שמי

שמי הוא עידן.

ההורים שלי אהבו את הצליל של השם וחשבו שהוא שם עדין והשם מסמן עידן חדש כי אני בן ראשון אחרי בת בכורה.

לא נקראתי על אדם מסוים.

אני מאוד אוהב את השם שלי, לפי דעתי הוא שם יפה שמסמן שלווה.

יש לי מספר שמות חיבה,

עידני- אמא

צ’וקון-אבא

שפיצר-חברים

שם משפחתי

השורשים של המשפחה שלי הם מרומניה והשם מלווה אותנו המון דורות.

הפירוש של ספיצרו ברומנית הוא רוקח למרות שאין עדויות למקצוע כזה במשפחה.

אבא:

שמו של אבי הוא נועם.

הפירוש המילולי של נועם הוא התנהגות נעימה, נינוחה ואדיבה.

אבי נולד בישראל, אילת.

אבי אחראי לניהול הפרוייקטים בחברה בה הוא עובד.

התחביבים של אבי הם: כדורסל, צלילות ולבשל.

אבי התגייס לאחר חתימת הסכם אוסלו עם הפלסטניים ובסמיכות לרצח ראש הממשלה רבין.

בגיל ההתבגרות אבי היה שחקן כדורעף וגם למד בבית ספר מקצועי אלקטרוניקה ומחשבים, מסלול  שבוא המשיך ללימודים גבוהים.

אבי קיים טקס בר מצווה, הכלל לימודי הפטרה ועלייה לתורה.

המסר של אבי הוא לעשות משהו שאני אוהב ורוצה לעסוק בו להתמיד ולשאוף למצויינות.

אמא:

שמה של אמי הוא רויטל.

משמעות השם רויטל הוא רוויה בטל.

אמי נולדה בישראל, חיפה.

אמי עבדה ככלכלנית ועכשיו לומדת לימודי הסבה לסיעוד, היא רוצה להיות אחות מיילדת.

התחביבים של אמי: לטייל בטבע ולקרוא.

אמי זוכרת את תקופות האינתיפדה הראשונה והשנייה, ואת רצח רבין שהתרחש בתחילת השירות הצבאי שלה.

אמי למדה בתיכון מדעים וטכנולוגיה.

אמי ומשפחתה חגגו לה בת מצווה בקרב המשפחה המורחבת.

המסר של אמי הוא שהדברים החשובים ביותר בחיים הם

אחותי גילי:

אחותי נולדה ב-4 ליוני 2006 בישראל, חיפה.

שמה של אחותי הוא גילי ומשמעות השם הוא גיל= שמחה, גילי= שמחה שלי.

גילי לומדת בכיתה ח’.

גילי אוהבת בישול ואפייה.

המערכת יחסים בנינו היא רגילה כמו של רוב האחים.

לגילי ולי יש מספר דברים משותפים כגון: שנינו אוהבים אקסטרים, שנינו אוהבים לבלות עם המשפחה.

לי ולגילי יש חוויות משותפות: טיילנו הרבה בחו”ל, היינו 3 שנים בדרום קוריאה.

אחי יוני:

אחי נולד ב-9 בנובמבר 2010, הוא נולד בדרום קוריאה.

שמו של אחי הוא יונתן או בקיצור יוני ומשמעות השם אלוהים נתן.

עיסוקיו של יוני הם: כדורסל, בית ספר, משפחה וחברים.

תחומי העניין של יוני הם: ספורט, בישול ולימודים.

מערכת היחסים בנינו היא טובה מאוד, אנחנו מאוד קרובים.

ליוני ולי יש כמה דברים במשותף כגון: הנראות שלנו, התחביבים שלנו והמחשבות שלנו.

לי וליוני יש חוויות משותפות רבות: משחקים הרבה, מטיילים, צוחקים וצופים בסדרות וסרטים יחד.

אחותי נגה:

אחותי נולדה ב-18 בנובמבר 2014, היא נולדה בישראל, חיפה.

שמה של אחותי הוא נגה, נגה הוא כוכב בהיר ושרואים אותו ממרחקים.

עיסוקיה של נגה הם: לימודים,טלווזיה, ולשחק עם אחיה.

תחומי העניין של נגה הם: ללמוד דברים חדשים, לצפות בסרטים ולטייל.

מערכת היחסים בנינו:נגה ואני אחים קרובים.

לנגה ולי יש כמה דברים משותפים כגון: שנינו אוהבים גלידה ולשחק אחד עם השני.

יש לנו חוויות, היינו בחו”ל ביחד ואנחנו משחקים ביחד.

יש לי משפחה נהדרת.

תמיד שמחה,צוחקת ונהנת.

אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולבלות ביחד, אנחנו משפחה מאוחדת.

דמות למופת

אני בחרתי בסבתא רבתא שלי מצד אבא- יוהנה שפיצר, בחרתי בדמות זו מכיוון שאני לא זכיתי להכיר אותה ואני רוצה ללמוד על חייה.  כינוייה היה נושי.

נושי נולדה בשם אנה קורטון ב-25.3.1920 ברייב שברומניה (אזור הנקרא טרנסלבניה, שטח גבולי בין רומניה להונגריה), היא גדלה במשפחה בעלת

6 נפשות, כאשר והיא היתה הצעירה במשפחתה.

אביה, איזידור קורטון, עבד במפעל לעיבוד עצים בעיירה שבה גרו, היה פקיד ותחתיו היו עובדים נוספים. היתה לה ילדות מהנה, והיתה מבקרת את אביה במפעל ודואגת להביא לו קפה מדי יום.

אמה, אסתר קורטון, הייתה עקרת בית וגידלה את הילדים בבית.

באפריל 1943, הגיעו שוטרים הונגריים מטעם השלטון הגרמני הנאצי, ופינו את כל יהודי האיזור לגטאות.

נושי הקליטה מספר שנים לפני פטירתה סרט תיעודי מטעם קרן שפילברג, שבו היא תיארה את סיפור חייה המרתק, וכל שעבר עלייה בתקופת השואה.

בסרטה, סיפרה כי ביום פינוי היהודים מהישוב, הולכו אותה השוטרים במפעל שבו עבד אביה לעבר הרחוב, וכי תוך כדי הצעידה היא החלה לצחוק. כששאל אותה השוטר מדוע היא צוחקת, היא ציינה כי היא עשתה את הדרך הזו מאות פעמים ביום ואף פעם לא הסתכלו עלייה הפועלים, ועכשיו כולם עומדים דום. השוטר אמר לה שהיא יכולה לצחוק אבל בקרוב היא תבכה. התשובה שלה הייתה – אבל אתה לא תזכה לראות אותי בוכה…

במהלך השהייה בגטו היא עבדה במטבח ודאגה שלכולם יהיה אוכל, השוטרים בגטו הביאו להם קמות מצומצמת של תפוחי אדמה, קמח ושמן ועם זה הם שרדו. נושי חפרה בור באדמה והפכה אותו ל”תנור” ושם היא הכינה מרק, יום אחד מרק תפוחי אדמה ויום אחרי מרק שעועית.

נושי הגיעה לגטו עם כמה ילדות מאותו ישוב מגילאי 13-17 והיא המבוגרת בת 23, היא הגנה ודאגה להם.

החיילים הנאצים לקחו את נושי, הוריה ואת כל הבנות שהיו שם לרכבת.

בכל קרון ברכבת היו 70-75 אנשים, ביומיים הראשונים היו ברכבת שוטרים הונגרים והיה להם מים, בחילוף המשמרות אחרי יומיים של נסיעה עלו שוטרים נאצים שלא נתנו להם מים.

אסתר (אמא של נושי) התעלפה מחוסר המים, הם השיגו ממישהו ברכבת מלח לימון שהעיר אותה.

בסוף הנסיעה הם הגיעו למחנה ההשמדה בירקנאו, ששם עשו סלקציה, את ההורים שלה לקחו לתאי הגזים, את נושי והבנות האחרות לקחו למנגלה (פושע מלחמה ורופא נאצי שעשה ניסויים על ילדים) שהיה במחנה עבודה.

שם הן ישנו, אחת הבנות שאלה שוטרת נאצית: איפה ההורים שלהם? השוטרת הצביע למעלה לעשן ואמרה: “הנה הם”.

ההורים שלהן נרצחו ושרפו להם את הגופות לכן השוטרת הצביעה על העשן.

נושי מספרת שהלילה הראשון היה ארוך ושהיא לא הצליחה להירדם.

אחרי שנושי שרדה את השואה היא חזרה לרומניה ושם היא הכירה את אלכסנדר שפיצר והם החליטו להתחתן, נולדו להם שני ילדים בנים- פטר ופאול (פאול הוא סבי) בשנת 1963 הם עלו לארץ והתיישבו באילת, שם פאול הכיר את מטי (סבתי) שהתחתנו 1972 והקימו משפחה משלהם, נולדו להם 3 ילדים, אחד מהם אבי נועם שנולד בשנת 1976.

המסר העיקרי של נושי בסרטה הוא – תמיד לסלוח אבל אף פעם לא לשכוח, ושליהודים יש ארץ אחת והיא ישראל וצריך לשמור עליה.

ניתוח תמונה

בתצלום מופיעה סבתא רבתא שלי יוהנה, התמונה הזאת צולמה במהלך הראיון בביתה, הצילום היה תוך כדי ששאלו אותה שאלות על חייה ולכן היא הייתה מאוד מרוכזת, כשאני מסתכל על התמונה הזאת אני מרגיש קצת מוחבר יותר למשפחה ושמח שיש לי זכרונות מהדורות הקודמים, התמונה בסלון ביתה ולכן אין פרטים חתוכים והיא היחידה שנמצאת בתמונה.

גלגולו של חפץ

אני בחרתי ביהלום שנמצא בשרשרת של אמא שלי, את היהלום אמי קיבלה מסבתה מצד אמה שהיה בטבעת שלה.

היהלום שלם (בגודל שאמי קיבלה אותו), היהלום הוא יהלום אמיתי בצורת מעוין והוא מאוד חשוב לאמי מכיוון שהוא מזכיר לה את סבתה.