תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל 1920-1945

בספר זה נערוך סקירה קצרה על התפתחות

ארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי 

בשנים 1920-1945

כיצד התפתחה התנועה הציונית מאז הקמתה ועד 1914: תזכורת:

-היציאה מן החומות החל מ1860- ירושלים

-שני גלי עלייה לארץ  מאירופה ומתימן- 1882, 1904

הרקע- אנטישמיות, סיבות כלכליות, המשבר בתנועה הציונית,סיבות דתיות

-העולים עסקו בפיתוח הארץ וביצירת ה”יהודי החדש”

–  הקמת מושבות וקיבוצים שמבוססות על עבודה עיברית

– הקמת ארגון השומר-שמירה עיברית

-החייאת השפה העיברית

-הקמת תל אביב ופיתוח חיפה

-הקמת מפלגות פועלים – ראשית המערכת הפוליטית של ימינו

מה קרה בזמן מלחמת העולם הראשונה:

ארץ ישראל היא חלק מזירת קרב בין התורכים ובין בריטניה

בתחילת המלחמה- החמרת המצב בארץ: סגירת הים התיכון לשיט והגבלת הייצוא, גזירות של השלטון התורכי על היהודים בארץ, תפיסת מחתרת ניל”י

במחנה היהודי יש התלבטות כיצד לנהוג בזמן המלחמה.

במקביל, מתנהל מו”מ בין ראשי התנועה הציונית שחיים בלונדון ובין ממשלת בריטניה שבסופה מפורסמת- הצהרת בלפור – הצהרת תמיכה בריטית בזכות היהודים למדינה בארץ ישראל

דצמבר 1917- הבריטים כובשים את ירושלים ולבסוף את כל הארץ וכל המזה”ת ומסלקים מכאן את התורכים

לאחר המלחמה מתברר כי בריטניה נתנה הבטחות שונות ומקבילות לגורמים שונים בנוגע לעתיד המזרח התיכון בתמורה לתמיכה שלהם בה: הסכם סייקס פיקו ואגרות חוסיין מקמהון וכמובן הצהרת בלפור – לא ניתן לגשר בין הפרסומים השונים- המזה”ת נכנס לתסבוכת מדינית.  

השלב הראשון לכיבוש הבריטי:

בשנים 1918-1920 מרגע כיבוש הארץ ע”י הצבא הבריטי ועד אישור השליטה הבריטית בארץ ע”י חבר הלאומים, מונהג בארץ משטר צבאי בריטי בראשות הגנרל אלנבי- הגנרל שכבש את הארץ מידי התורכים.

 החל מ1920 בריטניה שולטת בארץ בהתאם לכתב המנדט ובאישור חבר הלאומים.

מטרת המנדט- התחייבות של בריטניה לפתח את הארץ עד שתהיה מוכנה לעצמאות, תוך התחשבות בצרכי האוכלוסייה היהודית והערבית.

הענקת המנדט לבריטניה וצרפת ע”י חבר הלאומים הייתה  פשרה בין אינטרסים מעצמתיים – הרצון להמשיך לשלוט באזור, לבין אינטרסים לאומיים ועקרונות ההגדרה העצמית שהתעוררו ועוצבו בסוף המלחמה.

השליטה הבריטית בארץ מתנהלת באמצעות נציב עליון שיושב בירושלים והוא פועל רבות לפיתוח הארץ.

שם הנציב הראשון- הרברט סמואל -ממוצא יהודי- קבע את מקומו בירושלים – במקום שבו שכן הנציב יושב היום מטה האו”ם בירושלים וזוהי שכונת ארמון הנציב.

הנציבים התחלפו אחת לכמה שנים ורובם היו עוינים מאוד לישוב היהודי ולמטרותיו – האחרון סר אלן קניגהאם- היה העוין ביותר.

מה עשו הבריטים בארץ בראשית תקופת שלטונם:

א.השלטון הבריטי דואג לפיתוח החינוך והתעסוקה במגזר הערבי -חשוב לזכור כי בתחילת התקופה כ90% מכלל האוכלוסייה הערבית לא ידעה קרוא וכתוב.

ב. היהודים קיבלו הכרה במוסדות הנבחרים שלהם בתחומי החינוך התרבות והדת והתאפשרה עלייה לארץ,העברית הפכה לאחת השפות הרשמיות בארץ.

ג. הבריטים קובעים (בתיאום עם הצרפתים) את גבולות ארץ ישראל:

קו הגבול עם לבנון (שהייתה שטח צרפתי) מהחרמון ועד ראש הנקרה

קו הגבול עם סוריה (שהייתה שטח צרפתי)- מהחרמון דרך עמק החולה והכנרת עד נהר הירדן,משם המשיך הגבול שהפריד בין סוריה הצרפתית לעבר הירדן ועיראק הבריטיות.

קו הגבול עם מצרים קו ישר שנמתח מרפיח ועד אילת-נקבע עוד לפני המלחמה מול התורכים.

הפרדת עבר הירדן המזרחי מא”י והקמת מדינה ערבית חדשה –ממלכת ירדן ברשות האמיר עבדאללה ,שמשפחתו עזרה לבריטניה לכבוש את הארץ מהתורכים.(מכתבי חוסיין מק-מהון)

בעמוד הבא תוכלו לראות את חלוקת המנדטים

שבוצעה במזרח התיכון בין בריטניה לצרפת

לאחר המלחמה ומפה שמדגישה את האינטרסים

הבריטים במזרח התיכון

מהם הבעיות שליוו את כינון המנדט הבריטי:

א.הערבים הם רוב באוכלוסיית הארץ ,מה שהקשה על הבריטים לממש את הבטחותיהם בדבר עצמאות ליהודים על בסיס הצהרת בלפור.

חשוב לזכור כי הצהרת בלפור והתחייבות בריטניה לקיים אותה היו בין הגורמים שהשפיעו על חבר הלאומים להעניק את המנדט לבריטים.

ב. הרוב המכריע של היהודים שלהם הובטחו עצמאות וזכויות לאומיות ,לא חיו כלל בארץ ישראל. 

ג. מעמדם של הערבים לא הוסדר והובטחו להם זכויות אזרחיות ודתיות בלבד מבלי להתייחס לשאיפות הפוליטיות שלהם-שאיפות שבאו לידי ביטוי ברעיון הקמת ממלכה ערבית- ממלכת סוריה הגדולה שכוללת את מרבית המזרח התיכון כולל ארץ ישראל.

תקופת המנדט היא תקופת פריחה לישוב היהודי .

במה זה בא לידי ביטוי:

א. שלושה גלי עלייה לארץ:

עלייה שלישית 1919-1923- 37 אלף עולים ממזרח אירופה
עלייה רביעית 1924-1929- 70 אלף עולים רובם ממזרח אירופה
עלייה חמישית 1929-1939- 280 אלף יהודים ,רובם מגרמניה ופולין
ישנה גם עלייה מצומצמת מארצות המזרח התיכון.

מה היו הגורמים לעליות:

א.התגברות האנטישמיות באירופה– פרעות ברוסיה בעקבות המהפכה הבולשביקית של 1917, ומלחמת האזרחים שהתרחשה בשנים 1918-1921.

תקריות אנטישמיות רבות גם בפולין -מדינה חדשה שקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

עליית הנאצים לשלטון בגרמניה וההחמרה הניכרת במצב היהודים בגרמניה ובאוסטריה.

ב.המשבר הכלכלי בארה”ב וסגירת שערי ארה”ב למהגרים-על רקע המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב1929.

ג.הסכם ההעברה עם ממשלת גרמניה 1933-הסכם שנועד לעודד הגירה יהודית מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון בתיאום עם הסוכנות היהודית -מי שחתם על ההסכם מטעם הסוכנות היה יו”ר המחלקה המדינית חיים ארלוזורוב שנרצח אחר כך בתל אביב.

ב.הישגי העולים

–הקמת צורות התיישבות חדשות: מושב העובדים.
-פיתוח עמק יזרעאל
-התיישבות בעמק זבולון (אזור מפרץ חיפה), עמק חפר
-הקמת ישובים חקלאיים באזור השרון שרובם מבוססים על גידולי הדרים
–פרויקט חומה ומגדל-ישובים יהודים לאורך גבול הצפון 
-הקמת ההסתדרות הכללית 1920-גוף כלכלי החזק ביותר שריכז את הפעילות הכלכלית בארץ.
-פיתוח התעשייה בארץ –אזור מפרץ חיפה, מפעל החשמל בנהריים, תחנת רידינג, נמל ת”א ,הקמת בנקים .

–פיתוח נרחב של תל אביב –העיר הגדולה בארץ ומרכז התרבות שלה: תיאטרון הבימה, התזמורת הפילהרמונית
-תחנת רדיו דוברת עברית –קול ישראל 1936
–פיתוח הספורט בארץ– המכבייה, ליגת כדורגל בחסות הבריטים
-הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים- 1925
–מפעל עליית הנוער– הצלת 5000 יהודים מגרמניה לפני השואה וקליטתם בקיבוצים –יוזמה של הנרייטה סאלד

היווצרות שני גושים פוליטיים-התחלת המדינה שבדרך:
גוש מפלגות הפועלים (שמאל) בנהגת מפא”י שישלוט בישוב ובמדינה מ1931-1977 בראשות בן גוריון, ארלוזורוב, כצנלסון,טבנקין
גוש הימין– הרוויזיוניסטי בהנהגת זאב ז’בוטיניסקי, דוד רזיאל ואח”כ מנחם בגין
גוש המפלגות הדתיות– המזרחי-הציונים הדתיים בראשות הרב ריינס ומאיר בר אילן
אגודת ישראל- מפלגה חרדית אשכנזית בראשות יצחק מאיר לוין (אח”כ פרשו ממנה נטורי קרתא- 1935)
בין שני הגושים– חילוקי דעות בנושאי כלכלה היחס לערבים ולבריטים בתקופת המאורעות
שיא העימות הפוליטי– אירוע הסזון בסוף 1944 הסגרת חברי אצ”ל ולח”י לידי הבריטים ע”י אנשי ארגון ההגנה והפלמ”ח לאחר רצח הלורד מוין-המושל הבריטי של מצרים.

בעמודים הבאים תוכלו לראות את ההתפתחות של הישובים בתקופת המנדט:

החרפת הסכסוך היהודי-ערבי:

במקביל להתבססות הציונות התגבשה בארץ התנועה הלאומית הפלסטינית.
התכנסה לראשונה בדצמבר 1920 בחיפה, בראשות המופתי של ירושלים חאג’ אמין אל חוסייני.

התנועה מאמצת אידיאולוגיה אנטי ציונית קיצונית- לא לעלייה יהודית, לא להקמת מדינה יהודית, ביטול הצהרת בלפור והקמת מדינה ערבית על כל שטח המזרח התיכון (“סוריה הגדולה”)
כדי להשיג את מטרותיה משתמשת באלימות.

מאורעות 1920 תר”פ:
מתרחשים בירושלים בערב פסח 6 יהודים נרצחו בהתפרעות מוסלמים בירושלים העתיקה, עשרות נפצעו, בעקבות האירוע מוקם ארגון “ההגנה”-היורש של ארגון ה”שומר”

מאורעות 1921-תרפ”א ביפו 43 יהודים נרצחו ,בעקבות האירוע ברחו יהודי יפו לתל אביב, התחזק ארגון ההגנה ופורסם הספר הלבן הראשון.

הספר הלבן– כינוי לספר עם כריכה לבנה שפורסם ע”י משרד המושבות ובו היו הגבלות על עליית היהודים לארץ ועל יכולתם לבנות ישובים ולרכוש קרקעות וזאת מתוך תקווה של הבריטים שבכך יפחיתו את האלימות הערבית 

מאורעות תרפ”ט 1929– מתרחשות בט’ באב ,כללו התקפות על ישובים יהודים בכל הארץ ובמיוחד על הערים המעורבות – 60 מיהודי חברון נרצחו ,18 יהודים נרצחו בצפת –סה”כ בכל הארץ 133 הרוגים ו 300 פצועים
בעקבות האירוע מתחזק מעמד המופתי בארץ ופורסם הספר הלבן השני.

המרד הערבי 4.1936-9.1939-מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט

פרץ על רקע החשש הערבי הגובר מהתחזקות הישוב היהודי ואפשרות של הקמת מדינה יהודית תוך התעלמות מדרישות הערבים.
סה”כ נרצחו בשלוש שנים של מרד ערבי 400 יהודים .
היהודים הגיבו בפעולות תגמול צבאיות באמצעות הנוטרות, הפלמ”ח ופלוגות הלילה של וינגייט .
כדי למנוע חדירת מחבלים מלבנון הוקמה גדר הצפון
הבריטים הקימו את ועדת פיל שמנסה למצוא פתרון לסכסוך ולאחר כישלון השיחות פורסם הספר הלבן השלישי שהגביל עלית יהודים לארץ ואסר רכישת קרקעות והוא יישאר בתוקף עד 1948 .
הבריטים מחסלים את המרד הערבי ומסלקים את המופתי מהארץ

סרט לסיכום התקופה: