דמוקרטיה

שאלת המחקר: ״הדמוקרטיה כשיטת שלטון , טובה? או לא טובה?״
אבל לפני שנענה על השאלה, בואו נסביר קצת על דמוקרטיה

?מהי דמוקרטיה

דֵּמוֹקְרַטְיָה היא שיטת ממשל בה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי המדינה זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם או בעירם, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו: הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה

נכון לעשור הראשון של המאה ה-21, מרבית המדינות הדמוקרטיות עושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה. כדי לממש שוויון כזה ניתן, למשל, להגביל את יכולתו של מועמד בבחירות לממן תעמולה מכיסו הפרטי ולמנוע יתרון של מועמדים עשירים או לדאוג לקלפיות נגישות ולאפשר הצבעה

לאזרחים נכים וזקנים

?מה היה קורה ללא הדמוקרטיה

כפי שנאמר קודם, דמוקרטיה היא כמו הבעת דעה. אפשר להביע את דעתך, וגם לבחור דברים לפי רצונך ולא כמשהו אשר נכפה עלייך. וכמובן, דעת הרוב תבחר. אבל, מה היה קורה ללא זה? מה היה קורה אם היינו ללא האפשרות של הבעת דעה? לדעתי, על כולנו הייתה נכפת דעה אחרת. כלומר, דעה אשר רק חלק קטן היה מסכים איתה, ולשאר לא הייתה ברירה אלה להסכים איתה. כולנו היינו צריכים לכבד את אותה הדעה למרות חוסר ההסכמה. או, כמו שקרה פעמים רבות בהיסטוריה, יהיה מנהיג אחד אשר מחליט הכל. לטוב ולרע. אותו מנהיג יכול להחליט שהעם ישרת אותו, ולא תהיה לעם אפשרות לדבר ולהביע את דעתם. לסיכום: דמוקרטיה שומרת על סדר והגינות, ואני שמחה שיש אותה.
האדם במרכז והיא רואה בכבוד האדם ערך מרכזי. כבוד האדם הוא מושג רחב הכולל, בין השאר, את זכותו של כל אדם לחיות בתנאי חיים סבירים וראויים – לחיות ברווחה. בזכות לחיות ברווחה נכללות: הזכות למזון הזכות ללבוש הזכות לדיור הזכות לטיפול רפואי הזכות לחינוך ולהשכלה הזכות לביטחון סוציאלי הזכות לעבודה ולתנאי עבודה הוגנים. זכויות אלה מכונות “זכויות חברתיות-כלכליות”.

דמוקרטיה בעת העתיקה

הדמוקרטיה העתיקה המפורסמת ביותר התקיימה באתונה. במשך מאתיים השנה

שאחרי שנת 500 לפנה”ס, נשלטה העיר היוונית על ידי אספה כללית של האזרחים הזכרים. זו הייתה רחוקה מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרנית משום שכדי להיחשב אזרח באתונה היה צריך להיות זכר, בן להורים אזרחים ובן חורין כלומר אדם חופשי, בן 20 שנה ומעלה , כך שזכות ההשתתפות וההצבעה הוגבלה למיעוט מתוך אוכלוסיית הפוליס (אולכסיית הפוליס היא קהילה פוליטית אוטונומית שהתקיימה ביוון העתיקה). הדמוקרטיה היוונית הייתה ישירה – רוב ההחלטות היו מתקבלות באספה עצמה, (שכללה כ-3000 איש) ולא דרך באי כוח נבחרים. תפקידים מסוימים כן הוטלו על נציגי ציבור, אך רק מיעוטם של אלו היו נבחרים – רובם נקבעו בהטלת גורל. באתונה כובד חופש הביטוי של האזרחים (ועל כן התפתחה שם הרטוריקה ולצידה גם הדמגוגיה) והשוויון ביניהם. אומנם התקיים בה מנגנון כמו ה”אוסטרקיסמוס”, שאפשר גירושם של אזרחים מהעיר לעשר שנים, אם רוב האזרחים הצביעו על כך בהצבעה חשאית, ויש הרואים בקיומו עדות להיעדר הגנה על המיעוט בדמוקרטיה האתונאית, אולם הפעלתו לא הייתה שכיחה

הדמוקרטיה ביוון

הדמוקרטיה באתונה לא נוצרה מיד עם הקמתה של עיר-המדינה, אלא התפתחה בה עם השנים. הדמוקרטיה נולדה מתוך התנגדות שהתעוררה באתונה לשלטון יחיד. השליט היחיד, שנהג בדרך כלל בעריצות, כונה “טירן” וסוג המשטר שלו – “טירניה”. אזרחי אתונה, שלא רצו עוד בשלטון יחיד שעובר מאב לבן, מרדו בטירן במאה ה-5 לפני הספירה והדיחו אותו. במקומה של הטירניה התפתחה בהדרגה הדמוקרטיה – שלטון העם. האתונאים הקימו לעצמם מוסדות שלטון חדשים ובהם היה ייצוג לאזרחי הפוליס. באמצעות מוסדות אלה יכלו האתונאים לנהל את ענייני הפוליס: הטלת מסים וגבייתם, ענייני צבא ומלחמה, ענייני משפט, חקיקת חוקים

ועוד.

​

סוגים של דמוקרטיה

:סוגים שונים של דמוקרטיה ואלמנטים שונים בה

. דמוקרטיה ישירה – דמוקרטיה “דמוס”=עם + קראוס=שלטון  שלטון של העם דמוקרטיה ישירה היא הצורה המקורית ואולי האידיאלית של דמוקרטיה. מה שמייחד צורה זו – אין אבחנה בין שליטים לנשלטים, העם מתפקד בשניהם (אין בחירות בהן מאצילים סמכויות). באידיאל זה, השלטון כולל את כלל האזרחים, שמשתתפים

באופן שווה בדיון פתוח ומקבלים החלטות, אשר מחייבות את הכלל.

דמוקרטיה ייצוגית – דמוקרטיה ייצוגית היא סוג הדמוקרטיה הקיים היום (אם כי ישנם מספר אלמנטים מוסדיים אשר מזכירים את השיטה הישירה – רעיון משאלי העם, למשל). המאפיין הבסיסי של הדמוקרטיה הייצוגית הוא, שאזרחי המדינה, בוחרים מרצונם החופשי נציגים, אשר ייצגו אותם בהליך הפוליטי ויקבלו החלטות מחייבות עבורם

עקרון שלטון העם

הגדרה: השולט במדינה, הוא העם. כלומר, כל האזרחים.
העם הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. ואין אף אחד שיכול לקבוע עבורו את
הדברים. כלל האזרחים בוחרים נציגים שפועלים בשמם ולמענם. לכלל האזרחים ישנן דרכים
שונות להשפעה על השלטון מלבד בחירת הנציגים

מדינות הפועלות בדמוקרטיה

ישראל,נורווגיה,איסלנד, שוודיה, ניו זילנד, פינלנד, אירלנד, דנמרק, קנדה, אוסטרליה, שוויץ, הולנד, לוקסמבורג, גרמניה, הממלכה המאוחדת, אורגוואי, אוסטריה, ספרד, מאורציוס, קוסטה ריקה, צרפת, צ’ילה, פורטוגל, קוראיה הדרומית, יפן, ארצות הברית, מלטה, אסטוניה, בוטסואניה, כף ורדה, טאיוואן, צ’כיה, בלגיה, קפריסין,איטליה, סלובניה, ליטא, לטביה, יוון, דרום אפריקה, מזרח טימור, מלזיה, טרינידד וטובגו, קולומביה, פנמה, בולגריה, ארגנטינה, סורינאם, ג’מייקה, הודו, ברזיל, תוניסיה, הפיליפינים, גאנה, הוגנגריה, פולין, פרו, קרואטיה, הרפובליקה הדומיניקנית, לסוטו, מונגוליה, רומניה, אינדונזיה, נמיביה, סרביה, אקוודור, תאילנד, סרי לנקה, פרגוואי, אל סלוודור, גיאנה, מקסיקו, פפואה גינאה החדשה, הונג קונג וסינגפור

לסיכום אחרי שהסברנו על דמוקרטיה, האם דמוקרטיה היא שיטת שלטון טובה, או לא?
דמוקרטיה היא משהו אשר עוזר להביע דעה. מה שמאד חשוב מכיוון שמנהיג אשר פועל על פי עצמו יכול להיות מאד מסוכן! ועם שלא יכול להביע את עצמו יכול לסבול מכך…
אבל, מה אם העם לא תמיד צודק, או שבוחר בעין רעה.
דוגמא מפורסמת לכך היא בשנת 1933, כשהיטלר עלה כמנהיג גרמניה.
היטלר נבחר בדמוקרטיה, אבל היה מנהיג רע. אבל, נבחר בדמוקרטיה.
מה שאומר לנו שדומוקרטיה יכולה להיות גם רעה לפעמים.
מה נבחר? איך אפשר לדעת מי משקר ומי טועה…
אבל, דמוקרטיה היא חשובה. היא עוזרת לשים עצור למנהיג.
וזה עדיף מאשר שהעם ישב מנגד, ללא אפשרות להתערב.
ולדעתנו, הדמוקרטיה היא שיטת שילטון טובה.