל אֵיךְ תֵּדְעִי לְאֵיזוֹ כִּיתָהּ לָלֶכֶת? – תּוֹהֶה אַבָּא.

–  אֲנִי אֵדַע! – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי בְּבִטָּחוֹן – אֵיךְ כָּל הַיְּלָדִים יֵדְעוּ?

– הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם יִקְּחוּ אוֹתָם – אוֹמֵר אַבָּא, כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ, וּמְכַבֶּה אֶת הָאוֹר בַּחֶדֶר, וְשׁוּנִי נִרְדֶּמֶת מִיָּד.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר לוֹבֶשֶׁת שׁוּנִי אֶת הַשִּׂמְלָה הַחֲדָשָׁה וְאִמָּא קוֹשֶׁרֶת לָהּ סֶרֶט גָּדוֹל עַל הַשֵּׂיעָר.

– רֶגַע, רֶגַע, לֹא לָזוּז! – קוֹרֵא דּוֹד אָבִי – אֲנִי חַיָּב לְצַלֵּם!

– לְהִתְרָאוֹת בַּצָּהֳרַיִם! – שׁוּנִי מְנַשֶּׁקֶת אֶת אַבָּא כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹד נְשִׁיקָה וְיָרוּץ אַחֲרֶיהָ.

הִיא יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת וּפוֹנָה לַשְּׂדֵרָה. הַרְבֵּה יְלָדִים הוֹלְכִים בָּרְחוֹב. לְכוּלָם יַלְקוּטִים דּוֹמִים לְשֶׁלָּהּ עַל הַגַּב, וְתִיק אוֹכֶל מִבַּד שֶׁעָלָיו רָקוּם שְׁמָם. שׁוּנִי עוֹבֶרֶת בְּרֹאשׁ מוּרָם לְיַד הַמַּכֹּלֶת שֶׁל גְּלָזֶר, וּמְחַיֶּכֶת אֵלָיו.

יוֹם רִאשׁוֹן בְּבֵית הַסֵּפֶר? – קוֹרֵא גְּלָזֶר וּמוֹשִׁיט לְשׁוּנִי פְּרוּסָה דְּקִיקָה עִם גְּבִינָה צְהֻבָּה – בְּהַצְלָחָה, שׁוּנִי!

וְגֵּרְשׁוֹן מֵהַקִּיּוֹסְק מוֹשִׁיט לָהּ סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל בְּצוּרַת פַּרְפַּר וְאוֹמֵר: ” אֲנִי שׁוֹמֵר לְךָ מִיץ גֶּזֶר טָרִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם”.

וְהִנֵּה בֵּית הַסֵּפֶר. שׁוּנִי עוֹמֶדֶת עִם הֲמוֹנֵי הַיְּלָדִים וּמִסְתַּכֶּלֶת מִסָּבִיב. הֲמוֹן הוֹרִים עוֹמְדִים מֵאָחוֹר, הַחֻלְצָה הַתְּכוּלָה שֶׁל אַבָּא לֹא בֵּינֵיהֶם.

הַמּוֹרֶה מַרְאָה לְשׁוּנִי אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָה. שְׁתֵּי יְלָדוֹת כְּבָר יוֹשְׁבוֹת שָׁם.

–  אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ? – שׁוֹאֶלֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת. הִיא לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלָה דּוֹמָה לַשִּׂמְלָה שֶׁל שׁוּנִי, וְגַם לָהּ קוּקוּ קָשׁוּר בַּסֶּרֶט.

–  שָׁרוֹנָה – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי – אֲבָל כּוּלָם קוֹרְאִים לִי שׁוּנִי. וְאֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ?

–  דַּפְנָה – אוֹמֶרֶת הַיַּלְדָּה – וְזוֹ אֲחוֹתִי אוֹרְנָה.

– אַתֶּן דּוֹמוֹת – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי.

–  אֲנַחְנוּ תְּאוֹמוֹת – מְחַיֶּכֶת אוֹרְנָה.

בַּהַפְסָקָה פּוֹרְסוֹת הַיְּלָדוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן מַפִּית בַּד רְקוּמָה וּמְנִיחוֹת עָלֶיהָ אֶת אֲרוּחַת הָעֶשֶׂר שֶׁלָּהֶן

–  אֵיפֹה אַתֶּן גָּרוֹת? – שׁוֹאֶלֶת שׁוּנִי.

–  מַמָּשׁ קָרוֹב, מוּל בֵּית הַסֵּפֶר – אוֹמֶרֶת דַּפְנָה – וְאַתְּ?

–  גַּם אֲנִי – מַצְבִּיעָה שׁוּנִי עַל הַחַלּוֹן – אַחֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה.

–  אָז נִפָּגֵשׁ בַּשְּׂדֵרָה – אוֹמֶרֶת דַּפְנָה – אוֹרְנָה וַאֲנִי בָּאוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם לִשְׁתּוֹת מִיץ גֶּזֶר.

– יוֹפִי!! – קוֹרֵאת שׁוּנִי בְּשִׂמְחָה – גַּם לִי קוֹנִים מִיץ גֶּזֶר בַּשְּׂדֵרָה!

–  לְהִתְרָאוֹת מָחָר – אוֹמֶרֶת הַמּוֹרָה, וּמַדְבִּיקָה לְכָל יֶלֶד מַדְבֵּקָה עִם שֵׁם עַל הַמַּחְבֶּרֶת.

 הַיְּלָדוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַכִּיתָּה לֶחָצֵר, שָׁם מְחַכִּים הַרְבֵּה הוֹרִים.

–  מְחַכִּים לָךְ? – שׁוֹאֶלֶת דַּפְנָה.

– לֹא, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבַד! – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי בְּגַאֲוָה.

–  גַּם אֲנַחְנוּ – אוֹמֶרֶת אוֹרְנָה – רוֹצָה לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ?

–  טוֹב  – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי בְּשִׂמְחָה – וְאָז אַתֶּן תְּלַוּוּ אוֹתִי.

הֵן הוֹלְכוֹת לְאִיטָן, מְרִיחוֹת שִׂיחַ וְרָדִים, אוֹסְפוֹת כַּמָּה בַּלּוּטִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵץ, וְיוֹשְׁבוֹת עַל הַגָּדֵר מִתַּחַת לַבַּיִת.

– אוֹ! כְּבָר מְאוּחָר! – אוֹמֶרֶת דַּפְנָה בְּבֶהָלָה – אֲנַחְנוּ חַיָּבוֹת לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה.

– אֲבָל קֹדֶם תְּלַוּוּ אוֹתִי – אוֹמֶרֶת שׁוּנִי.

–  לֹא – אוֹמֶרֶת אוֹרְנָה – אִמָּא שֶׁלָּנוּ תִּדְאַג. לְהִתְרָאוֹת שׁוּנִי!

בִּן רֶגַע הֵן נֶעֱלָמוֹת.

שׁוּנִי נִשְׁאֶרֶת לְבַד בָּרְחוֹב. הַיַּלְקוּט כָּבֵד לָהּ עַל הַגַּב וּבַקְבּוּק הַמַּיִם שֶׁלָה כְּבָר רֵיק. הִיא מַתְחִילָה לָלֶכֶת, אֲבָל כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה לְסוֹף הָרְחוֹב הִיא מִתְבַּלְבֶּלֶת, וּפוֹנָה לִרְחוֹב אַחֵר.

הִיא מִסְתַּכֶּלֶת סְבִיבָהּ וּמְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשְּׂדֵרָה, אֲבָל מִסָּבִיב לָהּ בָּתִּים זָרִים, וְשִׂיחִים דּוֹמְמִים.

שׁוּנִי עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב וּמְשַׁפְשֶׁפֶת עֵינַיִם. דְּמָעוֹת חַמּוֹת מִתְעַקְּשׁוֹת לִפְרֹץ מֵעֵינֶיהָ וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת סְבִיבָתָהּ.

צְעָדִים מִתְקָרְבִים בִּמְהִירוּת מֵאֲחוֹרֶיהָ. שׁוּנִי מִסְתּוֹבֶבֶת . בְּעֵינַיִם רְטוּבוֹת הִיא רוֹאָה חוּלְצָה תְּכוּלָה. החוּלְצָה מִתְקָרֶבֶת אֵלֶיהָ וּמִתּוֹכָהּ נִפְרָשׂוֹת אֵלֶיהָ יָדַיִם מְטֻשְׁטָשׁוֹת וְחִיּוּךְ גָּדוֹל תָּלוּי מֵעֲלֵיהֶן.

אַבָּא מְחַבֵּק אוֹתָהּ חָזָק. – נִבְהַלְתְּ?

–  חָשַׁבְתִּי שֶׁהֵן יְלַוּוּ אוֹתִי הַבַּיְתָה וּפִתְאוֹם הֵן אָמְרוּ שֶׁהֵן חַיָּבוֹת לָלֶכֶת..

–  ..כִּי כְּבָר הָיָה מְאוּחָר וְאִמָּא שֶׁלָּהֶן דּוֹאֶגֶת – מַשְׁלִים אַבָּא אֶת הַמִּשְׁפָּט.

–  מֵאֵיפֹה אַתָּה יוֹדֵעַ – מַתְחִילָה שׁוּנִי לְהַגִּיד, וּפִתְאוֹם מְבִינָה.

–  כָּל הַזְּמַן עָקַבְתָּ אַחֲרַי?! – הִיא מַמְשִׁיכָה לְחַבֵּק אוֹתוֹ חָזָק אֲבָל שׁוֹאֶלֶת בִּנְזִיפָה:

–  וּמָה עִם הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ?

–  קִיַּמְתִּי אוֹתָהּ – צוֹחֵק אַבָּא – הִבְטַחְתִּי לֹא לָלֶכֶת לְיָדֵךְ, אוֹ לְפָנַיִךְ.  הָלַכְתִּי כָּל הַזְּמַן מֵאֲחוֹרַיִךְ!