פרק ראשון- על עצמי

 פרק שני- שמי ושם משפחתי

שמי-

שמי אלה, לא נתנו לי את השם בגלל משמעות כלשהי ולא נקראתי על שם אדם מסוים. אני אוהבת את השם שלי אבל גם אם לא הייתי אוהבת אותו אני לא רואה את עצמי עם שם אחר. יש לי המון שמות חיבה- חברות קוראות לי רוב

הפעמים לולי או ללי או אללי והמשפחה קוראת לי לוליק, אלולה לולה אלולית וכאלו

שם משפחתי-

מקור שם המשפחה שלי הוא באזור במדינת לוב

לאבא שלי קוראים יוסי, על שם יוסף מהתנ”ך ועל שם סבא רבא שלי וסבא שלו. אבא נולד בישראל בתאריך 17.2.72. אבא עובד כמשווק ביטוח ובזמנו הפנוי אוהב להתעסק בגינון, כדורגל ולצאת לטייל. אבא היה שותף לאירוע היסטורי כשהיה בצבא, מלחמת לבנון השנייה בה היה חובש קרבי בצנחנים. הוא חגג בר מצווה באירוע שכלל אירוח של 300 אנשים קריאת דרשה, עלייה לתורה, הנחת תפילין וטקס הדלקת נרות והקראת ברכות. והאירוע שנחרט בזכרונו הוא הלידה של ביתו הבכורה, אני. המסר שאבא רוצה להעביר לי הוא להנות מכל רגע ולכבד את האחר

לאמא שלי קוראים שרי, על שם סבתא שלה, סבתא שרה. יש לה גם שם שני, ציפורה, על שם הסבתא השנייה שלה. אמא נולדה בישראל בתאריך 25.6.77. אמא עובדת כעורכת דין ובזמנה הפנוי אוהבת להתעסק בבישול, אפייה, ספרים ולצאת לטיולים. אמא חגגה בת מצווה באירוע שכלל מסיבה עם הכיתה. והאירוע שנחרט בזכרונה הוא החתונה עם אבא. המסר שאמא רוצה להעביר לי הוא תמיד לשאוף למטרה לראות את מי שמסביבי גם בשביל לעזור וגם בשביל לקבל פרופורציה

לאחי קוראים יונתן, הוא נולד בתל השומר בתאריך 27.01.10

 ליונתן קוראים יונתן כי כשנולד הוא היה דומה לגרעין של תפוח ויש לו גם שם שני,  אשר, על שם סבא שלנו הוא בכיתה ו’ וכשהוא לא לומד הוא מתעניין במשפטים ומדעים, יש לנו את אותו צבע שיער ואת אותו צבע עיניים ועכשיו אנחנו הרבה יותר דומים עכשיו ולא פעם. בגלל שאנחנו אחים יש לנו המון חוויות משותפות כמו למשל חופשות לחו”ל טיולים וכמובן המון ריבים

לאחי השני קוראים יפתח, הוא נולד בתאריך 15.05.12 בתל השומר. יפתח נקרא על שם יפתח השופט. יפתח בכיתה ג’ וכשהוא לא לומד הוא אוהב לעשות כושר ולשחק כדורסל. אנחנו אחים לפעמים טובים ולפעמים פחות. תמיד אומרים לי וליפתח שאנחנו מזכירים את אבא וכשאנחנו מדברים בטלפון תמיד מתבלבלים ביני ולבינו. ואנחנו תמיד טסים לחו”ל ביחד מבלים וכמובן רבים כי איך לא

פרק ה’- סיפורו של חפץ

הטבעת עברה שלושה דורות, מסבא רבא שלי ולסבא שלי ועכשיו היא אצל אבא שלי. הטבעת נרכשה אצל צורף בטריפולי במדינת לוב ב1930 בערך. הטבעת לא פגומה ואין עליה סימני זיהוי אבל יש עליה עיטורים והם חסרי משמעות. הטבעת היא ליופי אבל כשאבא שלי עונד אותה הוא מרגיש גאווה ועולים בו זכרונות ילדות,  מכיוון שסבא רבא שלי היה עיוור אבא היה מוביל אותו וכשאבא הוביל אותו, היד עם הטבעת תמיד הייתה מונחת לו על הכתף

פרק ו’- אילן יוחסין