שער לנשמה

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם  

מֵהַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בָּא

וּמֵהַמָּקוֹם אֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ

אַלְפֵי מַחְשָׁבוֹת נֶאֱסָפוֹת

בְּיוֹם הָאֲסֵפָה.  

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם

תָּבוֹא הַהֶאָרָה

כְּשִׁירַת הַבְּאֵר

תְּחַזֵּק בִּי שָׁרְשֵׁי הָאֱמוּנָה.  

מֵהַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בָּא

וּמֵהַמָּקוֹם אֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ

זַהֲרוּרֵי אוֹרָה מִשֶּׁתַּבְּחִין

בְּשִׁירַת הוֹדָיָה.  

עַל דַּעַת הַהַכָּרָה

יָבוֹא הַמָּקוֹם

וְיִשָּׁאֵר

לָעַד בִּלְבָבִי. 

בְּפֶתַח הַשַּׁעַר

נִצָּב עֵץ וְשָׁרָשָׁיו חוֹבְקִים

בְּהוֹד שָׁמַיִם נִרְעָדִים.

וְעֵץ אַחֵר מוֹשִׁיט יָדַיִם

לִתְּפִלָּה

עִם לַיִל מַשְׁמִיעַ

קוֹלָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה.

וְהָרוּחַ הַפּוֹעֶמֶת

עוֹלָה

מַשְׁמִיעָה בִּצְלִיל

רַז תְּפִלָּה.

תַּו נִגּוּן עוֹלֶה וּבָא

מַשְׁמִיעַ

תְּפִלָּתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה.

דֶּרֶךְ הִיא מַסַּע.

הַחַיִּים

לוֹמְדִים יַחַד

לִחְיוֹת

בְּחִבּוּר שֶׁל אַהֲבָה.

הָאֱמוּנָה הִיא מַסַּע

אוֹהֲבֶיהָ

מַרְחִיבִים בִּתְבוּנָה וְדַעַת

דְּרָכֶיהָ.

עַכְשָׁו בּוֹקַעַת שִׁירַת חַיִּים

מִתּוֹךְ שְׂדֵרַת הָעֵצִים הַמִּתְפַּלְּלִים

וְהִיא פּוֹתַחַת בִּמְלוֹא צְלִילֶיהָ

אֶת הַשַּׁעַר לַנְּשָׁמָה.

הַחַיִּים יוֹדְעִים לְהִתְפַּתֵּל

יוֹדְעִים לִגְבוֹר עָל קֹשִׁי

לְהַצְמִיחַ מִתּוֹכוֹ

נְּשָׁמָה.