תקשוב וחדשנות בלימידה

שימוש במחשבים ככלי להעמקת הלמידה וחשיפה ל”עולם הגדול”

שימושי התקשוב ברוב בתי האב בישראל (רותם ואחרים 2005), ובעיקר בקרב בני הנוער, נעשו עניין של יום יום. המחשבים המחוברים לאינטרנט, התקשורת הסלולארית, מחשבי כף היד המתוקשרים והתקנים טכנולוגיים נוספים שינו, באופן ניכר, את אופי התקשורת של היחיד בקשריו עם מקורות מידע ועם אנשים אחרים. מאחר ומרבית הילדים מוקפים ממילא בטכנולוגיות המידע והתקשורת, ראוי שבית הספר יהא מוביל בניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות אלה למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות.

הוראה בסביבות למידה מתוקשבות מושתתת על עקרונות פדגוגיים של למידה איכותית ויעילה, כמו,  הקניית מיומנויות חיוניות במציאות העכשווית  והעתידית, אוריינות מידענית, פיתוח יכולות של חשיבה גבוהה, פיתוח לומד עצמאי, התנהגות חברתית ומוסרית וגמישות מחשבתית המאפשרת הסתגלות מהירה בסביבה משתנה.

לסביבות הלמידה המתוקשבות שלושה מרכיבים יסודיים, שמהם נגזרים ההדגשים הפדגוגיים של שילוב התקשוב בתהליכי ההוראה והלמידה:

כלי ביטוי ויצירה כל הכלים, הקיימים והעתידיים, המאפשרים יצירה, הפקה וביטוי, באמצעים דיגיטאליים (כמו טקסט, היפרטקסט, קול, תמונה, וידאו ושילוביהם )

כלי לקשרי גומלין  –  האמצעים המאפשרים קשרי גומלין בין היחיד (הלומד או המלמד) לבין הסביבה המתוקשבת. כלים אלה מאפשרים קשר בין הלומד לבין מקורות מידע, בינו לבין מומחים וחברי קהילה אחרים וקשרים קבוצתיים, באמצעים מגוונים (כמו דיון מקוון, העברת מסרים מיידיים, דוא”ל, וועידות וידאו, יומן-רשת (בלוג), “כתה מקוונת”, מנועי חיפוש, פורטלים ועוד).

לי לניהול ידע ולהתנהלות ארגונית  –  כלים אלה הם משני סכלים לניהול מידע ותכנים לימודיים, המאפשרים ללומד נגישות למגוון מקורות מידע עדכניים ואיכותיים, המוצגים בדרכי הבעה שונים (מולטימדיה, היפרטקסט, מידע אינטראקטיבי ועוד);

כלי לניהול מידע ארגוני של תהליכים פדגוגיים, מרמת התלמיד והמורה הבודד, דרך רמת בית הספר ועד לרמת הישוב והמטה.

טכנולוגיות המידע והתקשורת יכולות לסייע בהקניית ידע ובשיפור תהליכי הוראה. אולם, עיקר כוחן ביכולתן להטות את מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד בהנחיית המורה.  יכולתו של המחשב להציג לתלמיד מידע בצורה בהירה, מעניינת ומושכת, יכולתו לזמן לתלמיד יחידות הוראה מותאמות לקצב התקדמותו בכל עת ובכל מקום, יכולתו לבקר את תהליכי הלמידה  ולאפשר לתלמיד לבדוק את עצמו בכל שלב, כל אלה ויכולות אחרות של סביבות הלמידה המתוקשבות מעניקות למערכת החינוך הזדמנות לפתח בתלמיד את המכוונות העצמית והעצמאות בלמידה.  הנגישות לכמויות עצומות של מידע, שמספקים כלי התקשורת, מאפשרת לטפח לומדים אוטונומיים, בעלי יכולות מידעניות, המסוגלים לנצל את אוצרות המידע המתרוצץ ברשת לצורכיהם, היודעים לחפש באופן מגמתי אחר מידע הנחוץ להם, לברור אותו ולמיינו, לעבדו בתבונה ולהציגו כהלכה.

שילוב האינטרנט בלמידה מאפשר הגמשה של סביבת הלמידה.   ווין וסניידר  (Winn & Snyder, 1996 אצל (דיין, 2006) מציעים את המאפיינים הבאים:

לימוד פעיל: סביבות למידה ממוחשבות מאפשרות ללומד ללמוד את הנושא באופן פעיל, תוך ניצול היכולת לבצע מניפולציות ופעולות שונות במידע המצוי במחשב.

טיפוח הבנה ומשמעותיות: היכולת לבסס את הלמידה במחשב על שילוב של טקסט, תמונה, קול וצליל (מולטימדיה) מאפשרת להציג את נושא הלמידה בהצגה רב-ממדית ולהתבונן בו באופנים שונים, ולפיכך עשויה לעודד הבנה.

זיהוי טעויות חשיבה: סביבות למידה ממוחשבות ‘חכמות’ יכולות לנתח את ביצועי הלומד ולתת לו משוב שיסייע לו להבין טעויות של חשיבה או אי-הבנה.

 העברת הלמידה :(Transfer of Learning) סביבות למידה ממוחשבות רבות מאפשרות לשפר את ‘העברת הלמידה’ בזכות היותן אינטראקטיביות.

מיקוד הקשב בלמידה: המחשב מעמיד לרשות המעצב מגוון תכונות המאפשרות למקד את הקשב של הלומד (צבע, צליל, אנימציה וכיוצא באלה).

רבים אחרים טוענים, שרשת האינטרנט פותחת בפני הלומדים דרכי למידה חדשות התורמות להם במישור הקוגניטיבי ובמישור הבינאישי ומביאות להגברת ההנעה הפנימית ולהגדלת שביעות הרצון מתהליכי הלמידה (מזור, נחמיאס ומינץ,  2005 אצל דיין 2006). חינוך באמצעות סביבת למידה מקוונת, מהווה קרקע אידיאלית ליצירת גישה לימודית פעילה שכן לתקשורת מחשבים תכונות חשובות כגון: מהירות ואינטראקטיביות, נגישות מכל מקום ויצירת תקשורת עולמית בהן יחידים וקבוצות יכולים להשתתף באופן פעיל בלמידה אישית ובלמידה שיתופית.

ההיבטים של סביבת למידה מקווננת (דיין, 2006):

(1) הנגשת אפשרויות בחירה, גם ברמה האישית של כל לומד, וגם כמענה הטרוגניות לקבוצת הלמידה.

(2) דיאלוג מתמשך ואינטימי בין הלומד למורה.

(3) הנגשת מצבי למידה פתוחים.

(4) ניגשות מרבית למקורות מידע ולמידע עדכני.

(5) למידה שיתופית באינטנסיביות ואיכות גבוהים.

(6) עידוד עבודה עצמאית, חשיבה מסתעפת וחקר אישי.