קיץ אחד ביחד

,יומני היקר

 שלום זאת נועה, מאוד חשוב לי לכתוב ביומן הזה ולשתף על הדברים שעוברים

עליי אז רציתי לספר לך קצת על היום שהיה לי. היום עבר עליי יום קשה, התחלתי לארוז את חפציי בתיקים לבית הספר קיץ שמתחיל מחר שעדיין קשה לי להאמין  שאני הולכת אליו. תחשוב על זה, איזה ילד ירצה לגור בבית הספר בזמן החופש  הגדול? ולתקופת זמן כזו ארוכה. חודש בלי המשפחה, החברים וכל החפצים שלא היה ניתן להביא, רק יושבים, לומדים וחוזרים על החומר של השנה הקרבה. חודש של סיוט אחד גדול. בכל מקרה.. כרגע זה לא נראה כאילו שני התיקים הללו יצליחו להכיל את כל כמות הבגדים שאני מתכננת להביא , תיק אחד כבר מלא עד סופו ואפילו לא הגעתי לחצי מהכמות המתוכננת. אני חייבת לקחת את כל הבגדים האלה, לא אוכל לוותר אפילו על אחד! לא אוכל להרשות לעצמי שיראו אותי הולכת עם אותם בגדים בימים שונים. בכל מקרה, עדיין עולות בי המון מחשבות וחששות לגבי המקום הזה.. מה אם לא אמצא שותפות לחדר? אם לא אתחבר לאף אחד? או למשל אם האוכל לא ימצא חן בעייני? מה אעשה אז? אני מאוד מבולבלת מצד אחד אני רגילה להיות במרכז ,שכולם אוהבים אותי, כשאני חברה של כולם אבל מצד שני אף אחד שאני מכירה לא מגיע לשם, אז אני אהיה לבד, ואוליי לא  אצליח למצוא חברות חדשות.

  בדיוק סיימתי לארוז. זה היה מתיש.. נדרשה לי שעה לשכנע את אבי שאני

מסוגלת לסחוב את התיקים האלו לבד .כדאי שאלך לישון ההסעה תצא מחר בבוקר. אכתוב לך מחר לפני שאצא. לילה טוב

בוקר טוב יומני היקר,

היום זה היום, בעוד כמה דקות הוריי יסיעו אותי לתחנת האוטובוס משם אצא עם כל שאר הילדים לבית ספר קיץ ,האמת שהם יותר לחוצים ממני.. הם תמיד דואגים שאשאר בטוחה ושלא יקרה לי כלום, אז לשלוח אותי לשם לתקופה של חודש? גם אני לא מבינה איך הם הסכימו לזה. טוב, אני צריכה כבר לצאת.. מאוד רציתי לקחת אותך איתי ולהמשיך לשתף בחוויות שלי שם אך לא אמצא זמן לעשות זאת, אצטרח לבזבז את זמני הפנוי בין שעות הלמידה בנסיון למצוא חברים חדשים ולתקשר עם  הוריי שהכל בסדר איתי.. אוהבת אותך מאוד, תודה שאתה תמיד פה לצידי עוזר לי לפרוק את כל היום שעבר עליי

,נתראה עוד חודש

.נועה