ט”ו בשבט
Copyright © 2021
דבר העורכת
לכל אדם יש את החג האהוב עליו. יש את האוהבים את פסח- חג הנקיון שבו זוכים לבונוס של שבוע חופש נוסף רק כדי לנקות. יש את אוהבי הפורים- המסיבות, התחפושות והממתקים. יש את אנשי חנוכה, אנשי סוכות ואפילו אנשי יום העצמאות. ואני? לי יש פינה חמה בלב לט”ו בשבט, חג שרבים שוכחים מקיומו, אבל, למשפחתי מסורת מיוחדת לעשות כבוד גדול לט”ו בשבט- לאכול 50 סוגים שונים של פירות, לשיר שירי ארץ ישראל ולספר אגדות וסיפורים על פירות ארצנו. בעמודים הבאים תוכלו לקרוא על החג הנהדר הזה מהיבטים שונים. מקווה שתהנו ותתאהבו (אפילו קצת) בחג הנפלא הזה
! ט”ו בשבט שמח
?מה בעיתון
/ט”ו בשבט וקק”ל-דברים שרציתם לדעת על ט”ו בשבט ולא העזתם לשאול. קק”ל
ט”ו בשבט הגיע-אסון לאילנות. טור דעה/דור זומר
עץ חדש נולד- איך נוטעים עץ? / הדר נוי משתלות
מדור שירים לחג
כי האדם עץ השדה/ נתן זך
סיפורו של שיר-פירות חמישה עשר
ט”ו בשבט וקק”ל
מנהג הנטיעות בט”ו בשבט מצטייר בעיני רבים מקובל מדורי דורות, ואין זה כך: ראשיתו ביוזמת הסופר, החוקר וההיסטוריון זאב יעבץ, שהגיע לארץ ב-1887 וניהל את בית הספר בזכרון יעקב. עם ייסוד המושבות ראו מחנכי ישראל צורך לחדש את היישוב היהודי בארץ בנטיעת עצים. בשנת 1892 יצא יעבץ בט”ו בשבט עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומאז נולדה מסורת חדשה של יציאת ילדי ישראל לנטיעות ביום זה. הסתדרות המורים וקרן קימת לישראל מיסדו מנהג זה ב-1908 ונתנו לו מימד חינוכי. על ידי כך שיתפו את הילדים, הלכה למעשה, בפיתוח הארץ ובשיפור נופה.ועד קצת היסטוריה: עם ראשית ההתיישבות היהודית החקלאית נרכשו אדמות ברחבי הארץ בכוונה לפתח חקלאות עברית. בתקופה זו נטבע הביטוי ‘גאולת הקרקעות’ ועבודת האדמה היתה לערך. אז גם הופיע מנהג הנטיעות בט”ו בשבט: ב- 1904 הציע פרופ’ אוטו ורבורג לייסד קרן ציונית לנטיעות עצי זית על האדמות שגאלה קק”ל. באותה שנה הלך לעולמו בנימין זאב הרצל והוחלט להקדיש את ‘קרן הזית’ לנטיעת יער ע”ש הרצל. בשנת 1907-8 החלו בנטיעות על אדמת הקק”ל בבן שמן, את היער הידוע עד היום בשם ‘יער הרצל’. התפתחות חשובה בנושא נזקפת להסתדרות המורים של א”י. בשנת תרס”ה היא הכריזה על ט”ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. חגיגת הנטיעה נחגגה ברוב עם ודווחה גם בקהילות היהודיות בחו”ל. ובכך החל מפעל הנטיעות היפהפה בארץ, שנוהג שנה בשנה עד היום.ומאז אותם ימים הפכה מסורת הנטיעות שחודשה וטופחה על ידי קק”ל למאפיינת העיקרית של החג. מדי שנה, בט”ו בשבט משתתפים רבבות ישראל, מבוגרים כילדים, מכל רחבי הארץ, בחגיגות הנטיעה שמארגנת קרן קימת לישראל. במהלך החג ניטעים בחורשות, בחורשים וביערות קק”ל שתילים רבים שיצמחו ויגדלו ובבוא היום יהיו בין העצים המקיפים את ארצנו בטבעת ירוקה ורעננה. כך יכולים המשתתפים בנטיעה ליטול חלק אקטיבי בעיצוב הנוף ובשימור הטבע הארץ ישראלי. צפייתו של ילד לצמיחת האילן, תקוותיו וייחולו מעצימות את רגישותו לסביבה והן מגדילות את תחושת שייכותו לארץ ישראל. מנהג הנטיעה הוא חדש וצעיר ימים, ראשיתו במוטיבציות המודרניות של מיישבי הארץ.
ט”ו בשבט הגיע, אסון לאילנות: למה נעלמו העצים מהנוף העירוני?
בישראל נכרתים עשרות אלפי עצים מדי שנה וכמעט אף אחד לא יודע על כך. בזמן שמחקרים מגלים כי ערים עם ריבוי עצים ברחובות הן התשובה היעילה למזעור נזקי ההתחממות הגלובלית ולטיהור האוויר המפויח שאנו נושמים, עוד ועוד עצים נעלמים מהמרחב הציבורי עבור . מיזמי בנייה ותשתיות חדשים
דור זומר
בשבוע הבא יצוין בארץ חג האילנות במתכונת עצובה בעיצומו של הסגר השלישי שמתארך ובצל מגפת הקורונה שפשטה על העולם. אזרחי ישראל, יחד עם מרבית אזרחי העולם, ספונים בבתיהם תחת מגבלות המגפה קרוב לשנה והנתק הרגשי, הפיזי וההכרתי שלנו ממציאות היותנו חלק קטן, סופי ופגיע מהטבע, נדמה שרק הולך ומעמיק. אירוע הנטיעות הווירטואלי של קק״ל הוא אולי יוזמה נחמדה, אך כזו שרק מדגישה את התהום שבין עולם האדם והעולמות הווירטואליים שבנה לבין העולם כשלעצמו רק הולכת ונפערת.
90% מהישראלים חיים בערים ומעבירים את הסגר במרחבים אורבניים מלאכותיים שבועות, ונדמה שהחיים לא נגמרו. העבודה מהבית, הלימודים בזום, הקניות באונליין, המשלוחים מהסופר מגיעים עד הדלת, כולל ירקות ופירות. אפשר כמעט ולהתבלבל שכאשר יסתיים מבצע החיסונים נוכל לשוב ולחיות את חיינו, ממש כמו לפני שנה. אז זהו, שלא.
הערים המודרניות שאנו חיים בהן, והחל משנת 2013 גם מרבית תושבי העולם חיים בהן, הן אחת הסיבות המרכזיות שהביאו למשבר האקלים החריף שהקורונה היא עוד תופעה נגזרת שלו. ובו בעת הן גם ההזדמנות היחידה שלנו להיחלץ מהמשברים הללו, שרק ילכו ויחריפואם לא נתעורר. ט״ו בשבט המתקרב הוא הזדמנות טובה להשכמה שכזאת. מה הקשר בין עצים לערים? חג האילנות במתכנותו הנוכחית, זו המייחדת את העצים, נטיעתם ושימורם ולא את פירות העצים, הוא במקורו בכלל חג אמריקאי – ״יום העץ” – (Arbor day) שמקורו בתחילת עידן התיעוש והעיור של המאה ה-.19
הסיבות שהחליטו דווקא אז, בתקופה התעשייתית, לציין יום חג ייחודי לעצים ויערות שהלך והפך פופולרי גם באירופה ומשם גם בקהילות של יהודים ציונים, קשורות לדעת חוקרים לכך שמיליוני בני אדם שחיו לפני כן בקרבה לטבע, החלו לחיות בתוך אזורי תעשייה מעושנים ומפויחים בסביבות בתי חרושת מבוססי הקיטור. יום הנטיעות, לדעת החוקרים, נולד מתוך געגוע לטבע, למרחב כפרי וירוק וגם מתוך כבוד לחומר הגלם שהלך והפך מבוקש יותר ויותר ככל שהתרבו מוצרי הצריכה על פסי הייצור ובחנויות. 200 שנה עברו ואולי הגעגוע בוער פחות, אך המתח שבין פיתוח לבין מגבלות משאבי הטבע לא מצליח להתאזן ואנחנו חיים באוברדרפט מתמשך של ניצול משאבים ובעיקר בגידול האקספוננציאלי של פליטות החומרשבמינון הנכון הוא מהיסודות החשובים לקיומם של חיים על הכדור הזה – פחמן דו-חמצני. ככה זה בטבע, הכול עניין של איזון.
אופנות תכנוניות התחלפו מאז אלו שביקשו להקים ערי גנים המשלבות עצים רבים ונוף טבעי בתוך המרחב העירוני, ושוב בחסות שינויים טכנולוגיים. הרכב הפרטי שנכנס לייצור המוני ולמוצר שנמצא במספר משקי בית הולך וגדל החל מתחילת המאה ה-20, הפך היום למחלה ממארת. אז, לפני כמאה שנה, בחסות אלו שראו במכונית הממונעת את פאר היצירה האנושית והחלו לתכנן את הערים עבורן – כבישים סלולים החלו להתרחב, המדרכות החלו להצטמצם, עוד ועוד חניונים וחניות באו על חשבון שטחים פתוחים וזיהום האוויר חגג בערים, אבל זה לא הכול. תהליך הפירבור (מעבר לפרברים) שנוצר בחסות הרכב הפרטי הוביל להתרוקנות מרכזי הערים, הפיכתם למרכזי תעשייה ועסקים כאשר סביבם משכנות עוני לפועלים נטולי הרכב, ושכונות צמודי קרקע משמימות רחוקות מהעבודה אבל במרחק נסיעה סביר הפכו לחלום האמריקאי שבמחצית השנייה של המאה הקודמת הפך גם לחלום של תרבות המערב כולה. בני המאה ה-21 נולדו לתוך האמונה העיוורת של פיתוח נטול מגבלות ושצריכה היא צמיחה.
היום, כאשר התהודה של מדעני אקלים ופעילי סביבה הולכת וגדלה, נדמה שהמודעות לעיוות הזה משתרשת בקרב קהל הולך וגדל. ואולם אחרי צונאמי, שריפות באמזונס, תמונות קורעות לב של דובי קוטב מורעבים ומגיפה עולמית, נדמה שצמדי מילים שנאמרו קצת יותר מדי כמו משבר האקלים, ההתחממות הגלובלית, המסת קרחונים או פליטות מזהמים קצת איבדו ממשמעותם או לפחות מהאפקט הרגשי שהן מבקשות להותיר עלינו.
עץ חדש נולד! ז
הנחיות לנטיעת עצי נוי ועצי פרי
הדר נוי משתלות
יש להכין בור נטעיה בהתאם לגודל המיכל ( או הגוש לעצים מאדמה ), מידות הבור לנטיעה יהיו פי אחד וחצי ממידות הגוש או המיכל.יש לוודא ניקיון הבור מפסולת בניין ועצמים זרים.
יש להוציא את העץ ממיכל הגידול ולהכניסו לבור השתילה תוך שמירת גוש השורשים כשהוא שלם ולהציבו בתוך בור השתילה, כך שגובה צוואר השורש יהיה נמוך בחמישה סנטימטר מפני הקרקע.
יש לערבב קומפוסט עם האדמה החפורה, בכמות של 5 ליטר לעץ ממיכל 10 ליטר ובכמות של עשרה ליטר קומפוסט לעץ ממיכל 25 ליטר עד חמישים ליטר. בתוספת דשן בשחרור איטי ע”פ הוראות היצרן. לכסות עם האדמה החפורה והתערובת, להדק את האדמה מסביב לעץ.
יש ליצור גומה מסביב לעץ ולהשקות עד לרוויה למניעת היווצרות כיסי אוויר. לאחר מכן לעבור להשקייה שלוש פעמים בשבוע. לעצים הבאים ממצעים קלים יש להשקות כל יום במשך עשרה ימים מיום הנטיעה ועד לקליטת העץ.
יש לתמוך את העץ באמצעות סמוכה אשר תוצב במרחק של 10 סנטימטר מהעץ מצד מערב ולקשור את העץ באמצעות רצועה רחבה בצורת “8”.
ראה איור מצורף בזאת.
מילים: נתן זך
לחן: שלום חנוך
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה.
על מה נכתב השיר?
פירות חמישה עשר- או בשמו המוכר יותר
שלג על עירי” ה
טל רון
השיר שלג על עירי מושמע ברדיו בכל פעם שמבשרים על סופה בחרמון- ולעיתים אפילו על סיכוי לשלג בירושלים. אך האם שמתם לב לקשר המיוחד של השיר לט”ו בשבט? ומהי ולאיזו עיר נעמי שמר, ילידת כנרת, מתכוונת?
את השיר כתבה נעמי שמר למחזמר שנקרא “מסעות בנימין השלישי”. המחזה מתאר את מסעותיו של בנימין מטודלה, נוסע מימי הביניים שנדד לארץ ישראל ותיאר את מסעותיו ואת אשר ראה בדרך. מילות השיר הוצמדו ללחן ישן יותר של נעמי שמר, שהודבק בהתחלה לשיר “זמר נוגה” (התשמע קולי) של רחל המשוררת- גם היא בת המושבה כנרת. השיר- ששמו המקורי הוא “פירות חמישה עשר” מתאר את חוויתה של נעמי בניכר- בשמן ששהתה עם אימה בוילנה (ולעיר הזו התכוונה נעמי כשכתבה שלגעל עירי- אף כי נולדה וחייתה את רוב חייה בנופיה החמים של ישראל), והתגעגעה לארץ, ציפתה שאהובה יביא לה “מארצות החום”-כלומר, מישראל- פירות לכבוד יום החמישה עשר בחודש, הלא הוא ט”ו בשבט. במחזה, האהוב שנסע אל ארצות החום הוא לא אחר מבנימין מטודלה, גיבור המחזה, ואהובתו שנשארה מאחור שרה לו את השיר הזה בגעגועים.
פירות חמישה-עשר
שלג על עירי כל הלילה נח.
אל ארצות החום אהובי הלך.
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר.
דבש התאנה, מתק החרוב
ואורחת גמלים עמוסי כל טוב.
הֵנָה שׁוֹב יָשׁוּב שמש לבבי
ומשם תפוח זהב יביא.
שלג על עירי נח כמו טלית
מארצות החום מה הבאת לי?
שלג על עירי שלג על פני,
ובתוך הפרי כל געגועי
https://www.youtube.com/watch?v=_NylGW8syfw.
Published: Jan 23, 2021
Latest Revision: Feb 7, 2021
Ourboox Unique Identifier: OB-1016221
Copyright © 2021
Skip to content