המחרוזת- המשך סיפור

לאחר שמטילדה לואזל הבינה שהמחרוזת מזוייפת ועבדה לשווא ושלמה 10 שנים .על המחרוזת, בכל זאת רצתה להגשים את חלומה ולהיות שייכת למעמד העליון

אך בשביל להגיע למעמד מטילדה הייתה זקוקה למחרוזת שנתנה אז לגברת פורסטייה.

יום למחרת בעלות השחר יצאה גברת לואזל לביתה של גב’ פורסטייה לדרוש את המחרוזת שקנתה עבורה. כאשר הגיעה מטילדה לביתה, ביקשה את המחרוזת בחזרה. גב’ פורסטייה לא הסכימה מכוון שהיא הייתה יקרה לליבה. אך הציעה לה בנדיבות מחרוזת שונה. גב’ לואזל התפרצה בכעס בטענה שהמחרוזת שייכת לה! ושלולה גב’ פורסטייה היא הייתה שייכת למעמד גבוה כיום.

גב’ פורסטייה גירשה את מטילדה מביתה, והציבה לה אולטימטום שברגע שתילמד את לקחה תקבל את המחרוזת.

כאשר מטילדה הגיעה לביתה, סיפרה את מה שקרה לבעלה. בעלה ניחם אותה, והציע לה להמשיך לעבוד קשה כדי להצליח להגיע למעמד העליון.

מפאת כך, שחסכו כסף מטילדה החלה לתפור את הבגדים שלהם בעצמה.

ביום מן הימים הלכה מטילדה לקנות לחם ומצרכים לארוחת חג.

בחזרה הביתה מטילדה זיהתה את גברת שלסטון אחת מהנשים שאיתה בילתה

בנשף לפני כחמש עשרה שנה.

גברת שלסטון התרשמה מהשמלה בה הגברת שמולה לבושה אך לא זיהתה שהגברת היא בעצם מטילדה!

גברת שלסטון ביקשה ממטילדה את הכתובת של מעצב השמלה, מטילדה האדימה ואמרה בקול רועד שהיא עיצבה את השמלה בעצמה.

גברת שלסטון התפלאה וביקשה ממטילדה לעצב לה שמלה בהזמנה אישית לנשף הקרב והמחיר היה בהתאם.

מיטלדה הינהנה בראשה ומיהרה הביתה לספר לבעלה.

מטילדה עמלה קשה יום וליל ותפרה את השמלה המיוחלת.

ביום הנשף כולם התפעלו מהשמלה היפיפייה של גברת שלסטון, ובכך מטילדה הפכה להיות למעצבת המפורסמת ביותר בעיר.

יום לאחר מכן מטילדה הגיעה לביתה של גברת שלסטון לקבל את כספה, מטילדה החליטה לגלות לגברת שלסטון שהיא אותה גברת מהנשף לפני חמש עשרה שנה.  גברת שלסטון התפלאה והביאה למטילדה אלפיים פראנק על השווי של השמלה!

שלוש שנים לאחר מכן מטילדה פתחה עשרות חנויות וטיילה בכל רחבי העולם.

סוף סוף היא הגשימה את חלומה להיות חלק מהמעמד העליון. אך עדיין נותרה לה הצלקת הזו של סיפור המחרוזת.

למרות שעברה למדינה אחרת, גברת לואזל נזקקה לחזור לשכונתה הישנה כדי להביא בד מיוחד לשמלה של מלכת אנגליה.

שגברת פורסטייה שמעה שגב’ לואזל בעיר, לקחה את את המחרוזת ורצה ברחבי העיר לחפש אותה.

שמצאה אותה חיבקה בשתי זרועותיה, נתנה לה את המחרוזת ואמרה:

גם אני הייתי במצבך, אני למדתי להעריך את הכסף שעבדתי קשה בשבילו ועכשיו שגם את למדת, אני מעניקה לך את המחרוזת בחזרה.